היכולת לשפר את חסינות היישוב תלויה בעיקר ביכולת לשנות את הרכב האוכלוסייה בו, ולאו דווקא לעודדו על ידי העברת משאבים גדולה יותר אליו על ידי הממשלה. ההשקעה הממשלתית צריכה להיעשות באמצעות השקעת משאבים לעידוד מעבר של אוכלוסייה, שמאפייניה מגבירים את חסינות היישוב, ובראשן משפחות צעירות וקטנות עם 1-2 ילדים לכל היותר.

*  *  *

מלחמת חרבות ברזל גרמה לפגיעה קשה במורל, בתחושת הביטחון, ביציבות הכלכלית וביציבות הנפשית של רבים מתושבי ישראל. אין ספק שהמלחמה היא מהאירועים הקשים שנחוו בישראל מיום היווסדה.

פרופ' נסים בן דוד הוא נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי, ויו"ר מכוני המחקר לביטחון האישי וחוסן קהילתי ולחקר המדיניות הכללית בישראל - הפועלים במכללה. הוא כלכלן בכיר, שימש בתפקידים ניהוליים בסקטור הבנקאי, העסקי והציבורי. בנוסף, היה חבר בוועדה למינוי פרופסורים בתחום מדעי החברה במל"ג.

ניצב בדימוס זהר דביר כיהן בעבר כסמפכ"ל משטרת ישראל, מפקד הימ"מ ומפקד מחוז צפון במשטרה. משמש כחוקר ויו"ר משותף במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי. דביר מכהן כמנכ"ל חברת "תור" הפועלת בתחום הביטחון בזירה הבינלאומית. בוגר תואר שני בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת תל אביב.

זאת אולי שאלת השאלות עבור פרשן פוליטי בישראל: מהו הרגע השפל ביותר של בנימין נתניהו? מהו המעשה ומהי האמירה שמזקקים את השפלות באופן הכי מובהק? לא פשוט בכלל.

כי כאשר ניגשים למלאכת הערכת רגעי השפל, נתקלים בסבך מורכב. המשוואה חייבת להביא בחשבון לא רק מה נעשה או נאמר, אלא גם למה, מתי, למי, באילו נסיבות ותחת אילו לחצים. האם היה זה תכנון קר, פעולה אימפולסיבית או מעשה אידאולוגי? גם ההקשר חשוב — שמא היה האדם בעמדת כוח או תחת איום? פעל לבד או כחלק ממערכת? יש לשקול את היקף הנזק, מידת הפרת האמון, וההשלכות ארוכות הטווח. האם מדובר היה במעשה פומבי או פרטי, האם הייתה חרטה, האם היו לו חלופות?

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

המשבר סביב פיטורי ראש שב"כ רונן בר, התערבות בית המשפט העליון בהחלטה זו, והצהרת ראש הממשלה כי לא יכבד את פסיקת בית המשפט, אינם בגדר סכסוך פוליטי רגיל. משבר זה מייצג ביטוי חמור של תופעה מדאיגה, שניתן להשוות להפרעה אוטואימונית – כאשר הדמוקרטיה תוקפת את מנגנוני ההגנה של עצמה.

בדומה למערכת החיסון של הגוף, דמוקרטיה בריאה מסתמכת על "מערכת חיסון" של מוסדות וארגונים המזהים איומים ומגנים על המערכת כולה. בתנאים רגילים, מוסדות כמו שב"כ מתפקדים כחלק ממערכת חיסון זו, מזהים איומים על הביטחון הלאומי ורווחת אזרחיה. אבל כאשר ההנהגה הפוליטית מפטרת ראשי ביטחון בגלל הבעת הערכות לא רצויות, הדמוקרטיה למעשה תוקפת את "תאי החיסון" שלה עצמה.

שגית אלקובי פישמן היא דוקטורנטית בחוג לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן; חוקרת את האופנים בהם מתפתחים נרטיבים בסביבות שיתופיות ודיגיטליות והשלכותיהם על זהויות קולקטיביות מתהוות, בדגש על אירועים בעלי השפעה גלובלית.

איך לענות לילד בגיל הגן או בית ספר יסודי, האומר שהוא מפחד שגם בו יפגעו?

כאשר ילד בגיל הגן או בית הספר היסודי אומר שהוא מפחד שיחטפו אותו או יפגעו בו, תגובתנו כהורים צריכה להיות רגישה ומותאמת לצרכיו הרגשיים. חשוב להבין שתחושות הפחד שלו אמיתיות ומבוססות על מידע שהוא שמע או חווה בסביבה שלו. התפקיד שלנו הוא להעניק לו תחושת ביטחון מבלי לבטל את רגשותיו.

ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן וראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה למנהל. מחברת הספרים "עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו"כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי" בהוצאת מטר.