יום אחד קיבלה ענת, שגרה במרכז הרצליה, מסרון מוזר מהעירייה. "זה התחיל כמו הודעה חגיגית", היא אומרת, "האח הידד, עברתם לדיגיטלי". אבל המשפט הבא הסגיר את הכיוון.
"יש לכם פחות פסולת נייר ולכן בשבוע הבא נאסוף את הפחים הכחולים ומעכשיו יהיו בעיר פחים למחזור נייר רק בנקודות מרכזיות", נכתב בהודעה. "והם עשו בדיוק מה שאמרו", אומרת ענת. "בתוך 10 ימים אספו את כל הפחים הכחולים מהבניינים. נשארו רק כתומים וירוקים".
אז מה עושים עם פסולת הנייר?
"נייר זה כבד, אף אחד לא לוקח אותו למחזור. אצלנו בבניין כל הנייר נזרק לפח, או לפח הכתום. אני רואה הרבה ניירות בפח הכתום, הכול מעורבב. העירייה לקחה אותנו 20 שנה לאחור, וזו עירייה שאמורה להיות ליברלית ומודעת".
"נייר זה כבד, אף אחד לא לוקח אותו למחזור. אני רואה הרבה ניירות בפח הכתום, הכול מעורבב. העירייה לקחה אותנו 20 שנה לאחור, וזו עירייה שאמורה להיות ליברלית ומודעת"
הרצליה לא לבד. גם בעפולה התושבים נדהמו לקבל הודעה מהעירייה על סוף עידן הפחים הכחולים, ואכן כעבור מספר ימים הם סולקו מהרחובות. כשפנו לעירייה וביקשו הסברים, נענו שמחזור הנייר ישוב כשיוקם בעיר מרכז מחזור חדש. ומתי זה יקרה? כרגע אין לוח זמנים.
רשויות רבות נוספות שוקלות בימים אלה את דרכן בתחום מחזור הנייר, ביניהן אפרת ותל אביב, ואם לא תהיה הפתעה הפחים הכחולים יהפכו בזמן הקרוב לפריט ארכיוני ברחובות ישראל.
מחזור הנייר היה במשך שנים זרם פסולת חזק, יציב וכלכלי, עוד מימי מכלי האצירה שהציבה האגודה למען החייל, אבל לפעמים החגיגה נגמרת, וזה קורה עכשיו.
העובדה שסר חינו של מחזור הנייר בעיני העיריות נגזרת משינויים טקטוניים שעוברים על תחום הפסולת. בעולם הגדול, מחירי הנייר הממוחזר נעים בין חוסר יציבות למגמת ירידה, אולי בהשפעת תהליכי הדיגיטציה המואצים של תחומים רבים בחיינו. כשהערך של חומר הגלם יורד, הכדאיות של תהליך האיסוף והמחזור פוחתת.
בזירה הישראלית, תחום מחזור הנייר עבר התכווצות חדה שיש המכנים אותה מונופוליזציה. ציון דרך קריטי נרשם כשתאגיד הענק "ורידיס" רכש את "נייר חדרה" ו"אמניר" והפך ל"אינפיניה" – מפלצת רב ראשית שעוסקת גם באיסוף נייר ובמחזורו וגם בהטמנת פסולת.
בזירה הישראלית, תחום מחזור הנייר עבר התכווצות חדה שיש המכנים אותה מונופוליזציה. ציון דרך קריטי נרשם כשתאגיד הענק "ורידיס" רכש את "נייר חדרה" ו"אמניר" והפך ל"אינפיניה"
אם פעם הנייר נאסף מרחבי הארץ על ידי 6-8 חברות שמכרו אותו למפעל "נייר חדרה", שם המכונות העצומות (הגדולה שבהן בממדים של מגדל עזריאלי) לעסו אותו והפכו אותו לנייר טואלט ושלל מוצרים אחרים, היום השוק נשלט כמעט לחלוטין על ידי שתי חברות איסוף – "אינפיניה" ו"ק.מ.מ." – שמתנהלות כמעט בלי תחרות.
בשעתו, גורמים בתחום התריעו שהמצב הזה יביא להעלאות מחירים, ו"כמה מפתיע שזה באמת קורה", אומר בציניות אחד מהם.
התוצאה היא שקבלני האיסוף מעלים מחירים, ועיריות שמגיעות לנקודות יציאה מהחוזה – כמו הרצליה – מחליטות לחתוך.
"נחסוך לקופת העירייה מאות אלפי שקלים", בישר ראש עיריית הרצליה יריב פישר לתושביו כשהחליט לסלק את הפחים הכחולים מהרחובות, ובמקביל שיגר מכתב לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, בו ציין את הסיבות העיקריות למהלך:
"מיעוט קבלנים בתחום איסוף הנייר מוביל לעלויות גבוהות ומקשה על עריכת מכרזים תחרותיים; המחירים עלו משמעותית בשנה האחרונה; חוסר כדאיות כלכלית שבא לידי ביטוי במגמת ירידה במחזור נייר אל מול עלויות פינוי שעולות מידי שנה".
"זה עולה להם יותר כסף אז הם מפסיקים את זה", אומר עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת בארגון "אדם, טבע ודין". "מעבר לירידה בערך של הנייר המשומש, ל'ורידיס' יש גם אתרי הטמנה גדולים והם יודעים שאם הנייר לא יגיע אליהם למפעל בחדרה, הוא יגיע לאתר הטמנה שבו העירייה משלמת לפי טון. הם מרוויחים בכל מקרה".
אז מה הפתרון?
"לשבור את הקרטל. זה כל הסיפור".
"בשבועות האחרונים זה תפס תאוצה", מאשר אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה. "זרם הנייר היה מאז ומתמיד הזרם המוביל במחזור, הוא נפרד, נקי, יש מפעל בארץ שמקבל אותו, ממש אידיליה של עולם המחזור, אבל בתקופה האחרונה אנחנו מקבלים פניות מעוד ועוד רשויות שמתחילות לשאול שאלות. אנחנו לא יכולים להישאר אדישים לדיווחים של הרשויות שהמחירים מאוד עלו".
"בתקופה האחרונה אנחנו מקבלים פניות מעוד ועוד רשויות שמתחילות לשאול שאלות. אנחנו לא יכולים להישאר אדישים לדיווחים של הרשויות שהמחירים מאוד עלו"
לדברי עמיחי, חלק מהבעיה נעוץ בכך שתחום מחזור הנייר לא מעוגן בחקיקה: "לפח הכתום יש חוק. הרשות המקומית חייבת להתקשר בחוזה עם תאגיד איסוף ומחזור. לכחול אין חוק. ומאז ומתמיד הכלכלה עבדה, וכשדברים עובדים לא צריך לגעת בהם עם חקיקה".
אבל עכשיו הם מפסיקים לעבוד, אז למה לא לייצר חקיקה?
"אני לא פוסל את העניין. כשמתחיל להיווצר כשל שוק, קודם כל בודקים מה הבעיה – ואם בסוף הפתרון הוא חקיקה, אז יכול להיות שנגיע לזה. אבל אתה יודע מה זה אומר לחוקק חוק בישראל".
"כשמתחיל להיווצר כשל שוק, קודם כל בודקים מה הבעיה – ואם בסוף הפתרון הוא חקיקה, אז יכול להיות שנגיע לזה. אבל אתה יודע מה זה אומר לחוקק חוק בישראל"
בהתחשב בכך שתחום הפסולת בישראל הוא מחדל מתמשך, ושישראל נמצאת בפיגור עצום אחרי היקפי המחזור במדינות המפותחות, הקריסה של מערך איסוף הנייר היא חדשות רעות במיוחד. או כמו שאמר השבוע גורם בענף הפסולת, "הדבר היחיד שעוד עבד בתחום הזה נופל עכשיו. אנחנו קרובים מאוד למצב של הנפת דגל לבן".
התושבים מהשורה, שלא בקיאים בנעשה מאחורי הקלעים של עולם הפסולת, מתקשים להשלים עם השינוי, וגם לא מתרשמים מהניסיון של העירייה לטעון שמדובר בשדרוג של איכות החיים בגלל ש"תנועת משאיות המחזור שעברו מבית לבית יצרו הפרעה לתנועה, רעש ופגיעה באיכות האוויר", כפי שציינה עיריית הרצליה בהודעה לתושבים.
"זה גרם לבלגן שלם פה בעיר", אומר אורי, תושב הרצליה, "ההחלטה הזו נפלה כרעם ביום בהיר. לא ראינו את זה בא. גם אם ההחלטה נכונה מבחינה כלכלית, הביצוע שלה בעייתי. יום אחד מקבלים סמס שאפשר להביא את הנייר לעמדות איסוף מרכזיות.
"לי יש מזל שלא רחוק מהבית שלי יש עמדות כאלה, אבל חברים שלי משכונת גליל ים, למשל, מספרים שיש אצלם אפס פחים כחולים והם זורקים את כל הנייר לפח רגיל. אצלנו בשכונה התחילו לדווח בווטסאפ איפה יש פח כחול פנוי. כל מי שמוצא פח כזה מצלם ושולח מיקום".
בחיפוש אחר פתרונות, יש עיריות שהציעו לאחד בין הפח הכחול לכתום. במשרד להגנת הסביבה לא מתלהבים מזה, אבל מתקשים להציע פתרונות אפקטיביים ונראה שמשלימים עם העובדה שגם אם הפחים הכחולים לא ייעלמו לחלוטין – הם בהחלט ידוללו.
"אני לא יודע אם פח כחול ליד כל בית זה הדבר הכי יעיל", אומר אלעד עמיחי, "אבל מה שבטוח זה שהדבר הכי גרוע זה להפסיק. אנחנו קוראים לרשויות לא להפסיק, ולשבת ולחשוב מה הדבר הכי נכון לעשות.
"אני לא יודע אם פח כחול ליד כל בית זה הדבר הכי יעיל, אבל מה שבטוח זה שהדבר הכי גרוע זה להפסיק. אנחנו קוראים לרשויות לא להפסיק, ולחשוב מה הדבר הכי נכון לעשות"
"אנחנו לא מתנערים מאחריות, אבל הרשויות המקומיות צריכות להיות יותר אקטיביות. אולי לשנות את המערך, אולי להתייעל. אנחנו מתחייבים להיכנס לעובי הקורה, אנחנו מסייעים לרשויות עם מימון מרכזי מחזור ומכלי אצירה. אין מודל אחד, יש כל מיני מודלים, צריך לעבור רשות רשות ולבחון מה ניתן לעשות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובושה וחרפה. בלי מחשבה . כל הקרטונים . זרוקים ברחובות.והפחים מלאים. . והפחים הגדולים חוסמים מעברים ברחוב ומכערים את הרחוב. מעניין מה עשו עם מאות נפחים שאספו. רואים שהעירייה פועלת עם אנשים חסרי ידע טירונים. ומבסבזת כספים על דברים חסרי ערך. הכל זיקוקים וצלצולים