לקקופוניית הצלילים המוכרת של לב תל אביב – הלמות חפירות הרכבת הקלה, שאון ההפגנות, יללות חתולים וצפירות נהגים מיואשים – הצטרף בימים האחרונים צליל חדש ומסקרן.
בפעם הראשונה ששמעתי אותו בוקע מכיוון היכל התרבות – 150 מטר מחלוני בקו אווירי – שיערתי שמדובר בכלב במצוקה. בפעם השנייה והשלישית כבר היה ברור שזה לא כלב וגם לא מישהו שחומד לצון ומנסה לחקות אזעקה. זה נשמע כמו יללה של תן, אבל פסלתי את האפשרות הזו. תנים בכיכר הבימה? לא יכול להיות.
"זה תן", פסק ד"ר נוריאל שוב, מנהל המחלקה הווטרינרית של עיריית תל אביב־יפו, כשסיפרתי לו על היללן המסתורי. "הם בכל מקום עכשיו. הם מסתובבים גם בקפלן. לא מזמן אספנו תן מהקומה ה־36 של מגדל שנמצא בבנייה בקפלן. הוא כנראה נבהל ורץ למעלה במדרגות".
בתקופה האחרונה מתרבים הדיווחים על כך שהתנים מתפשטים במהירות גם לשכונות מרוחקות ברחבי גוש דן. "בדיוק היום דיברתי עם מישהי שסיפרה שהיא רואה תנים בבת ים ומישהי אחרת דיווחה על תנים בגבעתיים"
הנוכחות של התנים בבסיס האם שלהם – פארק הירקון – ובשכונות הסמוכות אליו ברמת גן ובתל אביב מוכרת לתושבי האזור כבר כמה שנים. בשיכון ל' התל־אביבי או בשיכון ותיקים הרמת־גני מפגש עם תן על המדרכה או בחצר הבניין הוא אירוע שבשגרה.
אולם, בתקופה האחרונה מתרבים הדיווחים על כך שהתנים מתפשטים במהירות גם לשכונות מרוחקות ברחבי גוש דן. "בדיוק היום דיברתי עם מישהי שסיפרה שהיא רואה תנים בבת ים ומישהי אחרת דיווחה על תנים בגבעתיים", מספרת עירית דרוב, צלמת טבע שהתאהבה בתנים ומתעדת באדיקות את אורחות חייהם.
גורם בתחום האקולוגיה לא הופתע לשמוע את החדשות האחרונות מכיוון התנים: "כל נובמבר–דצמבר יש פיזור של התנים הצעירים. הטריטוריות הטובות בפארק הירקון תפוסות, והצעירים שנולדו באביב 2024 צריכים למצוא להם טריטוריה חדשה וראויה. הם מחפשים ומגיעים רחוק יותר לכיוון העיר, חלק ימצאו את מבוקשם בגינות ציבוריות.
"זה אומר שבתקופה הזו מספר המפגשים של התנים עם בני האדם עולה – יותר תנים נדרסים, יותר יללות קרוב לבתים. בסופו של דבר, אוכלוסייה שמתקיימת בשטח פתוח ללא גידור סופה לממש את פוטנציאל הרבייה שלה כתלות במשאב המזון, ובמקרה הזה לא חסר מזון. בלי גורם מגביל השמיים הם הגבול".
"עשינו עבודה יחד עם רשות הטבע והגנים, ותל אביב עומדת להיות העיר הראשונה בעולם שתנסה ללכוד תנים, לעקר ולסרס אותם. חילקתי את העיר לחמישה אזורים, וכל תן שיעוקר או יסורס נסמן עם תג על האוזן"
הווטרינר ד"ר שוב, שמינויו נכנס רשמית לתוקף רק השבוע, נחוש למצוא דרך לרסן את התפשטות התנים. בשנה האחרונה ישבו צוותים של אנשי מקצוע על המדוכה, פתרונות עלו וירדו. "להרוג לא בא בחשבון", אומר שוב, "זה לא הומני וגם לא בטוח שיעיל. זה לא מתקבל על הדעת שבמרחב העירוני של תל אביב יתחילו לצוד תנים. כמה אנשים הציעו את האפשרות הזו ומראש פסלתי אותה.
"עשינו עבודה יחד עם רשות הטבע והגנים, ותל אביב עומדת להיות העיר הראשונה בעולם שתנסה ללכוד תנים, לעקר ולסרס אותם. חילקתי את העיר לחמישה אזורים, וכל תן שיעוקר או יסורס נסמן עם תג על האוזן שעליו יהיה כתוב מספר האזור שלו. אחרי הפרוצדורה נשחרר אותו בשטחים הפתוחים בפאתי העיר".
הלכידות יבוצעו על ידי חברה חיצונית ששירותיה נשכרו על ידי העירייה, והתנים יובאו למרפאה של המחלקה הווטרינרית, שם הווטרינרים של העירייה יבצעו את הפרוצדורה הכירורגית. המהלך יצא לדרך לפני כחודש ועד כה נלכדו שבעה תנים שעברו סירוס ועיקור.
כמה תנים אתם מתכוונים לעקר ולסרס?
"בשלב הראשון היעד הוא 100 תנים בשנה, לא רציתי לקפוץ מעל הראש. אני רואה כמה קשה לקבל תקציבים וכמה ביורוקרטיה יש עד שמאשרים כל דבר. כשהדבר נודע לגורמים מחוץ לעירייה התחלתי לקבל פניות מעניינות, למשל מבית החולים הווטרינרי של האוניברסיטה העברית, שרוצים לעשות מחקר על עיקור כימי.
לפי ההערכות, בתחום השיפוט של תל אביב חיים בין 300 ל־500 תנים. במוקד העירייה התקבלו בשלוש השנים האחרונות כ־3,000 דיווחים על מפגשים עם תנים, ממוצע של שלוש קריאות ביום בכל חלקי העיר
"הם פיתחו זריקה דומה לחיסון שאמורה להיות בתוקף לשלוש שנים. יש גם אפשרות למחקר עם גי'־פי־אס לווייני. אני רוצה להציע את זה לעירייה. נשים 16 מכשירים על תנים שלכדנו ונלמד את התנועה שלהם בשטח – האם הם חוזרים לשכונות שמהם הוצאנו אותם".
לפי ההערכות, בתחום השיפוט של תל אביב חיים בין 300 ל־500 תנים. במוקד העירייה התקבלו בשלוש השנים האחרונות כ־3,000 דיווחים על מפגשים עם תנים, ממוצע של שלוש קריאות ביום בכל חלקי העיר – מקרית שלום ועד שכונת שפירא, מגינת וולפסון שביד אליהו ועד חופי הים ורחוב הירקון.
"אני בסיפור של התנים כבר 15 שנה", אומר ד"ר שוב, "מפזר כל שנה חיסונים אוראליים נגד כלבת, זה פיתיון שהתנים אוכלים וככה מתחסנים. אני מסתובב על אופני הרים ומטמין אותם בכל פינה בשטחים הפתוחים ובפרדסים שמסביב לעיר.
"התופעה של התנים שנכנסים לשכונות התחילה להתגבר בזמן הקורונה. הגרף של הפניות למוקד קפץ במאות אחוזים. אנשים לא עשו מנגלים בפארק, לא היה זבל בפארק והתנים נכנסו לעיר וגילו מסעדה בחינם – האוכל של החתולים. אם אתה או אני נקבל כל יום ואוצ'ר לארוחה במסעדה גם אנחנו נלך".
כמו במקרה של החזירים בחיפה, גם בתל אביב יש קונצנזוס בקרב גורמי המקצוע שזמינות המזון היא הסיבה העיקרית להתפוצצות האוכלוסין של חיות הבר
כמו במקרה של החזירים בחיפה, גם בתל אביב יש קונצנזוס בקרב גורמי המקצוע שזמינות המזון היא הסיבה העיקרית להתפוצצות האוכלוסין של חיות הבר. השילוב בין פחים מלאים בכל טוב ושפע המזון לחתולים המפוזר על ידי המאכילים על מדרכות העיר הוא גן עדן לתנים.
שוב: "התן הוא חיית טרף. כשיש לו מזון זמין הוא לאט־לאט מאבד את כושר הציד שלו וגם מאבד את הפחד מבני האדם. אני רוכב בסופי שבוע על אופני הרים, התנים שאני פוגש ביער רזים ופחדנים ובעיר הם שמנים ולא פוחדים".
תן חוצה כביש בתל אביב (צילום: עיריית תל אביב)
התנים מסתובבים בעיר בעיקר בלילה. איפה הם ביום?
"ביום לא תראה אותם. הם מתמקמים בכל מיני גינות. זה מדהים איזו כמות צמחייה קטנה מספיקה להם בשביל להסתתר, אתה תעבור לידו ולא תדע שהוא שם ואז בלילה אתה שואל מאיפה הם יצאו כל אלה. אם אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו במצב של חיפה עם החזירים, אנחנו צריכים להתחיל לפעול".
קשה להשוות בין חזיר לתן. התנגשות במכונית עם חזיר הרבה יותר מסוכנת והחזירים, בעיקר החזירות, עלולים להיות אלימים כשהם מטופלים בגורים.
"כל שבוע יש לנו בממוצע שלושה תנים שנדרסים על ידי מכוניות בתל אביב, וכל הזמן יש תאונות עם קטנועים כשגם הרוכב נפצע. וזה הולך ומתגבר. הם מרגישים חופשיים וחוצים כבישים, יש לי טבלת אקסל עם כל התאונות כי כל תן שנדרס אני שולח לבדיקת כלבת.
"נכון שאנחנו מכירים רק פעם אחת שבה תן ניסה לחטוף שקית עם אוכל לבני זוג שהלכו ברחוב בשכונת בבלי, אבל אנחנו מכירים את הישראלים במצבים כאלה, כשזה יקרה יהיה עליהום ואנשים ידרשו להוציא כיתת יורים"
"נכון שיש הבדל בין תן לחזיר בר, אבל אני לא מסתכל על המצב היום אלא על המצב בעוד עשר שנים אם לא נעשה כלום. נכון שאנחנו מכירים רק פעם אחת שבה תן ניסה לחטוף שקית עם אוכל לבני זוג שהלכו ברחוב בשכונת בבלי, אבל אנחנו מכירים את הישראלים במצבים כאלה, כשזה יקרה יהיה עליהום ואנשים ידרשו להוציא כיתת יורים לרחובות. אני לא רוצה להגיע לשם".
איך זה שכמעט לא שומעים על מקרים שבהם תנים טורפים חתולים?
"הגיעו אליי כמה מקרים כאלה, זה קורה כשהתן נמצא בלהקה. באחד על אחד אפשר לראות תן וחתול אוכלים ביחד על אותה מדרכה. הם לא טורפים אותם כי הם לא צריכים.
"ברגע שלתן לא יהיה אוכל, בוודאי שהוא ינסה לטרוף את החתול. זו שרשרת המזון. האוכל של החתולים הוא אוכל מזין שיכול להספיק לתן ליומיים אפילו, זה אוכל משובח מלא ויטמינים ומינרלים".
עירית דרוב לא שותפה להתלהבות של הווטרינר העירוני מהפרויקט הניסיוני. "זה יעשה נזק. זו התערבות קשה בטבע, בחיות הבר. ככל שבדקתי אין מחקרים בעולם על סירוס ועיקור של חיות בר, וכנראה שזה לא במקרה.
"אז העירייה עושה ניסוי על הגב של התנים וזה גם עלול לגרום לתוצאה הפוכה, של פיצוי בצורה של רביית יתר. מחקר שנעשה לפני כמה שנים הראה דברים מאוד ברורים – צריך שילוב בין סניטציה בעיר ופיקוח על האכלות"
"אז העירייה עושה ניסוי על הגב של התנים וזה גם עלול לגרום לתוצאה הפוכה, של פיצוי בצורה של רביית יתר. מחקר שנעשה לפני כמה שנים הראה דברים מאוד ברורים – צריך שילוב בין סניטציה בעיר ופיקוח על האכלות. אין בכלל פקחים בפארק.
"אני גרה ברמת גן ליד הפארק, אתה יודע כמה תנים באים לאכול מפינות ההאכלה של החתולים? אנשים משאירים את האוכל והולכים וכל היום יש לתנים בופה, ואחר כך אנשים מתלוננים שיש להם תנים בחצרות. אז צריך לטפל בדברים האלה לפני שהולכים לניסויים. סירוס ועיקור צריך לעשות לחתולים ולכלבים, לא לחיות בר".
גם אביהו שרווד, מייסד העמותה "למען חיות הבר", רותח כשהוא שומע על התוכנית של ד"ר שוב והעירייה: "הווטרינר הרשותי החדש הולך לגרום נזק בלתי הפיך לתל אביב. מי שישלם את המחיר אלה התנים וכולנו. תזכור מה אני אומר לך, תוך שנתיים יהיו במרכז העיר להקות ענק של תנים מסיבה פשוטה – המהלך הזה הורס להם את ההתנהגות הטבעית.
"אפשר לעקר נקבות ספציפיות שממליטות בפתחי בניינים, אבל אסור לגעת בזכרים. ברגע שאתה מסרס אתה משנה את ההתנהגות של הזכרים. במקום שהם יריבו ביניהם וייפרדו כמו היום, ייווצרו להקות ענק ויתחילו גם תקיפות של אנשים – ואז לא תהיה ברירה אלא להתחיל לירות בהם. חייבים לעצור את זה עכשיו".
"אסור לגעת בזכרים. ברגע שאתה מסרס אתה משנה את התנהגותם. במקום שהם יריבו ביניהם וייפרדו כמו היום, ייווצרו להקות ענק ויתחילו גם תקיפות של אנשים – ואז לא תהיה ברירה אלא להתחיל לירות בהם"
לדברי ד"ר שוב, התוכנית לריסון התנים בהחלט לא מתבססת רק על סירוס ועיקור. היא כוללת הטמנת פחים, הסברה לתושבים ושינוי חוק העזר העירוני, כך שיתאפשר לנקוט סנקציות נגד מאכילי תנים.
נוסף על כך, העירייה מתכוונת לפזר ברחבי העיר מתקנים להאכלת חתולים עם פתח שחתולים יכולים להיכנס דרכו אבל קטן מדי עבור תנים. מאז שיונה יהב חזר ללשכת ראש עיריית חיפה מיושמת בעיר תוכנית מקיפה עם מרכיבים דומים לצמצום אוכלוסיית החזירים, אבל בגרסה החיפאית היא גם כוללת מסעות ירי נמרצים.
השאלה היא אם 100 תנים בשנה זה בכלל מספר שיעכב את הגידול המהיר באוכלוסייה. ד"ר שוב: "זה דבר שעוד לא נוסה בעולם. אנחנו מתחילים עם זה. אני לא רוצה להיות יהיר ולהגיד שהבעיה תיפתר בקלות. אם נראה שזה עובד טוב אבקש עוד תקציבים.
"התנה נכנסת להריון פעמיים בשנה ובכל שגר יש בממוצע שניים–שלושה גורים, כרגע העקומה אקספוננציאלית ואני צריך להגיע לפלטו. נלמד תוך כדי תנועה ואני מאמין שברגע שנתחיל ויהיה לזה הד דברים יתקדמו. כרגע יש ביורוקרטיה ועוד אין לי תקציב אפילו לרכוש כלובים. אני רץ מהר אבל דברים זזים קצת יותר לאט".
"זה דבר שעוד לא נוסה בעולם. אנחנו מתחילים עם זה. אני לא רוצה להיות יהיר ולהגיד שהבעיה תיפתר בקלות. אם נראה שזה עובד טוב אבקש עוד תקציבים"
השאלה מה הטעם לצמצם את אוכלוסיית התנים בתל אביב כשאתם חלק מרצף של ערים שלא פועלות בנושא.
"אני מאמין שגם עיריות אחרות ילכו אחרינו. כשירדתי היום ב־06:00 בבוקר עם האופניים כדי לנסוע לעבודה מהבית שלי ברמת גן, עמדו מולי ברחוב חמישה תנים, חסמו את הכביש ואפילו לא זזו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואוכל החתולים הוא סיבה זניחה להופעת התנים
1. יש להם מקורות מזון אחרים
2. פגעו להם בשטחי המחיה בלי תכנון אורבני נכון. עירייה חסרת אחריות.
שנית, ממליץ בחום לאמץ את העצות של אביהו – לעקר רק נקבות