"אימפריית הספורט" נלחמת בכל המגרשים

בתום הפגישה עם נשיא פיפ"א, INFANTINO, פוטין ממשיך בשגרת יומו בקרמלין, 25.11.2016 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru
בתום הפגישה עם נשיא פיפ"א, INFANTINO, פוטין ממשיך בשגרת יומו בקרמלין, 25.11.2016

הנשיא פוטין חותר למצב את רוסיה כשחקנית מובילה בעולם בתחום הספורט. הספורט הוא נדבך בסל כלי ה"השפעה הרכה" הרוסי, להפגנת דימוי מעצמתי מחוץ לגבולותיה ורכיב בזהות הלאומית שממשל פוטין מבקש להנחיל ברוסיה המודרנית.

רוסיה פעלתנית ב"פוליטיקה של הספורט", ופרסה רשת סוכני השפעה באגודות ספורט בינ"ל המנהלות את ענפי הספורט. שערוריות הסמים בספורט, שבהן הואשמו הרוסים, בייחוד לאחר אולימפיאדת Soci (סוצ'י) הפכו את תחום הספורט לזירת התגוששות רב ממדית (תודעה, דיפלומטיה ואף תקיפות סייבר) נוספת בין רוסיה לבין המערב.

רוסיה פעלתנית ב"פוליטיקה של הספורט", ופרסה רשת סוכני השפעה באגודות ספורט בינ"ל. שערוריות הסמים בספורט שבהן הואשמו הרוסים, הפכו את התחום לזירת התגוששות נוספת בין רוסיה לבין המערב

הניסיון של מוסקבה לשקם מעמדה בתחום זה, גם לקראת אולימפיאדת הקיץ בטוקיו (2020) מציב אותה בפני אתגרים משמעותיים בשנה הקרובה. ישראל יכולה לשקול להרחיב את קשריה עם רוסיה גם בממד הספורטיבי, היקר לליבו של פוטין, ולשקול מחוות בתחום במהלך ביקורו הצפוי בישראל בראשית 2020.

*  *  *

 בעשירי באוקטובר התקיים ב-Nizhniy Novgorod (ניז'ניי נובגורוד), עיר בת יותר ממיליון תושבים שלגדות נהר הוולגה, הפורום העשירי הבינלאומי בשם "רוסיה – מעצמת הספורט". הנשיא פוטין נאם, כמובן, בפני באי הכנס, פגש בבכירי ארגוני הספורט בעולם, הצטלם עם הספורטאים המצטיינים הרוסיים, לא פסח גם על הספורטאים הצעירים, וישב בראש "הועד הנשיאותי לחינוך גופני והספורט", שאורגן בשולי הכנס הגדול.

בדבריו בפורומים השונים באותו היום פוטין הדגיש את שותפותה של רוסיה במשימה  האוניברסלית הגדולה של קידום ערכי הספורט בעולם. הוא דיבר על הצורך לאמץ אסטרטגיה לאומית לקידום הספורט עד 2030; הזכיר, כי בהנחיותיו הקודמות דרש לחתור לכך, כי עד 2024 (סיום כהונתו) לא פחות מ-55% מהאוכלוסייה יעסקו בספורט בקביעות; והנחה את רשויות הממשל והשלטון המקומי לפעול בסנכרון להנחלת ערכי הספורט ומימוש היעדים שנקבעו.

פוטין הדגיש את שותפות רוסיה במשימה האוניברסלית של קידום ערכי הספורט בעולם, את הצורך לאמץ אסטרטגיה לאומית לקידום הספורט, ואת חתירתו לכך ש-55% מהאוכלוסייה יעסקו בספורט בקביעות

הוא הדגיש את נכונותה של רוסיה לארח תחרויות ספורט בינלאומיות משמעותיות, והזמין לחשוב על פורמטים חדשים לתחרויות, למשל, במסגרת ה-BRICS" (התארגנות רופפת של ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה), "ארגון שנגחאי" (לביטחון ושת"פ במרכז היבשת האסיאתית) והאיחוד האירו-אסיאתי (אזור סחר חופשי המאחד חלק ממדינות בריה"מ לשעבר). כל אלה – התארגנויות אזוריות ועל-אזוריות, המציגות אלטרנטיבה למוסדות הבינלאומיים הנשלטים על ידי המערב.

הנשיא פוטין חייב לספורט רבות. בזכות אימוני הג'ודו הוא נחלץ מחבורת החוליגנים של ילדותו, פיתח משמעת עצמית, התקבל לאוניברסיטת סנקט-פטרבורג היוקרתית ולקג"ב.

הנשיא פוטין חייב לספורט רבות. בזכות אימוני הג'ודו הוא נחלץ מחבורת החוליגנים של ילדותו, פיתח משמעת עצמית, התקבל לאוניברסיטת סנקט-פטרבורג היוקרתית ולקג"ב

 כשהיה לנשיא הפגין את חיבתו לג'ודו על ידי אימונים מתוקשרים, שהציגו לציבור מודל מעודכן של מנהיגות – נמרצת ואסרטיבית. דימוי זה טופח דרך מפגניו בענפי ספורט ופעילויות Outdoors אחרים – רכיבה על סוסים, אופנועים, צלילה, ריחוף ובשנים האחרונות – ההשתתפות ב"משחקי-גאלה" של "ליגת הלילה בהוקי-קרח".

פוטין בפגישה עם המדליסטים הרוסיים, בפורום "רוסיה – מעצמת הספורט". (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
פוטין בפגישה עם המדליסטים הרוסיים, בפורום "רוסיה – מעצמת הספורט". (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

הספורט כרכיב ב"עוצמה הרכה" הרוסית

הספורט הוא אחד המרכיבים בנוסחת "הדבק המלכד" של רוסיה תחת פוטין ובקידום דימויה כמעצמת-העל. במערכת הממשל האוטוריטרית למחצה כמו ברוסיה, לעידוד הספורט יתרונות רבים. זהו נושא קרוב לליבם של ציבורים רחבים, ובאופן בסיסי הינו ניטרלי מהבחינה הפוליטית. הספורט מפתח תחרותיות, מביא כבוד לאומה, מצופף שורות מול יריב חיצוני, ומתגבר על חומות של בידוד פוליטי ע"י הבאת דימויים חיוביים של רוסיה הישר לאזרחי מדינות זרות.

במערכת ממשל אוטוריטרית למחצה כמו ברוסיה, לעידוד הספורט יתרונות רבים. הוא קרוב ללב ציבורים רבים, ניטרלי מבחינה פוליטית, מביא כבוד לאומה, מצופף שורות מול יריב חיצוני, ומתגבר על חומות בידוד פוליטי

רוסיה איננה מעצמה כלכלית. במוסקבה מבינים זאת, ומנסים לחזק את יציבתה האסטרטגית (Strategic posture) הגלובלית בכלים א-סימטריים. כאלה, שבמעט השקעה יביאו לה הישגים משמעותיים. רוסיה מוצאת אפיקי השפעה כאלה בתחומים מוגדרים, שבהם יש לה יתרונות יחסיים טבעיים או נרכשים.

במישור המדיני-צבאי, רוסיה נעזרת בצבאה הגדול והמנוסה במלחמות באוקראינה ובסוריה וביכולתה הגרעינית להרתעת יריביה. שטחה העצום – הופך אותה לצד במרבית הסכסוכים הבוערים של העולם.

מושב הקבע במועצת הביטחון של האו"ם, זכות וטו על החלטותיה ורשת כמעט הרמטית של נציגויות מאפשרות לרוסיה תפקיד בולט בדיפלומטיה רב צדדית בארגונים הבינ"ל. רוסיה מצליחה לעתים לבנות קואליציות יחד עם מדינות העולם השלישי המותירות את ארה"ב והמערב במיעוט.

במישור המדיני-צבאי, רוסיה נעזרת בצבאה הגדול והמנוסה במלחמות באוקראינה ובסוריה וביכולתה הגרעינית להרתעת יריביה. שטחה העצום – הופך אותה לצד במרבית הסכסוכים הבוערים של העולם

במישור הכלכלי-אסטרטגי, לחברות רוסיות נוכחות בולטות בתחומי הפקה ושינוע של נפט, גז ומוצריהם (בשנים האחרונות מעמד זה חוזק ע"י שותפות עם ערב הסעודית – קרטל + "OPEC"); במתכות מסוימות (ניקל, אלומיניום) וחומרי גלם נוספים.

רוסיה מחזיקה שנים רבות במקום השני בעולם ביצוא נשק. בשנים האחרונות היא הפכה יצואנית חיטה מספר אחת בעולם ושואפת להגיע למקום דומה במוצרים חקלאיים נוספים. חברת Rosatom (רוסאטום) הרוסית הינה מובילה ביצוא כורי כוח גרעיניים.

הכלים המדיניים, הצבאיים והכלכליים האלה מועצמים בכלי "השפעה רכה". רוסיה עושה שימוש פרו-אקטיבי בכלי תודעה (תקשורת, סייבר, מודיעין ועוד); נעזרת בכנסייה הפרבוסלבית; מטפחת קהילות דוברות רוסית מחוץ לגבולות רוסיה; ומקדמת חשיפה לתרבות הרוסית.

הכלים המדיניים, הצבאיים והכלכליים מועצמים בכלי "השפעה רכה". רוסיה עושה שימוש פרו-אקטיבי בכלי תודעה (תקשורת, סייבר, מודיעין ועוד), והספורט הוא אחד מאותם כלים רכים

הספורט הוא אחד מאותם הכלים הרכים, ורוסיה מבקשת להוכיח גם דרך הספורט, כי הינה מעצמה. ענפי הספורט מספקים גיבורי תרבות רוסיים לחובבים ולמקצוענים ברחבי העולם, העומדים בניגוד, לדיווחים (השליליים לרוב) שהתקשורת הבינ"ל מספרת על רוסיה. הדבר עשוי לסייע לדלל את הסנטימנט השלילי ביחס לרוסיה במדינות המערב; אף כי תרגומו לכדי השפעה פוליטית פרו-רוסית הינו אתגר מסוג אחר.

עידוד הספורט ברוסיה מתבצע לרוב מלמעלה, ופחות כיוזמות פרטיות ספונטניות. זרוע הביצוע המרכזית היא מיניסטריון הספורט, מוסד שרובו מוקדש לניהול ולרגולציה, והוא נעזר בכל זרועות הממשל, לרבות משרד החוץ ושירותי הביטחון, ככל שהדבר נחוץ לקידום יעדיו.

מיניסטריון הספורט מציב בפני עצמו שלושה יעדים לחומש הקרוב: ליצור תנאים שיאפשרו לאזרח לעסוק בספורט באופן שיטתי; להגביר את תחרותיות הספורט הרוסי בזירה הבינלאומית (ולסייע לספורטאים הרוסיים למקסם הישגיהם); להבטיח את קיומן המוצלח של תחרויות הספורט הבינלאומיות הגדולות ביותר בשטחה של רוסיה.

אליפות העולם בכדורגל ב-2018, שנערכה ב-11 ערים ברוסיה נתפסה בעולם כמרשימה (היקרה בהיסטוריה של האליפויות), ומיליוני אוהדים שביקרו ברוסיה התרשמו לטובה מהפער, שבין דימויה התקשורתי השלילי-טוטליטרי לבין הנינוחות ברחובות, המודרניות של הערים הגדולות, היופי של הטבע והכנסת האורחים הרוסית הלבבית.

מיליוני אוהדים, שביקרו באליפות העולם ברוסיה, התרשמו לטובה מהפער, שבין דימויה השלילי-טוטליטרי לבין הנינוחות ברחובות, המודרניות של הערים הגדולות, היופי של הטבע והכנסת האורחים הלבבית

עשרות מנהיגי מדינות ביקרו את רוסיה במהלך התחרות, וניצלו אותה לפיתוח קשרים עם מוסקבה. במישור הפנימי – היה זה פסטיבל לאומי בלתי פוסק במשך חודש והתגייסות ציבורית רחבה לעודד את הנבחרת מקומית שהפתיעה מעבר לציפיות.

הנשיא פוטין פוגש את המתאבק HABIB NURMAGOMEDOV, ספטמבר 2019 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
הנשיא פוטין פוגש את המתאבק HABIB NURMAGOMEDOV, ספטמבר 2019 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

פוטין מאמין בתרומת תחרויות גדולות בקידום מעמדה של רוסיה. הוא משקיע מזמנו בלפגוש בכירים בארגוני הספורט בעולם, בפתיחת תחרויות בעולם ובקבלות פנים לאלופים הרוסיים. בספטמבר האחרון פוטין איחר בארבע שעות לפגישה עם ראש ממשלת ישראל נתניהו בסוצ'י, כי היה חשוב לו להיפגש עם מתאבק מצטיין בMahachkala (מח'צ'קלה), בירת מחוז דגסטאן בדרום רוסיה.

הנשיא פוטין וראש ממשלת יפן ABE צופים בתחרות ג'ודו (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
הנשיא פוטין וראש ממשלת יפן ABE צופים בתחרות ג'ודו (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

אירוח התחרויות הגדולות מסייע למוסקבה לכונן אפיקי שיתוף פעולה משלימים מול ממשלות, לחלוק ידע ארגוני עם מדינות קטנות, להכיר לתיירים הזרים באופן בלתי אמצעי את רוסיה, וגם את הספר הרוסי ובכך לעודד תיירות זרה. צפייה משותפת בתחרויות ספורט מסייעת לרקום קשרים אישיים ו"לשבור קרח" בין המנהיגים הרוסים והזרים.

הספורט הוא כר נוח לשת"פ בין המדינות. למשל, ההתקרבות הרוסית-קטרית בשנים האחרונות נשענת גם על שיתוף קטר בניסיון הרוסי בארגון אליפות העולם בכדורל, לקראת האליפות הבאה שתתקיים בנסיכות ב-2022.

צפייה משותפת בתחרויות ספורט מסייעת לרקום קשרים אישיים ו"לשבור קרח" בין המנהיגים הרוסים והזרים. הספורט הוא כר נוח לשת"פ בין המדינות. למשל, ההתקרבות הרוסית-קטרית

רוסיה הרשמית מעורבת באופן עמוק בפוליטיקה של הספורט העולמי. היא חותרת למקסם את השפעתה בארגונים הבינ"ל השונים המארגנים את התחרויות הגדולות או המנהלים את ענפי הספורט. הדבר נועד לשפר את מועמדותה של רוסיה לארח תחרויות ולהתמודד עם שערוריות.

פוטין נוהג להיפגש עם הבכירים בארגונים אלה, ובפרט עם נשיא איגוד הכדורגל הבינ"ל (פיפ"א), Infantino (אינפנטינו) או עם נשיא הועד האולימפי הבינ"ל תומאס באך. הוא אישית ביצע סדרת פגישות מרתוניות עם חברי הועד האולימפי הבינ"ל לקראת החלטתם לבחור בסוצ'י לאירוח אולימפיאדת החורף של 2014.

מוסקבה מסייעת לקדם מועמדותם של פוליטיקאים ואנשי עסקים רוסיים מובילים לתפקידים בכירים באגודות הספורט הבינ"ל, ומנהלת מסעות שתדלנות דיפלומטיים לשם כך.

מוסקבה מסייעת לקדם מועמדותם של פוליטיקאים ואנשי עסקים רוסים מובילים לתפקידים בכירים באגודות הספורט הבינ"ל, ומנהלת מסעות שתדלנות דיפלומטיים לשם השגת מטרה זו

הנשיא פוטין בעצמו הינו נשיא כבוד של איגוד הג'ודו העולמי (IJF). סגן ראה"מ לשעבר Dvorkovich (ארקדיי דבורקוביץ) נבחר אשתקד לנשיא איגוד השחמט העולמי (FIDE), שנשלט על ידי הרוסים מ-1995. המיליארדר Alisher Usmanov (אלישר אוסמנוב), מנהל מעל עשור את איגוד הסיף העולמי (FIE). מיליארדר אחר, Vladimir Lisin (ולדימיר ליסין) עומד בראש ארגון הצליפה עולמי (ISSF). ספורטאים ופוליטיקאים רוסיים בכירים לשעבר יושבים במועצות המנהלים כמעט של כל איגוד ספורט בינ"ל שמעניין את הרוסים.

USMANOV, מקבל תעודת הערכה מפוטין, אפריל 2019 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
USMANOV, מקבל תעודת הערכה מפוטין, אפריל 2019 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

מספר אנשי עסקים רוסים החזיקו בעשור האחרון בבעלות על מועדוני כדורגל באירופה (בעיקר בבריטניה, אך גם במונקו, שוויץ ויוון). זאת, הן כהשקעה, הן כאמצעי להפעיל לחץ על ממשלות מקומיות למען אינטרסיהם האישיים, והן כחלק מההשפעה הספורטיבית הרכה של רוסיה.

אנשי עסקים רוסים החזיקו בעשור האחרון מועדוני כדורגל באירופה (בבריטניה, מונקו, שוויץ ויוון). כהשקעה, כאמצעי לחץ על ממשלות למען אינטרסים אישיים, וגם כחלק מההשפעה הספורטיבית הרכה של רוסיה

הבעלות של המיליארדר הרוסי, ממוצא יהודי, אברמוביץ' על המועדון הבריטי צ'לסי, עטור התארים, הוא הדוגמה הבולטת ביותר לכך. בשנה החולפת, אגב, עלה אברמוביץ' לישראל.

הספורט כמכשיר גיוס משאבים פוליטיים ומוביליות חברתית

האליטה הרוסית מזהה את קריאת הקרמלין לפעול להנחלת הספורט בבית ובחו"ל, ומציגה מעורבות מופגנת בענפים השונים. זאת, כאפיק לגיוס השפעה פוליטית מבית. בכירי ממשל ועסקים גם מציגים דוגמה אישית במעורבות בפעילות ספורטיבית. שר החוץ לברוב משתתף במשחקי ראווה בכדורגל. שר ההגנה Shoygu (שויגו) מעודד פעילות ספורטיבית בצבא.

חברות רוסיות פרטיות וכן תאגידים ממלכתיים, כגון Gazprom (גזפרום) או Rosneft (רוסנפט) מעניקים תמיכה כספית למועדוני הספורט הרוסיים ולאגודות ספורט ענפיות. הדבר נתפס כסוג של "אחריות חברתית קורפורטיבית", וגם החברות, המפסידות כסף, אינן ממהרות לעצור את תקציב המועדונים מחשש להשלכות תדמית.

האליטה הרוסית מזהה את קריאת הקרמלין לפעול להנחלת הספורט בבית ובחו"ל, ומציגה מעורבות מופגנת בענפים השונים. זאת, כאפיק לגיוס השפעה פוליטית מבית. בכירי ממשל ועסקים גם מציגים דוגמה אישית

כשהמיליארדר Deripaska (דריפסקה), עליו מוטלות סנקציות אמריקניות, ניסה להפסיק בחודשים האחרונים את תמיכתו במועדון מוביל בענף הרוגבי, הלא מאד מפותח ברוסיה – הוא ניצב בפני ביקורת פומבית, ונאלץ לחזור ולתמוך במועדון.

מתמצתת את התופעה הזאת "ליגת הלילה בהוקי", שהנשיא פוטין הוא ממייסדיה. פעמיים בשנה לערך, מתקיימים במסגרתה "משחקי-גאלה", שבהם משחקים זה כנגד זה צוותים מעורבים של "סלבריטאים", שחקני עבר מעוטרים ושחקנים מקצועיים פעילים.

המשחקים מציגים את הנשיא, בן ה-67, שמשמש כאבן הראשה של המערכת הפוליטית כולה ברוסיה, כמצוי בכושר טוב, ובכך, הם בעצם מעבירים איתות של יציבות פוליטית לציבור הרוסי ולמערכת הבינ"ל. לא מפתיע, שהנשיא זוכה להבקיע כמעט את כל השערים של קבוצתו.

המשחקים מציגים את הנשיא, בן ה-67 כמצוי בכושר טוב, ובכך הם בעצם מעבירים איתות של יציבות פוליטית לציבור הרוסי ולמערכת הבינ"ל. לא מפתיע, שהנשיא זוכה להבקיע כמעט את כל השערים של קבוצתו

בקבוצתו משחקים בקביעות שר ההגנה שויגו, ומושל מחוז טולה (Tula) אלכסיי דיומין (Dyumin, בעברו המאבטח האישי של פוטין) – בתפקיד מגן. בקבוצה היריבה משחקים בקביעות 3 מיליארדרים המקורבים לנשיא: פוטנין (Potanin), טימצ'נקו (Timchenko) ובוריס רוטנברג (Rottenberg).

מושל TULA, DYUMIN (מימין) יחד עם פוטין במהלך משחק ליגת הלילה. (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
מושל TULA, DYUMIN (מימין) יחד עם פוטין במהלך משחק ליגת הלילה. (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

כולם מתערבבים בחדר ההלבשה. וכך ההשתתפות במשחק היא סמל סטטוס, ונתפסת כסימן לעוצמה פוליטית.

ניהול ענפי הספורט בתחומי רוסיה מחייב פעילות שתדלנות, ומקצועות שכושלים להעמיד לוביסט בכיר, אינם מצליחים מבחינה כלכלית. מזכיר המועצה לביטחון לאומי Patrushev (פטרושב) עומד בראש איגוד הכדורעף הרוסי. שר ההגנה לשעבר Sergey Ivanov (סרגיי איבנוב) נחשב ללוביסט ענף הכדורסל.  חלק מהענפים נשלטים על ידי דמויות המזוהות עם העולם התחתון, שמבקשות להגביר את הלגיטימיות שלהן. כך מתואר בתקשורת ראש ארגון האגרוף הרוסי Krremlyov (קרמליוב).

ניהול ענפי הספורט בתחומי רוסיה מחייב פעילות שתדלנות, ומקצועות שכושלים להעמיד לוביסט בכיר, אינם מצליחים מבחינה כלכלית. חלק מהענפים נשלטים על ידי דמויות המזוהות עם העולם התחתון, שמבקשות לגיטימציה

מועדוני אופנוענים ("בייקרים"), אומנם אינם קשורים לספורט תחרותי – אך מהווים אף הם מכשיר "להתחבר לאנשים הנכונים". מועדון "זאבי הלילה" זוכה לביקורים עיתיים של הנשיא. מועדון "ציפורי הברזל", שאחד מראשיו הוא הבן של הפרקליט הראשי של רוסיה, Chayka (צ'ייקה), כולל בין חבריו גם את בנו של נשיא בלרוס Lukashenko (לוקשנקו).

נטען, כי החברות במועדון מסייעת לחבריו לקדם את מעמדם בתחומי המשפט או העסקים. שני המועדונים מקיימים מסעות רכיבה "פטריוטיים" ברוסיה ומחוצה לה, כתמיכה ביעדי מדיניות בולטים של הקרמלין.

ברמה הפרסונלית, ההצטיינות בספורט הינה אפיק חשוב למוביליות חברתית ברוסיה. הספורטאים זוכים למענקים, קמפיינים פרסומיים, ויכולים להתמנות תפקידים ציבוריים. החסות של אנשי העסקים הגדולים על מועדוני הספורט מעניקה לספורטאים הזדמנויות עסקיות, כאשר פורשים הם מספורט תחרותי.

המתעמלת האלופה האולימפית Alina Kabayeva (אלינה קבאייבה), שילבה קריירה ספורטיבית עם חברות במוסדות ההנהגה של מפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת" ודוגמנות. ב-2007 נבחרה לפרלמנט הפדרלי

כך, המתעמלת האלופה האולימפית Alina Kabayeva שילבה קריירה ספורטיבית עם חברות במוסדות ההנהגה של מפלגת השלטון "רוסיה המאוחדת" ודוגמנות. ב-2007 נבחרה לפרלמנט הפדרלי. הקריירה שלה לא נפגעה מהשמועות שהחלו להתפרסם בעקשנות מ-2008, כי היא מנהלת רומן עם הנשיא פוטין, ואף כי ילדה לו שני ילדים מחוץ לנישואין.

KABAYEVA מקבלת את העיטור "עבור הישגים למען המולדת", 2005 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
KABAYEVA מקבלת את העיטור "עבור הישגים למען המולדת", 2005 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

לא הכל שקט ב"אימפריית הספורט" הרוסית

אבל לצד ההישגים הספורטיביים והתודעתיים, העיסוק בספורט הבין-לאומי גרר את רוסיה, ואת הספורט העולמי למוקד של מחלוקות קשות. כשהקרמלין חותר להגיע לפריצות דרך מהירות, ומטיל לטובת העניין משאבים ממלכתיים עודפים – לרוב הדברים מסתבכים.

דרישת הקרמלין להגיע להישגים "מעצמתיים" בספורט גררה לאורך השנים "השתדלות יתר", שבמסגרתה כל האמצעים כשרים כדי להגיע לניצחון. ענפי הספורט ובניית מתקני הספורט התנהלו בצל פרשיות שחיתות חמורות

הדרישה של הקרמלין להגיע להישגים "מעצמתיים" בספורט גררה לאורך השנים "השתדלות יתר", שבמסגרתה כל האמצעים כשרים כדי להגיע לניצחון. ענפי הספורט ובניית מתקני הספורט התנהלו בצל פרשיות שחיתות חמורות, וניסיונות של התארגנויות פליליות להרחיב את השפעתן – על העסקים והפוליטיקה הסובבים את עניני הספורט. בנוסף, ההידרדרות ביחסי רוסיה-המערב לאורך העשור האחרון, העניק לתחרויות הספורט גוון בלתי ספורטיבי בעליל.

חלום האולימפיאדה הרוסית של פוטין התחיל כבר בראשית שנות התשעים, עת כיהן סגן ראש עריית סנקט-פטרבורג. הוא סייע לארגן בעיר את "משחקי הרצון הטוב" ב-1994 – תחרות בינלאומית גדולה שנועדה לחזק את מועמדותה לאירוח אולימפיאדת 2004. רוסיה הייתה בקשיים כלכליים, הארגון היה לקוי, וחלום האולימפיאדה נגנז ל-20 שנה, עד לאולימפיאדת 2014 (סוצ'י).

אולימפיאדת סוצ'י ואחריתה היוו המחשה טובה לכל האתגרים שעמם רוסיה נדרשת להתמודד באירוח התחרויות הספורטיביות הגדולות. רוסיה ביקשה למנף את האולימפיאדה כדי להציג את עצמה לעולם באופן החיובי ביותר האפשרי, ולפתח באמצעותה אתר נופש בינ"ל בדרום המדינה.

התכנון של המשחקים היה גרנדיוזי, אך לא מדוקדק. וכך, עלותה הסופית הייתה יותר מ-50 מיליארד דולר – פי 4 מהתכנון, שיא לכל אולימפיאדה שהיא, בשל כשלים תכנוניים חמורים וגניבות מרובות ע"י הקבלנים המקורבים לשלטון

התכנון של המשחקים היה גרנדיוזי, אך לא מדוקדק. וכך, עלותה הסופית הייתה יותר מ-50 מיליארד דולר – פי ארבע מהתכנון, שיא לכל אולימפיאדה שהיא (תחרויות החורף נחשבות לזולות יותר). זאת, בשל כשלים תכנוניים חמורים וגניבות מרובות ע"י הקבלנים המקורבים לשלטון.

האירוע עצמו היה בהחלט מרשים ונוצץ, והספורטאים הרוסיים עמדו במשימה שציפו מהם – רוסיה זכתה במספר הגבוה ביותר של מדליות בתחרות.

טקס הסיום של אולימפיאדת סוצ'י, 23 בפברואר 2014 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)
טקס הסיום של אולימפיאדת סוצ'י, 23 בפברואר 2014 (צילום: ארכיון אתר הקרמלין, www.kremlin.ru)

עם זאת, ההישגים הללו הואפלו במהרה ע"י כותרות אחרות. במקביל לטקס הסיום של המשחקים הכוחות הרוסיים השתלטו על חצי-האי קרים (בתגובה להפיכה אנטי-רוסית באוקראינה) – אירוע שהוביל להסלמת העימות בין רוסיה למערב.

ההישגים הואפלו במהרה ע"י כותרות אחרות. במקביל לטקס הסיום של המשחקים – הכוחות הרוסים השתלטו על חצי-האי קרים – אירוע שהוביל להסלמת העימות בין רוסיה למערב

ב-2016 פורסם דו"ח מק'לרן מטעם הארגון העולמי נגד הסמים בספורט (WADA), שטען, כי מעבדת ניטור הסמים במוסקבה עסקה בשנים 2011-2015, ובפרט לאורך האולימפיאדה בסוצ'י בזיוף שיטתי של תוצאות הבדיקות של הספורטאים הרוסיים. בהמשך נשללו חלק מהמדליות הרוסיות מאולימפיאדת סוצ'י, רוסיה הודחה ממספר אגודות ספורט מובילות, חלק מהספורטאים הרוסים המובילים נפסלו מהשתתפות בתחרויות, ורוסיה לא הורשתה להשתתף כנבחרת לאומית באולימפיאדת החורף בדרום קוריאה ב-2018.

מוסדות השלטון הרוסי התגייסו לקרב בתקשורת הבינלאומית ובמדיה החברתית כדי להגן על שם הטוב של הספורטאים, ולתקוף את יריביה. כל עוצמת הדיפלומטיה הרוסית הופנתה למניעת שלילת חברות הספורטאים הרוסיים בתחרויות השונות, ולציבור הרוסי הוסבר, כי ספורטאים רוסיים הם קורבן של "שנאת הרוסים" (ה"רוסופוביה").

ב-2016 פורסם דו"ח מטעם הארגון העולמי נגד הסמים בספורט, שטען, כי מעבדת ניטור הסמים במוסקבה עסקה בשנים 2011-2015, ובפרט לאורך האולימפיאדה בסוצ'י, בזיוף שיטתי של תוצאות הבדיקות של הספורטאים הרוסים

ארגוני הספורט הבינ"ל הפכו לזירת התגוששות, בעוד הנציגים הרוסיים מנסים למנוע החלטות המטילות על רוסיה אשם בזיוף הבדיקות ומענישות אותה ואת ספורטאיה. מוסקבה הכחישה את השימוש בסמים, האשימה את המערב בניסיון לעשות פוליטיזציה של הספורט ולנהל "מלחמות מידע" כנגד רוסיה באמצעות אישומי שווא.

ב-2016 גופי ההגנה בסייבר זיהו מבצעי תקיפה קיברנטיים נרחבים במחשבי WADA ובארגוני ספורט משמעותיים נוספים. התקיפה אופיינה, כמזוהה עם שירותי המודיעין הרוסיים.

נטען, כי הרוסים ביקשו לדלות מידע מודיעיני על החקירות כדי לדעת להתמודד מולן טוב יותר. כמו כן, בהמשך הודלף לתקשורת מידע על חשדות לשימוש בסמים מצד ספורטאים מערביים, כהוכחה לכך, שהספורטאים הרוסיים סובלים מאפלייה על רקע פוליטי, בעוד המידע על עבירות של ספורטאים מערביים זוכה להעלמת עין.

מוסקבה הכחישה את השימוש בסמים, והאשימה את המערב בניסיון לעשות פוליטיזציה של הספורט ולנהל "מלחמות מידע" כנגד רוסיה באמצעות אישומי שווא

רוסיה התפשרה בנוגע למתכונת השתתפות ספורטאיה באולימפיאדה בדרום קוריאה (מי שהוכר כ"נקי" יכל להשתתף באופן עצמאי, ולא כחלק מנבחרת לאומית רוסית).

עם זאת, מתקפת סייבר נרחבת, שניסתה לשבש את טקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף ב-2018, שויכה בהמשך למודיעין הצבאי הרוסי (GRU). אפשר שהרוסים ביקשו לנקום כך על מניעת השתתפות הנבחרת הלאומית הרוסית באולימפיאדה זו.

בשנה האחרונה מנסה רוסיה לשקם את השתתפותה בארגונים מהם הודחה, ולשכנע באמינות בדיקותיה למניעת הסמים בספורט. עם זאת, מחלוקות קשות עדיין אופפות תהליך זה.

שערוריות הקשורות בספורט מזעזעות גם את הזירה הפנים-רוסית מפעם לפעם. מתבלט הניסיון שעשתה ממשלת רוסיה בקיץ 2018 לנצל לרעה את ההתלהבות הלאומית מעריכת אליפות העולם בכדורגל, כהסחת דעת.

במקביל לאליפות פורסמה רפורמה פנסיונית לא פופולרית. המהלך הציני זוהה ע"י הציבור, ועורר להידרדרות באמון בכל מוסדות השלטון, לרבות הנשיא עצמו.

ממשלת רוסיה ניסתה לנצל את ההתלהבות הלאומית מאליפות העולם בכדורגל, כהסחת דעת לפרסום רפורמה פנסיונית לא פופולרית. המהלך הוביל להידרדרות באמון במוסדות השלטון ובנשיא עצמו

אם ציפה ממשל פוטין לחזק את התמיכה הציבורית בו באמצעות אירוח מופתי של אליפות העולם – הישג זה נשחק לחלוטין לאור פרסום הרפורמה הפנסיונית. הגם שהמשחקים האלה אורגנו היטב, גם הם סבלו לשערוריות רבות – גניבות כספים ע"י גורמים שהיו מעורבים בפרוייקטי הבינוי הגדולים. כמו כן, רוסיה הואשמה בניסיון לקנות קולות של חברי ההנהלה של FIFA כדי לזכות באירוח המשחקים.

סיכום

ניתן לזהות קווי המשכיות ברורים בין הניהול של הספורט בתקופה הסובייטית לבין האופן, שבו הספורט מקודם ברוסיה כיום. גם הסובייטים ראו ערך בספורט כאפיק ל"השפעה רכה" מבית ובחו"ל. גם בבריה"מ הספורט נוהל ריכוזית, במטרה להוכיח בכל מגרש ספורט ל"קפיטליסטים הדקדנטיים" את העליונות של הספורט הסוציאליסטי. גם הסובייטים ניסו לחזק את יוקרתם באמצעות עריכת אירועי ספורט גרנדיוזיים.

בדומה לאולימפיאדת סוצ'י -אירוע הספורט הגדול בכל הזמנים של בריה"מ – המשחקים האולימפיים של 1980 במוסקבה – הביא לשיא את הפוליטיזציה של הספורט. רק 80 מדינות השתתפו, 66 מדינות החרימו. זאת, כאמצעי לחץ, שהובל ע"י ארה"ב להעניש את ברה"מ בגין פלישתה לאפגניסטאן שנה קודם לכן.

במערב נטען, כי כל ספורטאי רוסי מצליח נוטל סמי מרץ, ואף הדביקו לאולימפיאדת 1980 כינוי: "האולימפיאדה בכימיה". הסובייטים נקמו בארה"ב ע"י החרמת אולימפיאדת לוס-אנג'לס ב-1984

במערב נטען, כי כל ספורטאי רוסי מצליח נוטל סמי מרץ, לעתים מכמה סוגים, ואף הדביקו לאולימפיאדת 1980 כינוי "האולימפיאדה בכימיה". הסובייטים נקמו בארה"ב ע"י החרמת אולימפיאדת לוס-אנג'לס ב-1984.

רוסיה המודרנית צועדת בתלם שנסלל ע"י בריה"מ, אך בתוספת "הקפיטליזם הממלכתי", וללא העימות האידיאולוגי העמוק עם המערב. הספורט הוא מכשיר לגיוס הציבור מבית, ולהפצת הדימוי החיובי של רוסיה בעולם.

רוסיה מציבה לספורטאיה דרישות מקסימליסטיות. הניהול המרכזי של הספורט, חרף בזבוז המשאבים האינהרנטי שבו, אכן מסייע למוסקבה להגיע להישגים – הן באירוח התחרויות המובילות והן בטיפוח ספורטאים מצטיינים ברמה הבינ"ל. הספורט גם מסייע במעט לקעקע את הדימוי השבלוני העוין שהתקשורת המערבית מדביקה לחברה הרוסית.

מרוב הרצון להצליח בספורט, נציגים רוסים אינם מפספסים הזדמנות "לדרוך מחדש על אותה המגרפה" (ברוסית זה נשמע טוב יותר – כשדורכים על מגרפה שנשכחה, המוט הארוך שלה עולה במפתיע, ומכה את הדורך בראשו).

עם זאת, מרוב הרצון להצליח בספורט נציגים רוסיים אינם מפספסים הזדמנות "לדרוך מחדש על אותה המגרפה" (ברוסית זה נשמע טוב יותר – כשדורכים על מגרפה שנשכחה בין עשבים, המוט הארוך שלה עולה במפתיע, ומכה את הדורך בראשו). וכך, אפיק "ההשפעה הספורטיבית הרכה", הופך להיות מוקד נוסף של עימות בין רוסיה לבין המערב, ומכרסם בדימוי העוצמה הרוסית, במקום להעצים אותו.

2020 מזמנת לרוסיה אתגרים, ויש לקוות, כי תצלח אותם בכבוד וברוח ספורטיבית. בחודשים הקרובים תילחם רוסיה על זכותה להשתתף באולימפיאדת הקיץ ביפן – למול האשמות חוזרות לזיוף בדיקות הסמים של ספורטאיה. רוסיה משתתפת באירוח אליפות אירופה בכדורגל בקיץ 2020 (הנערכת ב12 מדינות במקביל). הממשל הרוסי – סביר שיבקש לנקז את תשומת הלב הציבורית לאירועים הספורטיביים, כדי שלא תפנה לפעילויות מחאה, בדומה לקיץ האחרון.

רוסיה משתתפת באירוח אליפות אירופה בכדורגל בקיץ 2020. הממשל הרוסי – סביר שיבקש לנקז את תשומת הלב הציבורית לאירועים הספורטיביים, כדי שלא תפנה לפעילויות מחאה, בדומה לקיץ האחרון

אשר לישראל – מי שחפץ להגיע אל לבם של מקבלי ההחלטות בקרמלין ובסביבתו, מוטב שיתעדכן בעיתונות הספורט, ויוכל להצטייד ברעיונות לקידום הקשרים עם רוסים גם בערוצים כאלה. ב-2020 מתוכנן הנשיא פוטין להגיע לישראל, ואולי כדאי לשקול אירוע ספורטיבי על סדר היום של ביקורו.

כל התמונות מאתר הנשיאות הרוסית, www.kremlin.ru

סא"ל (מיל.) דניאל ראקוב הצטרף למכון למחקרי ביטחון לאומי בשנת 2019. שרת בצה"ל 21 שנים, מרביתן באגף המודיעין. עסק במחקר מודיעיני ועבודת מטה, במיקוד על האתגרים האסטרטגיים והאופרטיביים הבולטים של צה"ל וממשלת ישראל, בזירות גיאוגרפיות מגוונות. מתמחה במעורבות המעצמות במזרח התיכון, בדגש על האסטרטגיה הרוסית באזור ויחסי רוסיה עם ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 3,278 מילים
כל הזמן // שבת, 17 בנובמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
חיפה. מוסד חינוכי של אחד ממוסדות הרב פרץ מאיר בנוה שאנן בחיפה

לאחרונה גילתה ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, כי במרתף הבניין המשותף בחיפה בו רכשה דירה נחפר מקווה ● המים יגיעו אליו מבריכה לאגירת מים שהוקמה על הגג, והכל ללא אישורי בנייה ● וזו רק ההתחלה בסיפור על הרב המקושר, המקווה והסוכה שהפכה לתוספת בנייה

עוד 2,588 מילים

הטירוף בעזה חייב להיפסק

סבב האלימות האחרון בדרום הראה שוב שיש צורך באתחול מחדש בעזה. על ישראל להציע הצעה נדיבה שמכירה במציאות, מעניקה תקווה ומקרינה אמפתיה כלפי שני מיליון תושבי הרצועה שנאנקים תחת אחד המצבים המגוחכים ביותר בעולם.

תושבי עזה תקועים בשטח צחיח וזעיר המנוהל על ידי פושעים מעין-תאוקרטים תחת דגל חמאס, קבוצה שעקב מעשי העבר אפשר לסווגה כטרוריסטית. ישראל צודקת בחושבה שחמאס מבקש את חורבנה וגם בזעמה על ירי הטילים מעזה.

מה ישראל עושה עם זה?

היא חוסמת את גבולות היבשה מצפון וממזרח לרצועה וכן גישה מהאוויר ומהים. מצרים חוסמת את הגבול שנותר לדרום מחשש שעזתים יתמכו במרד הג'יהאדיסטי בצפון סיני. ישראל, ספקית החשמל, גם אחראית חלקית לכך שלעזתים יש רק כמה שעות חשמל ביום (הרשות הפלסטינית שעדיין מנהלת את הגדה המערבית גם מעורבת בעניין).

מדוע ישראל מנתקת את עזה מהעולם בדרך זו? היא עושה את זה כדי לשכנע את תושבי עזה כי שלטון חמאס הוא רע עבורם, ושכדאי להם למרוד.

לא ברור כמה מתושבי עזה באמת זקוקים לשכנוע, וזה גם לא מאד רלוונטי. חמאס זכה בבחירות לפרלמנט ב-2006, אך זה היה מזמן, זה היה חלקית בתגובה לשחיתות של הרשות, וממילא פלסטין איננה דמוקרטיה של ממש.

יותר מכל, מה שהורג את האסטרטגיה הצולעת של ישראל היא העובדה הפשוטה שאיש (לבטח אף אחד מהממסד הישראלי) לא חושב שלציבור ברצועה יש את היכולת להפיל את מדכאיו. הטריטוריה קטנה מדי והמיליציות חמושות מדי, ממושמעות וחסרות רחמים מדי. וכן, הם טרוריסטים.

מדוע להשתמש במונח כה טעון?

אין ספק שהביטוי נוצל לרעה במיוחד על ידי מנהיגי ישראל בעבר שהיו מתייחסים לכל אדם חמוש בלבנון בצורה זו. אבל זה תקף כאן, מכיוון שבמשך תקופה ארוכה חמאס פוצץ אוטובוסים ופאבים וחגג בלי בושה את הריגתם הפראית של אזרחים. הם המציאו ענף של תעשיית הטרור שפשטה באזור והרחיקה עד אירופה. עשייה שכזו הופכת את בעליה למחבל גם אם מטרתו נעלה. הייה גבר ותודה שאתה טרוריסט.

יותר מכל, מה שהורג את האסטרטגיה הצולעת של ישראל היא העובדה הפשוטה שאיש (לבטח לאף אחד מהממסד הישראלי) לא חושב שלציבור ברצועה יש את היכולת להפיל את מדכאיו.

החמאס ביצע את הפיגועים כיוון שהוא חישב נכון שהם ידחפו את ציבור הבוחרים הישראלי ימינה וכך יהרגו את תהליך השלום שהוא התנגד לו. אכן: הרוצחים האלה רוצים בשלטון הליכוד, כך שייבנו התנחלויות בגדה המערבית וחלוקה תהפוך לבלתי אפשרית. הליכוד קיים ומקיים.

חמאסניקים התנגדו לתהליך השלום מכיוון שהתנגדו להסכמת אש"ף לחלוקה שמותירה בידי הפלסטינים פחות משליש ממה שהם מגדירים כפלסטין (ומה שיהודים מסויימים מכנים ארץ ישראל) – דהיינו רק הגדה המערבית, עזה, ומחצית ירושלים.

אני אומר שזה לא היה נורא כל כך לפלסטינים, עם הטענה הבינונית שלהם למדינה נוספת במפת העולם הצפופה (פחות משכנעת מזו של הכורדים ואולי יותר טובה מזו של הקטלונים). הנגב הוא מדבר גדול, ואם מוציאים אותו מהמשוואה, הפלסטינים יקבלו יותר ממחצית השטח שבו אנשים לרוב רוצים לחיות. אבל חמאס רוצה את הכל וזה לא עומד כנראה להשתנות.

אחד הדברים האירוניים ביותר בעולם כיום הוא שהקנאים הפלסטינים והנצים הישראלים רוצים בטווח הקצר את אותו הדבר: מניעת החלוקה עליה נרצח יצחק רבין, עליה אהוד ברק הימר את הקריירה שלו, ושאהוד אולמרט החמיץ אותה בגלל שחיתות טרגיקומית.

החמאס מעריך, שוב בצדק, כי היעדר חלוקה יהפוך את המדינה לחצי-פלסטינית בלי קשר לאזרחות, ועל כן בשום אופן לא למדינה יהודית. במצב כזה, עם קצת יותר אלימות אפשר יהיה לגרום לכך שיהודים רבים יעזבו והפלסטינים ישתלטו. לאחר מכן ניתן יהיה להזמין את צאצאי הפליטים לחזור, והארץ תהיה ערבית. כדי להשיג זאת הם נלחמים נגד החופש, לא בעדו.

הימין הישראלי חושב ככל הנראה שישראל יכולה להכניע את הפלסטינים לנצח, ומתעלם מהדמוגרפיה. זה פתטי, אבל עובד על רבים בציבור. בלי קשר לענייני מוסר, הימין הישראלי פחות אינטליגנטי מחמאס, ובהרבה.

פיגועי ההתאבדות של חמאס באינתיפאדה השנייה היו כה מזעזעים עד כי זה ממשיך לעזור לליכוד. השתלטות חמאס על עזה ב-2006, שנה לאחר הנסיגה הישראלית ב-2005, מועילה גם כן: כיום ישראלים רבים חוששים שיציאה מהגדה גם תוביל לטילים, הפעם על גוש דן (על אף שהטילים מעזה קדמו לנסיגה משם). זה עוזר לליכוד ומחבל בסיכויי השלום.

ציניקנים יגידו שהימין הישראלי, שאוחז בשלטון בסיוע חמאס, גומל לחמאס ביד נדיבה: בנימין נתניהו רוצה את החמאס בשלטון בעזה כדי להחליש את הרשות הפלסטינית ולפצל את הפלסטינים בכך שעזה תהיה ישות נפרדת. ירי טילים קלים יחסית על הדרום עשוי להיחשב כמחיר מקובל. מה שברור זה שהימין הישראלי קשור הרמטית לאויבו.

גם הרג אזרחים, עד לנקודה מסוימת, משרת את המטרות האסטרטגיות של חמאס; הם לא חבר'ה הומניטריים, ברובם. ישראל מעדיפה להימנע מזה אבל בכל סבב זה בסוף קורה (בסבב האחרון, שהתחיל בחיסול ישראלי יזום של בכיר ג'יהאד, הצבא הרג שמונה חברי משפחה אחת לאחר טעות לכאורה בזיהוי הבניין). אחרי שמספיק אזרחים נהרגים ונהרס עוד קצת ממה שנותר משמה הטוב של ישראל, חמאס והג'יהאד עוצרים את הירי ומאפשרים לעצמם זמן להתארגן מחדש בין עיי חורבות.

אנשי ימין ישראלים שונאים את הנרטיב הזה מכיוון שהוא מציג אותם כשוטים לא מוסריים שזוכים לסיוע מאויב מתוחכם ומרושע יותר מהם. אבל ככה זה. אנשים נרתעים מאמיתות לא נוחות, אבל זה לא הופך אותם לשקרים. אי אפשר להגיע רחוק בחיים כשאתה משקר לעצמך.

חשיבה חדשה מנתניהו לא תגיע, כנראה. אבל אם הימין איכשהו יסולק מהשלטון כדאי שהממשלה החדשה תשקול מחדש את מעורבותה חסרת התכלית ורבת הביזיון ברצועה.

נציגי כחול-לבן נשאלים לעיתים קרובות על כך והם ממלמלים דיבורים קצת קשוחים בתוספת משהו על אופק מדיני. הלוואי שהיו חדים יותר.

הייתי מציע לחמאס ולעזה שדה תעופה, נמל ים, חבילת סיוע מאסיבית המיועדת לפרויקטים אזרחיים ספציפיים, חשמל מסובסד כל היום וכל הלילה, הסדר מעבר בטוח לגדה המערבית, גבול פתוח הרבה יותר לסחורות, ואפשרות רצינית להגר.

התנאי יהיה שהחמאס יחזיר את עזה לרשות הפלסטינית, וכי בקרוב יתקיימו בחירות חדשות לגוף מחוקק לגדה המערבית ולעזה.

לא הייתי מתעקש על פירוז מוחלט, שהיה נפלא אבל אינו אפשרי. הייתי מאפשר שילוב סלקטיבי במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, מעניק תמריצים מאסיביים למסירת נשק בתהליך הדרגתי, ושוקל חנינה למחבלים מהעבר.

האם זה מייד יצליח? ברור שלא. אבל זה מייד יגרום לישראל להיראות חכמה יותר, יעביר את הכדור לצד השני, ויציע עתיד פחות אכזרי לכל הצדדים. יש לזה יותר סיכויים מעידוד מהפכה ברצועה, רעיון שנכשל זה 13 שנה. וזה יהווה תוכנית שכל העולם, פחות או יותר, יכול לתמוך בה.

משנה נרטיב, משנה מזל, לעיתים.

המחבר בחוף הים בעיר עזה
המחבר בחוף הים בעיר עזה

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 951 מילים

פסילת ממשלה בתמיכת הערבים חושפת את האמת על הדמוקרטיה הישראלית

הסיבה לפסילת הרשימה המשותפת כתומכת בממשלת מיעוט, עמוקה בהרבה משיקולי ביטחון ● מחקרים מלמדים כי הציבור היהודי אינו בשל לקבל את הערבים כשווי זכויות, למרות מחויבות הצהרתית לדמוקרטיה ולשוויון ● בני גנץ עשה צעד היסטורי כשהסכים להיפגש עם ראשי המשותפת ולהצטלם איתם - אבל כאן זה נעצר ● עד הפעם הבאה, כשליהודים כבר לא תהיה ברירה ● פרשנות

עוד 1,457 מילים

גדעון סער: עלילות מופרכות והזויות מופצות עליי מבלפור

יאיר נתניהו שיתף טענה שלפיה השר לשעבר יחבור לממשלת כחול לבן; סער: מדובר בקונספירציה ● סמוטריץ': הסיכויים לממשלת מיעוט של גנץ - אפסיים ● נתניהו משוחח באופן אישי עם חברי כנסת מבלוק הימין במטרה שיגיעו הערב ל"כינוס החירום" שייערך בתל אביב ● הממשלה צפויה לאשר היום את מינוי נתניהו לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

10:53 עריכה

שש או שש וחצי?

10:27 עריכה

מספר 2 בכחול לבן יאיר לפיד: לא המדינה ולא הביטחון מעניינים את נתניהו.

10:25 עריכה

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין זימן לפגישה את ראשי צוות המשא ומתן של הליכוד, השרים זאב אלקין ויריב לוין. הפגישה תיערך ביום שלישי.

אתמול נועד ריבלין עם יושב ראש כחול לבן גנץ, וביום רביעי האחרון נפגש עם יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. ריבלין צפוי להיוועד גם עם נציגים מיהדות התורה, ש"ס והרשימה המשותפת.

10:22 עריכה

פרקליטיו של ראש הממשלה נתניהו המליצו לו לקיים מערכת בחירות נוספת – כך פרסם יואב קרקובסקי בתאגיד השידור כאן על סמך דברים, שאמרו גורמים פוליטיים ששוחחו עם מקורבים של יושב ראש הליכוד. לשיטתם של עורכי הדין, צעד זה ייתן לנתניהו פרק זמן נוסף להתמודד עם ענייניו המשפטיים.

09:57 עריכה

יושב ראש רע"ם, חבר הכנסת מנסור עבאס, סיפר בגלי צה"ל, שבשלהי אפריל – ראשית מאי, לפני פיזור הכנסת ה-21, פנו אליו נציגי הליכוד – מיקי זוהר, נתן אשל ושר בממשלה – לגבי תמיכה מבחוץ בממשלת נתניהו. אחת האפשרויות שנבחנו הייתה שעבאס וחבריו ייעדרו מההצבעה על השבעת הממשלה, וכך יאפשרו את הקמתה.

אין זו הפעם הראשונה שעבאס מספר את הדברים. לדבריו, תוכנית זו לא יצאה לפועל כי נתניהו האמין שבבחירות יגדיל את גוש הימין.

במקביל יושב ראש סיעת הליכוד, חבר הכנסת מיקי זוהר, מספר על מסרון שמופץ לאנשי ימין.

09:46 עריכה

נבחרת הכדורגל של ישראל אמנם הובסה אתמול 1:2 על ידי הנבחרת הפולנית, אבל המשחק זימן הזדמנות להציץ לחייהם של הנתניהו'ז. בתמונה: שרה נתניהו מצלמת את בנה אבנר יחד עם שרת התרבות והספורט מירי רגב באיצטדיון טדי בירושלים. אגב, כשעבד בקפה "דובשנית" בירושלים נהג אבנר נתניהו לדחות – בנימוס – בקשות להצטלם עימו.

שרה נתניהו (מימין), אבנר נתניהו ומירי רגב (צילום: פלאש 90)
שרה נתניהו (מימין), אבנר נתניהו ומירי רגב, אתמול (צילום: פלאש 90)
09:18 עריכה

יושב ראש כחול לבן בני גנץ: נעשה הכל כדי להרכיב ממשלה רחבה.

09:16 עריכה

אישים בכחול לבן אומרים שהם מנהלים מגעים עם חמישה עד שבעה חברי כנסת מהליכוד בניסיונם לשכנע אותם להצטרף לממשלה בראשות בני גנץ – כך מפרסם זאב קם בתאגיד השידור כאן. חבירת חברי הכנסת מהליכוד אמורה להיות שלב ראשון לקראת הצטרפות המפלגה כולה לממשלת כחול לבן.

09:10 עריכה

יושב ראש האיחוד הלאומי – תקומה, השר בצלאל סמוטריץ', מודיע שהוא "מסרב להצטרף להיסטריה מהקמת ממשלת מיעוט".

החרה החזיק אחריו חבר הכנסת יואב קיש מהליכוד שפנה לסמוטריץ': "בצלאל, איך גנבת לי את הציוץ?".

08:33 עריכה

יאיר נתניהו מקדם בחשבון הטוויטר שלו את התזה שחבר הכנסת גדעון סער יפרוש מהליכוד לטובת ממשלה בראשות כחול לבן. סער מכחיש את הדברים ואומר שמדובר בקונספירציה.

08:09 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח באופן אישי עם חברי כנסת מבלוק הימין כדי שיגיעו הערב ל"כנס החירום" שעורך הליכוד בתל אביב – כך מדווח מיכאל שמש בתאגיד השידור כאן.

07:40 עריכה

יושב ראש הימין החדש, השר נפתלי בנט, קורא לבני גנץ שלא לאפשר הקמת ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת. אגב, לפי שורה של דיווחים ניהל בנט משא ומתן להצטרפות לממשלה בראשות גנץ – דבר שהביא למינויו לתפקיד שר הביטחון על ידי נתניהו.

07:03 עריכה

הממשלה צפויה לאשר הבוקר בישיבתה השבועית את מינויו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

לפני כשלושה חודשים התפטר חיים כץ מהתפקיד בשל כתב האישום שהוחלט להגיש נגדו. מאז שימש נתניהו כממלא מקום השר במשרד זה.

בנוסף עומד נתניהו בראש משרד הבריאות ומשרד התפוצות. עד השבוע שעבר כיהן גם כשר הביטחון. עם התפטרותו של אורי אריאל מתפקיד שר החקלאות ופיתוח הכפר מאייש ראש הממשלה גם את תפקיד זה.

הואיל והממשלה מכהנת כממשלת מעבר, לא נדרש אישור של הכנסת למינוי שרים.

06:57 עריכה

הליכוד יקיים הערב בשעה 18:00 "כנס חירום" באקספו תל אביב (גני התערוכה) על רקע האפשרות שתוקם ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת.

עוד קודם, בשעה 11:45, יכנס ראש הממשלה בנימין נתניהו את ראשי בלוק הימין ל"ישיבת חירום".

06:50 עריכה

צוות המשא ומתן של כחול לבן ייפגש היום בשעה 14:30 עם נציגי ישראל ביתנו. בשעה 16:00 ייוועד הצוות עם נציגי העבודה-גשר.

אתמול נועד יושב ראש כחול לבן בני גנץ במשך כשעה וחצי עם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. ביום רביעי בחצות יסתיימו 28 הימים שעמדו לרשותו של גנץ להקמת ממשלה.

עוד 15 עדכונים

למה אני מגיש מועמדות למשרת הרב הראשי לישראל

אני שוקל להתמודד למשרתו של הרב הראשי לישראל. אני מאמין שרוב אזרחי ישראל היו מאושרים מכל הלב במועמדותי. כמובן שאצטרך להסביר להם מדוע זה לטובתם, ולטובת מדינת ישראל, שאני אהיה הרב הראשי.

לחיות במדינת ישראל עבור יהודי זו בבירור זכות ושמחה. מצד שני, ישנן בעיות קיומיות קשות ומורכבות ביותר בחברה הישראלית. בעיות אלה, ברמה מסוימת, מהוות איום על עצם קיומה של המדינה. ככאלה הן מהוות מקור למחלוקת, תוקפנות וחרדה לכל אזרחיה.

עבור הדת העיקרית של המדינה, היהדות, ראש הכמורה הוא משרד הרבנות הראשית. למרות שהיהדות כוללת מגוון רחב של פרשנויות להלכה היהודית, הרבנות הראשית אינה משקפת את הטווח הזה

לאלה שעוקבים אחר התרחשויות בחברה הישראלית, בעיות אלה ידועות היטב: מערכת היחסים עם הפלסטינים, איומי ביטחון מצד שכנים ואיראן, אחת הרמות הגבוהות ביותר של אי שוויון בהכנסה במדינות מפותחות, כישלון גובר של מערכת החינוך, והבעיה שבה אתמקד: הקשר בין דת למדינה.

למדינת ישראל אין הפרדה חוקית של דת ומדינה. משרד הדתות הוא משרד ממשלתי עם שר משלו בקבינט. לכל דת המוכרת על ידי המדינה יש מחלקה משלה במשרד, עם אנשי דת ועובדי ממשלה משלה. עבור הדת העיקרית של המדינה, היהדות, ראש הכמורה הוא משרד הרבנות הראשית.

למרות שהיהדות כפי שהיא קיימת כיום כוללת מגוון רחב של פרשנויות להלכה היהודית, הרבנות הראשית אינה משקפת את הטווח הזה. הסיבה היא שגישות שונות בדת מיוצגות על ידי מפלגות פוליטיות שונות. ולכן פרשנויות מסוימות של הרבנים במפלגות השלטון הפכו להיות הפרשנות ההגמונית של הרבנות הראשית.

גישות שונות בדת מיוצגות על ידי מפלגות פוליטיות שונות. לכן פרשנויות מסוימות של הרבנים ממפלגות השלטון הפכו להיות הפרשנות ההגמונית והבלעדית של הרבנות הראשית

בנוסף לכוח הממשלתי ולמימון הרשמי, קבוצות לא ממשלתיות רבות התגבשו במטרה ליישם רעיונות ומנהגים דתיים יהודיים שונים מן הרבנות בחברה הישראלית. אלה קבוצות מכל הקשת של הגישות השונות ביהדות בזמן המודרני, אבל כיוון שאין לאוכלוסיות אלו ייצוג מפלגתי, אין גישתם מופיעה בין זרמי ה"יהדות של המדינה".  

בצד שני קיימות קבוצות קיצוניות שמרניות שכן מופיעות בייצוג המפלגתי של הדת היהודית המבקשות לבנות מחדש את המקדש בירושלים ולהשיב את הקורבנות שנקבעו בתנ"ך, יחד עם השליטה הכהנית; קבוצות המבקשות להקים את ההלכה כחוק ארץ ישראל, וקבוצות המבקשות להחזיר את הסנהדרין שתהיה מערכת המשפט הראשית של ישראל.

לכל הקבוצות הללו יש ייצוג נרחב בחלקים מסוימים של החברה היהודית הישראלית, והם, במידה רבה, ממומנים היטב. נראה שיש גם תיאום בין הקבוצות הללו לרבנות הראשית הרשמית של המדינה.

בצד שני קיימות קבוצות קיצוניות שמרניות שכן מופיעות בייצוג המפלגתי של הדת היהודית המבקשות לבנות מחדש את המקדש בירושלים ולהשיב את הקורבנות שנקבעו בתנ"ך, יחד עם השליטה הכהנית

אין ספק שאם קבוצות אלה ישיגו את מטרותיהן, תסתיים ישראל כמדינה דמוקרטית עם מערכת משפט, המבוססת על מודלים של מדינות דמוקרטיות מודרניות בעולם המערבי. ישראל תהפוך לתיאוקרטיה, וכל האזרחים ישפטו על פי מידת ההקפדה על ההלכה בפירושו המחמיר ביותר שלה, השולל את חופש הפרט כזכות בסיסית של אזרח על פי המודל הידוע בעולם היום.

תחזית קשה זו מבוססת על ההנחה כי הקבוצות הנוכחיות בשלטון ברבנות הראשית, יחד עם הקבוצות הלא ממשלתיות שהוזכרו לעיל, ישיגו את יעדיהם.

הנקודה העיקרית שיש לזכור היא שההלכה, ההלכה היהודית, היא רחבה ורב-קולית. לכן הדבר היחיד שקובע הוא כיצד תתפרש ההלכה. ליתר דיוק, מיהם מפרשי ההלכה, ומהם הסטנדרטים והערכים שבאמצעותם הם מפרשים את ההלכה.

אין ספק שאם קבוצות אלה ישיגו את מטרותיהן, תסתיים ישראל כמדינה דמוקרטית עם מערכת משפט, המבוססת על מודלים של מדינות דמוקרטיות מודרניות בעולם המערבי

אם הרבנים ושופטי בתי דין רבניים שנמצאים בשלטון כרגע ימשיכו להחזיק באותן עמדות כוח לאחר שהמדינה תוכרז כמדינת הלכה – הרי שעל פי פרשנותם, יתכן שיהודי שמחלל שבת בפרהסיה יעמוד לדיני נפשות על ידי יהודים הרואים אותו במעשה חילול השבת.

דוגמא נוספת: על פי פרשנותם, יהודים, כולל רופאים, אינם צריכים לחלל את השבת כדי להציל את חייו של לא יהודי. אכן, רופאים ואחיות יהודים עשויים לא לקבל אישור לסייע לגויים בלידה.

דינים אלה נמצאים בהלכה. לכן יתכן שמי שמפרש אותם כפשוטם, ורואה בהם קדושים, רק מכיוון שהם נמצאים בהלכה, עלול בהחלט לנסות לחוקק אותם כחוקי המדינה.

על פי פרשנותם, יהודים, כולל רופאים, אינם צריכים לחלל את השבת כדי להציל את חייו של לא יהודי. אכן, רופאים ואחיות יהודים עשויים לא לקבל אישור לסייע לגויים בלידה

אני ורבנים אחרים הכרזנו על חוקים אלה כבטלים בפועל בתקופתנו. זה בעקבות הדוגמא במשנה סוטה ט"ז, ט כי חוקי טקס סוטה וטקס עגלה ערופה הוכרזו בטלים ומבוטלים ולא אמורים ליישם אותם על ידי רבני המשנה.

בהיעדר מודעות ציבורית, שיח צבורי, או פעולה רצינית בנושא המחלוקת האפשרית בעם על  מקומה של ההלכה כמשפט הדתי היהודי במדינה, נראה לי מובן מאליו כי כל אזרח שאינו מעוניין שההלכות האלו יוחקקו לחוק, יבחר בי, או ברבנים דומים אחרים, לעמוד בראש הרבנות הראשית, ואז כל זה לא יוכל להתרחש.

כל אזרח שאינו מעוניין שההלכות האלו יוחקקו לחוק, יבחר בי, או ברבנים דומים אחרים, לעמוד בראש הרבנות הראשית, ואז כל זה לא יוכל להתרחש

אני מאמין שהגישה הטובה ביותר היא לפזר את משרד הדתות כמשרד ממשלתי, תוך שמירה רק על הבירוקרטיה לצורך ניהול מימון מוסדות דת ופעילויות. אולי במסגרת משרד האוצר. אני מקבל לחלוטין את ההצעה המוצעת לחקיקה של  ארגון "נאמני תורה ועבודה" למסגרת החוקית לדת במדינה בישראל.

ההצעה כאן היא המצע שלי, ואם אבחר לרב הראשי אני מבטיח להמשיך בזה.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 806 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן לפני שעתיים
גיא זהר גיא זהר
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

מפוצלים התהום שפעורה ביננו

הקרע בין יהדות ישראל וארה״ב מתבטא בשיח על הכיבוש, על הכותל ועל פוליטיקה ● אבל ספר חדש משרטט הבדלים דרמטיים בין הקהילות, הרואות את היהדות ואת הציונות באופן שונה לחלוטין ● "לכל אחד מהצדדים יש בורות - בנוגע להיסטוריה של עצמו, של הצד השני ושל היחסים הטעונים" ● "ההתחלה של הפתרון נמצאת בכך שיהודים ילמדו על עצמם ואחד על השני"

עוד 2,738 מילים

עדות אישית 85% מתלמידי בית הספר היהודי של בני הם מוסלמים. וזה דבר מצוין

בבריטניה, בתי ספר יהודים מצליחים לשרוד בזכות ריבוי תלמידים מוסלמים ● קרן סקינזי, שבנה למד במוסד כזה, כותבת על היתרונות

עוד 824 מילים

לאהוב את ג'ני חיה 10 שנים עם ALS - מעל כל התחזיות

ג'ני קליינמן ברביצקי חיה עשר שנים עם מחלת ה-ALS, אחרי שהרופאים העריכו כי נותרו לה 18 חודשים לחיות ● היא עשתה זאת בעזרת נטורופתיה, סביבה תומכת והרבה אופטימיות, ואף הצטלמה לסרט תיעודי מעורר השראה ● רגע לפני הקרנה חגיגית של הסרט היא נפטרה

עוד 1,028 מילים

גנץ נפגש עם ריבלין: "אעשה הכל כדי למנוע עוד בחירות"

נתניהו: ממשלה שתלויה במפלגות הערביות היא סכנה קיומית ומיידית לביטחון ישראל ● איילת שקד: מינוי בנט לשר הביטחון הוא היסטרי. לצערי, אנחנו שועטים לבחירות ● ליברמן: כל בר דעת מבין שבין הליכוד לכחול לבן אין פערים אידיאולוגיים אלא חשבונות אישיים

עוד 36 עדכונים

המעגל נסגר ניצול השואה חזר למשפחה השוודית שהצילה אותו

הרברט (הרבּ) גילדין היה נער יהודי-גרמני צעיר שהוברח לשוודיה מיד לאחר ליל הבדולח ● בתום המלחמה הוא הצליח להתאחד עם הוריו ואחיו בארצות הברית, אבל לא הפסיק לחשוב על הזוג השוודי הנוצרי שנתן לו בית חם ● במסע קולנועי מרגש הוא איתר את צאצאיהם

עוד 1,031 מילים

טיול לשבת מסעות הצלב

ללכת בעקבות נזירים-לוחמים ועולי רגל: סיור בין הריסות הצליינים בישראל ● שרידי ממלכת ירושלים בימי הביניים, הכוללת מבצרים, טירות ואתרי קרב, עדיין פרוסים ברחבי המדינה ופתוחים למבקרים

עוד 897 מילים

כשהדרום מופגז, לנכים נותר רק להסתכל לשמיים ולהתפלל

לפחות בעימותים מול עזה, מדינת ישראל עושה בסך הכול עבודה לא רעה בהגנה על העורף, ובסבב הנוכחי הצליחה להשאיר את מספר ההרוגים בצד הישראלי על אפס ● אלא שתחושת הביטחון היחסי והפתרונות שהמערכת מספקת מסתיימים כשמדובר באוכלוסייה אחת: חולים ואנשים עם צרכים מיוחדים

עוד 719 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
עוֹרֶף

מאז ומתמיד היווה העורף עדות לחוסן של החברה הישראלית ונקודת התורפה של השלטון והצבא ● לפני 50 שנה זה היה בבית שאן, לפני 40 - קריית שמונה, ולא בפעם האחרונה ● לפני 30 שנה - תל אביב במלחמת המפרץ ● וכמעט שני עשורים שהנטל נופל על הדרום ● בין לבין, הטיפול בעורף עבר מפנסיונרים בהג״א ותלמידים שצבעו פנסי מכוניות בכחול, למערכות טכנולוגיה וקבלת החלטות שלפעמים גם מגזימות קצת ● אמיר בן-דוד במחווה לחזית הכי חשובה

עוד 1,898 מילים

גנץ בפנייה לבלוק הימין: שחררו את נתניהו מהמחויבות אליכם

שקד ובנט בתגובה לגנץ: לא נפרק את הבלוק ● מחר ייפגש גנץ עם הנשיא ריבלין ● בכירי כחול לבן נפגשו עם המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט שהסביר להם לגבי תהליכי אישום ונבצרות ● דיווח: בליכוד נערכים להגשת כתב אישום נגד נתניהו כבר ביום שלישי הקרוב

עוד 22 עדכונים

אחרי חצי שנה שבה, כך נדמה, הכתיב ליברמן את סדר היום הפוליטי, הכניע יריבים משני הצדדים והתקבע כלשון המאזניים, יו״ר ישראל ביתנו הלך צעד רחוק מדי ● השבוע התהפכו היוצרות, ולראשונה מאז התפזרה הכנסת הקודמת בסוף מאי, ליברמן חשוף ופגיע ● ומי כמו נתניהו יודע לנצל את המצב ● פרשנות

עוד 638 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה