"כל מקום שבו היה פעם יישוב יהודי, לא משנה מתי, צריך להקים אותו מחדש".זאב (ז'אבו) ארליך ז"ל, דצמבר 2023
רובנו מבינים שמרג' עיון, גם אם בעבר הייתה חלק מממלכת ישראל, או שבמאה ה-12 התגוררו בה 500 יהודים, אינה חלק משטח מדינת ישראל והיא גם אינה צריכה להיות חלק משטחה.
רובנו מבינים שמדינות חייבות גבולות, ושאתרים ארכאולוגיים לא יכולים להכתיב גבולות מדיניים. אמרנו רובנו מבינים, אבל לא כולנו. יש מי שפועלים כבר עשורים רבים כדי לגרום לנו לחשוב אחרת.
זאב (ז'אבו) ארליך ז"ל, שנהרג השבוע במהלך תקרית ירי בדרום לבנון, מצוטט במאמרו של ארנון סגל שפורסם חודשיים בדיוק לאחר טבח השבעה באוקטובר בעלון השבת "עולם קטן" וכותרתו "כך תתרחב ישראל עד לליטני".
זמן רב לפני מבצע הביפרים, חיסולו של חסן נסראללה והכניסה הקרקעית של צה"ל לדרום לבנון, ז'אבו כבר ניסח את עקרונות ההתיישבות בלבנון, ואף טען כי "בין תושבי מטולה יש יורשים של קרקעות במרג' עיון ויש ללטוש לשם עיניים".
זמן רב לפני מבצע הביפרים, חיסול נסראללה והכניסה הקרקעית לדרום לבנון, ז'אבו כבר ניסח את עקרונות ההתיישבות בלבנון, ואף טען כי "בין תושבי מטולה יש יורשים של קרקעות במרג' עיון ויש ללטוש לשם עיניים"
אם משהו בדרכי המחשבה האלה מזכיר לכם שיטות בהן משתמשות עמותות המתנחלים במזרח ירושלים ובמקומות אחרים, זה לא מקרי. מאחורי שם הקוד "ידיעת הארץ" בו משתמשים בשבוע האחרון כדי לתאר את ארליך, מסתתר אב-טיפוס של המתנחל שחוקר את הארץ ומשתמש באתרי מורשת וארכאולוגיה ככלים יעילים למחיקה ונישול.
מאז כיבוש הגדה המערבית ב-1967, מציגים המתנחלים את ההיסטוריה היהודית העשירה בגדה המערבית כהצדקה לזכותנו על השטח, כשההנחה הסמויה היא שאם יש במקום היסטוריה יהודית, לפלסטינים אין קשר היסטורי לאותם אתרים.
אלא שבניגוד ל"ידיעת הארץ" של ז'אבו וחבריו, המתמקדת בחקר ההיסטוריה היהודית (האמיתית או זו המומצאת), ארכאולוגיה מציגה מציאות רב שכבתית ועל פי רוב עשירה ומגוונת.
כשמסתכלים בעיניים האלו ניתן לראות את התרבויות השונות שהיו בארץ במשך אלפי השנים בהן נעדרו ממנה היהודים, אז גם ניתן לראות את הברור מאליו – הזיקה ההיסטורית של הפלסטינים לארץ הזו.
ארליך, שהוצג בחלק מהדיווחים בתקשורת כארכאולוג, לא היה כזה. אך הוא היה אחד מאלה שהשתמשו בארכאולוגיה ועיצבו את השימוש בה לפי צרכיו, והוא אולי הדוגמה הטובה ביותר לאופן שבו עושים המתנחלים שימוש במורשת כאמצעי להכשרת רעיון ההתנחלות במוחם של ישראלים – לפחות לאלו שמתחברים קצת פחות להבטחה האלוהית. כבר מהרגעים הראשונים של המלחמה הוא פעל ליצור אצל הישראלים חיבור תודעתי בין כיבוש להתנחלות, גם בלבנון.
בימים האחרונים צצו אינספור סיפורים על מסעות החקר שלו בשטחי הגדה המערבית שנמשכו שנים רבות, חלקם גם בשטחי A ו-B, אותם אבטחו חיילים. המקרים האלה מציגים היטב כיצד פתח צה"ל את דלתותיו בפני ז'אבו וחבריו שאגב כך חינכו דורות של חיילים, אבל הסיפורים האלה ממחישים בעיקר איך לאורך שנים נרקמו קשרים בעייתיים בין צבא, התנחלות ו"ארכיאולוגיה".
כך ספד לו במקור ראשון חגי סגל:
מפקדי החטיבות המרחביות ביו"ש השתוקקו להסבריו על ממד העומק של האזור. הם רצו שגם החיילים שלהם ישמעו ממנו מה היה פה פעם, מי היה ומדוע. המפגשים הללו לא תובלו בהטפה פוליטית, אך בהחלט הפריכו חשדות על חטאי קולוניאליזם שצה"ל חוטא כביכול בעצם נוכחותו בגב ההר או בבקעה. ז'אבו הבהיר ללוחמים בתוקף סמכותו המחקרית, ומעבר לכל ויכוח על בעיות דמוגרפיות ואילוצים מדיניים, שארץ ישראל אינה מחוז כיבוש.
אין ספק שבגדה המערבית היסטוריה יהודית רבה, אבל לז'אבו ארליך ודומיו יש יכולת מיוחדת שלא כל אחד ניחן בה לזהות אתרים יהודיים בכל מקום. בדרום לבנון הוא זיהה וסימן על המפה כבר במלחמת לבנון הראשונה רשימה של אתרים וקברים יהודיים. לכן לשיטתו ולשיטת סגל והמתנחלים, זו הוכחה שלא מדובר בכיבוש.
בדרום לבנון הוא זיהה וסימן על המפה כבר במלחמת לבנון הראשונה רשימה של אתרים וקברים יהודיים. לכן לשיטתו ולשיטת סגל והמתנחלים, זו הוכחה שלא מדובר בכיבוש
עדות שניתנה ל"שוברים שתיקה" על פעילות בכפר הפלסטיני בני נעים הנמצא בשטחי A היא דוגמה טובה לאופן שבו הצבא והמתנחלים פעלו כבר לפני 15 שנה. שמו של החוקר חסוי, אך כל בר דעת כבר יכול להבין במי מדובר, וגם אם מדובר בדמות אחרת, המשמעות בפועל זהה.
הכפר בני נעים שוכן 5 ק"מ מזרחית לחברון על גבעה המשקיפה על מדבר יהודה. בלב הכפר, מסגד הבנוי על שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית, שנבנה מחדש במאה התשיעית וחודש במאה ה-15. לפי מסורות מקומיות, לוט קבור במסגד. הזיהוי הזה קשור אולי לעובדה שמהמקום ניתן לראות את אזור סדום.
כך סיפר החייל על הביקור במסגד:
"פעם אחת זה היה במסגד בעיירה שנקראת בני נעים, מחוץ לחברון. הוא טען שיכול מאוד להיות שאשת לוט מהמקרא קבורה בתוך המסגד הזה. ודורשים לארגן לו סיור בתוך המסגד… האימאם הגיע ואז התחיל בלגן, תוך אולי חצי שעה. הוא אומר "למה יש מתנחל בתוך המסגד שלי?". תוך כדי שהחוקר לוקח מידות… אנחנו קולטים שמגיעים עוד ועוד אנשים.. אפילו שבני נעים זו עיירה יחסית פחות דתית, יותר מבוססת – זה ייהרג ובל יעבור… כעבור כמה חודשים הוא פירסם את המחקר שכולו בא להראות נוכחות יהודית שהייתה בבני נעים…. זה משרת בעצם מטרה פוליטית"
לא הרחק מהמסגד בבני נעים, נמצא מקאם נוסף, נבי יקין. האתר משמש גם הוא כאתר קדוש וסמוך לו שני מחראבים עם "טביעות רגליים" המיוחסות ללוט.
לא צריך להיות ארכאולוג כדי להבין ששום מבנה לא יכול להוכיח שלוט היה דמות היסטורית או שעבר במקום, אבל המסורות המוסלמיות המקומיות שמכבדות דמויות מקראיות משרתות תמיד את מטרתם של המתנחלים, והצבא משרת אותם. אגב, בתוכניות שהגישו המתנחלים לממשלה ובהן הם מציעים פיתוח של אתרים ארכאולוגיים נמצא גם נבי יקין.
בארליך נתקלתי כמה פעמים במסגרת סיורי מתנחלים בגדה המערבית. האחרונה שבהן הייתה בארמונות החשמונאים ביריחו, שהגישה אליו עוברת בשטח A.
בסיור השתתפו מאות בודדות של ישראלים, ולצורך אבטחתם נדרשה חטיבה שלמה למשך יום שלם בזמן מלחמה. זו עובדה שמסבירה אולי עד כמה עמוקה מחוייבות הצבא לגחמות המתנחלים סביב אתרים ארכאולוגיים.
בסיור שהתקיים בפסח האחרון השתתפו מאות בודדות של ישראלים, ולצורך אבטחתם נדרשה חטיבה שלמה למשך יום שלם בזמן מלחמה. זו עובדה שמסבירה אולי עד כמה עמוקה מחוייבות הצבא לגחמות המתנחלים סביב אתרים ארכאולוגיים.
ביום לוויתו של ארליך, נשאל ראש המועצה האזורית גוש עציון ירון רוזנטל – שהיה בעבר מנהל בית ספר שדה כפר עציון, תלמיד ושותפו של ז'אבו לדרך – בריאיון ב"כאן 11" על פעילותם המשותפת והאם צה"ל היה מאבטח אותם. הוא ענה כך:
"כן, בוודאי. היינו נכנסים, או שצה"ל אבטח אותנו כשאנחנו חוקרים אתרים, או שאנחנו הדרכנו חיילים של הצבא במסגרת פעילות מבצעית, כשהמטרה הייתה להכיר להם את האזור הזה, כי אמרנו שאם יכירו את האזור הזה… לא אנחנו אמרנו – הצבא חשב ככה ולכן נעזר בנו, אם יכירו את האזור, אז… בפעם הבאה שיהיה קרב באותו אזור יילחמו טוב יותר".
אופן החשיבה הזה גרם ככל הנראה אפילו לקצין בכיר לחשוב שהגיוני להשתמש באזרח בן 71 בפעילות מבצעית לאיתור פירים במקום אינספור כלים טכנולוגיים שעומדים לרשותו, כך לפחות לפי עדותו של רמ"ט חטיבת גולני אל"מ יואב ירום.
המחיר במקרה הזה היה כבד ושני בני אדם נדרשו לשלם על כך בחייהם: ארליך עצמו וגור קהתי ז"ל, חייל גולני בן 20 שעמד לצידו ונורה גם הוא מאש חזבאללה.
זהו מקרה טראגי ומצער שלא היה צריך לקרות. צה"ל יתחקר את האירוע עצמו, אך סביר להניח שהקשרים ההדוקים בין הצבא למתנחלים לא ייבחנו. לעומת זאת העמדה שז'אבו, רוזנטל ודומיהם מייצגים שמאמינה שכל אתר שיש בו היסטוריה יהודית צריך בהכרח להיות בשליטה ישראלית, דווקא הולכת לקבל דחיפה קדימה מממשלת החורבן.
לפני כארבעה חודשים עברה בקריאה טרומית הצעת החוק הסיפוחית של הקואליציה שמבקשת להרחיב את סמכויותיה ופעילותה של רשות העתיקות אל הגדה המערבית. בהצעת החוק נכתב:
"אין עוררין על כך שאזורים אלו רוויי היסטוריה יהודית, וממילא לממצאים אלו אין כל זיקה היסטורית או אחרת לרשות הפלסטינית. לפיכך, לדיון על המעמד המדיני של אזורי יהודה והשומרון, אין רלוונטיות לאחריות של ישראל על הממצאים הארכאולוגיים השייכים לעמה, ומכאן הצעת החוק הזו – שנועדה להחיל את סמכותה של רשות העתיקות גם על אזורים אלו".
הצעת החוק תידון ביום רביעי השבוע בוועדת החינוך של הכנסת. רובנו מבינים שאתרים ארכאולוגיים לא יכולים לקבוע גבולות מדיניים. קידום של ההצעה יהיה עוד הוכחה לכך שבכל מקום שכולם יכולים לזהות היגיון בריא, בוחרת הקואליציה לפעול נגדו. גם במקרה הזה נידרש כולנו לשלם מחיר גבוה על טעויותיה.
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו