ועדת חוץ וביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין תחל הבוקר (שלישי) לדון בחוק הגיוס או חוק ההשתמטות, כפי שהוא מכונה בידי רבים, לקראת הקריאה השנייה והשלישית. החוק עבר בקריאה ראשונה בכנסת ה־24 ולפני כמה ימים הוחל עליו דין הרציפות, כך שניתן יהיה להמשיך ולחוקק אותו מהנקודה בה הופסק.
ראש הממשלה בנימין נתניהו קיווה שהחלת דין הרציפות תבייש את סיעות המחנה הממלכתי, יש עתיד, ישראל ביתנו והעבודה, שתמכו בחוק הזה בקואליציית השינוי. אולם, החוק במתכונתו הקודמת מעורר התנגדות רחבה בציבור הרחב, בכנסת – ואפילו בתוך מפלגת הליכוד.
הסיבה לכך היא שהחוק הותאם לתקופה של לפני המלחמה, כשמטרתו הייתה לייצר שינוי חברתי־כלכלי ולשחרר ציבור חרדי רחב לשוק העבודה. החוק לא התיימר לסייע לצה"ל במצוקת כוח האדם. ההנחה הייתה שניתן יהיה לגייס חרדים גם בגילים מבוגרים ולו רק כדי שיהיה אפשר לטעון למראית עין שהם תורמים למדינה.
צה"ל עוסק בימים אלה בהכנות לקליטתם ומבקש מהכנסת להסדיר את הנושא בחקיקה, זאת על אף שחוק שירות הביטחון בנוסחו הנוכחי מטיל על צה"ל את החובה לגייס את כל בני ה־18, בלי קשר לרקע הדתי שלהם
המלחמה חייבה את צה"ל להחליף דיסקט לנוכח הצורך לגייס אלפי בני 18 נוספים בעלי כשירות לחימה – ולהוסיפם לאחר מכן למעגל משרתי המילואים. צה"ל עוסק בימים אלה בהכנות לקליטתם ומבקש מהכנסת להסדיר את הנושא בחקיקה, זאת על אף שחוק שירות הביטחון בנוסחו הנוכחי מטיל על צה"ל את החובה לגייס את כל בני ה־18, בלי קשר לרקע הדתי שלהם.
לפני שבוע הצליח נתניהו להוכיח שיש בידיו שליטה קואליציונית מרשימה. 63 ח"כים מהקואליציה – כולם למעט שר הביטחון יואב גלנט – נצמדו להוראותיו והבטיחו שדין הרציפות הוא "רק עניין טכני". את השינויים שצה"ל זקוק להם הם יכינו לטענתם במסגרת ועדת החוץ והביטחון.
נתניהו שוב הראה לציבור שהוא טקטיקן פוליטי, אך מנהיג ללא יעדים ערכיים, שלא מתחשב בצרכי הציבור והצבא ומנהל "פוליטיקת מסדרונות" לצרכים הישרדותיים. הוא הרי ידע גם בעת ההצבעה על דין הרציפות שהוא לא יצליח לגשר על הפערים. המהלך למעשה היה משחק פוליטי של מריחת זמן.
ההצבעה הקודמת הסתיימה ב"תמונת הניצחון" הפרטית של נתניהו: חיוך רחב נמרח על פניו בזכות ה"הישג" – וכל זה בלילה קשה בו נהרגו ארבעה חיילים ברצועת עזה
ההצבעה הקודמת הסתיימה ב"תמונת הניצחון" הפרטית של נתניהו: חיוך רחב נמרח על פניו בזכות ה"הישג" – וכל זה בלילה קשה בו נהרגו ארבעה חיילים ברצועת עזה. כעבור כמה ימים נהרגו עוד 12 חיילים והקואליציה של נתניהו עמדה על שלה – המשך הכשרת חוק למריחת נושא חיול החרדים ובמקביל העלאת החוק להכבדת הנטל על משרתי המילואים.
יו"ר ועדת חוץ וביטחון אדלשטיין, שהצביע בעד דין הרציפות, התחייב שהדיונים בוועדה יובילו לשינוי נוסח החוק כדי שהוא יותאם לצרכים של צה"ל, כלומר גיוס של לפחות 3,000 חיילים חרדים במהלך 2024. המספר 3,000 אף עלה בדיונים של בג"ץ בעתירות הדורשות חיול מיידי, כשהשופט נעם סולברג תהה מדוע משרד הביטחון והיועצת המשפטית לממשלה מסתפקים במספר הזה בלבד.
חברי הכנסת החרדים – חלקם חברים בוועדת חוץ וביטחון – ידחפו לשינויים אחרים. מבחינתם, החוק מחמיר איתם יתר על המידה. הם הרי זעקו נגד החוק ההוא כשהוא עבר קריאה ראשונה בכנסת הקודמת. התוצאה תהיה כאוס פוליטי בוועדה, כשלאף אחד לא ברור איך להגיע לעמק השווה.
החל מהשעה 12:00 אפשר יהיה לצפות במחזה הזה. מריחת הזמן תחל בהצהרות של ראשי סיעות וחברי הוועדה. זמן ישראל ניסה לברר עם הצוות הבכיר של הוועדה מי יניח את השינויים המהותיים, את נוסח החוק החדש, אך נמסר לנו בתגובה שהיום יתקיימו הצהרות פתיחה בלבד.
רבים מחברי הכנסת של הליכוד, שמפזרים הבטחות להצביע נגד חוק שלא יוביל לגיוס חרדים, יוכלו לעשות זאת רק במליאת הכנסת – ואין להם השפעה בוועדה
את תסכול חברי הכנסת של הליכוד אפשר היה לשמוע אתמול מפיו של אליהו רביבו, חבר כנסת צייתן בימים רגילים. ההתנהלות בסוגיית הגיוס לצה"ל וחוקים נוספים הנמצאים על הפרק (מאז פרש בני גנץ מהממשלה, ההסכם הקואליציוני המחייב לקדם חוקים הקשורים למלחמה בלבד פקע) הובילו אותו לאמירות חריפות. "הממשלה שלנו ללא הישגים", הוא אמר בראיון לערוץ כנסת.
עם זאת, רבים מחברי הכנסת של הליכוד, שמפזרים הבטחות להצביע נגד חוק שלא יוביל לגיוס חרדים, יוכלו לעשות זאת רק במליאת הכנסת – ואין להם השפעה בוועדה. אם אדלשטיין ושאר חברי הוועדה לא יצליחו להגיע לנוסח מוקבל, אפשר להניח שנתניהו יוודא שהחוק לא יגיע למליאה.
חברי הכנסת מהליכוד החברים בוועדת חוץ וביטחון הם יולי אדלשטיין, דני דנון, בועז ביסמוט, שלום דנינו וניסים ואטורי. מתוכם רק אדלשטיין הבהיר שהוא מתכוון להרחיב את גיוס החרדים. דנון הוא ח"כ מרדן, עצמאי, אבל לאחרונה התבשר כי יחזור לכהן כשגריר ישראל באו"ם ויש להניח שלכבוד הנסיעה הוא לא יעז לסטות מעמדת ראש הממשלה.
חברים נוספים בוועדה הם חברי הכנסת החרדים ינון אזולאי מש"ס וישראל אייכלר מיהדות התורה. מהם ניתן לצפות רק לניסיונות להחלשת החוק (החלש ממילא).
שמונה ח"כים מהקואליציה הם עם נטייה ברורה להקפיד על המשמעת הקואליציונית ולאפשר חוק שירצה את חברי הכנסת החרדים; שמונה ח"כים מהאופוזיציה יצטרכו להיאבק על כל פסיק, סעיף וכותרת
שני החברים האחרונים מטעם הקואליציה הם צבי סוכות ולימור סון הר־מלך. הח"כים האלה מגיעים מתוך ציבור ישראלי שעושה שירות סדיר ומילואים, והציבור שהם מייצגים דורש בתוקף לצרף את החרדים למעגל המשרתים. בוחריהם עשויים להיות בלתי סלחניים על מריחת החוק.
שאר חברי הכנסת היושבים בוועדה מגיעים מהאופוזיציה: מיכאל ביטון, רם בן ברק, מאיר כהן, עידן רול, אלעזר שטרן, מרב מיכאלי, שרון ניר וגדעון סער.
רבים מחברי הכנסת של הליכוד המאיימים לצאת נגד החוק אם לא ייערכו בו שינויים אינם חברים כלל בוועדה. בהם אליהו דלל, דן אילוז, טלי גוטליב, משה סעדה. השר עמיחי שיקלי אינו חבר כנסת ואין לו השפעה כלשהי על החקיקה. אילוז וגוטליב הם ממלאי מקום בוועדה אבל כל עוד חברי הכנסת המקוריים יושבים בוועדה, ממלאי המקום לא זכאים להצביע.
כל זה מצביע על כיוון קשוח לדיוני הוועדה – שמונה ח"כים מהקואליציה הם עם נטייה ברורה להקפיד על המשמעת הקואליציונית ולאפשר חוק שירצה את חברי הכנסת החרדים; שמונה ח"כים מהאופוזיציה יצטרכו להיאבק על כל פסיק, סעיף וכותרת.
יו"ר הוועדה אדלשטיין עשוי להפוך ללשון המאזניים בשבועות הקרובים. יו"ר הועדה שולט בסדר היום, במוזמנים, באופן שבו ישונה החוק – ובסופו של דבר הוא גם יהיה האצבע המכרעת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו