בספטמבר האחרון, שבוע אחרי הבחירות, נפגש בניו יורק נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עם שר החוץ ישראל כ"ץ. שניהם שהו בעיר לרגל עצרת האו"ם השנתית. הפגישה הייתה קצרה ועניינית.

"תגיד לי", התעניין הנשיא אצל כ"ץ. "נתתי לכם שתי מתנות בתקופה האחרונה. האחת זו השגרירות בירושלים. השנייה היא הכרת הריבונות ברמת הגולן. מה יותר חשוב?"

"תגיד לי", התעניין הנשיא אצל כ"ץ. "נתתי לכם שתי מתנות בתקופה האחרונה: השגרירות בירושלים והכרת הריבונות ברמת הגולן. מה יותר חשוב?" כ"ץ ענה ללא היסוס. "ירושלים, בוודאי, אדוני הנשיא"

כ"ץ ענה ללא היסוס. "ירושלים, בוודאי, אדוני הנשיא", הוא אמר לטראמפ. "רמת הגולן זה חשוב, אבל להכרה בריבונות הישראלית והיהודית בירושלים יש משמעות היסטורית ודתית".

טראמפ אהב את התשובה. "יהיו עוד", הוא רמז וביקש למסור דרישת שלום לנתניהו.

את המתנה הנוספת החליט טראמפ להעניק אתמול באמצעות ההודעה של שר החוץ מייק פומפיאו, לפיה ההתנחלויות אינן מנוגדות לחוק הבינלאומי. ההודעה הדרמטית, גם היא בעלת משמעות היסטורית ודתית, הפתיעה את ראשי המדינה לא בגלל התוכן. בגלל העיתוי.

ישראל כ"ץ בעצרת האו"ם ב-26 בספטמבר 2019 (צילום: AP Photo/Frank Franklin II)

ב-12 באוגוסט נחשף בזמן ישראל כי הנשיא טראמפ עשוי להכיר בחוק הישראלי על היישובים היהודיים לקראת הבחירות. ראש הממשלה נתניהו עבד על הנוסחה הזו במרץ מול הממשל האמריקאי, וקיבל איתות חיובי, אבל טראמפ החליט לעכב את ההודעה. בלשכת ראש הממשלה הכחישו אז את הפרסום. "הידיעה לא נכונה", טענו אז.

העבודה מול האמריקנים  הניבה כמה הצהרות חשובות בשנה האחרונה. בפברואר האחרון אמר נתניהו כי הוא מנהל שיח עם ארצות הברית "על החלת סיפוח חלקים ביהודה ושומרון". השגריר דיוויד פרידמן אמר ביוני כי "נגלה הבנה אם ישראל תשמור בידיה חלקים מיהודה ושומרון", והשליח ג'ייסון גרינבלט גיבה את הדברים.

גורם בכיר בלשכת נתניהו אמר באוגוסט לזמן ישראל: "עד הבחירות משהו יקרה. הנשיא טראמפ יחזור על ההצהרות של פרידמן וגרינבלט בקולו.  זה עשוי להיות דרמטי". לפני הבחירות האחרונות ביקר ראש הממשלה נתניהו באפרת והודיע שאף יישוב לא ייעקר לעולם. הוא חזר על ההבטחה גם כאשר ביקר בבית אל, אחרי הפיגוע שבו נרצח החייל דביר שורק, תושב עופרה.

בנימין נתניהו מבקר באפרת, ב-31 ביולי 2019 (צילום: Gershon Elinson/Flash90)

ובכל זאת, העיתוי הפתיע את הגורמים המדיניים הבכירים ביותר בישראל. הסיבה היא השדרים האחרונים שהגיעו לירושלים מהבית הלבן, לפיהם הנשיא טראמפ מאוכזב עד מאד מנתניהו ורואה בו מנהיג חלש שלא מצליח להקים ממשלה מזה זמן ארוך. "לפעמים נראה לנו שנמאס לו מאיתנו, שהוא מרים ידיים", אמר לי רק שלשום מקור בכיר.

דווקא משום כך, ההודעה אתמול התקבלה בהתלהבות יוצאת דופן בלשכת ראש הממשלה ובקרב כל בכירי הימין, מול ההסתייגות בקרב גורמי שמאל וגינויים חריפים בעולם הערבי ובקרב הפלסטינים.

"העם היהודי אינו זר ביהודה ושומרון. ההודעה מתקנת עוול היסטורי", אמר ראש הממשלה והודה לטראמפ. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הוסיף כי "זהו ניצחון ישראלי מובהק על ה-BDS וצעד לפני החלת ריבונות". גם השרים כ"ץ, אמרי אוחנה, גלעד ארדן ובצלאל סמוטריץ', כמו גם בכיר כחול-לבן משה יעלון, פרסמו תגובות דומות.

לנתניהו יש סיבה מיוחדת לשמוח. הוא קיבל את המתנה בעיתוי רגיש, כאשר הוא נלחם על חייו הפוליטיים, ומנסה למנוע בכל כוחו הקמת ממשלת מיעוט משמאל, אמיתית או דמיונית. הגינויים של יו"ר המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ ושל חברי הכנסת הערבים, שטענו גם אתמול כי ההתנחלויות הן מכשול לשלום, רק יסייעו לנתניהו במסע הדה-לגיטימציה שהוא עושה בימים אלה לשמאל ולרשימה המשותפת.

הגינויים של יו"ר המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ ושל חברי הכנסת הערבים, שטענו גם אתמול כי ההתנחלויות הן מכשול לשלום, רק יסייעו לנתניהו במסע הדה-לגיטימציה שהוא עושה בימים אלה לשמאל ולרשימה המשותפת

מה יקרה עכשיו בשטח? היישובים ביהודה ושומרון אינם נמצאים תחת ריבונות ישראל, וחוקים ישראלים רבים עדיין אינם חלים על השטח. במהלך השנים האחרונות נעשו צעדים רבים לקראת הסיפוח של היישובים, אבל שום דבר ממשי לא קרה. בדצמבר 2017 קיבל מרכז הליכוד החלטה על החלת הריבונות ביהודה ושומרון, אבל ההחלטה כמובן לא יושמה.

ההצהרה האמריקאית מאתמול מזרזת את החלת הריבונות על ההתנחלויות בשטחים. פירוש הדבר הוא שאין שום הבדל בין הרצליה ובית אל, חיפה וקרית ארבע. כולם יהיו תחת ריבונות ישראלית ומי שרוצה לפנות אותם יצטרך להעביר חוקים בכנסת ברוב גדול פלוס משאל עם.

רבים בימין מבקשים להחיל את הריבונות על כל יהודה ושומרון אבל נתניהו נרתע לפי שעה מהמהלך הזה. הוא מכיר היטב את הבעיה הדמוגרפית, את התשלום שכרוך בכיבוש השטח מחדש והוא ער לתגובות מן העולם. השאיפה של ראש הממשלה היא לצלם את המצב הנוכחי ולקוות שהפלסטינים יכירו בכך שהם מנהלים מדינה-מינוס.

בחודשים האחרונים נתניהו שינה גם את הרטוריקה ואת מילון המונחים. הוא לא מדבר יותר על הגדרות מדיניות, לא על אוטונומיה ולא על מדינה-מינוס לפלסטינים. בסביבתו מסבירים כי כך הוא נמנע מהסתבכויות מיותרות. "ממילא אי אפשר להגיע עם אבו מאזן לשום דבר, אז מה זה משנה מה נאמר ומה נגיד", אומר מקורב לנתניהו.

שר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו במסיבת העיתונאים אתמול (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

ומה יהיה גורלה של "תוכנית המאה" – המתווה שטראמפ אמור להציג לשלום אזורי? בישראל לא אוהבים את הפרטים שעד היום הודלפו מהתוכנית, כי היא עדיין מחייבת ויתורים טריטוריאליים ואחרים.

לא מזמן פגש שר החוץ כ"ץ בכיר בממשל האמריקני. "תעזבו את תוכנית המאה", הפציר כ"ץ בעמיתו. "בואו נלך ביחד על הסכם אי-לוחמה בין ישראל ובין מדינות המפרץ. זו תהיה פריצת דרך אדירה, מדינית וכלכלית. את ההסכם נחתום בבית הלבן והנשיא טראמפ יקבל פרס נובל. אובמה קיבל פרס נובל על הרבה פחות מזה!"

אלא שבימים אלה, עם הליך הדחה פומבי בקונגרס ושנה לבחירות 2020 לנשיאות ארה"ב, לא בטוח שפרסי נובל או שלום במזרח התיכון זה מה שמעסיק את טראמפ.