התחושה הכי קשה בימים האחרונים היא התחושה שאין לנו שליטה, ברווזים במטווח שרק ממתינים לטיל שייפול, לצו שיגיע, או חלילה לקצין נפגעים. אבל את השליטה על חיינו לא איבדנו באשמורת האחרונה של ליל חמישי, ה-13 ביוני.

איבדנו את השליטה על חיינו כאשר נרמלנו את קיומה של המלחמה הארוכה בתולדות ישראל. השליטה התרחקה מאתנו בכל פעם שאמרנו, שבאולפנים אמרו "שקט – יורים", או "זה לא הזמן". היא חמקה לה כאשר מיליוני ישראלים העדיפו לצפות בהישרדות מאשר להילחם למען הישרדותם של אחינו במנהרות חמאס בעזה. התחושה היא שגורלנו נחרץ מדי ערב אי שם בכוכבים מעל ולא על ידינו.

פרופ' ישראל ויסמל-מנור הוא חוקר בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ומנהל שותף במעבדה להתנהגות פוליטית. מומחה לפוליטיקה אמריקאית, מלמד וחוקר היבטים שונים של דיסאינפורמציה, קונספירציות ושקרים בפוליטיקה.

האמת הייתה במשך זמן רב אבן יסוד בחברה האמריקאית. היא אפשרה הבנה משותפת של המציאות, החיונית לשיתוף פעולה, לבניית מוסדות ולפתרון סכסוכים באופן רציונלי. עם זאת, בעשורים האחרונים, יסוד זה נשחק באופן משמעותי, ומחייב אותנו לשאול מדוע.

ההיסטוריה של אמריקה החדירה באנשיה מחויבות עזה לחירות אישית, אמונה באדם הפשוט וחשדנות כלפי סמכות. המתיישבים הראשונים, שנמלטו מרדיפה דתית באירופה, חיפשו עולם חדש, שבו כל אחד יכול להאמין כרצונו.

פרופ' ישראל ויסמל-מנור הוא חוקר בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ומנהל שותף במעבדה להתנהגות פוליטית. מומחה לפוליטיקה אמריקאית, מלמד וחוקר היבטים שונים של דיסאינפורמציה, קונספירציות ושקרים בפוליטיקה.

ההרס הישראלי הוא פירמידלי. יש חשיבות מיוחדת להראות שהוא פירמידלי ומהו התהליך המתרחש. ישנו אצלנו גן קטלני, שאם יוסיף להתנהל "כסדרו", אין מנוס מכך שיביא להרס המדינה היהודית. אפשר לדבר על פירמידות-הרס גם בארצות וזמנים אחרים, אבל זה לא יהיה דומה לשום דבר מן השנים האחרונות אצלנו, הרס פנימי וחיצוני כאחד.

האיש שבשפיץ

בחוד הפירמידה נמצא כבר זמן רב ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא "איש-השפיץ". הוא עוסק בהרס מדינה שיטתי על כל גווניו, ואין אצלו "מחוץ לתחום": סכסוך החברה על רבדיה וקבוצותיה השונים, בטירוף שלא היינו עדים לו בעבר; תשלום גדול ורב לכל הגורמים שמסייעים לו ולממשלו לשרוד, שמתוכו חלק ניכר לחרדים; הורדת הנחיות כיצד לטפל בסוגיית המשפט והחוק כדי להחליש את כוחם ואת כוחה של הדמוקרטיה, לפרקם ולפוררם עד דק; טיפוח ערוצי רעל מדממים ללא הרף; ובעיקר מזימות מכשילות הפועלות לכל הכיוונים.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

כ-55% מהישראלים תומכים בהקמת בית המקדש – כך עולה מסקר של מכון "דיירקט פולס", שבחן את עמדות הציבור ביחס להר הבית ולמקדש. המדגם כלל 1,010 נשאלים בגילי 18 ומעלה.

תוצאות הסקר מצביעות על שינוי הולך וגדל בדעת הקהל, ועל התרחבות המגמה המשיחית. נתונים רשמיים של משטרת ישראל מגבים מגמה זו ומצביעים על שנת שיא במספר היהודים שעלו להר הבית: בשנת 2025 ביקרו במקום 62,851 יהודים – עלייה של כ-37% לעומת שנת 2023.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

פעם היא מבריקה, פעם מאכזבת, ותמיד נדמה שהתשובה הבאה תהיה טובה יותר. השימוש בבינה מלאכותית מפעיל אצלנו מנגנונים פסיכולוגיים שמוכרים מהימורים, ממשחקים ומרשתות חברתיות.

* * *

זה מתחיל במשימה קטנה. מייל ללקוח, פסקה במצגת, כותרת למסמך. משהו שאפשר לסיים לבד בכמה דקות. אתם פותחים את הצ'אט רק כדי לחסוך זמן, לקבל כיוון, אולי למצוא ניסוח קצת יותר חד.

ליאור בורק היא מובילת חדשנות בינה מלאכותית ואנליסטית מודיעין עסקי. מתמחה ביישום כלי AI מתקדמים בעבודת המודיעין והמחקר, ומפתחת תהליכי איסוף וניתוח מידע מבוססי בינה מלאכותית. שירתה כחוקרת בחטיבת המחקר במודיעין (2014-2017).