במהלך דיון טכני לכאורה בבקשה לחשיפת מסמכים – שהתקיים במסגרת בקשת חופש מידע בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד לפני שבועיים – התגלתה כמעט בדרך אגב גישתה התמוהה של עירייה גדולה לנכסיה ולמוסר גביית החובות העירוני.

זה קרה כשעיריית רחובות נדרשה – ולא בפעם הראשונה – להסביר מדוע היא אינה גובה חוב עבר עצום בסך מאות אלפי שקלים שצברה לכאורה עמותת חב"ד בעיר, שהתנחלה בחסות העירייה במשך עשור במבנה ללא הקצאה מסודרת בשכונת רחובות ההולנדית, ופונתה ממנה בסופו של דבר בהוראת בית משפט, רק כדי לחזור אליו בהקצאה זמנית חדשה של אותה העירייה, עבור אותה עמותה.

הנחום תקום הזה, שהפך משל לטענות הציבור החילוני על תעדוף מובהק של עמותות דת בעיר המדע, בראשה עומד כבר 15 שנים ראש העירייה החרדי רחמים מלול, נחשף בזמן ישראל בעבר לא רק כחלק ממאבק תרבותי מתמשך על אופי השכונות החילוניות, אלא גם כסוגיה המעלה ריח עכור של הטבה לא תקינה לעמותה, שעל פי בדיקה שמאית שהגישו התושבים עשויה להגיע לכמיליון שקל.

העירייה כבר הכירה בכך שקיים חוב כלשהו של עמותת "חב"ד רחובות ההולנדית" בהודעה רשמית וגם בתגובתה לזמן ישראל בעבר (אם כי גם כאן קשה לעקוב אחרי שפע ההצהרות הסותרות, כיוון שלמועצת העיר עצמה נמסר שאין רישום של חוב בדיון שהתקיים בקיץ האחרון).

ראש עיריית רחובות רחמים מלול מלווה את אריה דרעי בביקורו בעיר, 31 בינואר 2017 (צילום: Yaacov Cohen/Flash90)

אל תפתחו את זה – מדובר בחרב פיפיות

כך או כך, מנכ"ל העירייה מאיר דהן מנסה להסביר מזה תקופה, גם בשמו של ראש העירייה רחמים מלול, שגובהו של חוב העבר שנצבר ייקבע במסגרת "תהליך הסדרה מקיף של כלל הנכסים בעיר הנמצאים בשימוש עמותות וארגונים". במילים אחרות: נעשה סדר ונגבה את החוב.

אלא שבבית המשפט התברר שמלול והעירייה בשליטתו כלל לא יודעים, לכאורה, באילו נכסים מדובר ושאין מעקב מסודר כלשהו אחרי הנכסים הציבוריים של העירייה המוקצים או מושאלים לעמותות או לגורמים פרטיים העושים בהם שימוש. כך הצהיר מנכ"ל העירייה בעדותו בבית המשפט:

המשמעות של ההצהרה הזאת היא שעיריית רחובות, בין אם כמדיניות בת שנים או כתוצאה מרשלנות כלשהי לאורך הדרך, לא מנהלת כל מעקב אחרי מסירת נכסים ציבוריים ברשותה, ולפיכך גם לא גובה חובות

"לשאלת בית המשפט, 'איך אתם עוקבים בעיריית רחובות על ההכנסות של העירייה מנכסים', אני אומר שלעירייה אין את המסמך הזה. אני אומר זאת בוודאות מוחלטת משום שזה אחד הנושאים שאני נאלץ לבדוק בעקבות טיוטת דוח המבקר […]

"אני גיליתי לצורך העניין שיש עמותות רבות, ביניהן תנועות נוער בעיר רחובות, שיושבות במבנים ללא הקצאה […] זה עשרות או אולי מאות של נכסים שאני לא יודע אם הם משלמים".

הכניסה למבנה המשמש את בית חב"ד ברחובות ההולנדית (צילום: בית חב"ד רחובות)

המשמעות של ההצהרה הזאת היא שעיריית רחובות, בין אם כמדיניות בת שנים או כתוצאה מרשלנות כלשהי לאורך הדרך, לא מנהלת כל מעקב אחרי מסירת נכסים ציבוריים ברשותה, ולפיכך גם לא גובה חובות (שעשויים להגיע למיליוני שקלים) עבור השימוש בנכסים אלה.

התנהלות זאת יכולה להסביר, אולי, כיצד קרה שעמותה דתית הצליחה להתנחל בנכס ציבורי במשך עשור מבלי לשלם על דמי שימוש, שכירות, ארנונה ואפילו חשמל ומים.

בתגובתה לזמן ישראל אומרת עיריית רחובות כי הצהרתו זו של דהן היא "חלק מהבדיקה הרוחבית להסדרת הנושא, שהתעכבה עד כה בשל מלחמת 'חרבות ברזל'"

בתגובתה לזמן ישראל אומרת עיריית רחובות כי הצהרתו זו של דהן היא "חלק מהבדיקה הרוחבית להסדרת הנושא, שהתעכבה עד כה בשל מלחמת 'חרבות ברזל' והתוצאות הנלוות אליה, כמו למשל שירותו של מנהל האגף הרלוונטי במילואים מתחילת המלחמה ועד כה".

אולם, בדיקת דבריו של ראש העירייה מלול עצמו מדיון שהתקיים במאי האחרון במליאת המועצה ממחישה גם היא שלא מדובר אך ורק בעיכובים טכניים.

ראש עיריית רחובות רחמים מלול באירוע של ההסתדרות הציונית בישיבת פורת יוסף בירושלים, 7 בפברואר 2014 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בתשובה לשאלתה של חברת המועצה איטל בציר אלשיך, מתי תגבה עיריית רחובות מהעמותה את דמי השימוש במבנה, שכאמור לא נגבו במשך למעלה מעשור, השיב מלול כי כדאי לא לפתוח את תיבת הפנדורה הזאת, ונתן דוגמה למועדונית שהעירייה נמנעת מלגבות ממנה דמי שכירות, והזהיר: "יש לי עוד עשרות דוגמאות, וזו חרב פיפיות […] חרב פיפיות, תיזהרו מזה".

המאבק הסיזיפי של תושבי שכונת רחובות ההולנדית על ההקצאה היחידה שנותרה בשכונה למטרות ציבוריות הוא אולי קטן בממדיו, אך משמעותי בהשלכותיו על צביונה של העיר. הוא כולל בקשות חופש מידע שזוכות להתעלמות מתמשכת מצד העירייה ובסוף מוכרעות לטובת התושבים, רק בלחץ בית המשפט.

בשנתיים האחרונות התקיימו ברחובות לפחות חמישה מאבקים שונים כנגד ניסיונות העירייה להקצות מבנים ציבוריים לצורך הקמת מוסדות דת בשכונות בעלות אופי חילוני

כך קרה גם בשבוע שעבר, כשהעירייה סירבה למסור מסמכים הנוגעים להקצאות בעיר. בשנתיים האחרונות התקיימו ברחובות לפחות חמישה מאבקים שונים כנגד ניסיונות העירייה להקצות מבנים ציבוריים לצורך הקמת מוסדות דת בשכונות בעלות אופי חילוני.

בכל המאבקים הטענות של התושבים דומות, גם אם הפרטים משתנים: יש יותר מדי בתי כנסת, הרבה מעל הנדרש על פי הפרוגרמה, אבל יש מחסור משמעותי במוסדות למען הקהילה, במבני תרבות או במרכזים למען נושאים כמו רווחה וסביבה. בתי כנסת ומוסדות דת (חלקם גדולי ממדים) מקבלים אישורים בקלות יחסית, ולעיתים תוך צפצוף מובהק על הנהלים.

המבנה המשמש את בית חב"ד ברחובות ההולנדית (צילום: מטה המאבק)

בתי המשפט כבר קיבלו את טענות התושבים ברחובות ההולנדית מספר פעמים ומתחו ביקורת חריפה על החלטות העירייה ואף על ניסיונותיה להסתיר מידע. כך, למשל, בפסק דין מספטמבר 22' הכריע השופט כי הנכס הוקצה לכאורה לעמותת חב"ד בניגוד לחוק:

"בהקצאת הנכס לעמותה לא קוימה אפילו הנחיה אחת מההנחיות האמורות, לא התקבלה כל החלטה על פי הנוהל להקצות את הנכס, ולא נבחנה השאלה האם היא עולה בקנה אחד עם הפרוגרמה.

לא נבדק אם קיים צורך ממש להפעיל בית כנסת בנכס, האם אין די בבתי הכנסת האחרים באזור […] האם קיימים צרכים אחרים חשובים גם כן, בהווה או בעתיד, שיש לשקול אותם אל מול הצורך בהפעלת בית הכנסת. דבר ההקצאה לא פורסם, וממילא אף לא נבדקה השאלה האם יש מתנגדים להקצאה ומהם טעמי ההתנגדות".

עמותת חב"ד נאלצה להתפנות מהנכס בעקבות ההחלטה. אולם, העירייה, שמיהרה לערער לבית המשפט העליון, לא המתינה לתוצאות הערעור והחלה מייד בהליכי הקצאה חדשים עבור אותה העמותה, באותו המבנה

עמותת חב"ד נאלצה להתפנות מהנכס בעקבות החלטה זו. אולם, העירייה, שמיהרה לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, לא המתינה לתוצאות הערעור והחלה מייד ובאופן נמרץ בהליכי הקצאה חדשים עבור אותה העמותה, באותו המבנה.

מעל 500 התנגדויות הוגשו ושלוש בקשות חלופיות של עמותות חברתיות נדחו, חלקן בעילות תמוהות. התושבים חשים כי בעצם מדובר בהליך הכשרה של הפעילות הלא כשרה מפעם. במילים אחרות: הקצאה שניתנה לכאורה בניגוד להוראות החוק, ללא תשלום, מוכשרת מחדש כמעין פרס.

ספר תורה במבנה המשמש את בית חב"ד ברחובות ההולנדית (צילום: מטה המאבק)

לקראת הדיון על הקצאת הנכס בקיץ האחרון הורידה העירייה מסדר היום את כל נושאי ההקצאות האחרות בעיר (ואף את הדיון המבוקש על תחבורה ציבורית בשבת) "בגלל הבחירות". חוץ מחב"ד. כאן הוחלט שאין זמן להמתין וחייבים לקדם את ההקצאה.

לפני הדיון פנה בשאילתה רשמית אחד מחברי המועצה, שמואל בר דאנזאן, אל היועצת המשפטית של העיריה עו"ד מיכל דגן ותהה כיצד ניתן להתעלם מהחוב האמור במסגרת דיוני ההקצאות המחודשים, ומדוע רק הקצאה זו נותרה אחרי ששאר דיוני ההקצאות ירדו מסדר היום.

כך הפך הזמני לחצי־קבוע: קודם עשר שנים באופן לא חוקי, אחר כך חמש שנים נוספות בהקצאה זמנית. במקביל, כבר החלה העירייה בהליכים לאסדרת הקצאת קבע

ליועצת המשפטית לא הייתה תשובה מספקת לשאלה הראשונה. לטענתה היא לא הספיקה להכין חוות דעת לדיון (על אף שהשאילתה המקורית הוגשה חודש קודם). לדבריה, הטענות יועלו במהלך הדיון. על השאלה השנייה השיבה כי מדובר בדיון לגיטימי, משום שמדובר בהקצאה זמנית לחמש שנים ולא בהקצאה קבועה.

כך הפך הזמני לחצי־קבוע: קודם עשר שנים באופן לא חוקי, אחר כך חמש שנים נוספות בהקצאה זמנית. במקביל, כבר החלה העירייה בהליכים לאסדרת הקצאת קבע.

שדרה ברחובות ההולנדית (צילום: עיריית רחובות)

הפקרות ורשלנות בהליכי ההקצאות העירוניים

מעודדים מהחלטות בתי המשפט הקודמים, שכולן נטו במשתמע או בבירור לטובתם, פנו התושבים לעתירה חדשה נגד ההקצאה הזמנית החדשה, עם שורה של טיעונים ובהם הפרוגרמה שהוסטה מ"מוסד חינוכי לגיל הרך" למבנה דת; ההתעלמות מצורכי הציבור וממאות ההתנגדויות בשכונה שהוגשו;

השימוש המטעה של מנכ"ל העירייה בחוות דעת של סגן ראש העיר, שהוכחשה נמרצות, כפי שנחשף בעבר בזמן ישראל, ההתעלמות מחובות העבר; והפסאדה של "הקצאה זמנית", כשמדובר בפועל בהמשך של הקצאה שכבר ניתנה בעבר שלא כדין ותימשך עתה יותר מ־15 שנה ללא הקצאת קבע.

"כל עוד יש הפקרות בנכסי הציבור בעיר ויש בלגן כזה שבו אין דרך להבין מה כן ומה לא מוקצה ולמי, האם גובים תשלום וכמה – יש לעצור את הליכי ההקצאות בעיר"

"הגיע הזמן שיופעל איזשהו שוט נגד התנהלות לא תקינה", אומר עו"ד אוהד דונגי המייצג ביחד עם עו"ד אביאל פלינט ממשרדו עשרות תושבים בעתירה. "הקשבנו קשב רב לדברי המנכ"ל בדיון וחשבנו שאנחנו לא שומעים טוב.

"לאור הדברים החמורים הללו, כל עוד יש הפקרות בנכסי הציבור בעיר ויש בלגן כזה שבו אין דרך להבין מה כן ומה לא מוקצה ולמי, האם גובים תשלום וכמה – יש לעצור את הליכי ההקצאות בעיר ואף לבחון על רקע הדברים את הקצאות העבר.

הכניסה למבנה המשמש את בית חב"ד ברחובות ההולנדית (צילום: מטה המאבק)

"הגיע הזמן שהעירייה תחליט לעצור את כל חגיגת ההקצאות, ותבדוק מה הוקצה למי, כיצד ובכמה. אחרי ככלות הכול אלה הם הנכסים של הציבור והקופה היא ציבורית ועל העירייה לנהלם באופן מיטבי עבור ציבור התושבים".

במסגרת בקשת התגובה הפנתה אותנו עיריית רחובות לכתבה ב"דה מרקר" העוסקת בהקצאות עירוניות, בה נטען, לטענת העירייה, כי רחובות נמצאת "בתחתית רשימת ההקצאות".

בפועל הכתבה המדוברת דווקא פותחת עם המאבק ברחובות, מתארת את הפגנות החילונים בעיר ואף קובעת כבר במשפט הראשון כי בשנים האחרונות "הפך נושא הקצאות הקרקע בעיר רחובות לזירת קרב"

בפועל הכתבה המדוברת דווקא פותחת עם המאבק ברחובות, מתארת את הפגנות החילונים בעיר ואף קובעת כבר במשפט הראשון כי בשנים האחרונות "הפך נושא הקצאות הקרקע בעיר רחובות לזירת קרב" וש"כל הקצאה עבור שימוש דתי, באה על חשבון הקצאה עבור שימוש חילוני כמו מבנה לתנועות נוער, מרכז יום לקשישים ואפילו מתחמי ספורט".

באותה כתבה מפורטת רשימה של 15 השיאניות במספר הקצאות – רחובות נועלת רשימה זו. עוד טוענים בעירייה כי רחובות פועלת "על פי החלטת בית המשפט ועל פי ייעוץ משפטי. לו בית המשפט העליון היה סבור אחרת, הוא היה אוסר זאת , ולא כך הוא עשה". בפועל עמדת התושבים התקבלה גם בבית המשפט העליון, שהורה על מחיקת הערעורים.

הכניסה לגן המייסדים ברחובות (צילום: עיריית רחובות)

לגבי החוב של עמותת חב"ד בשכונה ההולנדית נמסר: "משמעות החיוב בדיעבד היא קביעת עובדה ביחס לחיוב עמותות וארגונים אחרים הפועלים בעיר ואינם משלמים את חובותיהם כגון תנועות נוער, עמותת עמך למען ניצולי שואה, עמותת תאיר למען נפגעות תקיפה מינית ועוד. הבדיקה אינה עוסקת בעמותת חב"ד אלא בכלל העמותות ברחבי העיר, העושות שימוש בנכסים עירוניים".

באשר לטענות התושבים על הקצאות חד־צדדיות וההתנגדויות הרבות שהוגשו להליכי ההקצאה נמסר: "מהשאלה ברור כי השואל חשוף רק לעמדת צד אחד, המתנגדים. כאשר בפועל צד אחר, לא פחות משמעותי וגדול בהיקפו, תומך בשימוש המבוקש. יחד עם זאת זהו עדיין חלק מההחלטות שבסמכותה של ועדת ההקצאות לאחר ששמעה את שני הצדדים, ובהמשך כאמור מועצת העיר ומשרד הפנים".