JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פרופ' נסים בן דוד וזהר דביר: משפחות מעוטות ילדים ניחנות בחוסן אישי גבוה יותר | זמן ישראל

משפחות מעוטות ילדים ניחנות בחוסן אישי גבוה יותר

מודיעין, אילוסטרציה (צילום: יוסי אלוני, פלאש90)
יוסי אלוני, פלאש90
מודיעין, אילוסטרציה

היכולת לשפר את חסינות היישוב תלויה בעיקר ביכולת לשנות את הרכב האוכלוסייה בו, ולאו דווקא לעודדו על ידי העברת משאבים גדולה יותר אליו על ידי הממשלה. ההשקעה הממשלתית צריכה להיעשות באמצעות השקעת משאבים לעידוד מעבר של אוכלוסייה, שמאפייניה מגבירים את חסינות היישוב, ובראשן משפחות צעירות וקטנות עם 1-2 ילדים לכל היותר.

*  *  *

מלחמת חרבות ברזל גרמה לפגיעה קשה במורל, בתחושת הביטחון, ביציבות הכלכלית וביציבות הנפשית של רבים מתושבי ישראל. אין ספק שהמלחמה היא מהאירועים הקשים שנחוו בישראל מיום היווסדה.

מלחמת חרבות ברזל גרמה לפגיעה קשה במורל, בתחושת הביטחון, ביציבות הכלכלית וביציבות הנפשית של רבים מתושבי ישראל. אין ספק שהמלחמה היא מהאירועים הקשים שנחוו בישראל מיום היווסדה

גישת "הציפיות המסתגלות" מלמדת אותנו שגם בעתיד צפויים אירועי לחימה נוספים ומשברים אחרים דוגמת מגפת הקורונה, רעידות אדמה ושריפות ענק. בהסתמך על ניסיון העבר ניתן להעריך שלא יהיה ניתן למנוע את המשברים הצפויים בעתיד, אבל ראוי להתכונן למשברים אלו באופן המיטבי. לשם כך עלינו לפעול ולהשקיע אמצעים ומאמצים לשיפור היכולת להשתקם במהירות ממשבר ולהגביר את החוסן של התושבים ואת החוסן של הישובים ושל המדינה כולה.

כדי לפעול להגברת החוסן נדרש לזהות את רמת החוסן ברמת המדינה, ברמת היישוב וברמת התושב/ת הבודד. בישראל נערכו מספר מחקרים שניסו להעריך את רמת החוסן ואת המשתנים המשפיעים על החוסן. עם זאת, עד לאחרונה לא נערכו מחקרים מקיפים דיים שמאפשרים לזהות כל יישוב בהתאם לרמת חוסנו.

במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי של המכללה האקדמית גליל מערבי בהשתתפות אנשי אקדמיה בכירים מדיסציפלינות שונות, לצד שישה ניצבים בדימוס, פרסמנו בימים אלו מחקר מקיף בו דירגנו את 255 היישובים הגדולים בישראל בהתאם לרמת חוסנם.

כמו כן, דירגנו את רמות החוסן במגזר הערבי לעומת היהודי ביישובים צמודי גדר לעומת אזורים אחרים, וכן בחתכים רבים אחרים וכן זיהינו את הקשר של משתנים כמו שכר, השכלה, מצב משפחתי, מספר ילדים, וכן משתנים רבים אחרים לבין רמת החוסן ביישוב.

במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי, בהשתתפות בכירי אקדמיה מדיסציפלינות שונות, לצד 6 ניצבים בדימוס, פורסם בימים אלו מחקר מקיף בו דורגו 255 היישובים הגדולים בישראל בהתאם לרמת חוסנם

במחקר נבנה מודל באמצעותו הוגדרה רמת החוסן של הישובים, שלגביהם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת נתונים על מאפיינים שונים של היישוב ותושביו. הגדרת החוסן נשענה על השינוי שחל ברמת החוזק של כל יישוב עקב המשבר ועל היכולת להתאושש ולחזור לרמת החוזק שהייתה טרום המשבר.

חשוב להדגיש שקיים הבדל משמעותי בין המונח "חוזק" לבין המונח "חוסן". להבדיל מחוזק סוציואקונומי שמייצג רמת יכולת נתונה בתחומי הכלכלה, הרווחה, החינוך ובתחומים רבים אחרים ביישוב, שנמדד בעיקר בהשוואה ליישובים אחרים, הרי שרמת חוסן מבטאת בעיקר את מידת העמידות והיכולת להתאושש ולהשתקם ממשבר.

וכדי לדרג יישובים על פי רמת חוסנם, נדרש לזהות משבר שפגע בכלל היישובים ולבחון את מידת ההתאוששות של כל יישוב מן המשבר. במחקר המדובר נבחר משבר הקורונה, כאירוע שמידת ההתאוששות ממנו תיתן אינדיקציה לרמת חוסן צופת פני עתיד ביכולת של כל יישוב להתאושש ממשברים גדולים, בדומה למשבר המלחמה הנוכחי.

מאחר שהקורונה הכתה בכל היישובים בישראל, בשונה לדוגמה ממלחמות, או אסונות טבע המכים בדרך כלל בחלק מהאזורים במידה שונה מאשר באזורים אחרים, הרי שמדידת החוסן לגבי כל יישוב מייצגת את יכולת ההתאוששות ממשבר שהיכה באופן דומה. לכן גם ניתן לדרג את היישובים על פי מידת התאוששותם מהאירוע הדומה שהיכה בהם.

במסגרת העבודה נאספו מתוך פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים שפורסמו לגבי 255 יישובים בישראל בכל אחת מהשנים 2019, 2020, 2021 ו-2022, ולגבי כל יישוב חושב על בסיס נתוני היישוב מדד המייצג את רמת החולשה של היישוב. מדד זה שיקלל את עשרות המשתנים היישוביים ואיפשר לבנות מדד חולשה לכל אחת מהשנים 2019-2022.

להבדיל מ"חוזק" סוציואקונומי, שמייצג רמת יכולת נתונה בתחומי כלכלה, רווחה, חינוך וכולי ביישוב, ונמדד בעיקר בהשוואה ליישובים אחרים – רמת "חוסן" מבטאת בעיקר את מידת העמידות והיכולת להשתקם ממשבר

כזכור, מגפת הקורונה החלה בישראל בחודש מרץ 2020 ונמשכה עד לחודש אוגוסט 2022, ולכן השינויים שחלו במדד החולשה בכל יישוב בשנים 2020, 2021 ו-2022 יכולים לבטא את תגובת היישוב למגפה. באמצעות זיהוי יכולת ההתאוששות על פי מדדים אלו, ניתן לדרג את היישובים על פי מידת חוסנם ויכולתם להשתקם מהמשבר חסר התקדים בהיקפו במלחמה הנוכחית.

במסגרת המודל שניבנה, יצאנו מנקודת הנחה ששיעור השינוי הממוצע במדד החולשה של כל יישוב בשנות המגפה יכול לבטא את מידת חוסנו, כאשר בנוסף לכך בחנו גם את שיעור השינוי שחל במדד החולשה בשנת 2021 לעומת שנת 2019.

היישובים השונים בישראל דורגו על פי רמת חוסנם וכן נבדק המתאם שבין רמת החוסן ביישובים השונים לבין משתנים מסבירים רבים הקשורים ליישוב. כמו כן, הושוותה רמת החוסן של יישובים גדולים ליישובים קטנים יותר, יישובים יהודיים לעומת ערביים, יישובים ביהודה ושומרון, יישובי המרכז לעומת יישובי הצפון והדרום וכן בחתכים אחרים.

ממצאי הדו"ח מעידים, כי מקרב הערים שאוכלוסייתם גדולה מ-50 אלף תושבים, היישוב החזק ביותר וכן החסין ביותר הינו מודיעין-מכבים-רעות. ביישובים שבהם יותר מ-50 אלף תושבים, נמצא שקיים מתאם חיובי בין רמת החולשה של היישוב לבין רמת החוסן שלו.

מהדו"ח עולה כי מהערים שאוכלוסייתם גדולה מ-50 אלף תושבים, היישוב החזק והחסין ביותר הוא מודיעין-מכבים-רעות. ביישובים עם מעל 50 אלף תושבים, נמצא מתאם חיובי בין רמת חולשת היישוב לרמת חוסנו

לגבי כלל היישובים מצאנו שרמת החוסן הממוצעת ביישובים שבהם רמות השכר הן בתחום  8000-10000 גבוהה מזו של יישובים בעלי רמות שכר אחרות. עם זאת, לא ניתן לזהות באופן עקבי קשר ישר או הפוך בין רמת השכר הממוצע ביישוב לבין רמת החוסן. כמו כן, לא נמצא קשר ברור בין הדירוג הסוציו-כלכלי של היישוב לבין רמת החוסן.

בנוסף, באופן מפתיע נמצא קשר שלילי בין שיעור בעלי התואר הראשון ביישוב לבין החוסן של היישוב, למעט בתחום שבו שיעור האקדמיים נע בין עשרה לשלושים אחוזים, שם עלייה בשיעורם מלווה בעליית רמת החוסן.

עוד עולה מהממצאים כי קיימת עלייה ברמת החוסן ביישובים שבהם אחוז גבוה יותר של משפחות עם 1-2 ילדים ביישוב, ומנגד נמצא שרמת החוסן יורדת עם עליית שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה ביישוב.

כמו כן, הממצאים העלו כי רמת החוסן ביישובים גדולים גבוהה מזו שביישובים קטנים מאוד, ונמצא באופן ברור שהחוסן ביישובים הערביים גדול בהרבה מזה שביישובים היהודיים.

עוד זיהינו קשר בין מיקומם הגאוגרפי של היישובים לבין חוסנם, ועל פי ממצאינו חוסנם של היישובים היהודיים ביהודה ושומרון, וכי חוסנם של היישובים הערביים בדרום הינו הנמוך ביותר.

עוד עולה מהממצאים כי קיימת עלייה ברמת החוסן ביישובים שבהם אחוז גבוה יותר של משפחות עם 1-2 ילדים ביישוב, ומנגד נמצא שרמת החוסן יורדת עם עליית שיעור הריבוי הטבעי של האוכלוסייה ביישוב

לגבי יתר היישובים החוסן הגבוה ביותר בסדר עולה הינו ביישובים היהודיים במרכז, ביישובים היהודיים בצפון, ביישובים הדרוזיים, ביישובים הערביים בצפון וביישובים הערביים במרכז שבהם הוא הגבוה ביותר.

עוד נמצא שחוסנם של יישובים יהודיים סמוכי גדר בצפון גבוה בממוצע מזה של כלל היישובים היהודיים, בעוד שחוסנם של היישובים היהודיים סמוכי הגדר בדרום נמוך מזה של כלל היישובים היהודיים בישראל.

לפיכך, כדי לחזק את העמידות של מדינת ישראל ותושביה בפני משברים התוקפים אותה בתדירות גבוהה, נדרשת מדיניות מכוונת להגברת החוסן. במסגרתה יש להקצות משאבים ולנתבם באופן שיאפשר לטפל בחוליות החלשות יותר, ובהקשר של עבודה זו לטפל ביישובים שחסינותם נמוכה במיוחד.

כמו כן, הממצאים מצביעים על כך שמשאבים אלו צריכים להיות מופנים בממדים גדולים יותר לטיפול בהגדלת החוסן ביישובים ביהודה ושומרון וליישובים יהודיים וערביים בדרום.

עוד משתמע מן המחקר, שהחוסן גבוה יותר ביישובים גדולים בהם יש שיעור גבוה של משפחות עם 1-2 ילדים, בהם השכר הממוצע הינו בתחום 8,000-10,000 שקלים, ואשר יש בהם שיעור בעלי תואר ראשון – נמוך משלושים אחוזים.

נקודה אחרונה למחשבה – יישובים חזקים אינם בהכרח יישובים חסינים, ולכן היכולת לשפר את חסינות היישוב תלויה ביכולת לשנות את הרכב האוכלוסייה בו, ולאו דווקא לעודדו על ידי העברת משאבים גדולה יותר אליו על ידי הממשלה.

יישובים חזקים אינם בהכרח יישובים חסינים, ולכן היכולת לשפר את חסינות היישוב תלויה ביכולת לשנות את הרכב האוכלוסייה בו, ולאו דווקא לעודדו על ידי העברת משאבים גדולה יותר אליו על ידי הממשלה

ההשקעה הממשלתית צריכה להיעשות באמצעות השקעת משאבים לעידוד מעבר של אוכלוסייה שמאפייניה מגבירים את חסינות היישוב, ונראה שאוכלוסייה זו הינה בעיקר משפחות צעירות וקטנות עם 1-2 ילדים שמאפייניהן הנוספים עשויים להיות מתואמים עם המשתנים, שנמצאו ביישובים היותר חסינים בישראל.

פרופ' נסים בן דוד הוא נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, ויו"ר מכוני המחקר לביטחון האישי וחוסן קהילתי ולחקר המדיניות הכללית בישראל - הפועלים במכללה. הוא כלכלן בכיר, שימש בתפקידים ניהוליים בסקטור הבנקאי, העסקי והציבורי. בנוסף, היה חבר בוועדה למינוי פרופסורים בתחום מדעי החברה במל"ג.

ניצב בדימוס זהר דביר כיהן בעבר כסמפכ"ל משטרת ישראל, מפקד הימ"מ ומפקד מחוז צפון במשטרה. משמש כחוקר ויו"ר משותף במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי. דביר מכהן כמנכ"ל חברת "תור" הפועלת בתחום הביטחון בזירה הבינלאומית. בוגר תואר שני בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מחקר פח . החוסן בישובים ביהודה ושומרון נמוך????? 30 שנות אינתיפדה והתנכלות ערבית ממשלתית לתושבים והם רק מתרבים זה חוסן נמוך??? תן הגדרות מדוייקות מה הוא חוסן מבחינתך. אחוז המטופלים אצל ... המשך קריאה

מחקר פח . החוסן בישובים ביהודה ושומרון נמוך????? 30 שנות אינתיפדה והתנכלות ערבית ממשלתית לתושבים והם רק מתרבים זה חוסן נמוך??? תן הגדרות מדוייקות מה הוא חוסן מבחינתך. אחוז המטופלים אצל פסיכולוג? אחוז החרדתיים? אחוז העוזבים את הארץ? מחקר פח כבר אמרתי….
ולגבי מספר הילדים . ידוע כבר שבמשפחות גדולות . הילדים יודעים הרבה יותר טוב להתמודד עם סיטואציות חברתיות . לנווט נכון להסתדר לבד . לפתח עצמאות מאשר במשפחות עם שני ילדים וכלב. זה מהמפורסמות . אבל מה לא כותבים כדי לאשש אג'נדה רקובה.. פרופ' למדעי הרוח ?

לפוסט המלא עוד 1,234 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 30 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מלחמת האזרחים של גולי איראן

קונגרס חירות איראן (IFC) התכנס לאחרונה בלונדון במטרה ליצור חזית אחידה נגד ממשל האייתוללות, אך נתקל באלימות מצד תומכי השאה לשעבר שהולכים ומקצינים ● כעת, חברי הארגון מנסים לנווט בין פלגים מסוכסכים, להקים "ממשלה" חלופית, לשמור על מרחק בטוח מישראל ולזכות באמונו של העם האיראני בדרך להפלת המשטר

לכתבה המלאה עוד 2,328 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
בֶּן גְּבִיר 303

הגיע הזמן שפוליטיקאים יפסיקו להישאל אם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם המפלגות הערביות ויעומתו עם השאלה הקיומית החשובה באמת: האם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם איתמר בן גביר

לכתבה המלאה עוד 835 מילים

משחק סימולציה - מבט השוואתי בין סיום מלחמת העולם השנייה להיום

ה-8 במאי שחל החודש עורר בי מחשבה מטרידה, שנולדה מתוך סימולציה דמיונית שגוללתי בתודעתי. במבט השוואתי בין אתמול להיום, אני תוהה כיצד היו נראים פני הדברים אילו המציאות ששררה אז הייתה מתרחשת בתוך האקלים הפוליטי והבינלאומי של ימינו.

במילים אחרות, מה היה עולה בגורל ההיסטוריה אילו התחביר המדיני הנוכחי היה מתקיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בארה"ב בפרט. להלן המשחק.

מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,048 מילים
אמיר בן-דוד

התסבוכת הפלילית של רומן גופמן

מסמך הראיות שהגישה היועמ"שית לבג"ץ מוכיח מעבר לכל ספק כי המועמד לראשות המוסד שיקר בפרשת הפעלתו של אורי אלמקייס - ומניח תשתית מספקת לחקירה פלילית על שיבוש מהלכי משפט ● הנזק שגופמן גרם חמור לא פחות - ואולי אף יותר - מהנזק שגרמה הפצ"רית לשעבר ● גורלו לא צריך להיות לא שונה מגורלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים ו-1 תגובות

באינדונזיה בוחנים בביקורתיות את פעלתנות נשיאם בזירה הגלובלית

מימיו הראשונים כנשיא אינדונזיה באוקטובר 2024, היה ברור כי גולת הכותרת של כהונת פרבואו סוביאנטו תהייה במגרש של מדיניות החוץ. ואכן הוא מתבלט מאז כמי שמוביל ומנווט בנחישות מדיניות המכוונת לשדרג מעמד ארצו בזירה הבינלאומית, ולא פחות – למצב עצמו כמנהיג בולט בה.

כל זאת בגישה מובהקת של דיפלומטיה פרסונלית, הכוללת מסעות רבים בעולם, מפגשים עם דמויות מפתח במרחב הגלובלי, בראש ובראשונה מפגשים עם מנהיגי מעצמות העל, וכן פרופיל נוכחות גבוה בבמות בינלאומיות, שם הם מציג לא פעם ראייה אסטרטגית סדורה.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,243 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

למקרה שפיספסת

נתניהו רוצה ניצחון מוחלט על רשימת הליכוד לכנסת

הפחד מנציגי המחוזות העלה אצל נתניהו רעיון ישן של הקמת ועדה מסדרת שתקבע את הרכב הרשימה לכנסת ● בפגישה בלשכתו הוא עשה "כיפה אדומה" לשרים הבכירים כשהביא ראשי ערים שדרשו להעניק לו שליטה כמעט מוחלטת באמצעות שריונים ● הבכירים שחוששים לאבד את כוחם מתנגדים בתוקף, אבל נראה שבסוף ראש הממשלה יכופף שוב את המפלגה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 774 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

רוב המצביעים - ואפילו בגוש הקואליציה - מתנגדים לישיבה עם המפלגות החרדיות

גם מצביעי הימין מאבדים סבלנות כלפי השותפות עם ש"ס ויהדות התורה, כאשר רוב בוחרי עוצמה יהודית והציונות הדתית מתנגדים לקואליציה איתן - כך עולה מסקר חדש שערך יוסי טאטיקה ● במקביל, מגמת ההתחזקות של איזנקוט נמשכת ומפלגת ישר מזנקת לשיא של 18 מנדטים ● ואילו איחוד אפשרי של המפלגות הערביות עלול לטרוף שוב את הקלפים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 503 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

עיניים עצומות לרווחה

ריאיון טענה מפוקפקת של תקיפה מינית באמצעות כלב אפשרה לישראלים לפטור בשאט נפש את תחקיר "הניו יורק טיימס" על אלימות מינית נגד אסירים פלסטינים ● עו"ד שרי בשי, מנכ"לית הוועד נגד עינויים - ומי שסיפקה לכתב העיתון חלק מהעדויות - עומדת מאחורי הטענות הקשות ומסבירה מה קרה לנו מאז השבעה באוקטובר ● "אין תרבות שמענה, יש כוח שמענה. וכשנותנים לאנשים כוח בלתי מרוסן, הם תמיד ינצלו אותו לרעה"

לכתבה המלאה עוד 4,124 מילים

גפני גילה את הפמיניזם כשצריך להציל את הפטור מגיוס

חוק המעונות הוא לא מאבק על נשים חרדיות אלא עוד פרק במלחמת ההתשה של המפלגות החרדיות נגד שירות ושוויון ● גפני עטף את פטור הגיוס באריזה פמיניסטית, יהדות התורה השתמשה בוועדת חקירה ממלכתית כקלף מיקוח, והליכוד שוב הוכיח שאין לו קו אדום כשמדובר בהישרדות הקואליציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 688 מילים

מלכודת הדבש האיראנית

המשטר באיראן לא נפל ולא השתנה: הוא נותר כוחני ותאב נקם ● חילופי האש במפרץ בוחנים את גבולות הפסקת האש, אבל המטרה המיידית של טהרן היא כסף: לנצל את רצונו של טראמפ בשקט עד אחרי המונדיאל כדי לשחרר מיליארדים מוקפאים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 693 מילים ו-1 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שנ"צ במושב האחורי לא יפיל את נתניהו

תיעוד הקמפיין של גדי איזנקוט ב"עובדה" היה ההפך מסרט מלחמה: שיוט אגבי ונינוח ברכב ממפגש למפגש, והירדמות קצרה בתווך, במושב האחורי ● הכריזמה הדובית של איזנקוט מוסמסה לגמרי ● אולי זה מספיק כדי להפוך לראש ממשלה, אבל הרושם הוא שחסר כאן קרב: חזרה מיוזעת מיום ארוך של התחככות, צרידות חרוכה ממאמץ בלתי פוסק לשכנע אנשים, תחושה שמישהו נלחם על זה באמת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 858 מילים

המל"ל כיבה את נורת האזהרה הירוקה

פרישת המל"ל מעיסוק במשבר האקלים מחזירה את ישראל לימים שבהם העיסוק בנושא נתפס כפריבילגיה של מחבקי עצים ● זה לא רק מיושן, אלא מנותק מהמציאות שבה מתקיים קשר הדוק בין שינויי האקלים לביטחון הלאומי ● הפתאומיות והשרירותיות של המהלך מעוררות חשש שמדובר בחלק מרוח התקופה: הרוח הטראמפיסטית המנשבת במסדרונות הממשל הישראלי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,262 מילים

בג"ץ נתן לוועדת גרוניס סולם, והיא בחרה להישאר על העץ

המערכה על מינויו של אלוף רומן גופמן לראשות המוסד כבר אינה מתנהלת רק בין העותרים לנתניהו, אלא בין שופטי בג"ץ לוועדת גרוניס עצמה ● אחרי שהוועדה התבצרה בעמדתה וזיכתה את גופמן מכל דופי, שופטי בג"ץ יתקשו להימנע מהכרעה ישירה בשאלת טוהר המידות שלו ובגורל המינוי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים

הרב לנדו קבר את חוק הפטור והותיר את נתניהו בהלם

אנשי ראש הממשלה היו בטוחים שהצליחו לגבש רוב שיאשר את חוק ההשתמטות ויבטיח את שלמות הקואליציה ● אבל אז הגיע מנהיג הליטאים, הדהים את הח"כים החרדים, והטיל וטו שריסק אלפי שעות של תרגילים פוליטיים ● נתניהו מבועת מהאפשרות שהברית תתפרק לקראת הבחירות, אבל ההחלטה של הרב לנדו מעידה שגם ראש הממשלה כבר לא שולט באירוע ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,052 מילים ו-1 תגובות

במזה"ת החדש, הבלוקצ'יין ניצח את הסנקציות

איראן גובה דמי מעבר לא חוקיים במצר הורמוז בהיקף של מיליארדים, ועוקפת את הסנקציות שהוטלו עליה באמצעות תשתית פיננסית פרטית הקשורה בטבורה לצמרת הממשל האמריקאי ולכלכלת ארה"ב בכללותה ● הממשל והרשויות בארה"ב פועלים מול התופעה בשני קולות מנוגדים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,143 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.