"אני פשוט מפורקת", אמרה אתמול (רביעי) בערב ד"ר ליהי שחר-ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה. זה היה לאחר שחזרה מביקור בבית החולים אצל עמיתה ד"ר חוסיין טרביה, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה אגן בית נטופה.

ביום שלישי בבוקר, בנו של טרביה הקפיץ אותו לעבודה ובפתח הבניין היפהפה ששוכן בפאתי סחנין, אלמוני ירה מספר כדורים לעבר טרביה. אחד פגע בבטן, שלושה ברגליים.

"הוא אחרי ניתוח", מספרת שחר-ברמן, "הבנאדם בהלם, מפורק, מפחד. כולו מחורר, הרגל שלו כמעט הלכה, זה ניסיון רצח, זה לא הפחדה. הוא ממש יצא בנס. זה מזעזע, אנחנו מדברים על פקיד ציבור שקם בבוקר ובא לעשות את העבודה שלו".

"הבנאדם בהלם, מפורק, מפחד. כולו מחורר, הרגל שלו כמעט הלכה, זה ניסיון רצח, זה לא הפחדה. הוא ממש יצא בנס. זה מזעזע, אנחנו מדברים על פקיד ציבור שקם בבוקר ובא לעשות את העבודה שלו"

טרביה הוא שם דבר בקהילה הסביבתית בישראל, וכגודל ההערכה אל האיש כך עוצמת ההלם מהעובדה שידו של העולם התחתון הגיעה עד אליו.

הוא ייסד ועומד מזה שנים רבות בראש איגוד הערים שמטפל בענייני הסביבה בשורה של ראשויות מקומיות בגליל. הבניין מעורר ההשראה של האיגוד מארח על בסיס קבוע פעילויות ופרויקטים משותפים ליהודים וערבים שמתעקשים לממש חזון של גליל אחר, של ישראל אחרת. רק שהחזון השברירי הזה נמצא עכשיו בסכנה קיומית, בדיוק כמו ד"ר טרביה עצמו.

מרכז למחקר וחינוך סביבתי, איגוד ערים לאיכות סביבה בית נטופה, במבואות סח'נין (צילום: אלמוג/ויקיפדיה)

בעיתוי מצמרר, שודר ביום שני בחדשות "כאן 11" הפרק הראשון בסדרה של יפעת גליק על השתלטות גורמי הפשע על עולם הפסולת. הצפייה מומלצת ומדכדכת במיוחד. כמה שעות אחרי השידור, המציאות סיפקה המחשה מחרידה לדברים.

רשמית, משטרת ישראל חוקרת את נסיבות הירי ונותר רק לקוות שהחקירה תניב יותר מסטטיסטיקת ההצלחות הממוצעת של המשטרה בפיענוח פשיעה בחברה הערבית. אבל בתחום הסביבה היה קשה למצוא אתמול אנשים שהאמינו שאין קשר בין היריות לבין המציאות בתחום הפסולת.

"מדובר במכרז לפינוי פסולת של עיריית סחנין", אומרת שחר-ברמן, "לבקשת הרשויות המקומיות, האיגוד נכנס למכרז כדי לעשות סדר ולהוציא את גורמי הפשיעה מהתמונה.

"כקולגה אני בקשר קבוע עם חוסיין, בילינו המון שעות ביחד. אין אנשים כאלה. מרגע שהם נכנסו למכרז, איימו עליהם שלא ייגעו בזה, שיצאו מהתמונה. הוא בפחד והמשפחה שלו בפחד והם לא מדברים.

"כקולגה אני בקשר קבוע עם חוסיין, בילינו המון שעות ביחד. אין אנשים כאלה. מרגע שהם נכנסו למכרז, איימו עליהם שלא ייגעו בזה, שיצאו מהתמונה. הוא בפחד והמשפחה שלו בפחד והם לא מדברים"

"יש לו עובדת שכמה שעות אחרי שירו בו, התקשרו אליה ואמרו לה שהיא הבאה בתור. אני מפחדת עליה. אף אחד לא שומר עליהם. הם פקידי ציבור והם מופקרים לחלוטין. כל עובד ציבור שנוגע היום בתחום של הפסולת נמצא בסכנה. אף אחד לא מלמד אותנו איך לשמור על עצמנו.

ד"ר חוסיין טרביה (צילום: עמוד הפייסבוק של ד"ר חוסיין טרביה)

"אני מגיעה לבית החולים ואף אחד לא שומר על חוסיין. אמרתי לעובדת שלו שתוציא את הכסף של האיגוד רק על זה עכשיו, שאין שום דבר יותר חשוב מהחיים שלהם. אחר כך הם יסדרו את העולם".

אם מישהו יבקש פעם לחקור את תהליך ההתפרקות המהיר של ישראל והפיכתה למדינת עולם שלישי, תחום הפסולת יהיה מקום מצוין להתחיל בו.

אם לא שמתם לב לזה עד עכשיו, זה משום שפסולת זה אפור, לא סקסי ולא תקשורתי, ומשום שבינתיים עיקר ההתפרקות מתרחשת בחברה הערבית. שם משפחות הפשע זיהו את הבוננזה והשתלטו על התחום, ושם משטרת ישראל – שמפגינה יעילות מרשימה באלימות כלפי מפגינים ובמעצר בחורה בבגד ים שמשליכה חול לעבר השר – פשוט לא קיימת.

התוצאה היא שנבחרי ופקידי הציבור נותרים חשופים בחזית וחוטפים את כל האש, פיזית ממש. "אני אוספת סיפורים שכל מי שמתעסק בפסולת עבר ועובר", אומרת ד"ר שחר-ברמן, "זה פשוט נראה שבמקום סמים, ארגוני הפשע עברו לפסולת".

"אני אוספת סיפורים שכל מי שמתעסק בפסולת עבר ועובר", אומרת ד"ר שחר-ברמן, "זה פשוט נראה שבמקום סמים, ארגוני הפשע עברו לפסולת"

מדובר בכשל רב-מערכתי: ממשלות ישראל נכשלות כבר 20 שנה ביישום אסטרטגיה לאומית לטיפול בפסולת. התוצאה היא שישראל מטמינה 80% מהפסולת שלה – מרחק שנות אור, או שמא שנות חושך, מהנתונים של המדינות המפותחות.

משאיות ממתינות בכניסה לאתר ההטמנה "אפעה", פברואר 2023

אתרי ההטמנה הופכים להרי זבל וסוגרים את שעריהם מחוסר מקום, טורים של מאות משאיות משתרכים בכניסה לאתר אפעה הגדול שבנגב, ושטחי הטבע והוואדיות מתמלאים בפסולת שמושלכת באופן פיראטי. המדינה זרועה אתרי פסולת לא חוקיים שמדי פעם תכולתם עולה באש ומרעילה מאות אלפי ישראלים.

וכל זה עוד לפני שמשפחות הפשע נכנסו לאירוע.

יש הגורסים שהתופעה הזו תפסה תאוצה על רקע המלחמה והכאוס השלטוני שנוצר, אחרים משייכים את זה להתדרדרות הכלכלית של הרשויות המקומיות בחברה הערבית באדיבות ממשלת סמוטריץ'-בן גביר. כך או כך, המצב מחמיר מיום ליום ופצצת הזמן הזו כבר התפוצצה.

למשל בג'דיידה מכר, כפר גדול בגליל המערבי, פינוי האשפה הופסק במהלך הקיץ בגלל קרבות עבריינים ובמשך שבועות ארוכים היישוב טבל בערימות מצחינות של אשפה.

בג'דיידה מכר, כפר גדול בגליל המערבי, פינוי האשפה הופסק במהלך הקיץ בגלל קרבות עבריינים ובמשך שבועות ארוכים היישוב טבל בערימות מצחינות של אשפה

תופעות כאלה – שמשלבות בין כשל שלטוני למעורבות של המאפיה – נראו בנאפולי, איטליה, לפני כעשור – אז גם היה מי שטבע את המשפט "לראות את נאפולי ולמות מסירחון". הגרסה הגלילית לא מריחה יותר טוב.

גורם בתחום הפסולת בצפון משוכנע שהפתרון טמון בכך שהממשלה תיקח אחריות. "אני אומר למשרד להגנת הסביבה – תוציאו היום את המכרז הזה מהרשות המקומית ומהאיגוד. שהממשלה תפרסם את המכרז.

יעל על הררי זבל בשמורת טבע (צילום: עמרי עומסי, רשות הטבע והגנים)

"שהממשלה תגיד שהיא לא תיתן למכרז הזה ליפול, כי אם המכרז ייפול, ארגוני הפשע יבינו שכל מה שצריך בשביל לחגוג על המיליונים זה לירות כמה כדורים. עבריינים לא יעזו לירות על מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה בירושלים.

"שהממשלה תגיד שהיא לא תיתן למכרז הזה ליפול, כי אם המכרז ייפול, ארגוני הפשע יבינו שכל מה שצריך בשביל לחגוג על המיליונים זה לירות כמה כדורים. עבריינים לא יעזו לירות על מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה בירושלים"

"המשרד הוציא הודעה שהוא מזועזע מהירי, אבל אל תגידו לנו שאתם מזועזעים, אתם לא אשתו של חוסיין. תגידו מה אתם הולכים לעשות. התפקיד שלכם זה לקבל החלטות ולמנוע את הרצח הבא".

זה נשמע כמו דרישה הגיונית, אבל היא טבולה במעט נאיביות: הדובר יוצא מנקודת הנחה שבירושלים יושבת ממשלה ריבונית שיודעת למשול, לנהל ולאכוף.

המשרד להגנת הסביבה הוא משרד חלש שסובל ממצוקת כוח אדם ותקציב, והמחשבה שהוא יכול לנהל את הפסולת במקום הרשויות המקומיות ולהתמודד עם ארגוני הפשע היא אופטימית אבל לא מאוד מציאותית.

במציאות, הגיע הזמן שאזרחי ישראל יפנימו: במקום שפעם הייתה מדינה עם מערכות מתפקדות, נותר בעיקר ואקום. כנראה שמעתם את זה מתישהו ב-11 החודשים האחרונים, אבל אין מנוס מלחזור על הדברים: אתם מופקרים.

השבוע ד"ר חוסיין טרביה היה המופקר התורן. בשבוע הבא, מי יודע.