השר דוד אמסלם, משקיף בקבינט המדיני-ביטחוני, התראיין אתמול בבוקר לרשת ב'. המסר שלו היה ברור: המערכה בעזה הולכת להימשך שנים ארוכות.
ישראל תילחם בעזה ובחמאס כל הזמן, בדיוק כמו שהיא נלחמת בארגוני הטרור ביהודה ושומרון: מלחמה סיזיפית ועיקשת שבה צה"ל נכנס פנימה ויוצא ללא הרף. ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו העריך בשלבים הראשונים של המלחמה כי נישאר בעזה עשר שנים, און אנד אוף.
בלוח הזמנים הרחב והאינסופי הזה, אמסלם סבור שהפסקת הלחימה לא תעלה ולא תוריד. והוא לא היחיד שחושב כך. אפשר לסגת מעזה ולהחזיר את כל החטופים בעסקה אחת – ואם צריך, וכנראה שיהיה צריך, לחזור ולהילחם בטרור כדי שחמאס לא יעמוד לעולם על רגליו.
בלוח הזמנים הרחב והאינסופי הזה, אמסלם סבור שהפסקת הלחימה לא תעלה ולא תוריד. והוא לא היחיד שחושב כך. אפשר לסגת מעזה ולהחזיר את כל החטופים בעסקה אחת
אמסלם מאמין שצריך להחזיר את כל החטופים ביחד ולא להתפזר לשלבים וכך חלילה לגזור את דינם של אלה שלא ישוחררו בפעימה הראשונה. לזכותו ייאמר שהוא מדבר על זה כבר הרבה זמן.
אחרי הריאיון נסע אמסלם לישיבת הקבינט שהתקיימה אתמול בצפת ועסקה במצב בלבנון. שאלתי את אנשיו מדוע הוא לא הופך שולחן בקבינט הזה על ראש הממשלה ומביא לכאן את החטופים. הרי רוב מוחלט של שרי הקבינט והממשלה בעד עסקת החטופים על פי קווי המתאר שעלו כבר בחודש מאי.
אמסלם טען שהוא משמיע את דעתו בקבינט בנחרצות. אנשיו טענו שאין כבר שולחנות להפוך בקבינט.
אתמול התפתח עימות קשה בין נתניהו ליו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. תקציר הוויכוח: גנץ האשים את נתניהו בכך שהוא מחבל במו"מ לשחרור החטופים. בסוף השבוע העניק נתניהו ריאיון ל"וול סטריט ג'ורנל" והצהיר שישראל לא תצא מעזה כל עוד חמאס שולט ברצועה, 45 ק"מ מתל אביב.
גנץ טען כי הצגת תנאים כאלה בפומבי בשלבים קריטיים של המשא ומתן נועדו לטרפד אותו. בסוף השבוע, אם זה לא מספיק, תדרך "גורם מדיני" את הכתבים וקבע כי מרואן ברגותי לא ישוחרר מהכלא במסגרת העסקה. וכל זה אחרי שנתניהו עצמו ביקש לשמור על דממה תקשורתית.
בסוף השבוע תדרך "גורם מדיני" את הכתבים וקבע כי מרואן ברגותי לא ישוחרר מהכלא במסגרת העסקה. וכל זה אחרי שנתניהו עצמו ביקש לשמור על דממה תקשורתית
נתניהו כינה את גנץ בתגובה "כנוע, שביקש להפסיק את המלחמה עוד לפני הכניסה לרפיח". גנץ הגיב בחזרה וכינה את נתניהו "פחדן סדרתי" וטען כי דווקא הוא וחבריו דחפו את צה"ל קדימה כאשר כיהנו בקבינט המלחמה.
כל זה לא חשוב. מה שחשוב זה שרוב חברי הקואליציה ושרי הממשלה והקבינט חושבים כמו גנץ, ולא כמו נתניהו.
ולא רק זה, התמיכה בעסקה בצמרת הביטחונית והמדינית מגיעה מכיוונים מפתיעים, מתוך הסביבה הכי נאמנה של נתניהו. למעשה, מבין 11 שרי הקבינט, שם מתקבלות ההחלטות, נתניהו, יריב לוין, אלי כהן, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר מתנגדים לעסקה. לעומתם ישראל כ"ץ, גדעון סער, רון דרמר, מירי רגב, אבי דיכטר וזאב אלקין – תומכים בעסקה. שישה נגד חמישה.
מבין 11 שרי הקבינט, נתניהו, יריב לוין, אלי כהן, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר מתנגדים לעסקה. לעומתם ישראל כ"ץ, גדעון סער, רון דרמר, מירי רגב, אבי דיכטר וזאב אלקין – תומכים בעסקה. שישה נגד חמישה
גם בקרב המשקיפים יש רוב לתומכי העסקה: אריה דרעי, דוד אמסלם וגילה גמליאל בעד. אורית סטרוק ויצחק וסרלאוף נגד.
ולא רק בקבינט. אם נתניהו יביא עסקה להחלטת מליאת הממשלה הוא יזכה שם לרוב מוחץ יחד עם שרי הליכוד הנוספים ושרי ש"ס ויהדות התורה, שלא משתתפים בישיבות הקבינט.
נתניהו עומד מול כולם. גם מול ראשי המערכות הביטחוניות שתומכות בעסקה שתחזיר לכאן את 100 החטופים והחטופות.
נתניהו הפך מרצון לעושה דברו של המיעוט, בן גביר וסמוטריץ' שמתנגדים לסיום המלחמה עד הניצחון המוחלט הדמיוני, וזה לא משנה שחמאס על ברכיו – בניגוד לחזבאללה שעוד מתפקד – ואפשר להכות בשניהם גם אחרי עסקת החטופים וההסכם בלבנון. הרי בעזה אנחנו רק בתחילת מלחמת עשר השנים.
המסקנה פשוטה, ושרים בימין אומרים את כל זה בשיחות פרטיות: נתניהו לא רוצה להודיע על סיום המלחמה, גם באופן זמני, כי אז תעלה שאלת ועדת החקירה הממלכתית שבה תומכים 80% מתושבי מדינת ישראל
המסקנה פשוטה, ושרים בימין אומרים את כל זה בשיחות פרטיות: נתניהו לא רוצה להודיע על סיום המלחמה, גם באופן זמני, כי אז תעלה שאלת ועדת החקירה הממלכתית שבה תומכים 80% מתושבי מדינת ישראל.
אחרי הפסקת המלחמה תעלה גם שאלת הבחירות והקדמת הבחירות, בעיקר אם בן גביר יפרוש מהממשלה אחרי העסקה.
ולכן גם גנץ צודק: נתניהו מטרפד. אצלו זה לא לסיום הלחימה, לא לנסיגה מעזה – ולא לשחרור כולל של כל החטופים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולמר רן לוי, הייתי שמח לקיים דו-שיח, אם היה לו איזשהו בסיס.
כל דבריך נובעים מהנחות מופרכות לחלוטין לגבי הכותב, ועונים על דברים שלא כתבתי (שלא לדבר על כך שאינם מתמודדים עם דברים שכן כתבתי).
יתרה מכך, עניין ילדי תימן הוזכר כאן רק כדוגמא לגבי ערכן המפוקפק של וועדות חקירה ממלכתיות. הוא לא בא לתאר את מה שהיה אז, וודאי שלא להכחיש עוולות שנעשו לאחרים.
זה כל-כך עצוב שאי-אפשר לנהל שיח ענייני, כי אנשים מהונדסים ל-2 מחנות שנלחמים האחד כנגד השני. אחד הגורמים העיקריים שאחראים לכך הוא התקשורת הממוסדת – שבדיוק אליה כוונה תגובתי כאן.
למר בעז אבני – רציתי לדעת כמה זמן עוד נרצה את העונש של שלטון ארגון המחבלים ביבים שקרניהו, כנקמה על כך שאבי זכרו לברכה, מזרחי אסלי, לא ידע בזמן אמת על פרשת חטיפת ילדי תימן. בהזדמנות זו שאל בבקשה את רני סער ראש אגף במוסד לשעבר, ממשפחה אשכנזית למהדרין, יוצאי דרום אפריקה, שגם אחותו נחטפה מה דעתו על הנקמה שלכם. תשאל גם את אחותו שהיתה כעשרים שנה סוכנת מוסד מה דעתה על הנקמה שלכם. ואיך זה שהמלך ביבים שקרניהו שאותו בחרתם לצורך הנקמה שלכם, מזלזל בכם, משפיל אתכם, "אנחנו עדינים, לא כמו המרוקאים, לא אוכלים כל כך הרבה" אמרה הגברת בהקלטה שרירה וקיימת שאף אחד לא המציא. שאל את חני בליויס אם תשיג אותה, שאל את אורלי לב לפני שהיא תמות מהסרטן.
לא ייאמן, הכל נמחק (עד כמה שהיה מה שיימחק).
כמעט כל כותב וכל מאמר משמשים כעוד דמות באותו תיאטרון מוסר.
יש פלטה של קלישאות שמשמשת כתשתית עובדתית שאין להרהר אחריה; ברור מי הטובים ומי הרעים, רק צריך לנפק עוד ועוד ווריאציות על אותו נושא.
אולי יואיל הכותב לספר על נפלאותיהן של וועדות חקירה ממלכתיות?
איך גילו את כל האמת על פרשת ילדי תימן, או על ה"מחדל" של יום כיפור?