מפלגת הליכוד שומרת על יציבות בסקרים, אך המאבקים הפנימיים בין בכירי המפלגה מעידים על תחושת בחירות מתקרבות. על פי מרבית הסקרים הפוליטיים האחרונים, הליכוד זוכה ל־21–22 מנדטים. בסקר שפורסם בעיתון "מעריב" לפני מספר ימים, זכתה מפלגתו העתידית של נפתלי בנט ב־24 מנדטים, בעוד הליכוד נותר עם 21 – ממצא נדיר שבו הליכוד אינו המפלגה הגדולה ביותר.

מנגד, בסקר של ערוץ 12, הליכוד קיבל 25 מנדטים, ובתרחיש שבו בנט מתמודד – שני הצדדים זכו ל־23 מנדטים. למרות שנה וחצי של מלחמה קשה, אובדן 800 לוחמים ומשבר כלכלי ובינלאומי עמוק, כ־800 אלף ישראלים, כפי שהם מיוצגים בסקרים, ממשיכים להביע אמון בליכוד ובראש הממשלה בנימין נתניהו.

ההתכתשויות האחרונות בליכוד כבר אינן מופנות כלפי השמאל, אלא מתמקדות במאבקים פנימיים מביכים בצמרת המפלגה. אתמול (שני) תקף השר דוד אמסלם מעל בימת הכנסת את שר הביטחון ישראל כ"ץ, שבשלב זה בכלל לא טרח להשיב לאמסלם.

לא מדובר בוויכוח עקרוני על סוגיות מהותיות כמו גיוס חרדים או אסטרטגיה ביטחונית, אלא בעימות אישי שמקורו בנושא אחד בלבד – ג'ובים, הנושא היחידי שמעסיק את אמסלם

לא מדובר בוויכוח עקרוני על סוגיות מהותיות כמו גיוס חרדים או אסטרטגיה ביטחונית, אלא בעימות אישי שמקורו בנושא אחד בלבד – ג'ובים, הנושא היחידי שמעסיק את אמסלם.

מה עומד בבסיס הביקורת של אמסלם נגד כ"ץ? שר הביטחון אינו ממהר למנות את השר והשגריר לשעבר, גלעד ארדן, לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית, שנותר פנוי מאז סיום כהונתו של עמיר פרץ לפני מספר חודשים.

תשמעו סיפור –
סגרתי עם שר הביטחון הקודם שגלעד ארדן ימונה ליו"ר התעשייה האווירית.
זה אושר וסוכם עם ראש הממשלה בעצמו!
עבר ועדה, אישורים, הכל.
ואז בא אדון שר הביטחון החדש ישראל כ"ץ, עושה רק חשבונות פוליטיים קטנים ומנסה להצר את צעדיו של גלעד ארדן, המועמד הנכון והראוי לתפקיד יו"ר… pic.twitter.com/trvIHtqVzF

— דודי אמסלם ???????? (@dudiamsalem) February 24, 2025

עבור אמסלם, השיקול המרכזי הוא דירוג המתמודדים בפריימריז שנערכו באוגוסט 2022: כ"ץ דורג במקום ה־11, בעוד שאמסלם, שקיבל כ־8,000 קולות יותר, דורג במקום הרביעי. מבחינתו, מדובר בעובדה מהותית, המחייבת להזכיר זאת בנאום ומעניקה לו, לשיטתו, השפעה רבה יותר על קבלת ההחלטות.

אחרי הכול, אמסלם שאף להתמנות ליו"ר הכנסת ה־25, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו העדיף למנות לתפקיד את ח"כ אמיר אוחנה, שדורג חמישי בפריימריז. אמסלם נאלץ להסתפק בשורת תארים ריקים מתוכן: שר לשיתוף פעולה אזורי, שר במשרד המשפטים ושר המקשר בין הממשלה לכנסת.

הנאום שנשא אמסלם במליאה חשף עד כמה איבדו בכירי הליכוד את תחושת הבושה. "עד שאנחנו מצליחים להביא מועמד שלנו לתפקיד מסוים, אתה עוצר את זה במשך שלושה חודשים?" זעם אמסלם מעל הדוכן

כפיצוי, נתניהו העניק לו "צ'ופר" נוסף – את ראשות רשות החברות הממשלתיות. אלא שכעת מתברר שגם התפקיד הזה נטול סמכויות מהותיות: אמסלם, שאמור לפקח על החברות הממשלתיות, אינו מוסמך למנות את יו"ר התעשייה האווירית, והסמכות לכך שמורה בלעדית לשר הביטחון.

הנאום שנשא אמסלם במליאה חשף עד כמה איבדו בכירי הליכוד את תחושת הבושה. "עד שאנחנו מצליחים להביא מועמד שלנו לתפקיד מסוים, אחרי שפוסלים לנו את זה בנבחרות כאלה ואחרות, אתה עוצר את זה במשך שלושה חודשים?" זעם אמסלם מעל הדוכן. מבחינתו, העיקר הוא "המועמד משלנו".

גלעד ארדן בירושלים, 31 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

תסכול נוסף שהעלה אמסלם נגע למינוי בדירקטוריון "רפאל". הוא מחה על כך ש"הג'וב" לא הוענק לבת של יהושע מצא, מבלי לציין את שמה. מדובר ברו"ח אסתי מצא־רום, מנהלת מנוסה, שמונתה לתפקיד ב־2021 בעת שכיהנו בני גנץ כשר הביטחון ואביגדור ליברמן כשר האוצר.

כהונתה פקעה באוקטובר 2024, עוד לפני שמונה כ"ץ לשר הביטחון, אך מבחינת אמסלם – הפרטים הללו אינם רלוונטיים. העיקר בעיניו הוא "הבת של".

המקרה של דירקטוריון "רפאל" מחדד את הביקורת על מינויים פוליטיים: בראש הדירקטוריון עומד השר לשעבר יובל שטייניץ, ולצידו הדירקטורים מיכל עבאדי־בויאנג'ו, מאיר בן שבת והרופא המנתח האישי של ראש הממשלה נתניהו, פרופסור אלון פיקרסקי.

המקרה של דירקטוריון "רפאל" מחדד את הביקורת על מינויים פוליטיים: בראש הדירקטוריון עומד השר לשעבר שטייניץ, ולצידו הדירקטורים עבאדי־בויאנג'ו, בן שבת והרופא המנתח האישי של נתניהו

בעוד לשניים מהדירקטורים ניסיון רלוונטי בתחום הביטחוני והניהולי, נותרת השאלה – מה לכירורג בכיר מהדסה עין כרם ולמערכות נשק מתקדמות?

"רוצים 'דיפ סטייט' שמאמין בעמדות שלנו"

ה"מחאה" של אמסלם על סיום כהונתה של מצא־רום קיבלה גוון אישי וצבעוני, אף שכ"ץ כלל לא היה זה שהדיח אותה מהדירקטוריון. במתקפה חריפה, תקף אמסלם את כ"ץ במילים קשות: "אותו יהושע מצא, שהיית מצחצח לו את הנעליים, בשר מבשרה של מפלגת חירות – לא הליכוד. אתה פשוט בושה וחרפה. למה, אתה מפחד שגלעד ארדן יהיה יותר פופולרי ממך?"

שר הביטחון ישראל כ"ץ בכנסת, 16 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בהמשך, הרחיב אמסלם את הביקורת וטען כי בתוך הליכוד יש מי שפועלים נגד האינטרסים של המפלגה: "יש אנשים בליכוד שחולים במחלה אוטואימונית, שמחסלים את הגוף שלהם במקום לחזק אותו. אנחנו רוצים משילות, רוצים 'דיפ סטייט' שמאמין בעמדות שלנו. מה כל חטאו של ארדן? הוא היה 20 שנה שר בממשלת ישראל, הלך לאו"ם למלא תפקיד ולכבד אותנו, את הליכוד".

ובכן, זו מהותו של אמסלם – הוא שואף ל'דיפ סטייט' משלו. אך גם כשהדירקטוריון של "רפאל" כבר מורכב מאנשיו, זה לא מספיק עבורו. תמיד צריך עוד.

"יש אנשים בליכוד שחולים במחלה אוטואימונית, שמחסלים את הגוף שלהם במקום לחזק אותו. אנחנו רוצים משילות, רוצים 'דיפ סטייט' שמאמין בעמדות שלנו"

במקביל לעימותים הפנימיים בליכוד, מתפתח בימים האחרונים ציר מריבה נוסף. בעוד נתניהו תכנן לזמן פגישה מרובעת עם שר התקשורת שלמה קרעי, יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן ויו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ, הקדימו השניים הראשונים את המאורעות ופתחו בעימות מתוקשר.

מי שחשב שהוויכוח נסוב סביב סיוע למפונים, מימון שיקום חבל תקומה או מצבם של תושבי קריית שמונה, הגליל העליון והגולן — התבדה. קרעי וביטן מתנצחים על חקיקה שתאפשר שליטה על התקשורת. קרעי מבקש לקדם חוק שיאפשר השתלטות על תאגיד "כאן" ולקדם במהירות את חוק הרייטינג, בעוד שביטן, במסגרת ועדת הכלכלה, הביע התנגדות וטען כי מדובר בחוקים מיותרים ומזיקים.

צפיתי לזה שקרעי יתקוף את נושא המשפט למרות שאין כל קשר בין זה ובין סוגיות התקשורת. הוא יורד מתחת לחגורה כאחרוני אנשי השמאל. אני חוזר ואומר, הוא לא עושה דבר, זורה חול בעיני מתפקדי הליכוד היקרים לי (בניגוד אליו אני ליכונדניק שורשי), מנהל הכל בשביל יחסי ציבור ומציע לו שוב שיתפטר

— דוד ביטן (@davidbitan) February 24, 2025

התוצאה: קרעי מציע להקים ועדה אד הוק בכנסת ה־25, שתעקוף את סמכותו של ביטן. כדי להצדיק את המהלך, המטיר קרעי שלל האשמות: "הציבור חייב לדעת שביטן הציע למנות את חנן מלצר (!) ליו"ר מועצת התאגיד. אתם מבינים?" כתב בהודעה לעיתונות, והותיר את הציבור תוהה מה בדיוק הבעיה במינוי שופט עליון לשעבר.

בהמשך האשים את ביטן כי הוא "מועל באמון ציבור הבוחרים הענק שלנו", כאילו רק לו שמורה הזכות לייצג את 100 אלף מתפקדי הליכוד — והכל כנראה בגלל שקרעי דורג במקום ה־12 בפריימריז, בעוד ביטן הסתפק במקום ה־14. טוב שעדיין לא שלף את דירוגי הליכודיאדה כדי לחזק את עמדתו.

בהמשך האשים קרעי את ביטן כי הוא "מועל באמון ציבור הבוחרים הענק שלנו" – והכל כנראה בגלל שהוא דורג במקום ה־12 בפריימריז. טוב שעדיין לא שלף את דירוגי הליכודיאדה כדי לחזק את עמדתו

אם לא די בעימותים הפנימיים בליכוד, גם ראשי רשויות מהדרום – המזוהים ברובם עם הליכוד ומפלגות ימין אחרות – נזרקו אתמול מוועדת הכלכלה בראשות ביטן. הראשון שהוצא מהדיון היה איתמר רביבו, ראש מועצה אזורית חוף אשקלון, המזוהה עם הימין.

בעקבותיו עזבו בזעם גם תמיר עידאן, חבר ליכוד וראש מועצה אזורית שדות נגב, ואלון דוידי, ראש עיריית שדרות, לשעבר חבר ליכוד שעבר לימינה של נפתלי בנט, עזב בטריקת דלת – וחזר לסביבת הליכוד.

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן בדיון על הפרטת תאגיד השידור הציבורי, 18 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הפעם, בניגוד לוויכוחים הקולניים בין חברי הכנסת והשרים, מדובר היה במחלוקת עקרונית: ראשי הרשויות דרשו תקציבי שיקום לתושביהם. רביבו התלונן במהלך הדיון על קיצוץ בתקציבי פרויקט "תקומה" לשיקום יישובי עוטף עזה. לדבריו, נתיבות ואופקים צפויות לספוג קיצוץ של כ־1.3 מיליארד שקל, ובמקביל כל תקציב "תקומה" יעמוד בפני קיצוץ רוחבי ממשלתי של 5%.

"יישובי תקומה אינם הקופה הקטנה של מדינת ישראל", זעק רביבו בישיבת הוועדה. "אמרו לנו, 'אתם גרים במקום בטוח' – והפקירו אותנו. אני לא אמור להוציא שקל מהמועצה, צריך להוסיף תקציב ל'תקומה' במקום לקחת ממנה. עבדו עלינו כשסיפרו לנו שיש 19 מיליארד שקל. כל הזמן לוקחים מהם".

הפעם, בניגוד לוויכוחים הקולניים בין חברי הכנסת והשרים, מדובר היה במחלוקת עקרונית: ראשי הרשויות דרשו תקציבי שיקום לתושביהם. רביבו התלונן במהלך הדיון על קיצוץ בתקציבי פרויקט "תקומה"

אגב, המריבות בין הליכוד לראשי הרשויות המזוהים עם המפלגה אינן תופעה חדשה. לאורך השנים, ראשי עיריית שדרות לא היססו להתעמת עם בכירי הליכוד, ולעיתים אף באופן פומבי. גם תמיר עידאן איים לעזוב את המפלגה לאחר אירועי 7 באוקטובר, אך כמו רבים לפניו, שב לבסוף לכור מחצבתו.

לרשימת העימותים הפנימיים בליכוד ניתן להוסיף גם את הריב הפומבי מלפני שבועיים בין יעקב ברדוגו, מקורבו של ראש הממשלה, לבין בכירי המפלגה יריב לוין, מיקי זוהר ושלמה קרעי. גם במקרה הזה, המחלוקת נסובה סביב חלוקת נכסים תקשורתיים, מינויים פוליטיים, תקציבים והרבה גאוותנות.

יעקב ברדוגו ובנימין נתניהו בוועידת ערוץ 14 בירושלים. 23 באוקטובר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם רצף המריבות הפומביות הללו מעיד על התפרקות פנימית בליכוד? ספק גדול. ייתכן שהעימותים משקפים דווקא תסיסה גוברת בשטח והתכוננות אפשרית למערכת בחירות נוספת.