בשבועות האחרונים מתעצמת הגבלת חופש הביטוי של אזרחים במדינת ישראל. מנהלים במקומות עבודה, מפקדים ביחידות מילואים, או ראשי אוניברסיטאות מחקר, לוקחים לעצמם את החירות, ולא ברור על יסוד מה, לפעול נגד או להעניש אזרחיות ואזרחים על ש"העזו" להתבטא בנושאים פוליטיים.
כך, שר החינוך יואב קיש הודיע שלא יעניק את פרס ישראל לפרופסור אווה אילוז, סוציולוגית בעלת שם עולמי, בניגוד להמלצתה פה אחד של ועדת הפרס, כיוון שחתמה בשנת 2021, כאזרחית אווה אילוז, על עצומה שקראה לבית הדין הפלילי בהאג לחקור עבירות שביצע צה"ל כלפי תושבים פלסטינים בגדה המערבית.
בן זוג, אבא, גר בקיבוץ בגליל. פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. מתעניין בעיקר באופן שבו זהויות קולקטיביות משפיעות על משטרים פוליטיים. חושב וכותב על דת ומדינה, פוליטיקה ישראלית והסכסוך הישראלי פלסטיני. מאמין שישראל יכולה וצריכה להיות טובה יותר.





















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוההנחה שחופש הביטוי גם מחייב את המתנגד לביטוי לממן, לתת פרסים ולתת תנאים אחרים פשוט נטולת כל בסיס.
איש לא מגביל את חופש הביטוי. למדינה יש זכות להחליט שמי שקורא לחייליה בעת מלחמה רוצחים לא יקבל ממנה שום פרס, לא שכר כמרצה ולא אפשרות לשרת במילואים.
החופש לומר כאוות ליבך קיים. אלא שגם לאחרים יש חופש להחליט אם לשלם עבור הדיבור הזה.