בשולי איום הכטב"מים – שבמהלך השנה האחרונה התברר כי ישראל לא הייתה מוכנה לקראתו – קיים אתגר נוסף שלא ברור אם הוא מקבל מענה הולם מכוחות הביטחון: סוללות הליתיום שמספקות את האנרגיה לנחילי הכטב"מים שמשוגרים לכאן מצפון וממזרח.

הסוללות הללו הן קרובות משפחה של הסוללות שאפשר למצוא בכל קורקינט, אופניים או מכונית חשמלית (הסוללה של המכונית כמובן גדולה הרבה יותר). כפי שצוין בכתבות שפורסמו בזמן ישראל לאחרונה, סוללות הליתיום מועדות להידלקות וברגע שזה קורה כמעט אין דרך לכבות אותן.

הסיכון להצתת הסוללות גדל משמעותית לאחר שהן עוברות טראומה – כגון מכה חזקה – ונגרם להן נזק. מטבע הדברים, הסוללה של כטב"ם שנפל, התפוצץ או יורט בהחלט עונה להגדרה הזו.

הסיכון להצתת הסוללות גדל משמעותית לאחר שהן עוברות טראומה – כגון מכה חזקה – ונגרם להן נזק. מטבע הדברים, הסוללה של כטב"ם שנפל, התפוצץ או יורט בהחלט עונה להגדרה הזו

"הבעיה היא שכשאתה פוגש את הסוללה אתה לא יכול לדעת מה המצב שלה", אומר גורם מקצועי שעוסק בתחום, "יכול להיות שהיא כבר נשרפה לגמרי מהפיצוץ ואז אתה רק צריך להעביר אותה למיחזור, אבל יכול להיות שזה קרה רק לחלק מהתאים שהסוללה מורכבת מהם ובתאים האחרים עוד עלול להתפתח Thermal runaway".

"התפרצות תרמית" היא תהליך פנימי שמתפתח בתוך תא של סוללת ליתיום שחוותה כשל. זו ריאקציה כימית שמייצרת אנרגיית חום שעולה בהדרגתיות ומאיצה את עצמה באופן עצמאי. שחרור החום גורם לתגובת שרשרת כימית שמשחררת אנרגיית חום נוספת וחוזר חלילה.

השאלה היא אם כוחות צה"ל שעוסקים בשטח בפינוי נפלי הכטב"מים מצוידים בידע הדרוש כדי לטפל בסוללות הליתיום ובמודעות לסכנה הגדולה שנשקפת מהן. לפי אותו גורם, בכלל לא בטוח.

"התקשרו אליי מיחידה יוקרתית", הוא מספר, "אמרו, 'יש לנו סוללות ליתיום, מה אנחנו עושים איתן?'. שאלתי מאיפה, אמרו שמכטב"מים של חזבאללה. סוללות של 'סמסונג'. הם היו צריכים לזכות את השטח.

"התקשרו אליי מיחידה יוקרתית. אמרו, 'יש לנו סוללות ליתיום, מה אנחנו עושים איתן?' שאלתי מאיפה, אמרו מכטב"מים של חזבאללה. סוללות 'סמסונג'. היו צריכים לזכות את השטח"

"שאלתי מה הם עשו עד עכשיו, אמרו שהם מפוצצים את הסוללות עם לבנת חבלה וקוברים בחול. אני מקווה שבדרך כלל מטפלים בהן בצורה יותר טובה ושחלילה לא ייפגעו חיילים או אזרחים".

אז מה צריך לעשות עם הסוללה של הכטב"ם?
"צריך להכניס אותה למתקן בטוח שיכול להכיל את הבעירה אם וכאשר תפרוץ, או לפרוק אותה מחשמל כדי למתן את האפשרות של היווצרות ריאקציה כימית ובעירה.

"אני לא חושב שלצה"ל יש מכלים כאלה. זה פיתוח חדשני שיש מעט גורמים שמייצרים אותו, אז עד שיהיו מכלים, צריך לנטרל את הסוללה מחשמל ולפרק אותה אבל לעשות את זה במקום מוסדר. לא לפוצץ או לקבור אותה באדמה".

סוללות ליתיום שרופות בכטב"מים ששוגרו מלבנון, ספטמבר 2024

מה הסיכון?
"הרבה מאוד חומרים רעילים שמחלחלים לאדמה ולמי התהום, וחוץ מזה אתה לא יודע אם בפיצוץ נשרפו כל התאים של הסוללה. סוללות הליתיום לא צריכות חמצן כדי לבעור, הן יכולות לפתח בעירה גם בתוך מים וגם מתחת לאדמה. אם אין טיפול סופי שהרג את הסוללה, תמיד יכולה להיות איזושהי הפתעה".

הסיטואציה המטרידה הזו היא חלק מתמונה רחבה יותר שבה אין בישראל נוהל מסודר ומחייב לטיפול בסוללות ליתיום. הרגולציה מפגרת בהרבה אחרי המציאות שבה הן הפכו למקור האנרגיה שמניע כמעט את כל מה שזז בסביבה.

הסיטואציה המטרידה הזו היא חלק מתמונה רחבה יותר שבה אין בישראל נוהל מסודר לטיפול בסוללות ליתיום. הרגולציה מפגרת בהרבה אחרי המציאות שבה הן הפכו למקור האנרגיה שמניע כמעט את כל מה שזז בסביבה

התגובה שנמסרה מהמשרד להגנת הסביבה, שמשמש כמנחה הלאומי בכל מה שנוגע לחומרים מסוכנים, מאשרת את העובדה הזו: "המשרד מסיים בימים אלה את כתיבת המדיניות לטיפול והסדרה בנושא סוללות ליתיום יון.

"בנובמבר תכונס ישיבת עבודה עם גורמי המקצוע הרלוונטיים – שירותי הכיבוי וההצלה, משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה, להצגת הנושא באופן כללי ומציאת פתרונות אופרטיביים".

גורם צבאי שנדרש לסוגייה באופן לא רשמי טוען שבצה"ל דווקא יש הליך מסודר לטיפול בסוללות הליתיום: "בהתאם להוראות כלי טיס עוין, הכטב"ם עובר זיכוי על ידי יחידה מיוחדת. במהלך הזיכוי מבוצע הליך סדור לבחינת נפיצים וסוללות ובהמשך מבוצע פינוי באמצעות קבלן".

סוללת ליתיום בכטב"ם ששוגר מלבנון ויורט בישראל, ספטמבר 2024

מעדויות שהגיעו לידי זמן ישראל, עולה שלפחות בחלק מהמקרים יש פער גדול בין התיאור הזה לבין המציאות בשטח.

בדובר צה"ל הפנו את זמן ישראל אל המשטרה לבקשת תגובה. משטרת ישראל מסרה מצידה: "חבלני משטרת ישראל מטפלים בכל זירת נפילה, למעט נפילות באזורים צמודי גדר הנמצאים בתחום האחריות של צה"ל.

"חבלני המשטרה מטפלים באופן מקצועי ויסודי בפריט עד לזיכויו באופן מוחלט, זאת ללא קשר לסוגו, ורק לאחר מכן מחליטים על אופן הפינוי.

"אנו קוראים לציבור להימנע מהגעה לזירות נפילה ולא להתקרב או לגעת בשרידי נפילות מכל סוג העשויים להכיל חומר נפץ ולדווח על כך ללא דיחוי למוקד 100 של משטרת ישראל".