חברי ועדת החוץ והביטחון צפויים לדון בימים הקרובים בנוסחה להסדרת גיוס תלמידי הישיבות – או השתמטותם. הוועדה עומדת בפני משימה בלתי אפשרית: להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית בתוך שלושה שבועות בלבד, עוד לפני הצבעת הקריאה הראשונה על תקציב המדינה לשנת 2025.

ביוני 2024, בשעה שצה"ל מתמודד עם עומס כבד של ימי מילואים, נפגעים רבים, ומחסור חמור בכוח אדם, החליטה הממשלה "להאיץ" הליכים ולהחיל דין רציפות על חוק הגיוס שעבר בכנסת ה־24. אולם החוק איננו תואם את המציאות של ימי מלחמה.

בהתאם לכך, שר הביטחון יואב גלנט ויו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין הבהירו כי מטרת המהלך הייתה להחיש את תהליך החקיקה, תוך שימוש בפלטפורמה קיימת, במקום להתחיל הליך חדש מהיסוד.

מרוב מהירות ויעילות חלפו כבר ארבעה חודשים – ודבר לא השתנה. עכשיו מאיימים בסיעות החרדיות שאם הנושא לא יסודר בהקדם, הרי שהם לא יתמכו בתקציב המדינה לשנת 2025, דבר שיביא לפיזור הממשלה

מרוב מהירות ויעילות חלפו כבר ארבעה חודשים – ודבר לא השתנה. בתקופה הזו הממשלה יכלה, אם הייתה רוצה בכך, להגיש הצעת חוק ריאלית המתאימה לגיוס צעירים ומותאמת למצב בחזיתות. אך הטכניקה והתירוצים לא משנים דבר, כשמדיניות של משיכת זמן גוברת על הצורך האמיתי בשינוי.

ח"כ אדלשטיין קיים כבר כ־10 ישיבות בנושא הגיוס, במהלכן דן בסעיפים עקרוניים בלי שיש בפניו מתווה גיוס ברור – ואף תקף את צה"ל ואת ראשי המערכת הביטחונית, בהם תא"ל שי טייב, האחראי על פרויקט גיוס החרדים, משום שהעזו למלא אחר הוראת בג"ץ וניסו לגייס חרדים.

יולי אדלשטיין ויואב גלנט בישיבה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, 1 ביולי 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

במהלך הישיבות דנו גם בסוגיית לשכות הגיוס הייעודיות לחרדים, נטולות הנשים. אולם, בפועל, החרדים לא באו. למרות כל זאת, עכשיו מודיעים בסיעות החרדיות שאם הנושא לא יסודר בהקדם, הרי שהם לא יתמכו בתקציב המדינה לשנת 2025, דבר שיביא לפיזור הממשלה.

ראשית, הנחת המוצא הפוליטית היא שסיעות יהדות התורה וש"ס לא יפרשו מהממשלה סביב סוגיית הגיוס. הם לא עשו זאת במשך שנתיים שלמות – ולא ייזמו זאת כעת, שנה מפרוץ המלחמה וכשהקואליציה הוכיחה יכולת שרידות מרשימה. הדיבורים הם אותם הדיבורים, אך אין בצידם מעשים.

נציגי הסיעות החרדיות מציינים כי אין קושי מבחינתם בהצבעה בוועדת חוץ וביטחון בזמן הקרוב. לשיטתם, ניתן להתכנס מייד לאחר סוכות ולהצביע על נוסח החוק

שנית, איך אפשר להעביר חקיקה בשלושת השבועות הקרובים, כשבמהלכם מתקיימים יום כיפור, סוכות א' וסוכות ב'? זה לא ריאלי אפילו בימים רגילים בהם הכנסת פעילה ולא נמצאת בפגרה.

שלישית, לוח הזמנים להעברת התקציב קשיח. מושב הכנסת ייפתח ב־28 באוקטובר, וישיבת הממשלה להצבעה על תקציב המדינה נקבעה ל־31 באוקטובר, ליום דיונים ארוך שכלל השרים התבקשו לשריין. לפי חוק יסוד: משק המדינה, על הממשלה להניח את חוק התקציב בפני הכנסת עד 1 בנובמבר לכל המאוחר, ולהשלים את ההצבעות על תקציב 2025 עד 31 בדצמבר 2024.

חרדים מפגינים נגד הגיוס לצה"ל ליד לשכת הגיוס בירושלים, 29 בספטמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נציגי הסיעות החרדיות מציינים כי אין קושי מבחינתם בהצבעה בוועדת חוץ וביטחון בזמן הקרוב. לשיטתם, ניתן להתכנס מייד לאחר סוכות, כלומר בשבוע שמתחיל ב־27 באוקטובר, ולהצביע על נוסח החוק לקריאה שנייה ושלישית.

המשימה העיקרית שלהם לשיטתם היא להביא נוסח חקיקה — בין אם מבוסס על מכסות או יעדים — שירצה את השר גדעון סער. נציג הימין הממלכתי בוועדת חוץ וביטחון ח"כ זאב אלקין, הביע בעבר יחד עם סער – בעת שהיו באופוזיציה – התנגדות לחקיקה שתאפשר המוני פטורים משירות צבאי.

סער ציין כי הוא עומד על חוק גיוס מהותי – ולא על חוק השתמטות. בסיעתו מתקשים לראות כיצד תועבר החקיקה בשלושת השבועות הקרובים. "זה לא ריאלי", אמר לזמן ישראל גורם מתוך הסיעה

גם חברי הכנסת של הליכוד היושבים בוועדה, ובראשם יו"ר הוועדה אדלשטיין, הצהירו לא פעם כי לא יתמכו בחוק שיתיר פטור המוני ללא סנקציות אישיות על משתמטים ולא יכלול גיוס בכמות הנדרשת לצה"ל. בין הח"כים שהביעו עמדה נחרצת בנושא נמצאים גם ח"כ בועז ביסמוט, עמית הלוי, דן אילוז, טלי גוטליב ומשה סעדה (האחרון אינו חבר הוועדה) ועוד.

עם זאת, חברי הכנסת סעדה וגוטליב כבר העזו בעבר להמרות את פי הסיעה. בשנה האחרונה, במהלך ההצבעה על חוק הרבנים, הם פעלו בניגוד להחלטת הליכוד ומייד הודחו מוועדת חוק, חוקה ומשפט – ועד היום לא הוחזרו אליה. לכן, הסיכויים שחברי הכנסת מהליכוד יסטו מהחלטות נתניהו ומהמשמעת הקואליציונית בוועדת חוץ וביטחון נראים קלושים.

בנימין נתניהו וגדעון סער במליאת הכנסת, 30 בספטמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

חברי סיעת הימין הממלכתי משוחררים מכל הכבלים הללו. הם אומנם נכנסו לקואליציה, אך הם בעלי מחויבות רופפת למשמעת הקואליציונית ובראיונות האחרונים השר סער ציין כי הוא עומד על חוק גיוס מהותי – ולא על חוק השתמטות. בסיעה גם מתקשים לראות כיצד תועבר החקיקה בשלושת השבועות הקרובים, עוד לפני התקציב. "זה לא ריאלי", אמר לזמן ישראל גורם מתוך הסיעה.