מבט על הכותל המערבי (צילום: יונתן סינדל / Flash90)
יונתן סינדל / Flash90
ירושלים של מעלה

ירושלים מציגה: הרכבל הפוליטי הראשון

אישור פרויקט הרכבל לכותל, בתקציב של 220 מיליון שקל, נובע בעיקר ממוטיבציות פוליטיות ● בירושלים של מעלה ירחפו תיירים לכותל, ובירושלים של מטה ימשיכו התושבים להזדחל בתחבורה של עולם שלישי

בשבוע שעבר אושרה בוועדת הכספים העברת חירום של 40 מיליון שקל למערכת הבריאות. כל מי שראה בשנים האחרונות מבפנים חדר מיון או מחלקה פנימית בבית חולים ישראלי הרים גבה: הרי ברור ש-40 מיליון לא מתחילים אפילו לגרד את הקצה של צורכי המערכת. מול קולות המצוקה שהשמיעו רופאים ומטופלים, ניתנה התשובה המתסכלת: אין ממשלה, יש גירעון עמוק, אין כסף. תתמודדו.

אלא שממש באותו זמן, התברר שכשרוצים יש המון כסף. אפילו בממשלת מעבר. תקציב של 220 מיליון שקל אושר לטובת הקמת מיזם גרנדיוזי – רכבל לכותל.

חבר ירושלמי, שנדחס מדי בוקר כמו סרדין לאוטובוס שלוקח אותו לעבודה במסלול מפותל ומתיש, כמעט בכה באוזניי. כמה אוטובוסים אפשר היה לקנות בכסף הזה, כמה קווים אפשר היה להשיק, כמה נת"צים אפשר היה לסמן.

בירושלים של מעלה אולי ירחפו תיירים אל הכותל ואל מתחמי המורשת האימתניים של עמותת אלע"ד, אבל בירושלים של מטה תושבי העיר ימשיכו להזדחל בתחבורה של עולם שלישי.

כמו כל מחלוקת בישראל, גם הוויכוח על הרכבל הפך במהירות לעימות בין ימין לשמאל (שכולל, ירחם השם, גם ערבים). ואכן, הנפגעים הראשונים והמידיים מהפרויקט שרוקמים שר התיירות, יריב לוין ושות' הם תושבי סילוואן.

כשמשוטטים רגלית ברחובות הכפר/שכונה, התכניות שעתידות להתממש כאן נראות מופרכות במיוחד: עמודי בטון עצומים יינעצו בין הבתים וקרונות ישייטו מטרים ספורים מעל ראשי התושבים. הם יהיו הסובלים הראשונים – אבל הנהנים האחרונים: לרובם הצעצוע הלאומי החדש לא יביא שום תועלת.

הקמת הרכבל אינה פרויקט תחבורתי, אלא פרויקט תיירותי בניחוח פוליטי עמוק. המרוויחה העיקרית ממנו תהיה עמותת הימין אלע"ד, שפועלת בנחישות ובאגרסיביות לביסוס הנוכחות היהודית בסילוואן

אם לקחת בחשבון שזרועותיה השונות של מדינת ישראל קודחות בלי הפסקה מנהרות קדושות מתחת ליסודות הבתים בסילוואן, ושברחובות צצים עוד ועוד מתחמים מבוצרים של יהודים שחשים תשוקה עזה לגור דווקא כאן – ברור למה רבים מהפלסטינים תושבי ירושלים רואים ברכבל עוד דרך להקיף אותם בסממני הריבונות הישראלית: באוויר, ביבשה ומתחת לאדמה. מזל שאין ים בירושלים.

מסלול עוקף מוסדות תכנון

הקרב על העיר לא החל אתמול וגם לא יסתיים מחר, אבל סיפור הרכבל מלמד מה קורה כשמוטיבציות פוליטיות מכתיבות את ההחלטות ומעצבות את פני השטח.

קואליציה רחבת היקף של גורמים ומומחים – התאחדות האדריכלים, ארגון מורי הדרך, ארכאולוגים, ארגוני סביבה ותחבורה, היסטוריונים, המועצה לשימור אתרים – התייצבה מול הרעיון למלא את שמי האגן הקדוש בנוף של עמודים וכבלים, או כמו שמישהו ניסח – "להפוך את חומות העיר העתיקה לדיסנילנד".

במקום לנהל דיון ציבורי פתוח ומעמיק, הממשלה חילצה את תכנית הרכבל ממוסדות התכנון הרגילים וסידרה לו מסלול עוקף – או, אם תרצו, פסקת התגברות – בוועדת התשתיות הלאומיות.

הרכבל מוצג כפתרון לקשיי הגישה לאגן העיר העתיקה; כלומר, לכאורה זהו פרויקט לחילוץ העיר מהפקק והצפיפות. אם כך, איך זה שמשרד התחבורה לא מעורב בו, לא מתקצב אותו אפילו בשקל, וגם לא עתיד לסבסד את מחיר הנסיעה?

מה שמעורר תהייה נוספת: רכבל הוא כלי תחבורה יקר מאוד. אם ייגבה מחיר ראלי תמורת הכרטיס, רק תיירים מבוססים יוכלו לנסוע בו, ואז לא יהיה שום כיסוי להצגה שלו ככלי להסעת המונים. ואם הממשלה תסבסד אותו – מאיזה כיס הכסף ייצא ומה תהיה ההוצאה השנתית?

או במילים אחרות – זה לא פרויקט תחבורתי, אלא פרויקט תיירותי בניחוח פוליטי עמוק, או שמא פרויקט פוליטי מובהק שעטוף בארומה תיירותית.

המרוויחה העיקרית תהיה עמותת הימין אלע"ד, שפועלת בנחישות ובאגרסיביות לביסוס הנוכחות היהודית בסילוואן. הרכבל יזרים אספקת תיירים סדירה לעיר דוד שאלע"ד מפעילה ולמתחם "קדם" שהיא מתכננת ובונה מול החומות.

ניר ברקת (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
ניר ברקת (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

ניר ברקת, ראש העירייה הקודם, אמר בכנות למבקר האדריכלות של הניו יורק טיימס שהרכבל הוא פרויקט ציוני שנועד להביא את המבקרים לעיר דוד, שהיא ההוכחה האולטימטיבית לחזקתנו על הארץ.

את הוויכוח על מה מוכיחות ומה לא מוכיחות העתיקות בעיר דוד נשאיר לארכאולוגים; כל השאר צריכים לשאול עצמם מה צופן העתיד, וכרגע נראה שכמו כל סוגיה פוליטית כאן, גם העתיד של הרכבל יוכרע בבית המשפט: עמותת "עמק שווה" מתכוונת לעתור לבג"ץ בטענה שממשלת מעבר לא מוסמכת לקבל החלטה עם השלכות מרחיקות לכת ובסדרי גודל תקציביים כאלה.

השופטים יצטרכו להכריע אם לאפשר לרכבל לצאת מהתחנה או שמא להשאיר את ההחלטה לממשלה הבאה, בהנחה שמתישהו תהיה כאן ממשלה.

עוד 619 מילים
כל הזמן // יום שני, 16 בדצמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ גדעון סער: "פתרון שתי המדינות הוא לא פתרון אלא אשליה"

שרן השכל הודיעה על תמיכתה בסער ● עמיר פרץ: שכל מפלגה תתמקד בגיוס הבוחרים שלה ● גאולה אבן-סער: אנחנו חווים הסתה מטורפת ברשת כבר תקופה ארוכה, ומקווים שלא יהיה אדם שיעשה משהו ● מיקי זוהר: חיים כץ לא תומך בגדעון סער, הוא יישב על הגדר ● השרה רגב: כבודו של סער במקומו מונח, אבל נתניהו הוא ליגה אחרת

עוד 48 עדכונים

הבחירה בברקזיט עשויה להוביל את בריטניה לפירוק הממלכה

בסרט המבריק "מונטי פייתון והגביע הקדוש", המלך ארתור מציג את עצמו בפני קבוצת איכרים ספקנים שעסוקים בהתפלשות בערימת זוהמה. אין להם מושג מי הוא.

"אני ארתור," הוא מצהיר. "מלך הבריטים!"
"מיהם הבריטים?" שואל אחד האיכרים.
"ובכן, כולנו," עונה ארתור. "כולנו בריטים. ואני מלככם!"

האיכרים נותרים ספקנים.

הבנתי זאת טוב יותר כשגרתי בבריטניה בתחילת שנות האלפיים, כאשר לונדון הרגישה ממש כמו בירת אירופה אם לא העולם. היו הרבה דרכים בטוחות לזר לגרום לעצמו להראות מגוחך, כולל זיוף מבטא מקומי. אבל הדרך הבטוחה ביותר היתה להתייחס לבריטים כאל "בריטים".

אפילו המונח "בריטניה", המועדף ברחבי תבל, לא היה אהוד כל כך. נראה שכולם העדיפו את הממלכה המאוחדת (UK). ההבדל הוא שה-UK כוללת את צפון אירלנד. מבין כל השותפים הזוטרים של אנגליה, חשתי שצפון אירלנד היתה להם החשובה ביותר, אחרי כל הבלאגן שנדרש כדי לאחוז בה.

זה כבר לא משנה עכשיו. ניצחון השמרנים דוחפי-הברקזיט בשבוע שעבר ממסמר את היציאה מהאיחוד האירופי בחודש הבא. זה יצית סדרת אירועים שעשויים לפרק את המדינה, איך שלא תיקרא.

רק לפני חמש שנים הסקוטים הצביעו נגד עצמאות בשיעור של 55% מול 45%, במידה רבה בגלל הטענה (האירונית כעת) שעזיבת בריטניה תהיה כרוכה באסון של עזיבת האיחוד האירופי גם כן; האיחוד לא אהב את פילוג בריטניה והחשש היה שהוא יפנה לסקוטלנד עצמאית כתף קרה.

כעת בריטניה עצמה גוררת את סקוטלנד אל מחוץ לאיחוד. כתוצאה מכך, המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP) שיפרה במידה ניכרת את ביצועיה וזכתה ב-48 מתוך 59 המושבים בסקוטלנד.

מנהיגת ה- SNP, ניקולה סטורג'ון, כבר הצהירה כי הניצחון של בוריס ג'ונסון פירושו שיש כעת מנדט מוסרי למשאל עם שני על עצמאות סקוטלנד. זה יוביל לקטטה עם לונדון, שבדרך כלל צריכה להסכים. אולם לאחר שהתעקשו בדרך כה גסה על יציאה מאירופה, לאנגלים לא יהיה שום מנדט מוסרי להחזיק את סקוטלנד בכוח.

סקוטלנד תתמודד עם סיבוכים, במיוחד הכרוכים במטבע. כמדינה, היא לא תעמוד בקריטריונים הכספיים לאמץ את האירו ושמירה על הפאונד הבריטי באזור הכלכלי האירופי זה גם לא עניין חלק. אבל צפו שהאיחוד האירופי יחבק את הסקוטים רק כדי להראות לאנגלים מה זה. סקוטלנד עצמאית עשויה להתקבל בברכה לאיחוד האירופי תוך מספר שנים.

כמעט כל מי שהכרתי בלונדון שנא פעם את רעיון העצמאות הסקוטית, ואני עצמי שמחתי לראות את תנועת העצמאות מתרסקת בשנת 2014. התמונה הזו התהפכה. אני בטוח שרובם הפעם יבינו לחלוטין, ואני בהחלט מאחל לסקוטלנד כל טוב.

ובאמת, כל העניין די הגיוני. כשביקרתי באדינבורו, הייתי די מופתע מהאנטיפתיה כלפי האנגלים, שהופנתה אפילו כלפיי כ"לונדוני" זמני. בגלאזגו בקושי הבנתי את בני המקום, והתחושה הייתה הדדית. המוזיאון הלאומי של סקוטלנד היה עמוס בהוכחות למאות שנות דיכוי אכזרי מצד האנגלים.

מאמני הכדורגל הדומיננטיים אז היו הצרפתי ארסן ונגר של ארסנל, אברם גרנט מישראל של צ'לסי, ואלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. האחרון, סקוטי, היה יחיד שתיעב באופן גלוי את נבחרת אנגליה. זאת אחרי שקיבל תואר אבירות; זה לא היה נראה לי אצילי במיוחד. אבל עכשיו אני מבין.

משהו דומה עשוי להתרחש בוויילס, שם תנועת העצמאות חלשה יותר אך צומחת. מפלגת הלייבור המקומית שהתנגדה לברקזיט זכתה השבוע ב-22 מושבים, כולל כל סביבת קארדיף הבירה. מפלגה לאומנית ממש זכתה בארבעה מושבים נוספים, ומפלגתו של ג'ונסון רק ב-14.

הייתי ממש המום, כשביקרתי בוויילס, לגלות שהשפה הוולשית לא הייתה רק דבר אמיתי, אלא גם הופיעה מעל האנגלית בשלטים לאורך האוטוסטרדה. כששאלתי את המקומיים מדוע זה, הם נראו מבולבלים לגבי השאלה.

ואז יש את צפון אירלנד, שזה אסון שרק מחכה לקרות (שוב). הסמטוחה המכונה "backstop" האירי הייתה במרכז הדיון על עסקת הברקזיט עם האיחוד. זה מסובך אבל בגדול זה מסתכם בעובדה שבריטניה והאיחוד האירופי יצטרכו לקבוע גבול ממשי למעבר סחורות ואנשים, אך איש לא רוצה שגבול יחלק את האי אירלנד.

כך שיציאה מהאיחוד תביא לחצים לשילוב בסופו של דבר של צפון אירלנד עם הרפובליקה של אירלנד. הקתולים בצפון אירלנד ישמחו – ובאשר לפרוטסטנטים (המקבילים איכשהו למתנחלים שלנו), הדבר האחרון שהם היו צריכים זה את הסיבוך המיותר הזה. המפלגת הדוגלת בזהות בריטית (ה-DUP) איבדה השבוע את הרוב שהיה לה לטובת בדלנים (השין פיין שכבר קראו ביום שישי למשאל עם על איחוד אירלנד) ומתנגדי הברקזיט.

מה שהגיוני במפה הוא בדרך כלל הגיוני בחיים.

אלו מעולם לא היו נישואים בין שווים. אוכלוסיית אנגליה מונה 55 מיליון לעומת 5 מיליון בסקוטלנד. וויילס היא רק 3 מיליון וצפון אירלנד כ-2 מיליון. האוכלוסייה הגדולה באנגליה מצטופפת באזור לא גדול בהרבה מסקוטלנד.

ברקזיט ייזכר כמעט בוודאות כטעות איומה. היציאה אושרה בפער קטן במשאל העם ב-2016 לאחר קמפיין שהיה מלא בשקרים ובלבול. הצעירים שונאים את הניתוק מאירופה. היו אלה המבוגרים יותר שהפגינו נוסטלגיה לעבר. הם לא אהבו ביורוקרטים שלא נבחרו בבריסל והם רצו שאנגליה תישאר אנגלית (סיכון אמיתי) – אך הם גם לא הצליחו להבין את מציאות הכלכלה הגלובלית והיה גם יותר מחשד לגזענות.

משאל עם שני לאישור העסקה בפועל נמנע בצורה לא הגיונית. ג'ונסון ניצח בשבוע שעבר בעיקר בגלל שהיה לו את היריב הקל ביותר שאפשר להעלות על הדעת בג'רמי קורבין, שקיצוניותו הסוציאליסטית, נטייתו לדבר בחביבות על טרוריסטים, והסתבכויותיו עם אנטישמיות היו פשוט יותר מדי.

כעת יבואו שנים של דיונים על פרטי ההתנתקות הכואבת מהאיחוד האירופי, פניות נואשות לאמריקאים ולאחרים לכרות בריתות בילטרליות, סכנה לשירות הבריאות הלאומי האהוב, תנועות הפרישה שצוינו לעיל, ובסוף אולי ניסיון לא מכובד של אנגליה לחזור כמה עשורים, כאשר הצעירים יובילו את העסק. לטעויות יש מחיר.

בסרט של מונטי פייתון, האיכרים מבטלים את נסיונותיו של ארתור להצדיק את מעמדו – אגדה שקורה ל"גברת האגם" ששלפה את החרב "אקסקליבר" מאיזו ביצה ומסרה לו אותה.

"ובכן, אני לא הצבעתי עבורך," אומרת איכרה, בזמן שארתור מוחה ש"לא מצביעים למלכים".

השותפים של אנגליה בבריטניה לא הצביעו בעד הברקזיט.

דרינקס עם מלכת הממלכה הבינתיים-מאוחדת (צילום: דן פרי)
דרינקס עם מלכת הממלכה הבינתיים-מאוחדת (צילום: דן פרי)

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 846 מילים

משפטנים, אנשי רוח ופוליטיקאים ישראלים ופלסטינים השתתפו בכנס פורץ דרך בהרווארד, שדן בהיבט החוקי של אפליית מזרחיים וערבים בארץ ● נטלי חזיזה, שחוקרת את פרשת ילדי תימן, השוותה בכנס בין הטראומה של הורי הילדים לטראומה של הפיגוע במגדלי התאומים, וקראה למדינה לפצות אותם ● שושנה מדמוני-גרובר אמרה כי היא אינה מאמינה שזה יקרה: "זה מאיים על מעמדו של הנרטיב הציוני. זה לא היה 'המזרחיים ניצלו, חולצו מתנאים פרימיטיביים'"

עוד 1,037 מילים ו-1 תגובות

סיכום קדנציה "פרקליט המדינה התנהג כאילו הוא ניצב על דוכן הנאשמים"

פרקליט המדינה שי ניצן מסיים את תפקידו באחת התקופות הרגישות ביותר לשלטון החוק בישראל, אחרי מתקפות עזות משמאל ומימין ● כל טעות ו"תקלה" של המערכת משמשת נשק למבקרים, וכל החלטה מוטה יכולה להוות "הוכחה" שהשיטה פגומה מיסודה ● תרמה לכך התנהלות בעייתית של ניצן לאורך השנים

עוד 3,143 מילים

בתוך עשור הפכה הריצה לספורט העממי הפופולרי בישראל ● ב-2008 נרשמו בישראל 834 רצים למרתון היחיד שפעל באותה שנה, בטבריה ● במרתון תל אביב שהתקיים בפברואר השנה כבר התקרב מספר המשתתפים בכל המקצים ל-40 אלף ● אבנר הופשטיין, עם רקורד של 8 מרתונים על אף גילו המקליש, מסביר למה הריצה מתאימה כל כך לישראלי הממוצע, שרוצה לגמוע את החיים מהר ● סוגרים עשור: כתבה רביעית בסדרה

עוד 1,181 מילים

מימין יהום הסער

המרוץ לראשות הממשלה עובר, איך לא, דרך מסלול עוקף נתניהו מימין

יונתן שתיל הוא מאייר וקריקטוריסט. אייר במספר מקומונים ("במקום", "מלאבס" ו"צומת השרון"), אייר את הספר "אנשים על ארבע" שכתב ד"ר רפי קישון ובהמשך אייר לטור משותף איתו במגזין "עיתון חי". עבודות נוספות, קריקטורות ואיורי דמויות ונוף, אפשר לראות בדף האינסטגרם שלו

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 11 מילים
עודכן לפני 4 שעות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קמפיין הבחירות של הימין מציג: השתלטות עוינת על הדמוקרטיה

"במציאות, מעט מאוד דמוקרטיות מתו בחשכה", כתב לפני שנה פרופ׳ קאס מודה, חוקר בעל שם עולמי של הימין הקיצוני ● "דמוקרטיות ליברליות מפורקות לעתים קרובות בזהירות מפליגה, חתיכה אחר חתיכה" ● בישראל, קמפיין מפלגות הימין ישלב בין טיפוח לאומנות יהודית והסתה נגד מערכת אכיפת החוק וה"דיקטטורה הפקידותית" ● השאלה היא האם הפעם התקשורת תעשה את תפקידה ● פרשנות

עוד 982 מילים

"כשאין יציבות פוליטית, לאזרחים יש יותר בעיות נפשיות"

ד"ר גאבור מאטה חוזר לטראומה הפרטית שלו כתינוק בשואה, ומאבחן את הבעיות הפסיכולוגיות שמאפיינות לדבריו את החברה הישראלית ● "ילדיהן של אימהות ישראליות, שהיו בהיריון בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, היו בעלי סיכויים גבוהים יותר ללקות בסכיזופרניה"

עוד 1,172 מילים

חיפש קשר בין ספורט להצלחה בלימודים - ועלה על משהו אחר

פרופסור ג'פרי גרוסמן מ-MIT גילה שסטודנטים שישנים יותר מקבלים ציונים טובים יותר ● בראיון לזמן ישראל הוא מספר כיצד המסקנות שלו התקבלו לגמרי בטעות, מגלה מה השעה המומלצת ללכת לישון כדי להצליח בלימודים, ומסביר למה הוא לא נותן דוגמה אישית לתלמידיו

עוד 624 מילים

סער: קורא לנתניהו לקיים עימות טלוויזיוני

ליברמן: כל מה שהליכוד נתנו לחרדים, בכחול לבן יתנו כפול ● סער: "בחירה בנתניהו תביא את השמאל לשלטון" ● גורם בבלוק הימין לחדשות 12: לא תהיה הליכה עיוורת אחרי נתניהו בבחירות הקרובות ● סמוטריץ': "מתנגד לפיצול בציונות הדתית", נפתלי בנט מבהיר - תנועת הימין החדש תתמודד באופן עצמאי

עוד 17 עדכונים

סיפורה של אנה סאקס נסיכת הזבל המסתורית של ניו יורק

אנה סאקס, יהודיה-אמריקאית יפהפייה בת 28, היא עוף מוזר ברחובות ניו יורק ● בניגוד לאנשים חסרי בית שמחפשים מזון ומציאות בזבל, היא מחטטת באשפה מתוך אג'נדה ירוקה ● המטרה שלה: להציל מוצרים ומצרכים שמישים לחלוטין שהושלכו לאשפה, ולחלק אותם למי שזקוק להם ● "אם לא הייתי לבנה ומסורקת, היו מתייחסים אלי אחרת לגמרי"

עוד 1,077 מילים

למה אבו מאזן רוצה להעמיד את עצמו לבחירה, לראשונה מזה כ-15 שנה ● ישראל מתרפקת על היחסים החמים עם מדינות המפרץ, אבל משם לא תבוא הישועה ● המתיחות בין טורקיה לארצות הברית עולה מדרגה ● ובעזה מנסים ליהנות לרגע מהחיים, אבל לא ממש מצליחים ● קסניה סבטלובה מסכמת את השבוע במזרח התיכון

עוד 866 מילים

מסתמן: יער רמות ומצפה נפתוח ניצלו מפני תוכניות הבנייה

ייתכן שהשבוע הוכרע אחד המאבקים הסביבתיים החשובים שמתנהל בירושלים בשנים האחרונות, כשראש העירייה משה ליאון התחייב כי "לא תהיה שם שום בנייה בלי הסכמה של הירוקים" ● המדובר בריאה ירוקה, שוקקת חי-בר וצמחייה נדירה, המשמשת גם כאתר מבוקש של פעילות פנאי ונופש לתושבי עיר הבירה

עוד 752 מילים

אבו מאזן במסר לערביי ישראל: תנהרו לקלפיות

בלעדי בשיחה פרטית שנערכה בספטמבר, הפציר יו"ר הרשות הפלסטינית בערבים הישראלים להצביע בהמוניהם לכנסת: "יכולים להוות גורם עם השפעה גדולה" ● בהקלטה שהגיעה לידי כתבנו אדם רזגון, אבו מאזן תוקף את הח"כים מהרשימה המשותפת ("שמתווכחים על דברים טריוויאליים"), אומר כי יפר את ההסכמים עם ישראל אם בקעת הירדן תסופח (אבל ימשיך להילחם בטרור), ומעריך כי הקמת מדינה פלסטינית היא חזון רחוק ● במקביל, נרשמה התרחקות בינו לבין הח"כים הערבים ● איימן עודה סירב להגיב לדברים

עוד 943 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
3

בתוך שנה, יתקיימו בחירות שלישיות - ועוד בחודש השלישי - ורק בגלל שלראש הממשלה יש שלושה סעיפי אישום בשלוש פרשיות ● בתנ״ך, שלוש היה מה שהחוקרים מכנים "מספר טיפולוגי" ● וכל מה שיש לעם הספר היושב ברשתות החברתיות לומר, זה ״פעם שלישית גלידה״?

עוד 808 מילים

שי ניצן: לא תפרנו תיקים לנתניהו

בראיון לחדשות 12 הגיב ניצן להתקפות נגדו מצד ראש הממשלה: "מה המשמעות של 'תפרו תיק?' את השיחות של ראש הממשלה עם נוני מוזס אני יזמתי?" ● ח"כ יעלון: "מה שחשוב לנתניהו זה חסינות והתגברות. לא נפלנו במלכודת שלו" ● השר הנגבי על תמיכתו בנתניהו: "בשעותיי הקשות הוא לא נטש אותי, ואני לא נוטש אותו בשעותיו הקשות"

עוד 28 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה