בספטמבר 2006 היה נשיא המדינה דאז משה קצב נתון תחת חקירה פלילית. עוד בטרם הסתיימה חקירתו ולפני שהיועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז החליט להעמידו לדין באשמת אונס, יצרה חקירתו מצב מביך עבור מערכת המשפט.
אהרן ברק בדיוק סיים 11 שנות כהונה כנשיא בית המשפט העליון. על קצב הופעל לחץ כבד לצאת לנבצרות בת יממה אחת, על מנת לאפשר לממלאת מקום נשיא המדינה, יו"ר הכנסת דליה איציק, לקיים את טקס השבעתה של השופטת דורית ביניש לנשיאת העליון החדשה.
קצב נכנע ללחצים, ואולם שבועיים לאחר מכן, כאשר התעורר צורך להשביע את השופט אליעזר ריבלין למשנה לנשיאה, הוא סירב לצאת לנבצרות שנייה. טקס ההשבעה של ריבלין נערך על ידי קצב עצמו, באווירה מביכה, בטרקלין הקטן הצמוד ללשכתו של קצב בבית הנשיא, בנוכחות קומץ מצומצם של בעלי תפקידים.
כאשר התעורר צורך להשביע את השופט אליעזר ריבלין למשנה לנשיאה, קצב סירב לצאת לנבצרות שנייה. טקס ההשבעה של ריבלין נערך על ידי קצב עצמו, באווירה מביכה, בטרקלין הקטן הצמוד ללשכתו בבית הנשיא
שר המשפטים באותה עת, מאיר שטרית, התאמץ קצת יותר מדי לשדר עסקים כרגיל: "הייתי פה בטקסי השבעת שופטים רבים בעבר", אמר, "נדמה לי שהאירוע הזה הוא אירוע אחד נוסף – כהרגלו".
סאגת מינויו של השופט יצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון אמורה להגיע הערב לסיומה – אם לא יהיו הפתעות מרעישות של הרגע האחרון – עם השבעתו בטקס שיתקיים במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג.
המבוכה הפעם לא מגיעה מכיוון נשיא המדינה, שישתתף בטקס, אלא דווקא מכיוון בעלי התפקידים האחרים שבחרו להחרימו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה הודיעו כי לא יתייצבו למעמד.
מהלכם מיועד כמובן ללבות את אש חילוקי הדעות סביב מינויו של עמית, ולשוות לאירוע כולו נופך של מינוי הנעשה בגניבה, ללא לגיטימציה וללא הסכמה רחבה.
"אינני יכול להתעלם מהליך הבחירה העקום מיסודו שהתקיים בעניין שלכבודו הטקס, מהרמיסה של שר המשפטים, ומאמות המידה הכפולות המקילות מאוד שהחילה מערכת המשפט על עצמה ואנשיה", כתב אוחנה – מי שוועדת חקירה ממלכתית מצאה אותו בלתי ראוי לכהן כשר נוכח אחריותו הישירה לאסון מירון – במכתב שמוען לבית הנשיא בשבוע שעבר.
האמת היא שנתניהו ושותפיו עשו טובה גדולה ליצחק עמית. היעדרותו הצפויה של ראש הממשלה מטקס השבעתו של נשיא בית המשפט העליון היא אמנם חריגה מכללי הפרוטוקול הנוהגים בעניין השבעתם של נשיאי העליון, אך בנסיבות הנוכחיות זו היעדרות מתחייבת.
היעדרותו הצפויה של ראש הממשלה מטקס השבעתו של נשיא בית המשפט העליון היא אמנם חריגה מכללי הפרוטוקול הנוהגים בעניין השבעתם של נשיאי העליון, אך בנסיבות הנוכחיות זו היעדרות מתחייבת
במעין הפוך-על-הפוך, נתניהו אמר אמת כשהסביר את היעדרותו מהטקס בניגוד העניינים שהוא מצוי בו, כנאשם שמשפטו עודנו מתנהל.
נתניהו חושב אולי שהוא נותן גיבוי למתקפותיו של שר המשפטים לוין על עמית, אך למעשה הוא נוקט צעד נכון במישור הציבורי: אין זה ראוי שראש ממשלה, הנאשם בעבירות חמורות של שחיתות שלטונית, יתחכך בטקסים חגיגיים עם שופטים בכלל, ועם נשיא העליון בפרט.
אין להוציא מכלל אפשרות שבמהלך כהונתו של עמית כנשיא יגיע תיק נתניהו לערעור בבית המשפט העליון. עמית עוד עשוי לשבת בראש ההרכב שידון בערעור, וזאת בנוסף לתפקיד השמור לנשיא העליון למנות את חבריה של ועדת חקירה ממלכתית, שתקום אם וכאשר. בריא ונכון יותר לקיים כאן הפרדה מלאה בין הרשויות.
אין להוציא מכלל אפשרות שבמהלך כהונתו של עמית כנשיא יגיע תיק נתניהו לערעור בבית המשפט העליון. עמית עוד עשוי לשבת בראש ההרכב שידון בערעור
בינתיים, הרכב של שופטי בג"ץ דחה השבוע את העתירה שהגיש ארגון הימין "לביא" נגד מינויו של עמית לנשיא העליון. עצם ההחלטה לדחות את העתירה, שכוונה נגד הוועדה לבחירת שופטים, אינה מפתיעה כשלעצמה.
אך השופט אלכס שטיין, שכתב את פסק הדין שעליו חתמו השופטים עופר גרוסקופף וחאלד כבוב, הפתיע כשכלל בפסק הדין מעין מניפסט על עידן הפוסט-אמת שבו אנו מצויים – והשפעתו על השיח סביב מערכת המשפט.
שטיין, הנוהג בדרך כלל לקמץ במילים שאינן נוגעות ישירות לסוגיות המשפטיות שעל הפרק, כתב:
"קשה להפריז בחשיבותו של אמון הציבור בשופטיו ובמערכת המשפט בכללותה. בהקשר זה, חשוב להיות מודעים לכך שלצד הביקורת ההוגנת והראויה – זאת שמחייבת את מערכת המשפט לבחון ולטייב את דרכיה – חלק מהפרסומים אודות פועלם והתנהלותם של שופטים, אשר מתפרסמים ברבים וכלי התקשורת וברשתות החברתיות, מכילים בתוכם טענות סרק ובדיות וכן דיווחים שמעוותים את האמור בפסקי דין ובהחלטות של בתי המשפט, מחמת שגגה או בכוונת מכוון".
דבריו של שטיין נראים כמהדהדים משהו מהטקסט המונומנטלי שכתב השופט אדמונד לוי בפברואר 2008, במסגרת פסק הדין שניתן בעתירות נגד עסקת הטיעון של משה קצב:
"במציאות של ריבוי אמונות ודעות, פרסום שמעוות את החלטתו או את פסק דינו של שופט או שופטת, מתקבל לעתים בציבור כאמת לאמיתה; וכך הוא גם לגבי פרסום בלתי מחמיא אודות התנהלותו של שופט. כל אלה פוגעים באמון הציבור במערכת המשפט ללא הצדקה".
שטיין טרח להבהיר כי אין מדובר בהרהורים כלליים, אלא במסקנות העולות מהטיפול התקשורתי שלו זכה השופט יצחק עמית בשבועות האחרונים ערב מינויו לנשיא העליון.
![הפרסום "ידיעות אחרונות" עם החשיפה על השופט יצחק עמית, 13 בינואר 2025](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/01/GhH7SAOXIAAe5eC-1024x640.jpg "הפרסום "ידיעות אחרונות" עם החשיפה על השופט יצחק עמית, 13 בינואר 2025")
"הציבור הכללי נחשף למנות גדושות של פרסומים שליליים אודות השופט עמית", כתב שטיין, "מבלי שראה במו עיניו את המענה המפורט שנתן לכל פרסום ופרסום. חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה בנדון אף היא נפרסה בפני הוועדה לבחירת שופטים. הציבור מוזמן לעיין בכל אלה ללא מתווכי מידע, כדי לגבש עמדה מושכלת בנוגע להחלטת המינוי".
"הציבור הכללי נחשף למנות גדושות של פרסומים שליליים אודות השופט עמית", כתב שטיין, "מבלי שראה במו עיניו את המענה המפורט שנתן לכל פרסום ופרסום"
כמו במקרים שונים בעבר, גם הפעם לימדו השופטים את העותרים שיעור מאלף: כיצד להשתמש בצעד שנועד בעיקרו להתנגח עם השופט עמית ולתמוך במאמציו של לוין לגרוע מהלגיטימיות של מינוי עמית לנשיא, על מנת להעמיד את מאמצי ההחרבה שלהם באור הנכון.
כל זה יהיה החל מהערב – ככל הנראה – בבחינת מים מתחת לגשר. ממחר ייכנס יצחק עמית רשמית לתפקידו הנשיא ה-14 של בית המשפט העליון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ההגנה הכי טובה היא ההתקפה. מי שבחר לכתוב את המאמר הזה כבר גילה איפה הוא עומד במפה הפוליטית. הכתיבה שלו היא פשוט שפיכת גם ועלילה שרצה בגורמי השמאל , עד כה לא הוכחתם שום דבר בקשר לשוחד ממש כלום. שופכים את דמו כבר 8 שנים ובנס הוא מתפקד עם המשימות הכבדות והרבות . לעומת זאת השופט עמית שנחשד בעבירות של ניגוד אינטרסים ובחור טוהר בכל מה שהעלו כנגדו זוכה להגנה ולהצדקה בדברים שכל אזרח היה משלם בקנסות או במאסר