1
רגע נדיר למדי של נחת נרשם בשבוע שעבר בקרב שומרי הטבע הימי בישראל: בבת אחת קפץ שטח שמורות הטבע הימיות מ-4% לנתח של 5.7% מהמים הטריטוריאליים שלנו.
זה קרה אחרי שמנהל התכנון ורשות הטבע והגנים הכריזו על גן לאומי ים קיסריה ועל הרחבה משמעותית של שמורת ים אבטח, עתירת שכיות הטבע, שממוקמת מול חופי אשדוד ואשקלון.
בהתחשב בעובדה שב-2019 השמורות עדיין תפסו רק 0.25% מהים הישראלי, מדובר בהתקדמות מרשימה. אבל היעד – 30% שמורות ב-2030 – עדיין מאוד רחוק, עד כדי בלתי מושג.
ב-2019 השמורות עדיין תפסו רק 0.25% מהים הישראלי, כך שמדובר בהתקדמות מרשימה. אבל היעד – 30% שמורות ב-2030 – עדיין מאוד רחוק, עד כדי בלתי מושג
ההישג הנאה צוין בטקס קצר שנערך במהלך יום עיון על "כלכלה כחולה" שהתקיים בנמל יפו (גילוי נאות – הח"מ שימש כמנחה).
כלכלה כחולה הוא השם שחובק ספקטרום רחב של דילמות וקונפליקטים שמעסיק ברגעים אלה ממש את מדינות העולם ובכלל זה ישראל: איך להשתמש במשאבים המופלאים שטמונים בים בלי לחרב אותו. או במילים אחרות – איך לא לעשות לים מה שעוללנו ליבשה.
ישראל מפיקה מהים את רוב האנרגיה שלה ואת רוב מי השתייה. כבלי התקשורת שמחברים אותנו לעולם מונחים בקרקעית הים ורוב המסחר והיבוא עוברים דרכו.
הים ממלא תפקיד קריטי כמעט בכל היבט של החיים בישראל, אבל תצלום לווין של ישראל בלילה, אשר הוצג בכנס, חושף מראה מעניין: היבשה מוארת באור יקרות והים חשוך כמעט לחלוטין. יש מעגלי אור קטנים סביב שלוש אסדות הגז ופחות או יותר זהו.
הים ממלא תפקיד קריטי כמעט בכל היבט של החיים, אבל תצלום לווין של ישראל בלילה, אשר הוצג בכנס, חושף מראה מעניין: היבשה מוארת באור יקרות והים חשוך כמעט לחלוטין
המשמעות היא שלפחות בנקודת הזמן הזו, השימוש התשתיתי שישראל עושה בים לא מאוד פולשני ואגרסיבי.
השאלה היא, כמובן, מה יקרה בעתיד. כשבחברה להגנת הטבע מסתכלים על הים, רואים אוצר בלום של בעלי חיים מופלאים, דגים וציפורים שיש להגן עליהם מפני הדורסנות ותאוות הבצע שלנו, בני האדם.
כשבאוצר מסתכלים על הים, הם רואים מגרש משחקים ענק עם פוטנציאל לאיים מלאכותיים, עוד ועוד אנרגיה מכל הסוגים ומרחב שיכול להכיל את כל מה שביבשה כבר אין מקום עבורו.
כשהוחלט, למשל, להעביר כבל חשמל על קרקעית הים לאורך חופי ישראל, הבהירו אנשי האוצר ומשרד האנרגיה לירוקים שזה הרע במיעוטו – כי החלופה היא עשרות קילומטרים של עמודי מתח גבוה על היבשה. פתאום הים מצטייר כפתרון לא כל כך רע.
גם האקדמיה הישראלית מתעניינת מאוד בים ומחפשת רעיונות ופריצות דרך טכנולוגיות לשימושים חכמים בו. איתן טי, סמנכ"ל אסטרטגיה במשרד החדשנות והמדע, עדכן שמספר המחקרים האקדמיים שמפרסמים חוקרים ישראלים על נושאי בלו-טק – טכנולוגיות ים – שולש ב-15 השנים האחרונות.
אם בעשור הראשון של המאה, המספר עמד על ממוצע של 290 מחקרים בשנה, ב-2023 פורסמו באקדמיה הישראלית 816 מחקרים בנושא. ועדיין, ישראל ממוקמת בתחום הזה הרחק מאחור
אם בעשור הראשון של המאה, המספר עמד על ממוצע של 290 מחקרים בשנה, ב-2023 פורסמו באקדמיה הישראלית 816 מחקרים בנושא. ועדיין, ישראל ממוקמת בתחום הזה הרחק מאחור הן בעשייה המחקרית והן בהשקעה הממשלתית ביחס לרוב מדינות העולם המפותח.
הים מהווה לכאורה מרחב פתוח ומזמין לעומת היבשה הצפופה, אבל הוא גם מציב אתגרים טכנולוגיים אדירים. כדי להציב תשתיות בים, הן צריכות להיות עמידות בפני סערות רבות-עוצמה וזרמים וגלים שוחקים.
זה מצריך שימוש בכמויות עתק של חול (בעיקר כשמדובר באיים מלאכותיים) או של עמודים כבדים שהחיבור שלהם לקרקע כרוך בקידוחים עמוקים ובפגיעה קשה בסביבה הימית.
![האי המלאכותי מול עזה על פי תכנון ישראל כ"ץ, צילום מסך מסרטון ההדמיה](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/01/tavvn-1024x640.jpg "האי המלאכותי מול עזה על פי תכנון ישראל כ"ץ, צילום מסך מסרטון ההדמיה")
גם ב-2024 מהנדסים ממשיכים לעשות טעויות ששוות מיליארדים, כמו במקרה של המזח הצף שהאמריקאים הציבו מול חופי עזה במהלך המלחמה לצורך סיוע הומניטרי. למרבה המבוכה, המזח קרס בסערה הקלה הראשונה וגורש מהמזרח התיכון בבושת פנים.
אם לשפוט מדברים שנאמרו בכנס על ידי נציגי מנהל התכנון והאוצר, נראה שהקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל היא יעד נחשק מבחינתם – גם אם לא בשנים הקרובות.
אם לשפוט מדברים שנאמרו בכנס על ידי נציגי מנהל התכנון והאוצר, נראה שהקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל היא יעד נחשק מבחינתם – גם אם לא בשנים הקרובות
בטווח הקרוב יותר, הקונפליקטים מתמקדים בתחום האנרגיה: משרד האנרגיה מחלק בנדיבות רישיונות לחיפוש עוד ועוד גז במעמקי הים, על אף שהגז הוא אנרגיה מזהמת ועתירת פליטות שתורמות להתחממות הגלובלית; ועל אף שלישראל יש מספיק גז לצרכיה לעשורים הקרובים.
כשמדובר בחיפושי וקידוחי גז, לירוקים קל להתנגד. אבל הסיפור נהיה מורכב יותר כשמדובר באנרגיות מתחדשות בים: שדות פאנלים צפים ובעיקר טורבינות רוח.
הצבת טורבינות רוח בים נכללת בתוכניות של מדינות רבות לשנים הקרובות. המדינות הבאלטיות, למשל, מתכננות לכסות אלפי קמ"ר בים הצפוני בשורות של טורבינות.
תעשיית הייצור של הטורבינות מתפתחת במהירות, ומה שהיה בתחילת הדרך מתקן שנראה כמו ונטילטור מוגדל, הופך למפלצת שקוטר הלהבים שלה מגיע ל-350 מטר.
המפלצות המשוננות האלה עומדות כנראה לכסות גם את חופי הים התיכון. איטליה, למשל, מתכוונת להגדיל בשנים הקרובות את מספר הטורבינות הימיות שלה מ-10 ל-42 ולהפיק מהן 500 מגהוואט.
המפלצות המשוננות האלה עומדות כנראה לכסות גם את חופי הים התיכון. איטליה, למשל, מתכוונת להגדיל בשנים הקרובות את מספר הטורבינות הימיות שלה מ-10 ל-42 ולהפיק מהן 500 מגהוואט
מה שנראה מבחינה אנרגטית כמו פתרון ירוק ואידיאלי, נתפס בחברה להגנת הטבע כמלכודת מוות לעופות ימיים וציפורים נודדות.
בשמי ישראל חולפות מדי שנה כחצי מיליארד ציפורים בדרכן מאירופה לאפריקה ובחזרה. אכלוס של קו החוף בטורבינות ענק עלול, לטענת החברה להגנת הטבע, להפוך את הים לשדה קטל.
סמנכ"ל שמירת הטבע בחברה, דרור בוימל, תהה בקול: איך ישראל בכלל מעיזה לחשוב על הצבת טורבינות בים לפני שכיסתה בפאנלים סולאריים את כל הגגות במדינה?
נראה שהמאבקים העזים שהתנהלו בשנים האחרונות נגד הצבת טורבינות רוח על היבשה (בעיקר ברמת הגולן ובגלבוע) הם רק הקדימון למה שעומד לקרות בים. או כמו שסיכם אחד המשתתפים בכנס: התחזית לשנים הקרובות – הים יהיה סוער עד גבה גלי.
2
כשתהיתי השבוע מה לעזאזל מחפשת השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ליד איתמר בן גביר, והאם ככה היא חושבת שתצליח לקרוץ לבייס הליכודי, הסביר לי פעיל פוליטי שלא בבייס הליכודי היא מתעניינת אלא במקום ברשימה של בן גביר בבחירות הבאות.
את הספקולציות האלה אשאיר לפרשנים הפוליטיים, אבל ספק אם יש הסבר אחר לשת"פ המבזה שנרקם תחת הכותרת "מאבק משותף למיגור מפגעי הרעש ממסגדים".
הכריזה במסגדים, כמו כל דבר כאן שקשור לדת, היא סוגיה רגישה, שצריך ללבן בהידברות ומתוך ראייה מורכבת של המציאות. ברוב הערים המעורבות, ראשי הערים מצליחים לעשות את זה בלי הסיוע של משטרת בן גביר
הכריזה במסגדים, כמו כל דבר כאן שקשור לדת, היא סוגיה רגישה, שצריך ללבן בהידברות ומתוך ראייה מורכבת של המציאות. ברוב הערים המעורבות, ראשי הערים מצליחים לעשות את זה בלי הסיוע של משטרת בן גביר.
לא פעם שמעתי ממחרחרי מדון תלונות על הרעש הבלתי נסבל שבוקע מהמסגדים ביפו, הם רק לא ידעו שאני נמצא ביפו מדי יום ולפעמים כל היום ויכול להעיד שברוב המקרים קול המואזין נסבל בהחלט, בעיקר אם אתה לא שטוף שנאה ולא מפריע לך שאנשים אחרים מאמינים במשהו שאתה לא.
כשסילמן חוברת לבן גביר בהתרסה ובאיומים מול החברה הערבית, היא נושאת את שם הסביבה לשווא ומבזה את המשרד החשוב הזה ואת עובדיו המקצועיים.
מי שרוצה להנמיך את הווליום במסגדים הולך לפגוש ולהידבר עם ראשי הערים, עם האימאמים והדרשנים. מי שרוצה להכניס אצבע לעין מצטלם לצד בן גביר.
מדי יום נשבר שיא מעשי הרצח בחברה הערבית. נשים ערביות נרצחות בזו אחר זו על רקע 'כבוד המשפחה'. עולם הפסולת ביישובים הערביים נפל בידי משפחות הפשע, והמשטרה של בן גביר עושה קולות של שטיח.
בשביל לטפל בכל אלה לבן גביר אין שוטרים ואין יכולות. את המשילות, הריבונות והאכיפה הוא משאיר למסגדים, אולי כי הוא מתוסכל מכך שאחרי 14 חודשי מלחמה, הערים המעורבות לא בוערות כמו שהוא קיווה ורובם המוחלט של האזרחים הערבים בישראל לא יוצא נגד המדינה. אם הערים לא בוערות, אולי קצת התנכלויות למואזין יעשו את העבודה.
אם השרה להגנת הסביבה מוטרדת ממפגעי רעש על רקע דתי מומלץ שתגבש תוכנית אכיפה וניטור לניידות של הברסלבים הצוהלים שמייצרות מפגעי ווליום, ותפעל לאכיפת חוקי הרעש על אולמי שמחות בבני ברק
אם השרה להגנת הסביבה מוטרדת ממפגעי רעש על רקע דתי מומלץ שתגבש תוכנית אכיפה וניטור לניידות של הברסלבים הצוהלים שמייצרות מפגעי ווליום בלב הערים, ותפעל לאכיפת חוקי הרעש על אולמי שמחות בבני ברק.
פעם לקח אותי מומחה מהמשרד להגנת הסביבה לסיור חתונות כזה כדי להמחיש את עוצמת הדציבלים המסוכנת אליהם נחשפים אלפי אורחים מדי לילה.
החוק מחייב לחבר את מערכת ההגברה למד דציבלים שמנתק אותה אוטומטית כשהמוזיקה חוצה את הרף המותר, אבל החבר'ה מתחכמים, מחברים את התזמורת לשקע אחר וכך עוקפים את מערכת הבקרה.
ועוד לא הזכרנו את הצפירה הרועמת שמבשרת על כניסת השבת ונהוגה בכמה שכונות – צפירה שלטענת השכנים החילוניים קוטעת להם את השנ"צ הקדוש של יום שישי.
זו לא הפעם הראשונה שסילמן מנסה לקדם אג'נדה פוליטית דרך סוגיית הרעש: הפעם הקודמת הייתה כשדרשה להגביל את הרעש בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית.
זו לא הפעם הראשונה שסילמן מנסה לקדם אג'נדה פוליטית דרך סוגיית הרעש: הפעם הקודמת הייתה כשדרשה להגביל את הרעש בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית
האירוניה טמונה בכך שהיא חוברת לשר שלא מסוגל לבצע דבר. הדבר היחיד שבן גביר יודע – חוץ מלחרב את המשטרה מבפנים – זה לעשות רעש. אם סילמן רוצה שקט, שתתכבד ותבחר שותף קצת יותר מתאים.
3
אחרי שנים שהשמש קפחה באכזריות על ראשי הנוסעים שהמתינו ברציף תחנת רכבת האוניברסיטה בתל אביב, עכשיו זו הפכה לתחנה עם ההצללה המתקדמת ביותר: לא רק שסיימו להתקין את הפרגולה, גם הוסיפו רפפות בצדדים לטובת השעות שבהן השמש מכה באלכסון.
אז ברכות (מאוחרות) לרכבת ישראל, ועכשיו הזמן לטפל בשורה של תחנות שהנוסעים בהן עדיין משוועים לטיפת צל – למשל, הרצליה ומרכז השמונה שבחיפה.
4
יום שלישי השבוע היה עוד יום של מזל בחופי ישראל: גוש של 7,000 מ"ק ממצוק הכורכר בחלק הצפוני של חוף סידני עלי בהרצליה קרס, ולמרבה המזל איש לא היה שם כדי שהאירוע הסביבתי יהפוך לטרגדיה אנושית.
יום שלישי השבוע היה עוד יום של מזל בחופי ישראל: גוש של 7,000 מ"ק ממצוק הכורכר בחלק הצפוני של חוף סידני עלי בהרצליה קרס, ולמרבה המזל איש לא היה שם כדי שהאירוע הסביבתי יהפוך לטרגדיה אנושית
הקלישאה אומרת שרק אחרי שיתרחש אסון, הממשלה ושאר הרשויות יתחילו לטפל בזה ברצינות. אבל מציאות חיינו מוכיחה שגם אחרי אסון, דבר לא ישתנה ואיש לא ייקח אחריות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו