משפחת אליהו מתגוררת מאז תחילת השנה במבנה שיועד להריסה בזיכרון יעקב, ששימש בעבר כגן ילדים. זוג הורים ושבעת ילדיהם, חמישה מהם נכים – חלקם קשים – נדחסים בפתרון זמני ודחוק, ללא מים חמים ועם חשמל חלקי. הם נאלצו לעבור למקום לאחר שהדירה שקיבלו מעמידר נמצאה לא ראויה למגורים. במשך שנים הם מתגלגלים בין פתרונות זמניים, והסוף לא נראה באופק.
ב־2016, לאחר שנים של חוסר יכולת לשכור דירה וחשבון בנק מוגבל, נראה היה כי הפתרון המיוחל סוף־סוף הגיע, כפי שנזכר השבוע אבי המשפחה, ישראל, שהוא עצמו נכה: "קראו לנו לחתום על קבלת דירה בזיכרון יעקב. 81 מ"ר. אמרתי, 'סוף־סוף מתנה משמיים'.
"בעמידר טענו שזו דירה משופצת. חיכינו חצי שנה שיתפנו האנשים שגרו בה. נכנסנו עם הציוד שלנו ולא היו מים. הגיעו קבלנים לסדר את זה וכשחזרנו לשם הכול היה מוצף, כנראה היה פיצוץ בצנרת אחרי שהקבלנים יצאו. כל הבגדים והציוד שלנו הלך, עמד ונרקב במים – והקבלנים נעלמו.
"נכנסנו עם הציוד שלנו ולא היו מים. הגיעו קבלנים לסדר את זה וכשחזרנו הכול היה מוצף, כל הבגדים והציוד שלנו הלך. אחר כך היה עוד פיצוץ וכשהתחילו גשמים הם נכנסו לדירה"
"אחר כך היה עוד פיצוץ, וכשהתחילו גשמים הם נכנסו לדירה. הריצוף שקע, פאנלים נפלו והקירות התמלאו עובש. גרנו ככה עם כל הבלגן וזה נהיה יותר גרוע. פנינו לסיוע משפטי ולעמידר עד שהוחלט שעלינו לצאת מהדירה ושצריך לשפץ אותה. ב־2019 כבר הוחלט שאנחנו זכאים לדירה גדולה יותר של לפחות 100 מטר בגלל הנכות של הילדים".
הדירה של ישראל אליהו לאחר השיפוץ של עמידר
מאז הם ממתינים לדירה גדולה יותר, ובינתיים גם לשיפוץ המובטח בדירה שסבלה מפיצוצי צנרת, רטיבות ובעיות חשמל. "עמידר" הסכימה לבצע שיפוץ, אך התברר כי היה זה שיפוץ קוסמטי בלבד. ישראל מתאר: "נכנסנו לדירה מלאה בפטריות, עובש וסדקים, חלקים מהטיח נפלו, אז הם צבעו את הקירות בלבן וזהו – והשאירו מרצפות עקומות וחלונות שלא עובדים.
"הרטיבות נמשכת ואחרי הגשמים האחרונים התמוטטה חלק מהתקרה. הם אמרו שעשו שיפוץ ב־100 אלף שקל ובפועל כלום, והרחבת דיור גם אין. עכשיו אנחנו בגן, אין מקום למיטות וחצי, החשמל מנותק".
"הרטיבות נמשכת ואחרי הגשם התמוטטה חלק מהתקרה. הם אמרו ששיפצו ב־100 אלף שקל ובפועל כלום, והרחבת דיור גם אין. עכשיו אנחנו בגן, אין מקום למיטות, החשמל מנותק"
משפחת אליהו עדיין תלויה באוויר – עם דירה אחת שאינה ראויה למגורים ושעבורה הם משלמים מבלי לקבל סיוע ודירה מובטחת אחרת, שאותה הם ממתינים לקבל כבר שנים.
מעמידר לא נמסרה תגובה. ממשרד השיכון נמסר כי "משפחת אליהו זכאים לסיוע בשכר דירה אך לא בזמן שהם רשומים כמחזיקים בדירה, גם אם עזבו אותה בפועל. כאשר תתפנה דירה המתאימה לזכאותו היא תוצע לו בהתאם לתור הממתינים."
המשפחת הזו היא אומנם מקרה קצה, אך היא רק אחת מאלפי משפחות הזכאיות לדיור ציבורי שממשיכות להמתין בתור. כ־6,000 זכאים רשומים במשרד השיכון, ועוד כ־27 אלף במשרד הקליטה. במקביל, כ־180 אלף איש מקבלים סיוע בשכר דירה – הפתרון המועדף על ממשלות בעשור האחרון, שרוב המשאבים שהשקיעו באוכלוסיות הזכאים הופנו לאפיק הזה.
אלא שעליית מחירי השכירות, לצד מצבם הכלכלי של רבים מהזכאים – בהם בעלי חשבונות מוגבלים, ללא צ'קים או ביטחונות – מקשה עליהם לשכור דירות בשוק החופשי.
משקיעים בתביעות פינוי
מאות דיירים בדיור הציבורי ניצבים בפני צווי פינוי, בהם גם אילנה אטיאס מקריית גת, שבתה עמית בוסקילה נרצחה וגופתה חולצה מעזה. משרד השיכון והחברה המשכנת עמידר אינם מכירים בה כבת ממשיכה לשני הוריה. שר השיכון יצחק גולדקנופף קיבל פנייה בנושא ומכיר את המקרה, אך למרות הצעת בית המשפט, משרדו ועמידר מסרבים לקבלה ומתעקשים להמשיך בתביעת הפינוי.
ב־2009 שינתה ממשלת בנימין נתניהו את החוק כך שאדם שגר כל חייו עם הוריו בדירת דיור ציבורי נחשב לפולש לאחר מותם. בפורום הדיור הציבורי פועלים לקדם תיקון לחוק שיסדיר את זכויותיהם של דיירים ממשיכים, כך שיוכלו להישאר בדירות, כפוף למבחני הכנסה.
עמידר מנהלת הליכים משפטיים נגד דיירים גם בהיעדרם מבית המשפט, ובמשך שנים העסיקה עורכי דין חיצוניים שלא הוסמכו לכך – בניגוד לחוק.
"במקום להשקיע בדיור ציבורי עמידר משקיעה בעורכי דין שתובעים דיירים ומתנכלים להם. חמור מכך, עמידר נהנית לשחק מול שער ריק, מול אנשים קשי יום ובלתי מיוצגים על פי רוב"
"עמידר לוקחת את הכסף של משלמי המיסים ובמקום להשקיע בדיור ציבורי וטיפוחו משקיעה בעורכי דין שתובעים דיירים ומתנכלים להם. חמור מכך, עמידר נהנית לשחק מול שער ריק, מול אנשים קשי יום ובלתי מיוצגים על פי רוב", אמר לאחרונה בכנסת עו"ד אסף דרעי מהקליניקה המשפטית של המכללה למנהל.
לפני כמה ימים הגיש עו"ד דרעי עתירה נגד הנוהג של עמידר לפטור את עצמה מתשלום אגרה על תביעות פינוי, מבלי שקיבלה פטור רשמי לכך. לדבריו, בעשור האחרון הוגשו יותר מ־20 אלף תביעות פינוי מסוג זה. כמו כן, הביקורות שאמורות לוודא את תקינות הדירות משמשות בפועל ככלי נגד הדיירים – לבדיקת נוכחותם של הבנים והבנות, במטרה לפנותם בעתיד.
המלאי הולך ויורד
באמצע החודש שעבר נערך יום הדיור הציבורי בכנסת, אך נראה שהנושא לא עורר עניין מיוחד אצל שר השיכון גולדקנופף וצמרת משרדו – שלא טרחו להגיע לאף אחד מהדיונים. זאת, אף שהיו להם מספר הזדמנויות להשתתף.
פורום הדיור הציבורי יזם לא פחות מעשרה דיונים בוועדות הכנסת בנושא, אך נציגות משרד השיכון הייתה מצומצמת. היחיד שנכח מטעם המשרד היה נתנאל לפידות, מנהל אגף נכסים, שדיווח כי בקרן הדיור הציבורי נותרו בפועל כ־70 מיליון שקל. נוסף על כך, ציין לפידות כי קיימות עסקאות ממתינות עם התחייבויות כספיות והמתנה למסירת הדירות.
נוכח ההתייקרויות המהירות בדירות בשוק החופשי, מלאי הדיור הציבורי יוכל להשתקם רק באמצעות תכנון והקצאות בשיווקי הקרקע או בתוכניות ההנחה הממשלתיות
לדבריו, משרד השיכון לא עמד בהתחייבותו לרכוש 1,700 דירות בשלוש השנים האחרונות ורכש רק כאלף, בשל עיכובים תקציביים ועליית מחירי הדיור. באביב האחרון נחתם עם עמידר הסכם חדש לתקופה של שבע שנים, הכולל חובת תחזוקה מינימלית לדירות. עם זאת, בפועל, כפי שניתן לראות בשטח, התחזוקה אינה מבטיחה דירות ראויות למגורים.
לפי מבקר המדינה, בשנת 2023 נרשמו כ־48 אלף דירות בדיור הציבורי, לעומת 54 אלף בשנת 2018. במקביל, בין השנים 2020 ל־2022 נמכרו 3,500 דירות ציבוריות תמורת 1.13 מיליארד שקלים, בעוד שהמדינה רכשה דירות חדשות רק בסכום של 676 מיליון שקלים.
אין תוכנית רב־שנתית שתענה על צורכי אלפי הזכאים, ובשיווקי הדיור הממשלתיים לא נכללה ולו דירה אחת. לנוכח עליית המחירים המהירה בשוק החופשי, הדרך היחידה לשקם את מלאי הדיור הציבורי היא באמצעות תכנון והקצאת שיעורים מוגדרים בשיווקי הקרקע ובתוכניות ההנחה הממשלתיות.
הסיוע לא ריאלי
נשים נפגעות במיוחד מהמצב. לפי נתוני מרכז אדוה, רק 5% מהנשים החד־הוריות מתגוררות בדיור ציבורי. הסיוע בשכר דירה לא עודכן בשלוש השנים האחרונות, ולנשים השוהות במקלטים לנפגעות אלימות עומד הסיוע על 1,370 שקלים בלבד.
במשרד השיכון הודו בכך שסכומי הסיוע בשכר דירה לנשים נפגעות אלימות לא ריאליים וגם אם הסיוע יעלה הוא לא בהכרח יאפשר לאותן נשים לשכור דירות בשוק הפרטי בעצמן
במשרד השיכון מודעים לכך שסכומי הסיוע אינם ריאליים. ליאת גואלי, מנהלת תחום פרט, הודתה בוועדה לשוויון מגדרי כי המשרד פועל להגדלת הסיוע בדיוני התקציב. עם זאת, גם אם הסכומים יוגדלו, מדובר רק בפלסתר – שכן הסיוע לא בהכרח יאפשר לנשים הללו לשכור דירות ראויות בשוק הפרטי.
גם חוק רכישת הדירות, שנחשב להישג היסטורי ופקע לפני שנתיים, עבר בקריאה טרומית אך נתקע בוועדת הפנים. במקביל, ועדת הכהן, שהוקמה לפני שלוש שנים לבחינת הזכאויות וזכויות הדיירים, עדיין יושבת על המדוכה.
פורום הדיור הציבורי, שיזם את הדיונים בכנסת, זכה לתמיכה בעיקר מצד האופוזיציה. קשה לצפות להתקדמות משמעותית מצד הממשלה הנוכחית – לא בתחום הדיור ולא בתחומים אחרים – אך האמת היא שייבוש הדיור הציבורי הוא מדיניות עקבית של כל הממשלות האחרונות, בשינויים קלים בעוצמתה.
קצב עליית מחירי הדיור שב ומתגבר, בעוד שתוכניות הדיור הממשלתיות לרכישה ולהשכרה ארוכת טווח הולכות ומתמעטות – כשהפערים בשוק כבר ברורים זה שנים. שיקום הדיור הציבורי צריך להיות הצעד הראשון בדרך לפתרון.
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "משרד הבינוי והשיכון משקיע מעל ל-2 מיליארד שקלים בדיור הציבורי ובכך מסייע לעשרות אלפי משפחות בישראל. נכון לנקודת זמן זו, תקציב המדינה לשנת 2025 טרם אושר, ועל כן טרם הוחלט על התקציב שיוקצה לדיור הציבורי לשנת 2025."
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהביאו אותנו לארץ האשכנזים את עדות המזרח אחרי שהשטלתו על האדמות ועל הכלכלה בקיצור על הכל ובנו להם בתים מפוארים בשביל לעשות אותנו עבדים שלהם בהתחלה זרקו אותנו בצריפים אחרי זה בנו דירות שגם שייכות להם עמדיר זה גוף מדינה וכאילו עשו לנו טובה . עד היום אנחנו סובלים מזה פשוט בושה . כל יהודי בארץ ישראל חייב שתהיה לו דירה משלו נקודה .
כל הבעיה מתחילה בשר השיכון ולמה כי כל זה לא נוגע לציבור שלו אז מה אכפת לו אפילו ממשלת בנט לפיד חתמו על הארכה של חוק המכר אבל הם לא בושה בטור אחד שמצביע ליכוד 40 שנה אני מתבייש בהם אף פעם לא עזרו לנו באמת עדיף ממשלת שמאל