ישב לו שמואל האמוראי ופסק פסיקותיו.
והנה הוציא תחת ידו ומוחו הקודח להפליא את ההלכה "קול באשה ערוה"
יצא ובא מולו אברהם (אבינו).
שאל אותו: "יודע מי היא האישה שאיתי?"
ענה שמואל: "שרה"
שאל אותו: "היודע אתה מה אומר לי שמה של אשתי?"
ענה שמואל: "לא ידעתי אבי"
אמר לו אברהם: "כשמה כך שירתה.
שרה שרה שיר שמח
ויצחק נולד משירתה השמחה של שרה
ועל כן שמה שרה
ואין קולה ערוה אלא כל כולה שמחה ושירה ואהבת החיים."
(השיחה הזו מעולם לא התקיימה.
עובדה.
ההלכה נשארה על כנה, ואנחנו מבטאים את שם אימנו עם "סין" למרות שיכולנו לבטאה ב"שין", ולשיר את שירתה ושירת מרים ושירת דבורה ושירת חנה ושירת בנות ישראל, ללא חשש ערוה).
עופר בורין הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. אל״מ (מיל) בחיל האוויר. בן 58, נשוי ואב לשלושה. כותב פרשנות אישית לתנ״ך.





















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו