ביום שני האחרון נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו נאום סוער מעל בימת הכנסת. אם לציניות הייתה תחתית, ייתכן שנתניהו היה שובר אותה באותו נאום.

בכנסת, הוא הציג דמות שונה לחלוטין מזו שהופיעה שעות קודם לכן בבית המשפט – שם טען כי הוא נוטל אנטיביוטיקה פעמיים ביום ונדרש להפסקות בעדותו. הפעם, מעל הדוכן, הוא גילם את דמות המנהיג החזק, שעומד כמעט חצי שעה בלי הפסקה ונאבק במרץ על האינטרסים של מדינת ישראל.

במהלך הנאום הגיב נתניהו למבקריו על כך שבחר להישאר בסוף השבוע בארה"ב, בעוד החטופים המורעבים – שהופקרו בתקופתו – שבו הביתה.

לדברי נתניהו, הוא נשאר שם בסוף השבוע כי לא הייתה לו ברירה, שכן קיים שם פגישות עם אילון מאסק ואחרים – ולא סתם פגישות. "עסקתי שם באיך לבנות מחדש את ישראל כמעצמה בבינה מלאכותית"

לדברי נתניהו, הוא נשאר שם בסוף השבוע כי לא הייתה לו ברירה, שכן קיים שם פגישות עם אילון מאסק ואחרים – ולא סתם פגישות. "עסקתי שם באיך לבנות מחדש את ישראל כמעצמה בבינה מלאכותית", הצהיר נתניהו, והדגיש כי כל הדיונים נמשכו, לדבריו, "עד כניסת השבת!"

זו לא הפעם הראשונה שנתניהו משתמש בתירוץ "קידום הבינה המלאכותית" כדי להגיב לביקורת נגדו. בספטמבר 2023, בעיצומה של הביקורת על הפגיעה בתעשיית ההייטק בעקבות המהפכה המשפטית, ועל רקע הלעג לכך שאף אישיות בכירה לא הסכימה להיפגש עימו, הוא טס לפגישה בסן פרנסיסקו עם מאסק – פגישה שהוגדרה כמיותרת.

המטרה הייתה להציג לעולם מצג שלפיו יזם הטכנולוגיה העשיר בתבל ונתניהו הם למעשה חברים קרובים. "דיברנו על הדרכים לקדם את תחום הבינה המלאכותית בישראל ובעולם – תחום מרכזי שחשוב כל כך לעתיד המדינה שלנו", כתב נתניהו אז.

ללא שמץ של ציניות, מהלכיו של נתניהו יכלו להיות מועילים אילו אכן תרמו לקידום הבינה המלאכותית בישראל, ולא שימשו רק לצורכי תעמולה וצילום.

בפועל, תחת שלטונו, ישראל צנחה בדירוגים הבינלאומיים הבוחנים את היערכות הממשלות לעידן הבינה המלאכותית. לפי מדד Oxford Insights, הבוחן את אסטרטגיית הבינה המלאכותית של ממשלות ברחבי העולם, ישראל הידרדרה בתוך שלוש שנים ב־33 מקומות, והגיעה למקום ה־68 בעולם.

בפועל, תחת שלטונו, ישראל צנחה בדירוגים הבינלאומיים הבוחנים את היערכות הממשלות לעידן הבינה המלאכותית. לפי מדד Oxford Insights, ישראל הידרדרה בתוך שלוש שנים ב־33 מקומות

על פי מדד Stanford לשנת 2024, כ־68 מדינות ברחבי העולם החלו בגיבוש אסטרטגיה לאומית בתחום הבינה המלאכותית כבר לפני שמונה שנים. עד 2022, כולן פרסמו את האסטרטגיה שלהן. לעומת זאת, על פי אותו מדד, ממשלת ישראל תחת נתניהו לא נקטה כל פעולה משמעותית בתחום באותה תקופה.

הפעם נתניהו לא יכול, כהרגלו, להטיל את האחריות על מישהו אחר. הוא גם לא יכול לטעון שלא ידע, לא שמע או שלא משכו לו בדש המקלדת. מאז 2018 הוא מתעלם שוב ושוב מהמלצות הוועדות שהקים בעצמו ומהחלטות שהתקבלו בממשלתו בנושא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואילון מאסק בעת ביקור במפעל טסלה בקליפורניה, ארה"ב, 18 בספטמבר 2023 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

ההתעלמות הזו הביאה אפילו את מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן – שנחשב לאיש אמונו – לפרסם בסוף 2024 דוח חריף שמותח ביקורת על חוסר פעילותו בתחום.

כך, למשל, בפברואר 2018 הורה נתניהו על הקמת ועדה לבינה מלאכותית. כשנה לאחר מכן, גיבשה הוועדה דוח מקיף בשם "המיזם הלאומי למערכות נבונות", שנועד להוביל את ישראל להפוך למעצמה בתחום.

גם לאחר שנתניהו חזר לשלטון ב־2023 הוא לא קידם את הנושא. נוסף על כך שלא אימץ את המלצות הוועדות שהקים בעבר, הוא גם לא יישם את החלטת ממשלת השינוי, שאישרה מדיניות לאומית לקידום הבינה המלאכותית

טיוטת הדוח הוגשה לנתניהו במאי 2019. מבקר המדינה התייחס לכך בביקורתו וציין: "נמצא כי על אף הסיכום האמור, המלצות המיזם לא הוגשו לממשלה, לא נדונו בה ולא נדונו בשום פורום ממשלתי מוסמך לקבלת החלטות בנושא. וממילא הן גם לא תוקצבו ולא הבשילו לכדי מימוש".

בפברואר 2020, תחת ממשלת נתניהו, הוקמה ועדת תשתיות לאומיות למחקר (תל"ם) בראשות ד"ר ארנה ברי, שנועדה לבחון את הצורך בהתערבות ממשלתית לקידום תחום הבינה המלאכותית, בדגש על מחקר, תשתיות והון אנושי.

הוועדה סיימה את עבודתה בסוף 2020 והמליצה על קידום תוכנית לאומית. עם זאת, בפועל, גם המלצותיה לא תורגמו למדיניות מחייבת.

בנימין נתניהו ורעייתו שרה עם אילון מאסק בעת ביקור במפעל טסלה בסן חוזה, קליפורניה, 18 בספטמבר 2023 (צילום: אבי אוחיון / לע"מ)

גם לאחר שנתניהו חזר לשלטון ב־2023, בתום שנה באופוזיציה, הוא לא קידם את הנושא. נוסף על כך שלא אימץ את המלצות הוועדות שהקים בעבר, הוא גם לא יישם את החלטת ממשלת השינוי מיולי 2021, שאישרה מדיניות לאומית לקידום הבינה המלאכותית.

ההחלטה כללה הקצאת 550 מיליון שקל למימון תשתיות, מחקר ורגולציה, אך בפועל רק חלק קטן מהתקציב הועבר, ותוכנית הרגולציה טרם הושלמה עד היום.

ישראל, שהייתה יכולה להוביל את תחום הבינה המלאכותית בעולם, מוצאת את עצמה מדשדשת מאחור – ללא אסטרטגיה ברורה וללא מחויבות ממשלתית אמיתית

בהמשך להחלטת ממשלת השינוי, אישרה ממשלת נתניהו בפברואר 2023 "פעימה שנייה" להמרצת תוכנית הבינה המלאכותית, שהתמקדה בפיתוח, מחקר והטמעת AI במשרדים ממשלתיים. במסגרת ההחלטה, אושר תקציב של 500 מיליון שקל לתוכנית.

עם זאת, בפועל, רק בספטמבר 2024 – באיחור של יותר משנה וחצי מאז החלטת הממשלה – נחתם הסכם השותפים לפעימה זו, שיחול על השנים 2024–2027.

"יוצא אפוא כי כשש שנים לאחר שהתקבלה החלטת ראש הממשלה, ולמרות העובדה שטכנולוגיית הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מהיר בזירה הבינלאומית, לא קיימת בישראל אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח, והממשלה לא אישרה תוכנית אב כוללת ומפורטת ליישום.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"אישור הממשלה של תוכניות בתחום לאורך השנים התבצע בפעימות, מימושן איטי, חסר ואינו עומד בלוחות הזמנים שנקבעו", קבע אנגלמן.

ואם לא די בכך, נתניהו לא דאג עד היום לאשר בממשלתו אפילו את הבסיס ההכרחי לפעילות הבינה המלאכותית בישראל – עקרונות המדיניות, הרגולציה והאתיקה בתחום, שנוסחו על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יחד עם משרד המשפטים.

ואם יש לקח אחד מהסיפור הזה, הרי שהוא פשוט: בינה מלאכותית אולי יכולה לכתוב נאומים ולהנדס מציאות, אבל היא עדיין לא יכולה להסתיר מחדלים של ראש ממשלה

וכך, בין נאום סוער מעל דוכן הכנסת לנסיעת "דאווין" ברכב הסייברטראק של מאסק, נתניהו ממשיך לשחק את התפקיד הראשי בדרמה פוליטית שבה המציאות אינה אלא תפאורה נוחה. בעודו מציג חזות של מנהיג הפועל להוביל את ישראל לעידן הבינה המלאכותית, המספרים והעובדות מציירים תמונה שונה לחלוטין – תמונה של הזנחה, דחיות והחמצת הזדמנויות היסטוריות.

ישראל, שהייתה יכולה להוביל את תחום הבינה המלאכותית בעולם, מוצאת את עצמה מדשדשת מאחור – ללא אסטרטגיה ברורה וללא מחויבות ממשלתית אמיתית. ואם יש לקח אחד מהסיפור הזה, הרי שהוא פשוט: בינה מלאכותית אולי יכולה לכתוב נאומים ולהנדס מציאות מדומה, אבל היא עדיין לא יכולה להסתיר מחדלים של ראש ממשלה.