סולימן, שליח על אופניים, משנע מנות ממסעדות ללקוחות דרך אפליקציית שליחויות, אך אינו נחשב לעובד של החברה. אין לו מעסיק שפגש אותו אי פעם בתחילת או בסוף משמרת, בערב חברה או בשיחת שכר תקופתית. הוא לעולם לא יהיה זכאי לזכויות הסוציאליות הבסיסיות שמקבלים עובדים אחרים במשק, בין אם בניקיון, שמירה או סידור מוצרים בסופרמרקט.
הוא מדווש ברחובות העיר מבוקר עד ערב, חוצה צמתים סואנים במבט חטוף ונוסע כאחוז אמוק במרוץ נגד השעון כדי להספיק כמה שיותר משלוחים. כמהגר שהבריח את הגבול, אסור לו לעבוד, אז הוא שוכר חשבון שליח מאדם אחר שהתקבל לעבודה באפליקציה, שגובה ממנו סכום מופקע. השכר מגיע לבעל החשבון שיכול לבחור כמה להעביר לשליח בפועל, כלומר לסולימן.
אותו נוכל שמנצל אותו בהשכרת החשבון, מנכה לו כמחצית משכרו ועדיין מעז לנזוף בו אם לא עבד מספיק. אחרי שהתנגש ברכב אחר ונמרח על הכביש, הוא קם כעבוד שניות אחדות כנשוך נחש והמשיך לעבוד. אין לו מה לחפש בבית חולים ואף חברת ביטוח לא תכסה את הפציעה שלו, כמי שבכלל לא רשום כשליח.
אחרי שהתנגש ברכב ונמרח על הכביש הוא קם כעבוד שניות כנשוך נחש וממשיך לעבוד. אין לו מה לחפש בבית חולים ואף חברת ביטוח לא תכסה את הפציעה שלו כמי שלא רשום כשליח
כל לקוח הוא איום
סולימן נאלץ לעבוד שעות ארוכות כדי לנסות לשלוח כסף לאימו בגינאה ולשלם לנוכל נוסף, שהבטיח להכין אותו לריאיון בקשת מקלט. הנוכל מכר לו, כמו לרבים אחרים, סיפור כיסוי זהה — מתנגד משטר ממפלגת אופוזיציה בגינאה. סולימן מתקשה לזכור את פרטי הסיפור לקראת הריאיון המיוחל, ובכל מקרה, הסיפור האמיתי שלו, אף שמעורר אמפתיה, אינו עונה על הקריטריונים למתן מקלט.
חלק מעובדי המסעדות מתייחסים לסולימן בנדיבות, מציעים לו משקה חם או קינוח לדרך. אך עבודתו שברירית, וכל אירוע קטן עלול להשבית אותה: בעלי מסעדות שמייבשים אותו וצועקים כשהוא מנסה לבדוק אם המשלוח מוכן, לקוחות שמתלוננים על פיצה קרה או מעוכה, או שוטרים שעוצרים אותו לתשאול ומגלים שהוא עובד לא חוקי באמצעות חשבון שליח פיקטיבי.
בשלב מסוים האפליקציה חוסמת את חשבונו של סולימן באופן מיידי, לאחר שהתברר שעבד תחת שם של אדם אחר. כשהוא מנסה לפנות למוקד החברה, המוקדנית מסרבת למסור מידע נוסף. סולימן מוצא את עצמו ללא עבודה, ונאלץ לנסות לרדוף אחרי חלק מהכסף שהועבר לבעל החשבון.
לעבוד באלגוריתם
הסיפור של סולימן מתרחש בכלל בפריז, בסרט הנושא את שמו. השליח שם עובד עם ארגז כחול המזכיר את זה של וולט, אך הוא מייצג באופן גנרי את שליחי אפליקציות השליחויות וההיסעים, במה שמכונה בשפה הסטרילית "כלכלת הפלטפורמות" — מונח שמסתיר מציאות של עובדים ללא מעסיקים וללא זכויות.
לפעמים צריך להרחיק עדות כדי לראות את מה שקורה מתחת לאף: הסרט הוא תזכורת לכך שגם בישראל יש 20 אלף שליחים שעובדים בוולט בלי זכויות בסיסיות
לפעמים צריך להרחיק עדות למרחב בדיוני כדי לראות את מה שמתרחש ממש מתחת לאף: הסרט הזה הוא תזכורת לכך שגם בישראל שולטת בשוק השליחויות חברה גדולה – וולט – עם כ־20 אלף שליחים, ללא כל הכרה ביחסי עובד–מעביד בינם לבין החברה.
לזכות החברה ייאמר שהיא מספקת לשליחים ביטוח תאונות אישיות ללא עלות בזמן העבודה ועד חצי שעה לאחר שירדו מזמינות, כולל פיצוי על פגיעות בהתאם לתנאי הביטוח. אך כפי שמודגם בסרט, גם בישראל רבים מהשליחים משכירים חשבונות זה לזה תמורת תשלום, והשכרת חשבונות הפכה לנוהג נפוץ המוצע בגלוי ברשתות החברתיות.
במקרים כאלה, אין כל סיכוי לכיסוי ביטוחי במקרה של תאונה. לא ברור מה חברת וולט עושה כדי לצמצם את התופעה, ובחברה לא השיבו לשאלות בנושא. רבים מהשליחים המשתמשים באפליקציה הם מבקשי מקלט, אך בניגוד לסרט הצרפתי, בישראל הם רשאים לעבוד באופן חוקי.
תאגיד ענק בלי תלושי משכורת
גם מבקשי המקלט וגם הישראלים שבחרו שלא להיות עצמאיים מנוצלים על ידי חברות קבלן, שגובות עמלה חודשית מופרזת של 5% עד 8% עבור "הזכות" לקבל תלוש משכורת, אך ללא הפרשות לפנסיה או פיצויים. עובדי המטה והמוקדנים של החברה דווקא מועסקים ישירות על ידה, אך לשליחים אין את הפריבילגיה הזו.
יתרה מכך, בהיעדר יחסי עבודה, כפי שמוצג גם בסרט, וולט יכולה להשבית שליח באופן מיידי, ללא הודעה מוקדמת, שימוע או כל ההליך הנדרש ממעסיקים לפני פיטורי עובדים
קשה להבין מדוע תאגיד ענק גלובלי, שנרכש לפני כמה שנים תמורת כשמונה מיליארד דולר, אינו מסוגל לשלם לאלפי שליחים, שעובדים בשמש, בגשם, בזיהום אוויר ובסיכון חיים מתמיד, תלוש משכורת סטנדרטי, ללא צורך בקומבינות המפוקפקות הללו.
יתרה מכך, בהיעדר יחסי עבודה, כפי שמוצג גם בסרט, וולט יכולה להשבית שליח באופן מיידי, ללא הודעה מוקדמת, שימוע או כל ההליך הנדרש ממעסיקים לפני פיטורי עובדים. מעת לעת, גם שליחים בישראל מדווחים על מקרים כאלה.
בשם הצרכנים והמסעדות
בשבוע האחרון וולט נמצאת בעין הסערה, בעקבות הודעתה על העלאה אפקטיבית של המחירים לצרכנים ולמסעדות. החברה, שממתגת את עצמה כ"פלטפורמת תיווך", מחזיקה בכ־60% משוק המשלוחים, לפי הערכות, ומייצרת תלות משמעותית בשירותיה. ברשות התחרות החלו לבדוק אפשרות להכריז על וולט כמונופול כבר לפני כמה שנים, אך עד כה לא נקטו בצעד המתבקש.
העלאת המחירים בפועל, שהוצגה כשינוי מסלול תמחור והצעת דמי מינוי, הובילה למחאה, שהסלימה בימים האחרונים למשבר תדמיתי חמור עבור חברת וולט.
אלא שכמו במקרים רבים, המחאה התמקדה בהיבטים צרכניים ועסקיים, תוך התעלמות מהחוליה החלשה ביותר — השליחים, שהם בעלי העניין המוחלשים ביותר בחברה
ידוענים, מסעדנים, עיתונאים ומשפיעני רשת הודיעו על חרם נגד שירותי וולט. על רקע יוקר המחיה הגואה והגזרות הכלכליות המתמשכות, טוב לראות שהציבור מפגין ערנות ומגיב בזמן.
אלא שכמו במקרים רבים, המחאה התמקדה בהיבטים צרכניים ועסקיים, תוך התעלמות מהחוליה החלשה ביותר — השליחים, שהם בעלי העניין המוחלשים ביותר בחברה.
הזעם הציבורי לא ניצת אחרי שהתברר שהחברה נעזרת בחברות קבלן שגובות תשלומים מופקעים מהשליחים עבור תלושי משכורת — תופעה שהתגלגלה לחשדות בהעלמות מס בהיקף עצום.
גם דיווחי השליחים על הירידה בתגמול בתקופה האחרונה לא זוכים להתעניינות משמעותית מצד הברנז'ה. וזה לא מוגבל רק לוולט — מחאות דומות לא פורצות גם במקרים אחרים של העסקה נצלנית, כמו זה שנחשף לאחרונה ברשת ויקטורי, שבה התברר כי ממשיכים לגבות מהקופאיות השלמת חוסרים בקופות.
המדינה, מצדה, לא מתערבת. ועדת העבודה אומנם דנה בסוגיית העסקת השליחים בוולט במהלך הכנסת הקודמת, אך נטשה את הנושא, ומשרד העבודה ממשיך לעצום עיניים
המדינה מתעלמת
המדינה, מצדה, לא מתערבת. ועדת העבודה אומנם דנה בסוגיית העסקת השליחים בוולט במהלך הכנסת הקודמת, אך נטשה את הנושא, ומשרד העבודה ממשיך לעצום עיניים ולא מקדם פתרון. גם היועצת המשפטית לממשלה אימצה גישה נאו־ליברלית התומכת בחברה, כשהמליצה לבית הדין הארצי לעבודה לדחות תביעה ייצוגית שביקשה להכיר ביחסי עבודה בין השליחים לבין החברה.
עם זאת, קיימת הצעת חוק פרטית שנועדה להסדיר את מעמד השליחים. ההצעה כוללת בין היתר שכר מינימום לשעה, חובת הדרכת בטיחות, הודעה מוקדמת לפני פיטורים (המכונים בהצעה "הפסקת ההתקשרות" בלשון מכובסת), וכן הגנה מפני הטרדה מינית ואפליה. כל זאת, מבלי לשנות את המצב החוקי הנוכחי שמשמר את היעדר יחסי העבודה בין השליחים לחברות השליחויות.
וולט,
אין,
פשוט אין יותר חצופים ונצלנים ממכם.
והכל במתק שפתיים.
מקווה שכלל המסעדות יגידו שיש גבול ולא ישתפו פעולה עם הגזל הזה.
מסופקני… pic.twitter.com/Izzpybjkuq— אסף בריט (@asafbryt) January 20, 2025
הצעת החוק רחוקה מלספק תיקון מלא להשוואת זכויות השליחים לאלו של כל עובד אחר במשק, כמו חובת הפרשות לחיסכון ארוך טווח, דמי הבראה, חופשה, שקיפות בחלוקת העבודה באפליקציה או כיסוי ביטוחי מקיף.
עם זאת, מדובר בתחילתה של התקדמות. אלא שבלי תמיכה ציבורית משמעותית, הסיכוי שהצעה כזו תעבור את כל המשוכות בכנסת או תהפוך לנורמה מחייבת שוולט תאמצה באופן עצמאי הוא אפסי.
העלאת מחירים של שני שקלים על המשלוח או העמלה מהמסעדה? או־הו, זה לא יעבור. אם יש מחאה שקשורה לשליחים, היא נוגעת לנהיגה הפרועה שלהם, אף פעם לא לתנאי העבודה
האלגוריתם ימשיך להעניק לשליחים גמישות בשעות העבודה, ובמקביל לאפשר לחברה להתנער מחובותיה כמעסיק. העלאת מחירים של שני שקלים על משלוח או על העמלה מהמסעדה? או־הו זה כבר לא יעבור בשקט. אם כבר מתעוררת מחאה כלשהי הקשורה לשליחים, היא עוסקת בנהיגה הפרועה שלהם — ולעולם לא בתנאי העבודה שבהם הם נתונים.
הפוסטים חוצבי הלהבות יהפכו לוויראלים רק כשמדובר בהגנה הקדושה על הצרכנים ובעלי העסקים — הרבה פחות כשזה נוגע לעובדים עצמם. אחרי הכול, תמיד אפשר להשאיר טיפ לשליח. זה הרי "מספיק".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו