הקצאת הקרקע לבית הכנסת השנוי במחלוקת של עמותת חב"ד בשכונת "רחובות ההולנדית" בוטלה בהוראת בית המשפט.

בפסק דין חריף במיוחד, מתח שופט בית המשפט המחוזי בלוד, שמואל בורנשטין, ביקורת קשה על עיריית רחובות וקבע כי זו לא מילאה את חובתה לפעול על פי הנהלים ולא קיימה דיון ראוי בצורכי הציבור הכוללים בשכונה.

עוד פסק השופט כי ההקצאה חורגת מהפרוגרמה לצורכי ציבור וכי בהליך ההקצאה נפל "פגם יסודי" המצדיק את ביטולו.

בפסק דין חריף במיוחד, מתח שופט ביהמ"ש המחוזי בלוד, שמואל בורנשטין, ביקורת קשה על עיריית רחובות וקבע כי זו לא מילאה את חובתה לפעול על פי הנהלים ולא קיימה דיון ראוי בצורכי הציבור בשכונה

מדובר בניצחון נוסף בשורת הישגים משפטיים של הציבור החילוני בשכונה, הנאבק נגד בית הכנסת שהקימה עמותת חב"ד בשנת 2011 ברחוב הר ציון 4. בית הכנסת הוקם במסגרת הקצאת קרקע זמנית מהעירייה, שהתארכה באופן בלתי תקין.

תחקירי זמן ישראל חשפו שורה של פגמים בתהליכי ההקצאה, לצד אפליה בבחינת בקשות אחרות של תושבי השכונה להשתמש בקרקע. כמו כן, עלו טענות לאפליה כלפי התושבים החילונים בשכונה זו ובשכונות אחרות שבהן מתנהלים מאבקים דומים.

הכניסה למבנה המשמש את בית חב"ד ברחובות ההולנדית (צילום: בית חב"ד רחובות)

במהלך ההליכים המשפטיים, שנוהלו על ידי עו"ד אוהד דונגי ממשרד מטרי, מאירי, וכט ושות' – שגם הוא תושב השכונה – נחשף כי העירייה נמנעה במשך שנים מגביית חובות מבית הכנסת, שהצטברו למאות אלפי שקלים. החובות כללו תשלומים עבור שכירות, תשתיות חשמל, מים ועוד.

העתירה הנוכחית הוגשה על ידי תושבי השכונה – באמצעות עו"ד דונגי ועו"ד אביאל פלינט ממשרדו – נגד העירייה ועמותת חב"ד, בעקבות הקצאה זמנית נוספת שהעניקה העירייה בתקופת הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, שאפשרה לבית הכנסת "בית מנחם" שימוש בקרקע למשך חמש שנים נוספות.

השופט בורנשטין פסק כי החלטת ההקצאה בטלה, וכי אם לא יבוצע הליך הקצאה חדש ותקין, תידרש העמותה לפנות את המבנה בתוך ארבעה חודשים

השופט בורנשטין פסק כי החלטת ההקצאה בטלה, וכי אם לא יבוצע הליך הקצאה חדש ותקין, תידרש העמותה לפנות את המבנה בתוך ארבעה חודשים.

השופט קבע כי אם תבחר העירייה לקיים הליך הקצאה חדש, עליה לעשות זאת מול הרכב חדש של ועדת ההקצאות. זאת, במקום ההרכב הקודם שדן והחליט בנושא ההקצאה הנוכחית, בניגוד להוראות ובאופן לא תקין.

ספר תורה במבנה המשמש את בית חב"ד ברחובות ההולנדית (צילום: מטה המאבק)

כפי שנחשף בתחקירי זמן ישראל, עיריית רחובות מנסה כבר מספר שנים להכשיר את פעילות עמותת חב"ד בשכונת "רחובות ההולנדית", במסגרת שורת הליכים שזכו לביקורת עזה מצד תושבי השכונה. התושבים דורשים לשמור את הקרקע הציבורית יקרת הערך לצרכים אחרים, כמו נקודת שיטור או מרכז לרווחת הציבור.

מפסק הדין עולה כי אין צורך ממשי בבית כנסת נוסף של חב"ד באזור, שכן כבר כיום פועלים בו שבעה בתי כנסת, בעוד שהפרוגרמה העירונית דורשת שישה בלבד. זאת, בזמן שבשכונה ובסביבתה קיים מחסור במבני קהילה, תרבות וחינוך שישרתו את כלל תושבי האזור, ולא רק את הציבור הדתי־מסורתי.

מפסק הדין עולה כי אין צורך ממשי בבית כנסת נוסף של חב"ד באזור, שכן כבר כיום פועלים בו שבעה בתי כנסת, בעוד שהפרוגרמה העירונית דורשת שישה בלבד

השופט קיבל למעשה את טענות העותרים במלואן, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה וחריגה על העירייה ועל ההליך שביצעה להענקת ההקצאה. הוא פסק כי העירייה לא ערכה את "כל הבדיקות הנדרשות בסיוע אנשי מקצוע לשם קביעת צרכיהם העכשוויים והעתידיים של התושבים המצדיקים סטייה מהפרוגרמה".

עוד נקבע כי לא התקיים "דיון יסודי, מעמיק ורציני, שבו יוצגו לחברי ועדת ההקצאות ולמועצת העיר כל הנתונים הרלוונטיים, הן באשר למצב הקיים והן באשר למצב העתידי, אם וככל שתאושר ההקצאה". נוסף על כך, לא התקיים דיון "בשאלה המרכזית – האם קיימת הצדקה להקצאה, בעיקר נוכח האמור בפרוגרמה בדבר עודף של בית כנסת אחד".

מבט על אחד החדרים במבנה המשמש את בית חב"ד ברחובות ההולנדית (צילום: מטה המאבק)

השופט הביע אי־נחת מהאופן שבו נוהל הדיון בוועדת ההקצאות של העירייה, כפי שעלה מהפרוטוקולים שנחשפו בפני בית המשפט. לדבריו, "הרושם הנוצר הוא כי החלטת העירייה מתבססת במידה רבה על 'תחושת בטן' (ההדגשה במקור, א"ה), לפיה קיים צורך בבית כנסת נוסף באזור.

"העירייה לא הסתמכה על חוות דעת כלשהי של אנשי מקצוע, לא בחנה את כל הנתונים החיוניים לצורך החלטתה […] לא בדקה האם קיימים מבני ציבור נוספים המצויים בחסר, ובכלל – ניכר כי לא ערכה שום איזון בין כלל הצרכים והמשאבים הציבוריים הקיימים".

השופט סיכם וקבע כי התשתית העובדתית הבסיסית שהייתה נדרשת לצורך ההחלטה על ההקצאה – "הייתה ועודנה תשתית רעועה".

"אין להשלים עם מצב שבו רשות מקומית, המקצה נכס מקרקעין ציבורי לטובת מטרה מסוימת, מתקשה לנקוב במספר מבני הציבור הקיימים המשמשים לאותה מטרה"

מהתמונה שמציג השופט עולה התנהלות בעייתית, לפיה ראשי העירייה מציגים מספרים ונתונים ללא בדיקה. כך, למשל, מנכ"ל העירייה לשעבר, ששימש כיו"ר ועדת ההקצאות, ציין באחד הדיונים בנושא את המספר "30 בתי כנסת" בהקשר לאחת השכונות הסמוכות, ורק לאחר מכן הודה: "סתם זרקתי סכום שלא בדקתי אותו, אבל יש שם עוד בתי כנסת".

"דומה כי תשתית רעועה זו משתקפת אף בדרך שבו ניהלה העירייה את ההליך דנן תוך הצגת טענות עובדתיות חלופיות בנוגע למספר בתי הכנסת המצויים באזור", כותב השופט. "אין להשלים עם מצב שבו רשות מקומית, המקצה נכס מקרקעין ציבורי לטובת מטרה מסוימת, מתקשה לנקוב במספר מבני הציבור הקיימים המשמשים לאותה מטרה, וזאת בשעה שנתון זה הכרחי ביותר לצורך החלטתה".

הכניסה למבנה המשמש את בית חב"ד ברחובות ההולנדית (צילום: מטה המאבק)

השופט התייחס בהחלטתו גם לחובות שצברה העמותה לעירייה, שאישרה את קיומם אך טענה כי לא מדובר במקרה יחיד, וציינה: "ישנם גופים נוספים ברחבי העיר העושים שימוש במבנים השייכים לה ללא תשלום".

השופט דחה את הנימוק הזה וקבע: "בוודאי שאין התנהלותה בהתייחס לגופים אחרים יכולה לשמש צידוק להתנהלותה כלפי העמותה. כך או כך, צודקים העותרים כי לכל הפחות היה מקום להביא סוגיה זו בפני חברי המועצה טרם קבלת ההחלטה על ההקצאה ואף להציג חוות דעת משפטית בעניין זה, כפי שהתבקש הדבר על ידי אחד מחברי המועצה".