"ברומו של עולם" – זו הייתה תגובתו של ניר ברקת לשאלתו של חיים לוינסון בתוכנית "אופירה ולוינסון" בערוץ 12, כאשר נשאל אילו דברים חשובים יותר העסיקו אותו מאשר צפייה בריאיון עם שורד השבי אלי שרעבי.

ברקת יכול היה להשיב בפשטות כי לא צפה בריאיון אך יעשה זאת בקרוב. במקום זאת, בחר ברקת – כמעט באינסטינקט – להסביר כי הוא עוסק בימים אלה בעניינים חשובים יותר במסגרת תפקידו כשר, אפילו יותר מצפייה במסמך אנושי מזעזע, שהוא אחד האחראים לו.

גם אם יתנצל שוב ושוב, לא ניתן למחוק את העובדה שמדובר בדפוס פעולה חוזר. אלא שהפעם, לרוע מזלו, הוא עשה זאת בנושא הלא נכון.

ה"אקטיביזם" המזויף של ברקת

ברקת מתהדר בתפקידו כשר הכלכלה, אך כאשר בוחנים את הישגיו, מגלים בעיקר הצהרות ריקות. בעוד שמחירי הדיור, המזון והארנונה נוסקים, הוא לא רק נמנע מלפעול להורדת יוקר המחיה – אלא אף תרם להחמרתו.

ברקת תמך בתקציב הכולל העלאת מע"מ, גזירות על הכיס של כולנו והתייקרויות במגוון תחומים, אך מנגד לא דאג לבצע את המינימום הנדרש מתפקידו. אף רפורמה או סעיף משמעותי למאבק ביוקר המחיה לא נכללו בתקציב.

אם תשאלו את ברקת, הוא יספר שלא חדל מלעסוק בנושאים חשובים בתחום – אך רובם מסתכמים בגימיקים חסרי משמעות. דוגמה בולטת לכך היא חוק "המדבקות השחורות", המחייב חברות שהעלו מחירים במהלך המלחמה לסמן את מוצריהן. בפועל, מדובר בחוק חסר שיניים, שנראה יותר בדיחה ויראלית מאשר כפתרון אמיתי ליוקר המחיה.

אפילו מהלכים שברקת דאג להציג בכותרות בומבסטיות, כמו קידום החוק לפירוק היבואנים הגדולים, נזנחו ברגע שההתעניינות התקשורתית בהם דעכה. החלטות "דרמטיות" שקיבל התאדו כלא היו

אפילו מהלכים שברקת דאג להציג בכותרות בומבסטיות, כמו קידום החוק לפירוק היבואנים הגדולים, נזנחו ברגע שההתעניינות התקשורתית בהם דעכה. החלטות "דרמטיות" שקיבל התאדו כלא היו. כך למשל, מי עוד זוכר את הכרזתו על פיטורי ראש רשות התחרות, מיכל כהן? ההצהרה ניתנה לפני כמעט שנתיים, אך בפועל – דבר כמעט לא השתנה מאז.

"התעסקתי בדברים חשובים יותר"

המקרה של אלי שרעבי חשף עד כמה עמוק הבור שאליו שקע ברקת. שרעבי – גיבור שעד לא מזמן נדמה היה כי קיים רק בסרטים – שרד כמעט 500 ימים בשבי חמאס, חזר מהגיהינום כדי לספר לעם ישראל על הזוועות שעבר, וגייס את שארית כוחותיו כדי להיאבק על השבת החטופים הנותרים.

ובכל זאת, התגובה האוטומטית של ברקת, כשנשאל מדוע לא צפה בראיון עמו, הייתה: "התעסקתי בדברים חשובים יותר".

"לא אכפת לך מהמכות שאתה חוטף, ואתה חוטף מכות ושוברים לי צלעות. לא אכפת לי, תן לי עוד חצי פיתה": יותר מהמכות, העינויים והתנאים הסניטריים הנוראיים, אלי שרעבי מתאר חודשים ארוכים של רעב כבד, שמכלה את הגוף. הנה הקטע מהתוכנית ששידרנו הערב: pic.twitter.com/r4KWu4Bsnr

— עובדה (@Uvda_tweet) February 27, 2025

ברקת סירב לומר בשידור מהם אותם "דברים חשובים יותר" שעסק בהם באותו הזמן. אם לשפוט על פי עברו, ניתן להניח שהוא לא כינס בשעת שידור הריאיון את ראשי המשק לדיון חירום על יוקר המחיה. הוא גם לא זימן את עובדי משרדו ללשכתו בלילה הקר לצורך גיבוש נוסח סופי לחוק לפירוק המונופולים והיבואנים הגדולים.

בדפיו ברשתות החברתיות, שבהם הוא מקפיד ליחצ"ן כל צעד – בין אם "ברומו של עולם" ובין אם בתחתיתו – מצוינת פגישה שקיים עם שר העבודה של הודו במהלך ביקורו שם. הבעיה היא שהפגישה נערכה יותר משבועיים לפני הריאיון עם שרעבי. בכלל, מבט בפרסומיו של ברקת מעלה תהייה האם הוא משמש יותר כשר החוץ מאשר כשר הכלכלה.

אם לשפוט על פי עברו, ניתן להניח שהוא לא כינס בשעת שידור הריאיון את ראשי המשק לדיון חירום על יוקר המחיה. הוא גם לא זימן את עובדי משרדו ללשכתו בלילה הקר לצורך גיבוש נוסח סופי לחוק לפירוק המונופולים

למוחרת כבר התנצל ברקת וטען שלא היה מרוכז בשאלה שנשאל בריאיון – מה שמעורר תמיהה גדולה עוד יותר. האם סתם שיקר כשאמר שעסק בדברים חשובים יותר? אפשרות כזו דווקא מתיישבת היטב עם דפוס ההתנהלות שלו כשר הכלכלה בשנתיים האחרונות.

להשתחוות ל"מנהיג העליון"

בתחילת הקדנציה ניסה ברקת לבדל את עצמו מעט משרי הליכוד האחרים. הוא ביקש להיות "ליכוד אחר" – לא עוד שותף עיוור במעגל המעריצים של בנימין נתניהו, אלא פוליטיקאי עצמאי העוסק בעשייה למען הציבור.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה ניר ברקת בכנסת, 23 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בפועל, כל מה שעשה היה לתחזק תדמית ללא כיסוי. וכשהבין שגם זה לא עובד, לא נותר לו אלא לשוב לחיק "המנהיג העליון" – כינוי המאפיין שליטים במשטרים דיקטטוריים, שאותו ניכס לנתניהו באותו ריאיון מפורסם ב"אופירה ולוינסון".

מי שמכיר את ברקת לא הופתע מהתבטאותו בנוגע לאי צפייתו בראיון עם שרעבי. אלא שהפעם זו הייתה אמירה אחת יותר מדי. הפעם הוא נגע בפצע לאומי פתוח ומדמם – והצליח להקפיץ את כולם.