לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את "דוח המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית, המתמקד באוכלוסיית בני ה-65 ומעלה בישראל". הדוח מופק ומפורסם אחת לשנתיים, וזאת בהמשך להחלטת ממשלת ישראל 127 מיולי 2021: "מפת מדדים לאומיים להזדקנות מיטבית". משרדי הממשלה אמורים לאמץ את המפה שגובשה.

החלטת הממשלה הזו נובעת מההכרה של מדינת ישראל באתגר העומד מולה של הזדקנות האוכלוסייה והמשמעויות שלה על כלכלת ישראל, מערכת הבריאות, חוסן האוכלוסייה ועוד. זהו פרסומו השני של הדוח והוא מתייחס לשנת 2022.

במדינה מתוקנת, נתוני הדוח היו פותחים כול מהדורת חדשות ונמצאים בעמוד הראשון של העיתון. אבל, כידוע לכם, אנחנו לא מדינה מתוקנת, לא בעת שלום ובטח שלא בעת מלחמה.

ישראל הכירה באתגר של הזדקנות האוכלוסייה ומשמעויותיה על כלכלת ישראל, מערכת הבריאות, חוסן האוכלוסייה ועוד. במדינה מתוקנת, נתוני הדוח בנושא היו פותחים את מהדורות החדשות

הכוונה הייתה לבדוק מדי שנתיים, באמצעות נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר מדדי על: בריאות, משמעות וחוסן כלכלי. מפת המדדים, כשמה כן היא, אמורה לשמש למעקב אחר האוכלוסייה המזדקנת ולוודא כי החלטות התקציב מתכתבות עם ממצאיה.

אז קצת נתונים מהדוח האחרון:

• בשנת 2022 היו בישראל, 1.2 מיליון אזרחים מעל גיל 65, שהם 12.4% מכלל האוכלוסייה.
• הצפי לשנת 2035 הוא כ-1.6 מיליון קשישים, המהווים 14% מכלל האוכלוסייה.
• בשנת 2065 יהיו כנראה כ-3 מיליון קשישים, שהם 15.3% מכלל האוכלוסייה.

הזדקנות האוכלוסייה היא אתגר שמדינות רבות בעולם מתמודדות עמו בתוכניות ארוכות טווח. לפי תחזיות של האו"ם, עד שנת 2025 מספר הקשישים בעולם מעל גיל 65 יהיה יותר מכפול ממספר הילדים עד גיל 5.

עד שנת 2050, הצפי הוא שאוכלוסיית הקשישים בעולם תגיע ל-2.1 מיליארד איש.

הבעיה אקוטית במיוחד באסיה ובאירופה.

המדינה הזקנה ביותר בעולם היא יפן, כ-30% מהאוכלוסייה בה הינם קשישים.

הכוונה הייתה לבדוק, באמצעות נתוני הלמ"ס, מדדי על כמו בריאות, משמעות וחוסן כלכלי. מפת המדדים אמורה לשמש למעקב אחר האוכלוסייה המזדקנת ולוודא כי החלטות התקציב מתכתבות עם ממצאיה

המדינות בעולם נערכות להתמודד עם האתגר וכך גם מדינת ישראל. בארץ, משרדי הרווחה והביטחון החברתי, הבריאות, השוויון החברתי  וקידום מעמד האישה וביטוח לאומי – הציבו לעצמם מטרות ויעדים בכדי להתמודד עם הבעיות הצפויות.

הדוח בדק כ-81 מדדים שונים. מדדי העל שנבדקו, כאמור, הם בריאות, חוסן כלכלי ומשמעות. מדדים נוספים הוגדרו כמדדים מנבאים, והשנה נוספו להם אחדים. מתוך 81 המדדים שנבדקו, ב-43% מהם נמצא שיפור. ב-23% מדדים מתוכם לא חל שינוי. ב-34% מהמדדים – חלה הרעה.

יש כמובן הבדל בין נשים וגברים, ככה זה בחיים. השיפור במדדים שחל אצל הגברים והנשים שווה, ב-52% מהם. אבל, וכאן ההבדל, אצל הגברים חלה הרעה ב-26% מהמדדים ואילו אצל הנשים הורעו 32% מהמדדים.

דרך אגב, חלה עלייה בבני ה-80 פלוס.

הבדלים נוספים נצפו בין החברה היהודית לערבית. מדדים שבודקים משפחה וקהילה באוכלוסיית הערבים היו יותר טובים מאשר באוכלוסייה היהודית. אבל להבדלים הללו מגיע פוסט נפרד. באופן כללי ניתן לומר כי מדדים שניכר בהם שיפור משמעותי היו כאלה שבודקים אורח חיים בריא ודיגיטל. אבל לא נחקרו הסיבות לשיפור.

מסקנות נוספות ומעניינות, גברים מזדקנים טוב יותר מנשים אבל חיים פחות. בעיר הכי זקנה, בת ים, 22% מכלל האוכלוסייה הם קשישים, והעיר הכי צעירה היא בית שמש עם 3.8% קשישים.

מאחר שאנו נמצאים בתקופת מלחמה, כידוע, נבדקה גם ההשפעה של המצב על המדדים. הבדיקה נעשתה באמצעות סקרים במספר ערים מרכזיות, ונמצא כי חלה ירידה במדדים בתחומים הרלוונטיים. אבל מה שהיה חזק בתקופה זו ועזר לקשישים להתמודד עם המצב – היו התמיכה המשפחתית ותפקוד הרשות המקומית.

מאחר שאנו נמצאים בתקופת מלחמה, כידוע, נבדקה גם ההשפעה של המצב על המדדים. הבדיקה נעשתה באמצעות סקרים במספר ערים מרכזיות, ונמצא כי חלה ירידה במדדים בתחומים הרלוונטיים

לנוכח הממצאים שעולים מתוך הסקר, מן הראוי שנשאל את עצמנו למה נתוני הדוח לא הדהדו בעוצמה רבה יותר ולא הופיעו בראש עמודי החדשות? הרי בסוף כולנו מזדקנים ומגיעים לאותן סטטיסטיקות שמפורסמות בדוח.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.