שלושה חברים מארגון המתנדבים "תג מאיר", הפועל למאבק בגזענות, הביעו את צערם בפני שתי אחיותיה של ספאא עואד בת ה־41 – שנהרגה מפגיעת טיל חזבאללה שנורה מלבנון לצפון ביום שני שעבר – ברקע ההערות הגזעניות שפרסמו כמה יהודים ישראלים ברשתות החברתיות לאחר מותה.

"אנחנו כל כך מתביישים, כי אלה לא קולות יהודיים", אמר יוסי סעידוב, שהגיע מירושלים יחד עם אבנר רשף וצ'ארלי אלכסנדר להביע תנחומים למשפחתה של עואד ולהתנצל על ההערות הגזעניות. "באנו לומר לכם שאנחנו מבינים את האובדן שלכם ואנחנו אתכם".

נג'לאא עואד הודתה לשלושה ואמרה שהיא "מוטרדת ומזועזעת" מהתגובות השליליות. "רק בגלל שלאחותי היה כיסוי ראש זה לא הופך אותה לטרוריסטית".

נג'לאא סיפרה לחברי "תג מאיר" כי האחיות גדלו במשפחה "ליברלית" ושחלק מאחייניה משרתים בצה"ל. "יש אחרים שמשרתים במשמר הגבול. אני עצמי התנדבתי במשך שנים רבות בתוכנית המשטרה לנוער"

עואד, אם לארבעה ילדים ומורה בבית ספר יסודי, הייתה בדירתה שבקומה השלישית בבניין בן שלוש קומות כאשר חזבאללה ירה חמישה טילים לעבר הגליל. בית החולים רמב"ם בחיפה דיווח כי קיבל 56 נפגעים לטיפול, רובם במצב של חרדה חריפה. ארבע נשים אושפזו וצה"ל הודיע כי הוא חוקר את המקרה.

נג'לאא סיפרה לחברי "תג מאיר" כי האחיות גדלו במשפחה "ליברלית" ושחלק מאחייניה משרתים בצה"ל. "יש אחרים שמשרתים במשמר הגבול. אני עצמי התנדבתי במשך שנים רבות בתוכנית המשטרה לנוער", הוסיפה. "אחותי נהרגה מטיל – ואז אנחנו נאלצים לסבול עוד כאב בגלל תגובות השנאה".

חובשים ושוטרים בזירת פגיעת טיל חזבאללה בשפרעם, 18 בנובמבר 2024 (צילום: משטרת ישראל)

לאחר מתקפת 7 באוקטובר, כשמחבלי חמאס הרגו 1,200 איש, וחטפו 251 נוספים לעזה, אמרה נג'לאא: "זה כאב לנו כי אנחנו תושבי ישראל". היא עצרה לרגע והוסיפה: "נמאס לנו לשמוע את הרע. כל מילה טובה עוזרת".

אובדן טרגי

מאז 8 באוקטובר 2023, תוקפים כוחות חזבאללה מדי יום יישובים ישראליים ומוצבים צבאיים לאורך הגבול. במתקפות הללו נהרגו 45 אזרחים. ב־31 באוקטובר השנה נהרגו מטילים של חזבאללה מינה חסון בת ה־60 ובנה כרמי בן ה־21, תושבי שפרעם שאספו זיתים במטע ליד העיר.

לדבריו, הוא ותושבים אחרים בעיר חוו שתי התפוצצויות: ראשית, הטיל, ואז "התפוצצות של גזענות. גזענות ברגע הכאב הגדול ביותר שלנו. קשה מאוד להתמודד עם גזענות נוסף על המלחמה"

שפרעם, עיר ערבית המשתרעת על פני שבע גבעות בגליל, מאכלסת כ־43 אלף תושבים. בעיר חיים יחד מוסלמים, נוצרים ודרוזים, המשקפים שילוב ייחודי של מודרניות ומסורת. הרחובות מציגים גיוון תרבותי – נשים בבגדים מערביים אופנתיים לצד כאלו העוטות חיג'אב, גלביות או כיסויי ראש דרוזיים מסורתיים. חנויות עם שמות בערבית, עברית ואנגלית ממלאות את המרחב העירוני.

"אנחנו עיר של שלוש דתות", אומר ראעף סדיק, ראש מערכת החינוך של שפרעם. "אנחנו מודל לדו־קיום. אנשים כאן עובדים בהייטק בחיפה לצד יהודים". עם זאת, הוא אומר: "האידיאולוגיה הגזענית של [השר לביטחון לאומי איתמר] בן גביר חלחלה לאנשים נוספים".

ראעף סדיק, ראש מערכת החינוך של שפרעם, 21 בנובמבר 2024 (צילום: דיאנה בלטר)

לדבריו, הוא ותושבים אחרים בעיר חוו שתי התפוצצויות: ראשית, הטיל, ואז "התפוצצות של גזענות. גזענות ברגע הכאב הגדול ביותר שלנו. קשה מאוד להתמודד עם גזענות נוסף על המלחמה. אנחנו מרגישים שנתקענו באמצע". סדיק אומר כי הוא מלמד את ילדיו ש"לא תמיד חייבים להסכים, אבל חייבים לכבד זה את זה".

לדבריו, ביום מתקפת הטילים עצמו אף שר ממשלה לא התקשר. אולם מאז העיר זכתה לביקורים של שר החינוך יואב קיש, שר התפוצות עמיחי שיקלי וח"כ בני גנץ. שלושתם נפגשו עם גורמים בשפרעם וביקרו את המשפחה לניחום אבלים. "גם בימים קשים, אנחנו חייבים לראות את הקשרים", אומר סדיק.

בית הספר היסודי "אלפואר" שבו לימדה עואד במשך 26 שנה, סגור בשל המצב הביטחוני. מאז קבורתה, קרובי משפחה התכנסו באחת מכיתות הלימוד הריקות של בית הספר, שם אנשים מגיעים לחלוק כבוד

שורוק נאפא, סגנית מנהלת מחלקת השירותים העירוניים של שפרעם, מספרת כי מאז התפוצצות הטיל העירייה עוזרת לתושבים שבתיהם ניזוקו במציאת מגורים זמניים. בבוקר יום חמישי שעבר, עובדי המשרד של נאפא ענו לטלפונים מאנשים שרצו לשוחח עם עובדת סוציאלית או פסיכולוג.

נאפא אומרת שהמלחמה פגעה בה ובתושבי העיר ברמה האישית. "מעולם לא הרגשנו באמת את המלחמה עד עכשיו. תמיד צפיתי בחדשות על המלחמה בטלוויזיה, אבל אף פעם לא חשבתי שאני אחזה בה במו עיניי".

אנדרטה לזכר ספאא עואד, שנהרגה ב־18 בנובמבר מטיל חזבאללה, בבית הספר שבו עבדה (צילום: באדיבות המשפחה)

כשהבנות שלה שואלות למה יש מלחמה, היא מנסה להסביר ש"שתי מדינות שונות רוצות את אותה אדמה. אני מנסה לא לדבר על פוליטיקה עם הילדים שלי", היא אומרת. "אנחנו עובדים עם יהודים; יש לנו חברים יהודים. זה קשה".

בית הספר היסודי "אלפואר" שבו לימדה עואד במשך 26 שנה, סגור בשל המצב הביטחוני. מאז קבורתה, קרובי משפחה התכנסו באחת מכיתות הלימוד הריקות של בית הספר, שם אנשים מגיעים לחלוק כבוד. המבקרים ציינו שעואד הייתה נדיבה וחמה, אישה ש"תמיד היה לה חיוך על הפנים".

אחיותיה של עואד שוחחו בשקט עם המבקרים מ"תג מאיר". "כולם נולדים בצלם אלוהים", אמר סעידוב לאחיות. "רצינו לבוא לכאן כדי לומר לכן שאתן לא לבד"

"אנחנו צריכים סט חדש של סדרי עדיפויות", אומרת אולה ענבתאוי, מנהלת בית הספר. "אנחנו צריכים לדבר יותר. ליצור עוד קשרים. אנחנו לא יודעים מתי נאבד את האנשים שאנחנו אוהבים".

אחיותיה של עואד שוחחו בשקט עם המבקרים מ"תג מאיר". "כולם נולדים בצלם אלוהים", אמר סעידוב לאחיות. "רצינו לבוא לכאן כדי לומר לכן שאתן לא לבד".

אולה ענבתאוי, מנהלת בית הספר היסודי "אלפואר" בשפרעם, שבו עבדה ספאא עואד (צילום: דיאנה בלטר)