במרכז החדר תלויה על התקרה מכונית הפוכה ומי שעומד תחתיה יכול לתת גז ולאחוז בהגה. המיצג הזה מופיע בימים אלה במדעטק בחיפה, ומספר את גלגולה של המכונית החשמלית עם המנוע החדש והסוללה העוצמתית, שפיתוחה נבע מהצורך להפחית את פליטות הפחמן בהשוואה למכוניות הבנזין המזהמות. משכך, בישראל ובעולם המפותח שואפים להחליף את מכוניות הבנזין בחשמליות.
המיצג – בחסות יונדאי והיבואנית כלמוביל – מציין את האתגרים שהאנושות עדיין ניצבת בפניהם מול המשבר האקלים: ייצור חשמל נקי, מיחזור סוללות ומעבר לתהליכי ייצור סוללות פחות מזהמים וכן "הפחתת הזיהום בייצור הרכב החשמלי כך שיצדיק את קיומו הסביבתי".
אלא שבצד האתגרים האלה, סוללות הליתיום המטעינות היום בין השאר רכבים חשמליים, אופניים, מחשבים ניידים וטלפונים, מציבות סיכון נוסף: אי אפשר לכבות אותן כשהן נדלקות.
סוללות הליתיום המטעינות היום רכבים חשמליים, אופניים, מחשבים ניידים וטלפונים מציבות סיכון נוסף: אי אפשר לכבות אותן כשהן נדלקות והן יכולות לבעור גם בתוך המים
בעוד ששרפה רגילה מצריכה את המשולש הכולל את מקור ההצתה, חמצן וחומר בערה, סוללת הליתיום לא צריכות חמצן ויכולות לבעור גם בתוך המים. כך קרה החודש במתקן אגירה בסאן דייגו, כאשר צוותי הפינוי נאלצו לתת לסוללות הליתיום לבעור ופינו מאות עסקים באזור.
נזק בהיקפים גדולים
בריאיון של נציגי רשות הכבאות לזמן ישראל, הם הודו שאין דרך לכבות את הסוללה, שתצטרך לכלות את עצמה. בהמשך הם התריעו מפני הסיכון בשרפה של רכב חשמלי בחניונים תת־קרקעיים: אירוע כזה יהפוך לאסון מתגלגל שידליק את הרכבים האחרים ויגרום נזק רב גם למבנים. כך קרה לאחרונה בקוריאה הדרומית, בהתלקחות מרצדס חשמלית שהדליקה כ־140 רכבים בחניון תת־קרקעי.
"בחניונים תת־קרקעיים או עיליים שיש בהם עמדות טעינה חשמליות, אם פורצת דלקה אז סביר שתהיה תגובת שרשרת שתגרום לנזק בהיקפים גדולים", אומר עו"ד שמואל שטיינר. הוא חושש שאחת ההשלכות של אירוע כזה, אם חס וחלילה יקרה, תהיה היעדר כיסוי ביטוחי לנזקים האלה.
"בחניון תת־קרקעי במגדל ברגע שפורצת דלקה גם מכוניות הכיבוי לא יכולות להיכנס. זו סיטואציה של אסון רב נפגעים וחברות הביטוח לא ערוכות לתת כיסויים במקרה כזה"
"אני לא חושב שחברות הביטוח נתנו את דעתם על זה. גם אם הרכב מבוטח בביטוח צד שלישי בשני מיליון שקל זה לא יספיק. היום רכב ממוצע עולה בסביבות ה־160 אלף שקל, אז עשרה רכבים כאלה זה כמעט סכום הביטוח, לפני שהתחלנו לדבר על הנזקים לסביבה ולמבנה.
"בחניון תת־קרקעי במגדל, ברגע שפורצת דלקה גם מכוניות הכיבוי לא יכולות להיכנס. זו סיטואציה של אסון רב נפגעים וחברות הביטוח לא ערוכות לתת כיסויים במקרה כזה".
מי אחראי לנזק?
פרמיית הביטוח של רכבים חשמליים יקרה יותר משל רכבי בנזין – ועדיין הכיסוי קטן יחסית לנזק הצפוי, מה גם שלא לגמרי ברור מי יישא באחריות, כפי שממשיך ומסביר עו"ד שטיינר: "נעשה הרחבה לעשרה מיליון שקל? ברכב עושים ביטוח חובה לנזקי גוף והשני הוא מקיף וצד שלישי, שמכסה את שווי הרכב כפי שבוטח ואת ערכו ביום הנזק כפי שהוערך על ידי שמאי. הבעיה היא בצד השלישי.
"עד לאחרונה ביטחו במקסימום מיליון שקל נזק צד שלישי לאירוע או לשנה. ברכב החשמלי הסיכון לנזק הוא מעריכי – עולה בריבוע של עצמו כי אי אפשר לכבות את השרפה.
"מה קורה אם עמדת ההטענה תעלה באש וגם הרכבים החשמליים ותתחיל אש אדירה – מי יכסה את זה? חברת ההטענה? בעל הרכב שהטעין? של מי האחריות?"
"לאחרונה טבעה אונייה עם 400 כלי רכב חשמליים כתוצאה משרפה. הסיטואציה היא כלכלית והשאלה היא האם חברות הביטוח יגבילו חניית כלי רכב חשמליים בחניון התת־קרקעי. הביטוח וגם משרד התחבורה לא מאפשרים לרכבי הגז לחנות שם. הסיכון של רכב שמונע בגז לגרום לנזק קטן יותר מהסיכון של הרכב החשמלי כאשר נגרם הנזק.
"מה קורה אם עמדת ההטענה עצמה עולה באש וכתוצאה מכך גם הרכבים החשמליים ומתחילה אש אדירה – מי יכסה את זה? חברת ההטענה? בעל הרכב שהטעין? של מי האחריות? זה שמכר לו את הרכב החשמלי אמר לו שיכולה להיות תקלה כזו וכזו? המון אחראים והכל מתנקז לבעל הרכב שיצטרך לשלם את המחיר. מה הוא יעשה? ימכור בית? עצם השימוש בעייתי מבחינת הסיכון.
"יכולות להיות גם פגיעות בנפש. מה קורה אם האוטו עולה באש בלילה בזמן ההטענה? זה כמו להטעין אופניים חשמליים בבית בלי השגחה ואין יום שלא נשרפים בתים כתוצאה מכך. יש ביטוח לדירה אבל איך יכוסו הנזקים לצדדים שלישיים?
"האם בכלל ניתן לחייב את בעל הרכב ברשלנות על כך שהסוללה שלו עלתה באש? מה הוא אשם? אם בית המשפט יקבע שהוא לא אחראי, זה מותיר את הצדדים השלישיים חסרי כל. יש פה הרבה שאלות שלא נתנו עליהן את הדעת".
"אם בית המשפט יקבע שבעל הרכב לא אחראי, זה מותיר את הצדדים השלישיים חסרי כל. יש פה הרבה שאלות שלא נתנו עליהן את הדעת"
הדיירים אובדי עצות
כאמור, אחת השאלות המרכזיות היא האם לחכות שהרגולטור יאסור על כניסת רכבים חשמליים לחניונים תת־קרקעיים או לנסות להחליט על כך באופן עצמאי.
אין הנחיה של איסור כזה וברשות הארצית לכבאות והצלה קראו לציבור להתפנות מייד במקרה של שרפה בחניון. אחד מחברי ועד הדיירים בקומפלקס של כמה בניינים עם חניון תת־קרקעי גדול במרכז הארץ אמר לנו שהוא מוטרד מאוד.
אם חלילה יקרה אירוע כזה בלילה, הדיירים יהיו במיטות ופירי המעליות והמדרגות יתמלאו בעשן רעיל כך שהאפשרות לפינוי תהיה דחוקה. "אני לא יודע מי יצליח לצאת משם", כתב אחד מחברי הוועד שעוקב אחרי הנושא.
הם שוקלים להעלות לאסיפת הדיירים את ההצבעה על איסור כניסת רכבים חשמליים לחניון – וזה ידרוש רוב מיוחד, מה גם שיש כאלה שכבר התקינו את העמדות ושילמו עבורם כמה אלפי שקלים.
בכבאות והצלה כבר מסרו לנו שלא יוכלו לקבוע את ההגבלה הזו לבדם ובמשרד התחבורה מגלגלים את ההחלטה בחזרה אליהם. במשרד להגנת הסביבה, שתחתיו פועל המנחה לחומרים מסוכנים, אומרים שהם מסיימים להסדיר את המדיניות לסוללות ליתיום ויקיימו על כך ישיבה עם משרד התחבורה ורשות כבאות והצלה בזמן הקרוב.
ברשות שוק ההון והביטוח אומרים שפעלו להתאים את הפוליסות לרכבים החשמליים, אך נציגת השירות ב"ביטוח ישיר" אמרה לנו שהכיסוי המקסימלי הוא שלושה מיליון שקל
ברשות לשוק ההון והביטוח אומרים כי הם פעלו מול חברות הביטוח להתאים את הפוליסות לרכבים החשמליים, אך נציגת השירות שאיתה דיברנו ב"ביטוח ישיר", אמרה כי סכום הכיסוי המקסימלי הוא 3 מיליון שקל לצדדים שלישיים והוסיפה כי "עוד לא קרתה בארץ תאונה בנזק גדול יותר". כאמור, מילת המפתח היא עדיין לא.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "הנושא בסמכותם של הרשות לכבאות והצלה. היה ורשות הכבאות תמליץ על כך, נבחן יחד איתם את הנדרש משפטית ליישום האיסור". ביחס להיעדר הכיסוי הביטוחי במשרד התחבורה ענו כי הנושא "בסמכותם המשפטית והמקצועית של הרשות לשוק ההון".
מהרשות לשוק ההון נמסר בתגובה: "עם כניסתם של הרכבים החשמליים לשוק, רשות שוק ההון פעלה מול חברות הביטוח על מנת להתאים את פוליסות ביטוח למאפיינים הייחודיים של רכבים אלו. בין היתר אושרו מוצרים ייעודיים הכוללים גבול אחריות גבוה לנזקי צד ג' בעת טעינה, וכן התאמות בפוליסות הרכב ובכתבי השירות כך שיתאימו למאפייניהם של רכבים חשמליים. פוליסות אלה מעמידות לרשות המבוטח מגוון מוצרים בהתאם לצרכיו.
"נושא איסור חניה של רכבים חשמליים, בדומה לאיסור הקיים ברכבי גפ"ם (גז), אינו תחת תחום אחריותה של רשות שוק ההון. נושא זה מטופל על ידי גורמי המקצוע הרלוונטיים".
"במהלך החודש הקרוב תכונס ישיבת עבודה עם גורמי המקצוע הרלוונטיים להצגת הנושא ומציאת פתרונות אופרטיביים"
מהמשרד להגנת הסביבה נמסרה בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה מסיים בימים אלו את כתיבת המדיניות לטיפול וההסדרה בנושא סוללות ליתיום יון. נוסף על כך, במהלך החודש הקרוב תכונס ישיבת עבודה עם גורמי המקצוע הרלוונטיים בשרותי הכיבוי וההצלה, משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה, להצגת הנושא ומציאת פתרונות אופרטיביים.
"באשר לכינוס המנחה הלאומי: מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023 ועד היום כונס המנחה הלאומי שלוש פעמים, במטרה לדון בנושאים שונים הקשורים להיערכות המפעלים למלחמה. בשבוע הבא יתקיים מפגש נוסף של ועדת המנחה הלאומי, שבמהלכו יידונו נושאים שונים לקראת שנת העבודה 2025".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנושמואל שטיינר עורך דין ומגשר יו"ר לשעבר באגודת חוקרי הדליקות בישראל והיועץ המשפטי של Fpa-IL אגודת המיגון מפני סכנות אש ובטיחות הציבור. לשעבר בקר החקירות בפניקס וחןקר פרטי של חברות הביטוח בישראל ומבטחים משנה. תחום ההתמחות נזקי אש תאונות וביטוח