שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למד משהו מבנימין נתניהו בשיווק סיסמאות חלולות. במציאות החלופית שלו, עיקרי התקציב שהציג מכניסים את כולם מתחת לאלונקה, מפזרים את נטל המלחמה על כל העשירונים ואף מרחיבים את ההוצאה האזרחית. בפועל, הוא רוצה לקצץ בשכר הריאלי של בעלי ההכנסות הנמוכות, עובדי המגזר הציבורי, מקבלי הקצבאות – ולחתוך בחינוך, בריאות ורווחה.
בקיצור, לוקחים יותר מהחלשים. משקאות ממותקים וכלים מפלסטיק לא ימוסו אבל המיליארדים לשותפים הקואליציוניים הם מבחינתו של שר האוצר "כסף קטן" שאין טעם להתעסק איתו.
בכירי האוצר יודעים שחברות הדירוג הפצירו בשר שלהם למתן את הכספים הקואליציוניים כדי שיוכלו להימנע מהפחתת ציון לאשראי, אבל הוא המשיך בשלו, הגירעון קפץ – וגם המדרגים הגיבו בהתאם.
התוצאה של הטלת המיסים הרגרסיביים, קיצוצי השכר והשירותים החברתיים תהיה העמקת העוני, הפערים והקיטוב בחברה משוסעת ממילא עם תת תקצוב אזרחי
התקציב שהוא מנסה לגבש באיחור מכעיס לפחות מאותת לחברות הדירוג ולכל מחזיקי העניין במדינה על איזושהי ודאות. אולם כלל לא בטוח שהוא יצליח לעבור את משוכת ההסתדרות וארגוני העובדים האחרים. וגם אם כן, הוודאות שמסתמנת כאן היא כזו של עתיד עגום לכלכלה ולחברה בישראל.
התוצאה של הטלת המיסים הרגרסיביים, קיצוצי השכר והשירותים החברתיים תהיה העמקת העוני, הפערים והקיטוב בחברה משוסעת ממילא. הפערים האלה ניכרים גם בזמנים של גאות כלכלית. בין בכירי ההייטק אף היו כאלה שהודו בכך: כשקומץ שכירי הייטק ובעלי הון הלכו למסעדות יוקרה וקנו דירות בתל אביב בעוד שכל השאר הסתדרו איכשהו. יש כאן בעיה שרק תחמיר.
![שר האוצר בצלאל סמוטריץ', 3 בספטמבר 2024 (צילום: נגה מלסה / לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/09/smuch.jpg "שר האוצר בצלאל סמוטריץ', 3 בספטמבר 2024 (צילום: נגה מלסה / לע"מ)")
זה הזמן לשינויים תקדימיים
המהלך היחיד ששר האוצר מציע כדי לגעת בכל זאת בכיסים המלאים יותר הוא מיסוי הרווחים הכלואים בתאגידי ענק וחברות פיקטיביות של אנשים פרטיים. הכוונה לרווחים שנכנסים להון של אותן חברות ומוגנים מפני מיסוי כל עוד לא מחלקים אותם כדיווידנד.
מדובר במהלך מורכב שקשה להעביר אותו בחבילת ההסדרים, וגם את עידוד המיסוי של הכספים האלה האוצר רוצה לתת בהנחה לעומת המס הרגיל שכולנו משלמים על רווחי הון.
כל הצעדים שיפורטו כאן מקובלים במדינות המפותחות ואפילו סמוטריץ' כבר הוכיח שהוא לא נרתע מצעדים תקדימיים מול גופים חזקים כמו, למשל, בהטלת המס המיוחד על הבנקים
אם נשארה קצת תעוזה לפקידי האוצר, הינה כמה רעיונות שהם יכלו להניח על השולחן כדי לנצל את ההזדמנות ולהוציא את המשק מהבור לדרך חדשה. כל הצעדים שיפורטו כאן מקובלים במדינות המפותחות כבר מזמן. ב"פורום ארלוזורוב" הניחו השבוע נייר עמדה שמציע כמה צעדים כאלה, שיוכלו לפנות מקורות קבועים לצמיחה ברת קיימא:
לצמצם את פערי העושר בנדל"ן
קודם כל אפשר להתחיל במס עיזבון, שעליו נכתב כאן לפני כחמש שנים. הגיע הזמן למסות ירושות גבוהות מ־10 מיליון שקלים או יותר, כדי לצמצם את אי השוויון הבין־דורי. פערי ההון הגדולים נפתחו בשני העשורים האחרונים בעיקר בנדל"ן. ההתייקרות המהירה מדי של מחירי הדיור הפכה את ליקוט הדירות לספורט לאומי הנותן יתרון למי שלהוריהם יש נכסים כאלה לעומת אלה שלא.
אפשר להתחיל לטפל בסקטור הזה גם באמצעות מיסוי דמי שכירות מתחת לתקרה של 5,654 שקלים. נכון להיום רק מעל הסכום הסכום יש מס בשיעור של 10% בלבד. בהמשך אפשר למסות גם את ערך הדירות בשיעור זעום של עד 0.5% כאשר המהלך הזה לבדו יניב כ־13.5 מיליארד שקל.
מיסוי ירושות ושכירויות מדירות הם כמובן מעשה התאבדות פוליטית, אבל באותה נשימה זה גם תיקון עיוות שמקבע פה אי שוויון לדורות ויישור קו עם המדינות המפותחות
מיסוי ירושות ושכירויות וערך הדירות הם כמובן מעשה של התאבדות לפוליטיקאים מהמרכז והימין כאחד, שהם עצמם – ומצביעיהם מהסקטורים הציבוריים והפרטיים – הצליחו לצבור את הנכסים האלה. אבל באותה נשימה זה גם מתקן עיוות המקבע פה אי שוויון לדורות ויישור קו עם המדינות המפותחות.
העניים יקטינו צריכה, העשירים לא
כמו כן, אפשר לבטל את הפטור מתשלום ביטוח לאומי לבעלי הכנסות גבוהות מ־49 אלף שקל. המס הפרוגרסיבי הזה יניב כשישה מיליארד שקלים ויחזק את האיתנות הרעועה של הביטוח הלאומי כיום.
גם מס החברות ירד משמעותית בעשורים האחרונים לשיעור נמוך מזה שמשלמים אנשים פרטיים. בהיבט הזה מוצע רק להשוות תנאים לעולם המפותח ולהגדיל את המס בהדרגה לממוצע בהן, שעומד על 28%, ועל ידי כך לייצר הכנסות של כ־5.8 מיליארד שקל.
בינתיים באוצר הלכו על הפתרון הקל ביותר של מיסוי שיפגע יותר בעניים ופחות בעשירים, באמצעות העלאת המע"מ בינואר הקרוב ל־18% – ומתכננים העלאה נוספת בהמשך
בינתיים באוצר הלכו על הפתרון הקל ביותר של מיסוי שיפגע יותר בעניים ופחות בעשירים, באמצעות העלאת המע"מ בינואר הקרוב ל־18% – ומתכננים העלאה נוספת בהמשך. אם כבר, עדיף להעלות מס הכנסה לכלל המשתכרים באופן אחיד ולחלק את הנטל על פני כולם באופן אמיתי.
"דרושה ממשלה גדולה, לא בשרים"
מחברי נייר העמדה הסבירו כי לדעתם העלאת המיסים תפגע פחות בכלכלה מאשר הקיצוץ המוצע בשירותים ובתשלומי העברה. הסיבה היא שבעשירונים הנמוכים מגיבים לירידה בשכר בצמצום בצריכה ואילו בעלי ההכנסות הגבוהות לא יקטינו צריכה בתגובה למס גבוה יותר.
מעבר לכך, במצבי משבר האפקט של הגדלת הוצאות הממשלה גדול יותר ואילו השפעת המיסוי היא קטנה יותר בהשוואה לקיצוץ בהוצאות.
הם מציינים שההוצאה האזרחית בישראל ממילא בתת תקצוב גם אם מנטרלים את תקציב הביטחון הגבוה. סך ההצעות שהועלו כאן יכולות להניב לדעתם כ־36.6 מיליארד שקלים בשנה ולפנות מקורות לצרכים הביטחוניים והשיקום בדרום ובצפון תוך הימנעות מפגיעה ואפילו חיזוק שירותים חברתיים.
"סמוטריץ' לא אמר שיש כאן קיצוצים, אבל הקפאת שכר זה קיצוץ ריאלי כי לא מעלים אותו בגובה האינפלציה וההשלכות יהיו עמוקות. זה לא לעצור אלא ללכת אחורה"
"סמוטריץ' אמר שמפזרים את הטל על כולם בצורה אחידה וזה לא ממש מדויק. כשלוקחים עלויות אדירות ושירותים אזרחיים בתת תפקוד ומחלקים את הנטל על כלל האוכלוסייה זה רגרסיבי ופוגע באוכלוסיות החלשות. מראש יש כאן אי שוויון דרמטי והוא עושה תקציב קיצוצים, זה לא סביר", אומר יוני בן בשט, כלכלן בפורום ארלוזורוב, מכון מחקר למדיניות חברתית וכלכלית שהוקם על ידי ההסתדרות.
"הוא נמנע מלומר שיש כאן קיצוצים, אבל הקפאת שכר זה קיצוץ כי לא מעלים אותו בגובה האינפלציה וההשלכות יהיו עמוקות. מקבלי הקצבאות הם האוכלוסיות הכי חלשות וכשהמחירים עולים והשכר שלהם יישאר אותו דבר נומינלית אז כוח הקנייה שלהם ייפגע. זה לא לעצור אלא ללכת אחורה", הוסיפה שירה ביבלש, שחתומה על מסמך ההצעות.
לדעתם יש כאן המשך בתפיסה המסורתית של ממשלות בנימין נתניהו, לפיה יש מגזר ציבורי שמן ופרטי רזה, אלא שבפועל הממשלה לא קטנה בשרים אבל בכסף הגדול היא קטנה יותר בעובדי המגזר הציבורי, בקצבאות ובתמיכות שיכולות לעזור לאנשים למצוא עבודה טובה יותר ולהגדיל פריון.
בן בשט: "נדרשת ממשלה גדולה יותר עם רופאים, אחיות, מורים ועובדות סוציאליות – וזו תוכנית לעשור. אנחנו מציעים להתחיל להתמודד עם זה מתוך התפיסה הזו. יש וקטור של הגדלת הממשלה ואפשר לעשות צעד ראשון.
"בואו נהיה קצת יותר דומים לאירופה ופחות לטאיוואן. צריך לקחת קצת יותר מהעשירים כדי לתת שירותים משמעותיים אוניברסליים ולהצעיד אותנו החוצה מהבור שנכנסנו אליו"
"בואו נהיה קצת יותר דומים לאירופה ופחות למדינות הסמן שסמוטריץ' והאוצר שמים לנגד עיניהם כמו טאיוואן, קוריאה הדרומית וסינגפור, שלגיטימי לחיות בהן אבל זה לא מה שהייתי רוצה. צריך לקחת קצת יותר מהעשירים כדי לתת שירותים משמעותיים אוניברסליים ולהצעיד אותנו החוצה מהבור שנכנסנו אליו".
ההון כבר ברח מפה
כמי שיוצק מים על ידיו של פורום קהלת, קשה לצפות מסמוטריץ' לזרום עם ההצעות האלה. עם זאת, הוא כבר הוכיח בעבר שהוא לא נרתע מצעדים תקדימיים ואנטי קפיטליסטיים כאלה מול בעלי הכוח במשק, כמו למשל, בהטלת המס המיוחד על רווחי הבנקים. מתנגדי ההצעות למיסוי פרוגרסיבי יותר ינפנפו לנצח בטענה שזה 'יבריח מכאן משקיעים ובעלי הון'.
וכאן צריך להתחבר למציאות: עידן עופר כבר מזמן בלונדון, טדי שגיא בדובאי, שרי אריסון החזיקה את העושר שלה בנאמנויות וקובי מימון בכלל מצהיר שהוא לא בעל השליטה בקריית שדה התעופה והתחנות המרכזיות.
הדרך להגביר אמון של משלמי מיסים ואת הנכונות שלהם להישאר תהיה במאמץ להראות שהכסף הולך למקומות מוטי צמיחה, לא לזהות דתית, עידוד לומדי הישיבות וההתנחלויות
במלים אחרות, בעלי ההון כבר הבריחו את הכסף שלהם הרחק ממלתעות רשויות המס ועברו לביטקוין ולאיי הבתולה, קיימן וקפריסין, בלי קשר לשאלה אם תהיה כאן מדיניות מיסוי יותר שוויונית או לא.
בקרב שאר הפרולטריון שעוד נשאר לו משהו, שיחת היום בשנה וחצי האחרונות היא איך לקנות נכס מניב ביוון ופורטוגל, לא משנה התשואה – העיקר להוציא מפה את הכסף. משקיעי ההייטק כבר הדירו את רגליהם מכאן במהפכה המשפטית, שכמעט חיסלה את המותג של הסטארט־אפ ניישן.
הדרך היחידה להגביר את האמון של משלמי המיסים ואת הנכונות שלהם להישאר כאן תהיה רק במאמץ אמיתי להראות שהכסף הולך למקומות מוטי צמיחה, לא לזהות דתית, עידוד לומדי הישיבות וההתנחלויות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו