האמת הייתה במשך זמן רב אבן יסוד בחברה האמריקאית. היא אפשרה הבנה משותפת של המציאות, החיונית לשיתוף פעולה, לבניית מוסדות ולפתרון סכסוכים באופן רציונלי. עם זאת, בעשורים האחרונים, יסוד זה נשחק באופן משמעותי, ומחייב אותנו לשאול מדוע.
ההיסטוריה של אמריקה החדירה באנשיה מחויבות עזה לחירות אישית, אמונה באדם הפשוט וחשדנות כלפי סמכות. המתיישבים הראשונים, שנמלטו מרדיפה דתית באירופה, חיפשו עולם חדש, שבו כל אחד יכול להאמין כרצונו.
ההיסטוריה של אמריקה החדירה באנשיה מחויבות עזה לחירות אישית, אמונה באדם הפשוט וחשדנות כלפי סמכות. המתיישבים הראשונים, שנמלטו מרדיפה דתית באירופה, חיפשו עולם בו כל אחד יכול להאמין כרצונו
הם העריכו את השכל הישר של האדם הממוצע, ודחו את הסדר החברתי הנוקשה של אירופה לטובת חברה שבה אופי וכישורים חשובים יותר ממוצא או מעמד חברתי. לאחר שסבלו מעריצות בריטית, הם גם טיפחו חשדנות עמוקה כלפי סמכות ריכוזית, דבר שעיצב את המבנים הדמוקרטיים והמשפטיים של אמריקה, משיפוט באמצעות חבר מושבעים ועד חשד מתמשך כלפי המוסדות הלאומיים ומנהיגיהם בוושינגטון.
תכונות אלה, שהיה להן חלק בהצלחה האמריקאית, הפכו אותה גם לפגיעה לשקרים. בתחום האמונה, אם כל האמונות והדתות תקפות, אין לאף אחד סמכות לערער על טענתו של ג'וזף סמית שאלוהים, ישו ומלאך בשם מורוני מסרו לו לוחות המוזהבים שעליהם יסודות האמונה המורמונית, או על סיפור הסיינטולוגיה על זינו, שליט גלקטי, שלפני 75 מיליון שנה העביר אל כדור הארץ נשמות של ציוויליזציה אחרת.
גם אם הסיפורים הללו נראים מגוחכים לרבים מאתנו, אם מיליונים בוחרים להאמין בהם, הם חופשיים לעשות זאת. כאשר 70% מהציבור מאמין במלאכים אין כל סכנה, אך כאשר 70% מהרפובליקאים מאמינים, ללא כל ראיות, שג'ו ביידן גנב את בחירות 2020, הדמוקרטיה האמריקאית בסכנה.
החשדנות כלפי סמכות, בשילוב עם אמון באדם הפשוט, האיצה את שחיקת האמת. ספק בריא כלפי מנהיגים, במיוחד לאחר פרשות כמו ווטרגייט, הוא חיוני, אך ספק בלתי מרוסן עלול להיות קטלני.
החשדנות כלפי סמכות, בשילוב עם אמון באדם הפשוט, האיצה את שחיקת האמת. ספק בריא כלפי מנהיגים, במיוחד לאחר פרשות כמו ווטרגייט, הוא חיוני, אך ספק בלתי מרוסן עלול להיות קטלני
במהלך מגפת הקורונה, תיאוריות קונספירציה על חיסונים – שטענו שהם מכילים התקני מעקב, משנים את ה-DNA או גורמים לאוטיזם – גברו לעיתים על ההנחיות הבריאותיות.
ד"ר אנטוני פאוצ'י, מנהל המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות זיהומיות, המליץ לאמריקאים להתחסן. למרות זאת, מיליונים בחרו להאמין לשמועות מהרשתות החברתיות ומסלבריטאים כמו רוברט קנדי ג'וניור, המועמד הנוכחי של הנשיא דונלד טראמפ לשר הבריאות. מחקרים מראים שהחשדנות הזו גבתה חיים של יותר מ-300,000 אמריקאים.
כיצד הגענו לנקודה שבה רבים יעדיפו לסכן את חייהם מאשר להקשיב למומחים? יש לכך מספר גורמים:
1
ראשית ישנו שינוי תרבותי המתייחס לאמת כגילוי אישי וסובייקטיבי במקום כעובדה אובייקטיבית.
גישה זו עודדה אובססיה לגילוי "אמיתות נסתרות", המזינות תיאוריות קונספירציה בתקשורת. סדרות טלוויזיה כמו "תיקים באפלה" עם המוטו "האמת שם בחוץ" ניצלו את האמונה כי ישויות חזקות מסתירות מאיתנו את המציאות. כך יוצא שגם כעת, כאשר הוכחה אחריותו של אוסמה בין לאדן לפיגועי 11 בספטמבר, 20% מהאמריקאים משוכנעים שהממשל האמריקאי עומד מאחורי התקיפה.
2
גורם שני הוא המעבר מאמת אחת ל"אמיתות" רבות. פוסט-מודרניזם לימד שהאמת היא אישית וסובייקטיבית. גישה זו סללה את הדרך לתרבות ה"אמת חלופית" של ימינו, שמקשה על הבנה משותפת כאשר כל קבוצה או אדם טוענים ל"אמת" משלהם. כאשר דונלד טראמפ שיקר כי מספר הנוכחים בהשבעתו עלה על זה של ברק אובמה, יועצתו קלי-אן קונוויי הגנה על העובדות השקריות שלו כ"עובדות אלטרנטיביות".
כיצד הגענו לנקודה שבה רבים יעדיפו לסכן את חייהם מאשר להקשיב למומחים? יש לכך מספר גורמים. ראשית ישנו שינוי תרבותי המתייחס לאמת כגילוי אישי וסובייקטיבי במקום כעובדה אובייקטיבית
3
הגורם השלישי הוא האופן בו המדיה החברתית והטכנולוגיה הדיגיטלית האיצו את הפיכת האמת ליחסית. פלטפורמות מקוונות מאפשרות לכל אחד לפרסם כל דבר, והאלגוריתמים מעדיפים סנסציות על פני דיוק. זה יוצר אקלים אידיאלי למיסאינפורמציה (שקרים לא מכוונים) ודיסאינפורמציה (שקרים מכוונים), השוחקים עוד יותר כל "אמת" מרכזית.
חקרתי בעבר את תעשיית הפייק ניוז במקדוניה, תעשיה של אתרי קליקבייט המרוויחים מהפצת כזבים סנסציוניים. אחד השקרים הללו טען כי הילרי קלינטון מנהלת רשת פדופיליה מפיצרייה, מה שהוביל אדם להסתער על המקום כשהוא יורה ברובה AR-15 בדרישה "להציל את הילדים".
4
הגורם הרביעי הוא הקיטוב הפוליטי והתקשורתי. עד שנות ה-80, רוב האמריקאים קיבלו את חדשותיהם משלוש רשתות – ABC, CBS, NBC – שפנו לקהל רחב. בממשק בין הפוליטיקה לתקשורת היה ברור כי אנשים זכאים לדעותיהם שלהם, אך לא לעובדות משלהם.
כיום, הטוק-רדיו וחדשות הכבלים פונים לקהלים אידיאולוגיים נישתיים. ערוצי חדשות כמו פוקס ניוז, MSNBC ותיבות תהודה במדיה החברתית מאפשרים לאנשים לחזק אמונות קיימות, ומגבירים את הקיטוב והמידע השגוי. זה מסביר מדוע כה רבים תמכו במתקפה על הקפיטול ב-6 בינואר 2021, מתוך כוונה לחסום את אישור ניצחונו של ג'ו ביידן.
5
הגורם האחרון הוא ההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית, שמסבכת את המצב עוד יותר. טכנולוגיית "דיפ פייק" מאפשרת למשתמשים לשנות תמונות, קולות וסרטונים, מספקת "ראיות" מטעות לתמיכה בטענות כזב, ויוצרות מציאות בה אנו לא יכולים אפילו להאמין למראה עיניים.
חקרתי בעבר את תעשיית הפייק ניוז במקדוניה, אתרי קליקבייט המרוויחים מהפצת כזבים סנסציוניים. לפי אחד השקרים, הילרי קלינטון מנהלת רשת פדופיליה מפיצרייה, מה שהוביל אדם חמוש להסתער על המקום
סרטוני פייק אינם רק מעשי קונדס של בני נוער משועממים. שבועיים לפני הבחירות האחרונות בארה"ב המודיעין הצבאי הרוסי הפיץ סרטון דיפ פייק כדי להכפיש את טים וולץ, המועמד הדמוקרטי לסגן נשיא, כמטריד מינית.
דמוקרטיה תלויה באזרחים מעודכנים המשתתפים בדיון מושכל, אך יותר ויותר אמריקאים מתקשים להסכים על עובדות בסיסיות. כיום חצי מהאמריקאים מדווחים כי הם מתקשים להבחין בין אמת לשקר – מציאות המשמשת קרקע פוריה לצמיחתם של פוליטיקאים פופוליסטיים כמו דונלד טראמפ.
המציאות הדיסאינפורמטיבית משרתת פוליטיקאים מסוגו בכך שהיא מסייעת לו לפשט נושאים ולנצל נרטיבים של "אנחנו נגד הם" השוחקים עוד יותר את האמון במוסדות.
המדיה החברתית והערוצים המפלגתיים מאפשרים לטראמפ להגיע ישירות לקהל שלו, וכך להגן עליו מפני עובדות ושאלות נוקבות, וכך להמשיך ולהפיץ שקרים על הרקורד שלו או זה של יריביו. תומכיו יאמרו כי בעולם מלא בשקרנים, דובר האמת הוא זה המדבר ללא עכבות, ומכוון שטראמפ מדבר מהבטן, כלומר נוהג להשפיל ולקלל את יריביו, זה מוכיח שהוא, מכל האחרים, נביא האמת.
במהלך ההיסטוריה, אמריקה הפליגה במחוזות השקר, החל מתקופות של תחיה דתית, דרך שקרים בשימוש פוליטיקאים ועד לתרופות פלא ועב"מים. עם זאת, תמיד היו מספיק אנשים ושכל ישר שהחזירו אותה למסלול. באמריקה מתחוללת כיום מלחמה פוליטית בין שני מחנות, והאמת היא קורבן של מלחמה זאת. יש המקריבים אותה למען רווח פוליטי בעוד אחרים עושים זאת למען רווח כלכלי.
תמיד היו מספיק אנשים ושכל ישר שהחזירו את אמריקה למסלול, אך כיום מתחוללת בה מלחמה פוליטית בין שני מחנות, והאמת היא קורבן של מלחמה זאת. יש המקריבים אותה למען רווח פוליטי, ואחרים למען רווח כלכלי
שיקומה של ארצות הברית דורש מחויבות מחודשת לאמת. בלעדיה, אמריקה כפי שאנו מכירים אותה תחדל מלהתקיים.
פרופ' ישראל ויסמל-מנור הוא חוקר בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ומנהל שותף במעבדה להתנהגות פוליטית. מומחה לפוליטיקה אמריקאית, מלמד וחוקר היבטים שונים של דיסאינפורמציה, קונספירציות ושקרים בפוליטיקה.































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו