שר הכלכלה ניר ברקת הצביע בשבועות האחרונים שוב ושוב בעד תקציב שאינו כולל אפילו סעיף אחד שנועד להתמודד עם יוקר המחיה. יתרה מכך, התקציב שבו תמך צפוי להחמיר את יוקר המחיה – החל מהעלאת המע"מ באחוז ועד להתייקרות החשמל, המים והחניות.

ברקת לא יכול להתחבא מאחורי המחויבות ל"משמעת קואליציונית" במקרה הזה. בשנתיים האחרונות הוא כמעט לא עשה דבר כדי להיאבק ביוקר המחיה. גם הרפורמה שקידם תחת הסיסמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" מעוררת ספקות לגבי יכולתה לחולל שינוי משמעותי, ואם בכלל תצליח – השפעתה תורגש רק בעוד שנים.

ברפורמה המרכזית והחשובה ביותר במאבק ביוקר המחיה, כפי שהדגיש דוח מבקר המדינה מחודש שעבר, ברקת כלל לא טיפל. מדובר בחוק לפירוק המונופולים הגדולים, שברקת הבטיח לקדם כבר בראשית כהונתו במהלך מושב החורף. בפועל, החוק הועבר לדיונים בוועדה – ושם נקבר.

החוק החשוב ביותר במאבק ביוקר המחיה, החוק לפירוק המונופולים, שברקת הבטיח לקדם כבר בראשית כהונתו במהלך מושב החורף, הועבר לדיונים בוועדה – ושם נקבר

מה כן עשה ברקת במהלך כהונתו? בעיקר האשים את כל העולם ואשתו ביוקר המחיה. הוא האשים את הממונה על התחרות, מיכל כהן, והצהיר שיפטר אותה – אך זה כמובן לא קרה. הוא גם האשים 15 חברות ענק במשק בדרדור יוקר המחיה, ודרש מהן לפרסם את נתוני עלויות הייצור והתמחור שלהן. כל זה רק כדי שהציבור יגלה לבסוף את מה שכבר היה ידוע לכולם: אותן חברות עושקות אותו.

שר הכלכלה ניר ברקת במפגש עם ראשי הסקטור העסקי במשק, 23 באוקטובר 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

ברשימת ההאשמות של ברקת נכללו גם חברות בעלות מחזור מכירות של 300 מיליון שקלים ומעלה. הוא ביקש לחייב אותן לפרסם את דוחותיהן הכספיים לציבור, במטרה – שוב – להפעיל עליהן לחץ ציבורי. אך גם הפעם, החברות התעלמו מהבקשה, וגיחכו כל הדרך אל הבנק.

וכך הביא ברקת את ישראל למלחמת "חרבות ברזל" כשהמשק שלה נותר חשוף וחסר הגנה מול גחמותיהם של מונופולים ויבואנים בודדים. אותם גורמים יכלו לפעול כרצונם ללא כל הפרעה. ואכן, בעוד הציבור היה מרוכז בטרגדיות המלחמה, המונופולים העלו מחירים באופן חופשי וללא בקרה.

ביולי האחרון שלף ברקת מחבט יתושים נוסף. יחד עם ביטן הוא קידם חקיקה שמאפשרת לו, בעת חירום ולאחר התייעצות עם שר האוצר, לרסן העלאות מחירים במוצרים חיוניים. אלא שברקת גילה במהרה שאין פתרונות קסם

וכשזה המצב, כל שנותר לברקת במלחמה הוא להיאבק בחברות בגודל של פיל באמצעות מחבט יתושים. כך, למשל, הוא הציע להדביק מדבקות שחורות על מוצרים שמחיריהם עלו במהלך המלחמה – יוזמה שעוררה לעג ויראלי ברשתות וחיוכים בהנהלות החברות העושקות, שהמשיכו להעלות מחירים.

ביולי האחרון שלף ברקת מחבט יתושים נוסף. יחד עם ח"כ דוד ביטן, הוא קידם חקיקה שמאפשרת לו, בעת חירום ולאחר התייעצות עם שר האוצר, לרסן העלאות מחירים במוצרים חיוניים. עם זאת, החוק חל רק במקרים שבהם העלאות המחירים נעשו תוך ניצול מצב החירום.

שר הכלכלה ניר ברקת ויו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן. 11 במרץ 2024 (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

אלא שברקת גילה במהרה שאין פתרונות קסם במאבק נגד המונופולים הגדולים. כעת הוא נדרש להתמודד עם שאלות מורכבות: מה נחשב מוצר חיוני ומה לא? מהי הפקעת מחיר ומהי העלאת מחיר לגיטימית? והאם המחיר עלה כתוצאה מניצול מצב החירום או מאילוצים שיצר מצב החירום? כל השאלות הללו מחייבות מענה פרטני עבור כל מוצר ומוצר מבין מאות המוצרים הקיימים בשווקים.

לא מפתיע, אם כך, שמאז הקיץ ועדת הכלכלה בראשות ביטן איבדה את דרכה בתוך ים הבירוקרטיה שהיא עצמה יצרה. נכון להיום, הוועדה עדיין לא הצליחה לקדם ריסון מחירים של אפילו מוצר אחד במסגרת החוק, ולא ברור אם ומתי תצליח בכך.

אלא שבמקום שברקת ייקח אחריות ויודה בכישלון היוזמה, ואף יורה סוף־סוף להניע את החוק לפירוק המונופולים – והפעם באמת – הוא ממשיך כהרגלו לעסוק בהאשמות

אלא שבמקום שברקת ייקח אחריות ויודה בכישלון היוזמה, ואף יורה סוף־סוף להניע את החוק לפירוק המונופולים – והפעם באמת – הוא ממשיך כהרגלו לעסוק בהאשמות. הפעם – לא פחות ולא יותר – הוא הפנה את האצבע המאשימה כלפי ה"נאו־ליברליזם" וטען כי הוא האחראי לכישלון יישום החוק.

הרקע: משרד האוצר טען כי אין הצדקה להפעיל את החוק לריסון מחירי המוצרים שביקש משרד הכלכלה לכלול בו. לטענת האוצר, הנתונים שהוצגו להם מראים כי העלאות המחירים במוצרים אלו אינן עומדות בקריטריונים שנקבעו בחוק. מנגד, ברקת האשים את האוצר בגישה נאו־ליברלית קיצונית, שלדבריו מסרבת עקרונית להתערב בשוק.

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנסת, 17 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במחלוקת הזו בין משרד האוצר לברקת, האמת כבר אינה רלוונטית. המלחמה קרובה לסיומה, ומצב החירום יתפוגג יחד עם החוק חסר ההשפעה של ברקת וביטן. כשזה יקרה, ברקת יידרש למצוא אשם חדש. מי זה יהיה? את זה עוד נגלה. דבר אחד בטוח: זה לא יהיה הוא.