במהלך אחת מהערכות המצב השבוע בפיקוד מרכז, אמר אחד הנוכחים: "חברון עדיין לא התעוררה. כשזה יקרה, כולנו נרגיש את זה".

הדברים הללו משקפים את הדעה הרווחת במערכת הביטחון לגבי העיר הפלסטינית הדרומית. גם באינתיפאדה השנייה חברון הצטרפה מאוחר יותר משאר ערי הגדה, אבל כשזה קרה, העוצמות היו אחרות.

פיגוע ציר המתפללים והחדירה לישיבה בעתניאל היו שני פיגועים בולטים בתקופה ההיא, פיגועים שהמחישו עד כמה האזור הזה יכול להיות מסוכן, ולו רק בשל הממשק הצמוד בין האוכלוסייה הפלסטינית לזו היהודית.

היסטורית, רבות מהחמולות באזור חברון מזדהות עם החמאס והג'יהאד האסלאמי. אבל בשונה מצפון השומרון, דווקא באזור חברון הרשות הפלסטינית מרגישה נוח יותר לפעול

בתחילת המלחמה הנוכחית, מספר מעצרי המנע שעשתה ישראל בחברון הוא מהגבוהים בהשוואה לערים אחרות בגדה. היסטורית, רבות מהחמולות באזור חברון מזדהות עם החמאס והג'יהאד האסלאמי. אבל בשונה מצפון השומרון, דווקא באזור חברון הרשות הפלסטינית מרגישה נוח יותר לפעול.

כוחות צה"ל פושטים על ביתו של מחבל בחברון, 1 בספטמבר 2024 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

גורם ביטחוני אמר לזמן ישראל השבוע כי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים פועלים באופן נרחב יחסית באזור יהודה, לא פעם בתיאום הדוק עם צה"ל.

אלא שצבר הפיגועים בשבועיים האחרונים הצריך את צה"ל ושב"כ להסיט לא מעט משאבים לאזור הזה כדי לנטרל את מה שנראה כמו התחלה של גל טרור, באזור שעד כה היה מחוץ לתמונה, בוודאי בהשוואה למשולש הטרור ג'נין/נור א-שמס/טולכרם בצפון השומרון.

גם אחרי שכוחות הביטחון הגיעו למעבדה בעיר חברון שבה הורכבו מכוניות התופת שהתפוצצו בסוף השבוע האחרון בגוש עציון, עדיין לא ברור מי עומד מאחורי הפיגוע הזה

גם אחרי שכוחות הביטחון הגיעו למעבדה בעיר חברון שבה הורכבו מכוניות התופת שהתפוצצו בסוף השבוע האחרון בגוש עציון, עדיין לא ברור מי עומד מאחורי הפיגוע הזה. האם מדובר בתשתית שהופעלה מרחוק – איראן, לבנון או עזה? או, לחילופין, יש כאן יוזמה מקומית שהסתמכה על ידע מרשת האינטרנט ונגישות לכסף שמוזרם ליהודה ושומרון על ידי איראן.

כאן המקום לפתוח צוהר לתשתית הטרור של חמאס שפועלת מלבנון. אמנם סלאח אל-עארורי, המוח שעמד מאחוריה, חוסל בתחילת המלחמה בביירות, אבל למרות זאת היא ממשיכה להיות פעילה, לא מעט בעידוד ועזרה של חזבאללה ואיראן.

הלווייתו של בכיר חמאס סאלח אל-עארורי בביירות, לבנון, 4 בינואר 2024 (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

שב"כ הקים לפני שנתיים יחידה מיוחדת שמטרתה לעקוב אחרי התשתית הזו בלבנון ולנטר את הזרועות שהיא מנסה להפעיל בישראל. חלק מהסיכולים הממוקדים שעשה צה"ל לאחרונה בלבנון, הם תולדה של מודיעין שמספק שב"כ על הנעשה במחנות הפליטים של צור, צידון וביירות.

בנוסף להפעלה מרחוק של תשתיות מקומיות ביהודה ושומרון, במערכת הביטחון מצביעים על סכומי הכסף חסרי התקדים שמוזרמים לגדה, בעיקר על ידי איראן, כמאיץ המרכזי של גל הטרור הנוכחי.

בנוסף להפעלה מרחוק של תשתיות מקומיות ביהודה ושומרון, במערכת הביטחון מצביעים על סכומי הכסף חסרי התקדים שמוזרמים לגדה, בעיקר על ידי איראן, כמאיץ המרכזי של גל הטרור הנוכחי

גורם ביטחוני סיפר השבוע לזמן ישראל כי הכסף מוזרם בשלל דרכים: העברות קריפטו, הפעלת חלפני כספים והעברה דרך אפליקציות סלולריות. "לעיתים קרובות המחבלים שמופעלים לא יודעים מי עומד מאחורי הכסף שעובר אליהם", אומר הגורם.

במערכת הביטחון מצביעים כבר זמן רב על המצב הכלכלי ביהודה ושומרון כמניע העיקרי של יחידים לצאת לפיגועים. בחינה של זהות המפגעים בשני הפיגועים האחרונים באזור חברון מאששת את הטענה הזו.

העיר חברון תחת מצור במהלך פעילות צה"ל במקום, 31 באוגוסט 2024 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

שני המחבלים שביצעו את פיגועי מכוניות התופת לא היו מוכרים כלל למערכת הביטחון וגם התחקות אחרי החשבונות שלהם ברשתות החברתיות לא החשיד אותם בדיעבד.

המחבל שביצע את פיגוע הירי שבו נהרגו שלושה שוטרים ממשטרת חברון עונה גם הוא להגדרה הזו. הוא אמנם פוטר מעבודתו במנגנוני הביטחון של הרשות לפני עשור, אבל בכל השנים האחרונות הוא לא היה מעורב בפעילות כלשהיא שתעלה אותו על רדאר שב"כ.

אחד ההסברים שנותנים במערכת הביטחון להצטרפות היחידים לגל הטרור הוא אי העברת הכספים על ידי ישראל לרשות הפלסטינית. בכל חודש המצב הכלכלי בגדה מחריף

אחד ההסברים שנותנים במערכת הביטחון להצטרפות היחידים לגל הטרור הוא אי העברת הכספים על ידי ישראל לרשות הפלסטינית. בכל חודש המצב הכלכלי בגדה מחריף. בחודש הבא תמלא שנה לעצירת הכספים והמשמעות היא שכל עובדי הרשות, כולל אנשי מנגנוני הביטחון שלה, מקבלים במקרה הטוב מחצית משכרם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסרב בכל פעם לדיון בעניין, גם כאשר הוא מתבקש לעשות זאת על ידי שר הביטחון או ראש שב"כ. בנוסף לכך, בכובעו כשר במשרד הביטחון, סמוטריץ' מסרב לאפשר כניסת פועלים פלסטינים לישראל. במערכת הביטחון מזהירים כבר זמן רב כי הלבה הרותחת הזו תתפרץ מתישהו, בעיתוי ובעוצמות שבישראל מתקשים לחזות.

שר הביטחון יואב גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' במחנה כיסופים, 28 באוגוסט 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

בינתיים האפקט המיידי של הסגר הוא עלייה משמעותית במספר השוהים הבלתי חוקיים שנכנסים לישראל מאז שנאסרה כניסת הפועלים הפלסטינים בתחילת המלחמה. עובדתית, רובם המוחלט מתמקד כרגע בפרנסה ולא בטרור ולכן במערכת הביטחון מבקשים להסדיר ולנטר את הכניסה.

בינתיים האפקט המיידי של הסגר הוא עלייה משמעותית במספר השוהים הבלתי חוקיים שנכנסים לישראל מאז שנאסרה כניסת הפועלים הפלסטינים בתחילת המלחמה

השרים איתמר בן גביר וסמוטריץ' מסרבים לדון בכך וראש הממשלה בנימין נתניהו אינו כופה החלטה למרות לחץ כבד של מערכת הביטחון – כולל בשבועיים האחרונים.

כאן המקום להדגיש עובדה אחת משמעותית: האיסור של כניסת פועלים פלסטיניים הוא רק לישראל, לא לעבודה או בנייה בהתנחלויות. שם עולם כמנהגו נוהג, למרות הפיגוע האחרון שהיה באזור התעשייה ליד היישוב קדומים, מקום מגוריו של השר סמוטריץ'.