השיח על המאבק בשינוי האקלים מתמקד לרוב במעבר לאנרגיות מתחדשות, בעוד שהשפעתה הסביבתית של תעשיית המזון מהחי נותרת בשולי הדיון – על אף היותה מזהמת באופן משמעותי ביחס למזון מהצומח. כך היה גם בוועידת שינוי האקלים שהסתיימה ביום ראשון בבאקו, שעסקה בהשגת הסכם מימון גלובלי למאבק במשבר האקלים.

באופן אירוני וחסר מודעות, הוגשו בוועידה מנות בשר, כפי שנעשה גם בוועידות קודמות, כך לפי עדותו של אחד המשתתפים.

"כמה ימים אחרי שהתחילה הוועידה, מנהליה הבהירו במייל – לאחר פניות אליהם בנושא – כי יש מסעדות המגישות אוכל צמחוני וטבעוני וכי מוגש אוכל כזה גם במסעדות רגילות. הם גם ציינו את מחויבותם להגשת מזון מקיים.

"היו גם פחי מחזור לכלים חד־פעמיים. זה לא אידאלי אבל גם זה משהו. עצם העובדה שמגישים בשר באירועים כאלה זה אבסורד. לשם השוואה, בוועידת האקלים של 'הארץ' כל האוכל היה טבעוני, אבל זה לא מובן מאליו בכל מקום וגם לא בוועידת האקלים הבינלאומית".

ועידת האקלים בבאקו אזרבייג'ן. 21 בנובמבר 2024 (צילום: STRINGER / AFP)

מס מזון מהחי

הדובר, עומר גינזבורג, ראש תחום סביבה ומזון בעמותת "אנימלס", נכח בוועידה וקיים בביתן הישראלי אירוע לקידום שינוי בצריכה ובייצור מזון, בהשתתפות נציגים ממדינות שונות.

אחד מהם היה חבר הפרלמנט הדני קארל ולנטין, שעדכן על החלטה היסטורית שהתקבלה השבוע בדנמרק: מיסוי גידולי מזון מהחי, כמו פרות וחזירים, במטרה להפחית פליטות – בדומה למס הפחמן. במקביל, הגדילה דנמרק ב־60 מיליון דולר את ההשקעה הקיימת של 100 מיליון דולר לעידוד חקלאים ויצרנים לעבור לייצור מזון מהצומח.

בישראל הממשלה עדיין מעודדת עודף ייצור מזון מהחי והישראלים מדורגים גבוה מדי בטבלאות הצריכה העולמיות – וגם צורכים פי שניים מהמלצות התזונה הלאומיות

לעומת זאת, בישראל הממשלה מעודדת עודף ייצור מזון מהחי והישראלים מדורגים גבוה מדי בטבלאות הצריכה העולמיות – וגם צורכים פי שניים מהמלצות התזונה הלאומיות. בעוד שלושה חודשים המדינה תצטרך להגיש את היעדים הלאומיים להפחתת פליטות לקראת הוועידה הבאה שתתקיים בבלם שבברזיל, וגינזבורג חושב שזה הזמן להצהיר גם על יעדים בתחום המזון.

"חשוב שיכללו יעדים שכוללים מערכות מזון בדגש על שינוי בכמויות המזון מהחי שמייצרים וצורכים. תוכנית המזון הלאומית שמתגבשת בימים אלה היא הזדמנות לתמרץ מזון מהצומח, מהחקלאי ועד המסעדה והסופרמרקט.

משלוח של עגלים חיים שהגיעו לישראל מאוסטרליה (צילום: "ישראל נגד משלוחים חיים")

"ישראל כבר מובילה בפיתוח חלבון חלופי וצריכה להוביל גם בהסטת הדגש מעידוד תעשיית המזון מהחי למקיימת יותר. משרדי החקלאות והאוצר עושים פעולות הפוכות לגמרי בביטול מכסים על בשר בקר ובכוונתם להפוך את הפטור ממכס על ייבוא עגלים מזמני לקבוע.

"גם ככה ישראל במקום השני בעולם בצריכת בקר וצריך לרדת בדירוג הזה. לפני שלוש שנים המדינה הגישה לפסגת מזון של האו"ם מפת דרכים לצריכה בהתאם להמלצות התזונה הלאומיות עד 2030. כרגע צורכים פי שניים מההמלצה למזון מהחי ושליש מכמות הקטניות. כאשר מסבסדים את התעשייה הזו באופן ישיר ועקיף פועלים בכיוון ההפוך".

"משרדי החקלאות והאוצר עושים פעולות הפוכות לגמרי בביטול מכסים על בשר בקר ובכוונתם להפוך את הפטור ממכס על ייבוא עגלים מזמני לקבוע"

מכרז הסעדה ירוק

לדעה זו שותפים גם משרדי הגנת הסביבה והבריאות, שנציגיהם הרצו בכנס שנערך בבאקו על "קידום רכש ירוק ובריא בחדרי אוכל ממשלתיים בישראל".

אדם שלימצק, מנהל אגף יחסים בינלאומיים במשרד להגנת הסביבה, הדגיש שהמדינה מחויבת לפעול לצמצום צריכת המזון מהחי גם במסגרת יעדי התוכנית הלאומית לביטחון מזון שמתגבשת בימים אלה.

אקטיביסטים דורשים מהמדינות העשירות לסייע למדינות מתפתחות להתמודד עם ההתחממות הגלובלית בוועידת שינוי האקלים של האו"ם בבאקו, אזרבייג'ן.21 בנובמבר 2024 (צילום: Laurent THOMET / AFP)

ד"ר איזבלה קרקיס, ראש אגף אפידמיולוגיה במשרד הבריאות, הציגה עקרונות למכרז ההסעדה הירוק: מחצית מהמנות בכל חדר אוכל של הממשלה ומוסדותיה יהיו מהצומח, לרבות בתי חולים ומקומות עבודה אחרים; שילוב תזונאית בליווי המטבחים; שיפור הנראות והמיקום של מנות מהצומח; הקטנת כמות הבשר והסברה למי שבא לאכול.

זה צעד חיובי בכיוון אבל ברור ששני המשרדים האלה בנחיתות מול האוצר והחקלאות ביכולתם לתרגם את השאיפות לפסים מעשיים.

אדם שלימצק, מנהל אגף יחסים בינלאומיים במשרד להגנת הסביבה, הדגיש שהמדינה מחויבת לפעול לצמצום צריכת המזון מהחי גם במסגרת יעדי התוכנית הלאומית לביטחון מזון שמתגבשת בימים אלה

טריליונים, לא מיליארדים

הוועידה בבאקו הציפה עוינות היסטורית בין הצפון (העשיר) לדרום (העני) הגלובלי. רק ביום ראשון הושג הסכם תקדימי, לפיו מדינות מתפתחות יקבלו 300 מיליארד דולר בשנה כדי להסתגל לשינויי האקלים ולעבור לאנרגיות מתחדשות. לאחר שנשמעו באולם מחיאות כפיים, נציגות של מדינות כמו ניגריה והודו אמרו שההסכם הוא "בדיחה" ו"אשליה אופטית".

נציגי המדינות המתפתחות דרשו להעלות את הדיון לרמת הטריליונים – ולא המיליארדים – והדגישו כי על העולם המפותח, שסיים לזהם את כדור הארץ, לשאת באחריות. הם קראו לפיצוי המדינות העניות, שיסבלו מאירועי אקלים קיצוניים עוד לפני שיספיקו למצות את הפוטנציאל הכלכלי שיכול היה לנבוע להן משימוש באנרגיות מזהמות ומשאבים מתכלים.

Nkiruka Maduekwe, babbar daraktar hukumar sauyin yanayi ta kasa wadda ta wakilci Nijeriya a taron COP29, ta kira shirin kashe kudi na sauyin yanayi a matsayin 'cin mutunci da wasan yara'.
Sauran wakilai daga kasashe masu tasowa sun kuma yi Allah wadai da yarjejeniyar da aka cim… pic.twitter.com/duYHYFgNQk

— TRT Afrika Hausa (@trtafrikaHA) November 25, 2024

הוועידה הבאה נחשבת ל"להיות או לחדול" במאמץ הגלובלי לבלימת חצייה סף התחממות של 1.5 מעלות מעבר לרמה הטרום תעשייתית. ספק רב אם זה אפשרי – וההשלכות יהיו עוד שיטפונות, בצורות, גלי חום וצמצום המגוון הביולוגי.

על הנכונות להשיג קונצנזוס גלובלי מעיבים גורמים כמו האטה כלכלית, התחזקות הימין הפופוליסטי באירופה, וכניסתו הצפויה בינואר של נשיא בדלן ולעומתי לנושא זה לבית הלבן. ישראל, מצדה, יכולה לתרום למאמץ הגלובלי באמצעות תקציבים לעידוד הפחתת צריכת מזון מהחי והעדפת מזון מהצומח – החל מרמת החקלאי ועד למדפי הסופרמרקט.