יאיר גולן מתיימר להציג לציבור הישראלי תפיסת ביטחון לאומי שאמורה להוות אלטרנטיבה לכשלי ההתנהלות של הממשלה הנוכחית. יש בה חלקים חיוביים, אלו שנוגעים להפסקת הלחימה בעזה ובניית מוכנות לאיום האיראני. אולם היא כושלת באופן קשה בהבנת המציאות הביטחונית מול הפלסטינים, ובסופו של דבר תיכשל גם בשינוי המציאות הפוליטית.
לאורך שנות שלטונו, נתניהו אבחן בדייקנות את הפחד הקמאי של הציבור הישראלי מקידום פתרונות קבע של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפתרון שמציע מחנה השמאל, של פשרה טריטוריאלית והקמת מדינה פלסטינית, עורר חשש מנסיגה לגבולות שאינם ברי הגנה, מהיעדרה של מנהיגות פלסטינית שתייצב את המדינה שתקום, ומאלימות רחבה שעלולה להיווצר עקב פינוי מסיבי של התנחלויות.
הפתרון שמציע מחנה הימין, הן בגרסה הקשה של סיפוח מלא, גירוש ואי מתן זכויות אזרח (מבית היוצר של בן גביר וסמוטריץ'), והן בגרסה הרכה של סיפוח בשטחי C והשארת אוטונומיה אזרחית בשאר השטח, מבלי להקים מדינה פלסטינית (מבית היוצר של בנט וסער), עורר גם הוא פחדים מאובדן הרוב היהודי והיווצרות משטר אפרטהייד מוקצה בעולם, שיביא לקריסת המדינה.
בניגוד לרטוריקה שלו, שמחלקת את החברה הישראלית בין ימין ושמאל, נתניהו הקפיד, עד להקמת הממשלה הנוכחית, להישאר במרכז המפה הפוליטית דרך שלילת ההנחה שנדרשת הסדרת קבע לשליטה באוכלוסייה ושטח פלסטינים. במקום זאת נתניהו הבטיח לציבור הישראלי "עסקת חבילה", שכללה רווחה וביטחון סבירים מבלי להתקדם לפתרון הסכסוך.
ההתבססות של הליכוד כמפלגה הגדולה בישראל מאז 2009, והובלתה את ממשלות ישראל מאז (למעט שנה אחת), לעומת המשקל האלקטורלי הדל שקיבלו שני המחנות מצדדיו, היא עדות לכך שהציבור הישראלי תמך בהמשך ניהול הסכסוך במחירים ידועים ונסבלים, לעומת חוסר הודאות והסכנות שהציעו המחנות משני צדדיו.
מתקפת חמאס מעזה שינתה את המשוואה מן הקצה. מעל 900 אזרחים ומעל 800 חיילים הרוגים, מאות חטופים, ומשבר כלכלי מחריף, הביאו את הציבור הישראלי לשקול מחדש את התבונה שבהמשך ניהול הסכסוך
מתקפת חמאס מעזה שינתה את המשוואה מן הקצה. מעל 900 אזרחים ומעל 800 חיילים הרוגים, מאות חטופים, ומשבר כלכלי מחריף, הביאו את הציבור הישראלי לשקול מחדש את התבונה שבהמשך ניהול הסכסוך.
בנובמבר 2023, סקר שערך מכון אקורד הראה ש-15% בלבד מהנשאלים מעוניינים לחזור לסטטוס קוו הקיים, ל-5% לא הייתה דעה, בעוד ש-80% התחלקו בין שלוש עמדות שקיבלו משקל דומה – הסכם כולל עם הפלסטינים, נסיגה חד צדדית לגבולות קבע, וסיפוח.
הממצאים של קבוצת המחקר תמרור מנובמבר 2023 דומים מאוד, עם 20% שמצדדים בסטטוס קוו, ו-25% שמצדדים בסיפוח, לעומת 55% מהציבור שמצדדים בסיום הכיבוש, במהלך חד צדדי או בהסכם. עולה מהנתונים שהציבור הישראלי הבין, סמוך לאחר תחילת המלחמה, שהסטטוס קוו יקר ומסוכן מהחלופות, ושיש לחתור לפתרון קבע של הסכסוך.
אלא שהציבור נחלק מאוד בנוגע לפתרון הרצוי. לאחר כחודש של מה שנראה כאובדן עשתונות של נתניהו, הוא חזר לאלמנט שלו, ומקדם מזה 10 חודשים את החזרה לניהול הסכסוך. מאמציו כוללים מסע דה-לגיטימציה לרשות הפלסטינית, התנגדות למעורבותה בשיקום הרצועה והתנגדות להכרה במדינה פלסטינית, ובה בעת שלילה פומבית של התנחלות מחדש בעזה (אם כי שותפיו דוחקים אותו לשם), סיפוח שטחים בגדה המערבית, או שינוי בסטטוס קוו בירושלים.
למרבה הצער, למעט הימין הקשה, אף אחד מהשחקנים הפוליטיים לא מאתגר את מאמצי נתניהו. רבות נכתב על האיוולת שבהצטרפות המחנה הממלכתי לממשלת נתניהו משך רוב המלחמה, אולם המהלך המשמעותי ביותר היה החלטת כנסת ביולי 2024 לפיה הכנסת מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית, שזכתה לרוב של 68, ו-9 מתנגדים בלבד, מן המפלגות הערביות.
כל מי שאמור להיות אופוזיציה פוליטית לנתניהו נעדר מן ההצבעה. האופוזיציה גם מיהרה לגנות את דבריו של שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר בוגי יעלון, בדבר טיהור אתני שמתבצע בעזה.
לאחר כחודש של מה שנראה כאובדן עשתונות של נתניהו, הוא חזר לאלמנט שלו, ומקדם מזה 10 חודשים את החזרה לניהול הסכסוך. למרבה הצער, למעט הימין הקשה, אף אחד מהשחקנים הפוליטיים לא מאתגר את מאמציו
גולן המנהיג לא שב לפוליטיקה כדי לכהן כשר זוטר או יושב ראש ועדה בכנסת. הוא עטור הישגים ואינו צעיר. מאמירות עבר פומביות, ניכר שגולן מבין היטב שהתמשכות השליטה בפלסטינים והתבססות מפעל ההתנחלויות מסכנים את קיומה של ישראל, ולפיכך שיש לחתור לפתרון שתי המדינות בהקדם האפשרי.
בניגוד לכך, האמירה הפומבית של גולן הפוליטיקאי, לפיה בעתיד הנראה לעין אין מה לדבר על מדינה פלסטינית ויש לחתור לכל היותר להפרדות אזרחית עם שליטה ביטחונית, משמעותה המשך ניהול הסכסוך ושיתוף פעולה עם תוכניותיו של נתניהו.
גרוע מכך, הפתרון של גולן, הישענות על עודפות בכוח צבאי, נכשלה כישלון חרוץ בשבעה באוקטובר, והיא עוד מאותו דבר. בכך הוא נותן לשוללי ההסדרה, בראשות חמאס, הג'יהאד האסלאמי והימין הקיצוני בישראל, זכות וטו בעיצוב המציאות המדינית בישראל ובפלסטין.
האינטרס הלאומי הישראלי מחייב הכרזה ציבורית מיידית על תוכנית מעשית לסיום השליטה באוכלוסייה ושטחים פלסטינים, פינוי התנחלויות מחוץ לגושי ההתיישבות, ואימוץ ההחלטה של העצרת הכללית של האו"ם 67/19 מנובמבר 2012 על הכרה במדינה פלסטינית.
לכל הפחות יש להצהיר מיידית על הנעת מהלך שתחילתו בהכרה בזכות הפלסטינים למדינה, גם אם השלמתו עשויה להמשך מספר שנים. הכרזה כזו תייצר דינמיקה חדשה באזור, תכה קשות את רעיון העוועים של הסיפוח ותומכיו המתנחלים, תאפשר לישראל לקבל בתמורה נכסים דיפלומטיים וביטחוניים משמעותיים מהעולם המערבי והערבי, ובעיקר תייצר תקווה בקרב מחנה מיואש שכיום לא רואה אלטרנטיבה מנהיגותית.
לא פחות חשוב, הצעת תוכנית לסיום הסכסוך עשויה להגדיל משמעותית את אחוז ההצבעה במגזר הערבי ולקרב מהפך פוליטי.
האינטרס הלאומי הישראלי מחייב הכרזה ציבורית מידית על תוכנית מעשית לסיום השליטה באוכלוסייה ושטחים פלסטינים. לכל הפחות יש להצהיר מיידית על הנעת מהלך שתחילתו בהכרה בזכות הפלסטינים למדינה
הנקודה האחרונה נוגעת לתבונה פוליטית והדרך לזכות בתמיכה אלקטורלית גדולה שתאפשר לגולן המנהיג לשנות את המציאות.
ייתכן שגולן מקיף עצמו ביועצים שגורסים שעליו לפזול לאלקטורט גדול שנמצא במרכז ולכן נימנע מהצהרות שימקמו אותו בשמאל הקשה. אבל עברו של גולן במרצ ואמירותיו הציבוריות כבר מיקמו אותו בתודעה הציבורית כאיש שמאל. אנשי מרכז יעדיפו לתת את קולם למחנה הממלכתי, יש עתיד או אפילו ליברמן.
בדרך שבה גולן הפוליטיקאי צועד הוא יסיים עם 10-12 מנדטים ויראה בעיניים כלות כיצד המרכז יחד עם החרדים, ואפילו הליכוד ביום שאחרי נתניהו, מקימים ממשלה בלעדיו.
לגולן ולנו אין זמן. עליו להסתער על החברה הישראלית, שמשוועת לתקווה וסדר יום חדש. זה לא מספיק להפציר בנו, האזרחים, לצאת להפגין. עליו להנהיג!
בן זוג, אבא, גר בקיבוץ בגליל. פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. מתעניין בעיקר באופן שבו זהויות קולקטיביות משפיעות על משטרים פוליטיים. חושב וכותב על דת ומדינה, פוליטיקה ישראלית והסכסוך הישראלי פלסטיני. מאמין שישראל יכולה וצריכה להיות טובה יותר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומי זה הפרופסור הזה.. הם מוזמנים לעבור לירדן אם הם יושבים בתוך הארץ שלנו גבולות שלנו מכל הכיוונים שלהם איך בדיוק נתנתק מהם – לצאת לחול להעביר סחורה לשמור על כל כך הרבה גבול עם עוינים ומחבלים נמאס לנו שיועברו לירדן היא גדולה ושם לא אכפת לתושבים מהטבע. הפלסטינים שורפים זבל ומשחיתים את הטבע אם הם היו נורמליים היו תאזרחים אבל הם לא אז שילכו נמאס מפיגועים, מהאכזריים האלו, ומימי שתומך באכזריים האלו.
אז יהיו בחירות בישראל ויש קואליציה שיכולה לנצח עם המצע הזה?
וגם לפרק את הפשיזם המושחת הלאומני של כיבוש?
ויש בצד הפלסטיני מישהו שירושת אבו מאזן תאפשר לו להיבחר בבחירות ולייצב פוליטית וממסדית יכולות להוביל תהליך רגיש ומסובך וארוך מאוד של שינוי לדו קיום?
ויש רוב ישראלי ורוב פלסטיני שיודעים לעצור את המיעוטים הפונדמנטליסטים האלימים בתוכם, ולדרוש הנהגות אמיצות?
ואירן רוסיה וסין בעד הסדרה אזורית שנותנת לישראל מקום ומחזקת את מדינות האזור שתומכות בארהב ובפטרודולר?
מישהו יודע איך לשקם את הפליטים במקומותיהם? מנהיגי הפלסטינים מוכנים לוותר על עכו חיפה יפו? מה לגבי ליפתא ובניינים ברחביה בירושלים? יש להם מנגנוני ביטחון מאוחדים שמוכנים לאכוף הסכם בנחישות? וליהודה יש מנגנונים כאלו?
אתגרים קלילים
יום לפני הטבח היית שואל על מדינה פלסטינית הייתי אומר לך – רעיון סביר, כמובן עם תנאים להשארת איזורי התיישבות גדולים והסכמה לפינוי גבעות וחוות ביהודה ושומרון.
אחרי הטבח אין על מה לדבר – כל מחשבה שניתן לחיות איתם כל עוד אונר"א, הרש"פ וחמאס שולטים בחינוך שלהם אין לשני העמים עתיד בשלום. מאז הטבח דגלתי בתוכנית שמצריכה הקרבה והמשכה לכאורה של הסטטוס קוו תוך כדי סיפוח של גוש עציון ועוד מרכזיי יישוב גדולים אך עם זאת להתחיל לגשת לחינוך הפלסטיני מטעם ישראל, לא ללמדם שנאה אלא הגיון. מדעי המדינה אינם עוזרים כאן אלא השקפה הסטורית רחבה, שמתבססת על בסיס שדווקא כן משותף לשלושת הצדדים – הרצון לחיות בשלום בארץ הזאת. לתת לחברה של ברברים מדינה, כשסביר להניח שלמחרת הקמת תפתח כנגדנו במלחמה, בין אם רשמית ובין אם לאו היא הצעה של כסיל.
בטח ובטח אחרי הטבח, להשלים עם דבריך תהיה אמירה כוללת ועולמית שאומרת שאם אתה תרצח הרבה אזרחים תזכה בכל אשר תחפוץ כל עוד תתעקש ושלא נדבר על חטיפת אזרחים זרים והרעבת אזרחיך שלך.
ראינו איך נסיגה עם הסכם (אוסלו) עבד, ואיך ההתנתקות עבדה. לא מדברים איתם על הסכמים ונסיגות, צריך לדבר על אינטרסים וכשהאינטרס שלהם מתבטא ברצח ישראלים, יהודים ןערבים כאחד, אין פה על מה לדבר.
להגיד גם שהטקטיקה הצבאית נכשלה בשביעי תהיה הפגנת בורות מרשימה לפרופ' שכן ידוע שצה"ל (אשר הדיווחים על המתקפה לא הגיעו ברובם לדרגים הגבוהים בעלי ההשפעה) לא היה ארוך ורוב החיילים בעוטף באותה שבת היו מעטי מספר, ובמקומות אשר בהם היה חיל לוחם כבר עם תחילת המתקפה, שרדו "יפה". העניין הוא שדווקא בגלל חוסר מפגן של חוסן צבאי ובגלל ערועור היחסים התוך אזרחיים תוך כדי דיבורים על מלחמת אזרחים הודות לביבי, שותפיו, ויריביו (כן גם יאיר גולן שלך אשם במתקפה) קרה מצב שישראל בישלה דייסה, ערכה שולחן, הניחה את הסיר יצקה לקערות ומזגה יין לכוסות – כל מה שהיה חסר היה שיחיא האהוב יבוא ויקח ביס יפה מהדייסה ולגימה גדולה מהכוס. כל מי שלא היה עסוק בלהשמיץ את שכנו, היה יכול לראות מתקפה מתקרבת אך ההנהגה הפוליטית של המדינה בחרה לצמצם אופקים ולא לראות את האמת.
גם עכשיו המצב דומה, חמאס אינו מורתע כבר כי אין לו מה להפסיד, הוא יכול כבר רק להרוויח כי אנשים כמוך אומרים לישראל שהאינטרס שלה הוא מדינה פלסטינית תוך כדי התעלמות מכמה משתנים. אני בטוח שהפרופ' אדם חכם וידען בתחומו אבל יש מן דבריו שאסור שייתקבלו ברצנות רבה במוחותיהם של הח"כים במדינתינו שמא יפילו עליינו חורבן ויביאו עוד הרס רב וגלי אלימות דומה לכזאת אשר חווינו על בשרינו בעולם.
איני נהנה מההחזקה בשטחים פלסטינים אשר רואים בי כאוייבם הנצחי אך אין זה הזמן (לא עכשיו ולא בשנים לבוא) לתת להם את הפרס הזה בשם מדינה.
אם הפרופסור יראה התגובה ובחר לקראה אני מקווה שנתתי לו דגימה מן ההשקפה שלי על הסכסוך ושיידע שאין אני בא לזלזל בו אלא באתי לחלוק על עמדתו בעניין.
יש מי שמכנים את המצב בינינו לבין ערביי יו"ש סכסוך ישראלי פלסטיני. תנאי מוקדם לסכסוך שותפות מוקדמת. ומכוון שלא התקיים ולא קיים שותפות כל שהיא על הבעלות על הארץ. לא יכול להתקיים סכסוך. באו"ם שאלו את דוד בן גוריון מאיפה הזכות שלכם על הארץ והוא ענה בזכות התנ"ך. רק מי שיפתח ויקרא בתנ"ך יבין שאין לעם ישראל שותפים כל שהם על ריבונות בארץ ישראל.