התפתחויות חיוביות לסוריה
השבוע האחרון הביא שתי התפתחויות משמעותיות עבור סוריה, המתמודדת עם משבר כלכלי ותשתיתי חמור לאחר 14 שנות מלחמת אזרחים והפלת משטר בשאר אל־אסד בדצמבר האחרון.
ב־13 במרץ אישר גורם בממשל האמריקאי כי וושינגטון נתנה אור ירוק לעסקה שבמסגרתה קטאר תספק גז טבעי לסוריה, כשהגז יועבר דרך ירדן. העסקה, יוזמה משותפת של הקרן הקטארית לפיתוח ומשרד האנרגיה והמשאבים המינרליים של ירדן, תאפשר הזרמת גז טבעי מתחומי ירדן לתחנת הכוח דיר עלי שבדמשק.
שר החשמל של סוריה, עומר שקרוק, הצהיר כי הפרויקט יסייע לייצור נוסף של 400 מגה־ואט חשמל, מה שיוביל להגדלת אספקת החשמל היומית משעתיים לארבע שעות. לפי סוכנות הידיעות הממלכתית של קטאר, היוזמה היא חלק מהסכם בשיתוף עם תוכנית הפיתוח של האו"ם, שמטרתו להתמודד עם המחסור החמור בייצור החשמל בסוריה ולשפר את תשתיות האנרגיה במדינה.
בהמשך השבוע, במהלך הכנס התשיעי של בריסל בנושא "תמיכה בסוריה למען מעבר מוצלח", שאירח האיחוד האירופי, התחייבה קהילת התורמים להעניק סיוע בסך כולל של 5.8 מיליארד אירו לסוריה
העסקה אושרה בהתאם לרישיון הכללי מס' 24 של ארה"ב, התקף עד יולי 2025, אשר מתיר במפורש "תמיכה בזרימת אנרגיה לסוריה או בתוכה". ללא אישור זה, הסנקציות האמריקאיות היו מונעות את רוב העסקאות, שכן הן ארגון היאת תחריר א־שאם והן הנשיא הזמני של סוריה, אחמד א־שרע, שעומד בראשו, נותרו ברשימות הטרור האמריקאיות והבינלאומיות.
בהמשך השבוע, במהלך הכנס התשיעי של בריסל בנושא "תמיכה בסוריה למען מעבר מוצלח", שאירח האיחוד האירופי, התחייבה קהילת התורמים להעניק סיוע בסך כולל של 5.8 מיליארד אירו לסוריה. מהסכום הכולל, כמעט 2.5 מיליארד אירו הובטחו על ידי האיחוד האירופי לשנים 2025 ו־2026, כך הודיעה נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין.
בסך הכול, האיחוד האירופי ומדינות החברות בו התחייבו לכמעט 3.4 מיליארד אירו, מה שמחזק את מעמדם כתורם הגדול ביותר לסוריה ולמדינות השכנות המארחות פליטים סורים.
בפגישה שהתקיימה בדרג שרי החוץ השתתפו נציגים ממדינות האיחוד האירופי, מדינות ערב השכנות לסוריה, מדינות שותפות נוספות, ארגונים בינלאומיים, ובהם האו"ם, וכן מוסדות פיננסיים בינלאומיים. לראשונה מאז השקתו של הכנס, השתתף בו גם שר החוץ הזמני של סוריה, אסעד חסן א־שיבאני, לאחר שנציגי משטר אסד הוחרמו ולא לקחו חלק במפגשים קודמים.
צעדים אלה נועדו לסייע למשטר הסורי להתייצב ולהתמודד ביעילות עם איומים כגון דאעש, ההתבססות האיראנית והמשבר הכלכלי. עם זאת, האתגר המרכזי עבור סוריה החדשה נותר הסרת הסנקציות האמריקאיות
צעדים אלה נועדו לסייע למשטר הסורי החדש להתייצב ולהתמודד ביעילות עם איומים כגון דאעש, ההתבססות האיראנית והמשבר הכלכלי החריף. עם זאת, האתגר המרכזי עבור סוריה החדשה נותר הסרת הסנקציות האמריקאיות – יעד שלפי שעה נראה רחוק מאוד מהתגשמות.
הצבא הסורי מתעמת עם חזבאללה
השבוע מצאה עצמה הממשלה הסורית החדשה, שהוקמה לאחר הדחתו של אסד בדצמבר האחרון, נלחמת בשתי חזיתות במקביל: מול כוחות המזוהים עם חזבאללה בגבול לבנון ותחת מתקפות אוויריות ישראליות בדרום המדינה.
ב־16 במרץ פרצו עימותים אלימים, לאחר שמשרד ההגנה הסורי האשים את חזבאללה בהסתננות לשטח סוריה וברצח שלושה חיילים. ראשי הארגון השיעי הכחישו את מעורבות אנשיהם באירוע. הקרבות התפשטו לכפר חוש א־סייד עלי ואזורים נוספים לאורך הגבול הסורי–לבנוני.
לפי דיווחים, העימות החל כאשר תושבים לבנונים התעמתו עם יחידה צבאית סורית, והסלים כאשר כוחות סוריים הגיבו בירי ארטילרי שפגע בכפרים בלבנון. משרד הבריאות הלבנוני דיווח על שבעה הרוגים ו־52 פצועים, בהם ילדה בת ארבע.
לאחר יומיים של לחימה עזה, הושגה הפסקת אש בין גורמי הביטחון הלבנוניים והסוריים. הצבא הלבנוני החל לפרוס כוחות באזור הגבול במטרה למנוע עימותים עתידיים
לאחר יומיים של לחימה עזה, הושגה הפסקת אש בין גורמי הביטחון הלבנוניים והסוריים. הצבא הלבנוני החל לפרוס כוחות באזור הגבול במטרה למנוע עימותים עתידיים, ואף סגר כמה מעברי גבול בלתי חוקיים שפעלו באזור אל־מרל ובעלבכ.
עם זאת, בסוריה מעריכים כי חזבאללה נחוש לשמר את נתיבי האספקה שלו דרך המדינה, ומאשימים את איראן ושלוחיה הלבנוניים בניסיון לערער את היציבות במדינה.
במקביל לעימותים בגבול לבנון, ישראל המשיכה בפעילות הצבאית בדרום סוריה. ביום שני תקפו מטוסי חיל האוויר מספר יעדים, בהם גם בעיר דרעא. צה"ל מסר כי פגע ב"מרכזי פיקוד ואתרים צבאיים הכוללים אמצעי לחימה וכלי רכב של המשטר הסורי הישן". לפי ההגנה האזרחית הסורית, בתקיפות נהרגו שלושה בני אדם ו־14 נפצעו, בהם ארבעה ילדים ואישה.
הפגנות המוניות באיסטנבול
מאות אלפי טורקים הפגינו השבוע באיסטנבול ובערים נוספות ברחבי המדינה נגד מה שהם מכנים ניסיון של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לחסל את האופוזיציה.
טורקיה הוכתה בתדהמה כאשר ביום רביעי נעצר אקרם אימאמאולו, ראש עיריית איסטנבול הפופולרי, שנחשב למועמד המוביל מול ארדואן בבחירות הקרובות לנשיאות. זמן קצר לפני מעצרו, הודיעה אוניברסיטת איסטנבול על ביטול תעודת התואר האקדמי שלו – מהלך שמונע ממנו רשמית להתמודד בבחירות, שכן החוק הטורקי מחייב השכלה גבוהה למועמדים לנשיאות.
התזמון של המהלך אינו מקרי: ביום ראשון הקרוב אמורה הייתה מפלגת העם הרפובליקאית להכריז על אימאמאולו כמועמדה לנשיאות לקראת הבחירות ב־2028, או בנובמבר 2027 במקרה של הקדמתן
התזמון של המהלך אינו מקרי: ביום ראשון הקרוב אמורה הייתה מפלגת העם הרפובליקאית להכריז על אימאמאולו כמועמדה לנשיאות לקראת הבחירות ב־2028, או בנובמבר 2027 במקרה של הקדמתן.
מעצרו של אימאמאולו הוא הצעד האחרון במהלך ארוך שמוביל ארדואן נגד יריביו הפוליטיים. המהלך החל בדיכוי התקשורת העצמאית, נמשך בטיהור הצבא לאחר ניסיון ההפיכה ב־2016, בהשתלטות על מערכת המשפט והאקדמיה, וכעת הגיע גם ליריב המשמעותי ביותר המאיים על שלטונו הבלעדי.
"מה שקרה הוא ניסיון הפיכה", הצהיר אוזגור אוזל, מנהיג מפלגת העם הרפובליקאית, בנאום שנשא מול המפגינים מחוץ לבניין העירייה. "לא רק שלוקחים מאקרם אימאמאולו את הזכות להתמודד, אלא שוללים מהאומה את החופש לבחור בו".
דילק אימאמאולו, רעייתו של ראש העירייה, כינתה את מעצרו "מבצע פוליטי מכוון שנועד להרחיק את הנשיא העתידי של טורקיה". לדבריה, "זו מכה ישירה לאומה, ואנחנו נילחם".
צעדים אלה משקפים, ככל הנראה, את חוסר הביטחון של ארדואן בניצחונו בבחירות עתידיות, ואת בחירתו במסלול של סילוק יריביו מהזירה הפוליטית
למרות הוראת מושל מחוז איסטנבול לאסור הפגנות רחוב במשך ארבעה ימים, אלפי אזרחים יצאו לרחובות והתכנסו במוקדים מרכזיים בעיר – בהם בניין העירייה, תחנת המשטרה שבה מוחזק אימאמאולו, אוניברסיטת איסטנבול ואתרים נוספים.
צעדים אלה משקפים, ככל הנראה, את חוסר הביטחון של ארדואן בניצחונו בבחירות עתידיות, ואת בחירתו במסלול של סילוק יריביו מהזירה הפוליטית.
כמו כן, נראה כי הנשיא הטורקי אינו מוטרד מביקורת בינלאומית, במיוחד לנוכח המצב הגיאופוליטי הנוכחי: המתח הגובר בין האיחוד האירופי לארה"ב, לצד מעמדה של טורקיה כשחקן מפתח בזירה הסורית – מעמד שמעניק לה מנופי לחץ מול האיחוד האירופי, השואף ליציבות באזור.
מציאות זו מאפשרת לארדואן להמשיך ולדכא את האופוזיציה תוך חיזוק שליטתו במוקדי הכוח במדינה, בעוד הקהילה הבינלאומית ממוקדת במשברים אחרים ואינה מפעילה עליו לחץ משמעותי.
מצרים שואפת להצטרף למסדרון שיחבר בין הודו לאירופה
חידוש הלחימה בעזה הביאה עימה גם את חידוש הירי מתימן, אך גם כאשר שורר שקט יחסי, המצור בים האדום נמשך.
התקפות המיליציה החות'ית על כלי שיט בים האדום מובילות לפגיעה משמעותית בהכנסות מתעלת סואץ, שאובדן ההכנסות ממנה מוערך בכ־800 מיליון דולר בחודש, כך לפי הצהרת נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי.
נתוני הסחר משקפים את עומק הפגיעה: היקף הסחר הדו־צדדי בין מצרים להודו צנח ל־4.6 מיליארד דולר בין אפריל 2023 לפברואר 2024, לעומת 6.06 מיליארד דולר בתקופה המקבילה בשנה הקודמת
הפגיעה בתנועת הספינות בתעלה מהווה מכה כלכלית קשה למצרים, שממילא מתמודדת עם אתגרים כלכליים מורכבים.
החות'ים, שנתמכים על ידי איראן, החלו לתקוף כלי שיט בים סוף כבר בנובמבר 2023 והצהירו כי ימשיכו בכך כל עוד נמשכת המלחמה בעזה. מתקפות אלו שיבשו את נתיבי הסחר העולמיים, כאשר ספינות רבות נמנעות מתעלת סואץ ונאלצות להקיף את אפריקה – מסלול המאריך משמעותית את זמן ההובלה ומייקר את עלויות השינוע.
נתוני הסחר משקפים את עומק הפגיעה: היקף הסחר הדו־צדדי בין מצרים להודו צנח ל־4.6 מיליארד דולר בין אפריל 2023 לפברואר 2024, לעומת 6.06 מיליארד דולר בתקופה המקבילה בשנה הקודמת – ירידה חדה המדגימה את השלכות המתיחות האזורית.
השבוע הביעה מצרים את רצונה להצטרף ליוזמת המסדרון הכלכלי IMEC, שהושקה בספטמבר 2023 במהלך פסגת G20 בניו דלהי. היוזמה מציעה מערך סחר שאפתני המחבר בין הודו, המזרח התיכון ואירופה, ונתמכת על ידי שחקנים בינלאומיים מרכזיים, בהם ארה"ב, איחוד האמירויות, ערב הסעודית, צרפת, גרמניה, איטליה והאיחוד האירופי.
היתרון האסטרטגי של מצרים במסדרון IMEC ברור: מיקומה הגיאוגרפי בין ים סוף לים התיכון, תעלת סואץ ותשתית תחבורה המחברת בין שני הימים. בשנים האחרונות השקיעה מצרים בפיתוח רשת כבישים מהירים חדשה, המשלימה את תעלת סואץ ומאפשרת מסלולים חלופיים להובלת סחורות בין אסיה לאירופה.
חיבור כלכלי בין מדינות הנתונות לעיתים במתיחות פוליטית יוצר תלות הדדית, שעשויה להפחית את הסיכון לעימותים ולהגביר את המוטיבציה לפתרון סכסוכים בדרכי שלום
ישראל צפויה גם היא להיות חלק אינטגרלי מהיוזמה, מה שיוצר פוטנציאל לשיתוף פעולה אזורי משמעותי. שילובן של ישראל, מצרים ומדינות ערביות נוספות במסדרון הסחר עשוי להוות לא רק הזדמנות כלכלית, אלא גם מנוף לחיזוק היציבות האזורית באמצעות אינטרסים משותפים.
ניתוח של מומחים לכלכלה אזורית מצביע על כך שפרויקטים בסדר גודל של מסדרון IMEC עשויים לשמש כמנגנון ליצירת יציבות ארוכת טווח. חיבור כלכלי בין מדינות הנתונות לעיתים במתיחות פוליטית יוצר תלות הדדית, שעשויה להפחית את הסיכון לעימותים ולהגביר את המוטיבציה לפתרון סכסוכים בדרכי שלום.
במקרה של מצרים וישראל, שיתוף פעולה במסגרת מסדרון IMEC עשוי להעמיק את הקשרים הכלכליים שהחלו עם הסכם השלום ההיסטורי ביניהן. עבור האזור כולו, היוזמה מייצגת הזדמנות לבניית מערכת סחר עמידה יותר בפני איומים, דוגמת מתקפות החות'ים, ולחיזוק האינטרס המשותף של המדינות המשתתפות בהבטחת חופש השיט ויציבות אזורית.
במבט לטווח ארוך, הצטרפות מצרים למסדרון IMEC עשויה להוות לא רק פתרון לאתגרים הכלכליים הנוכחיים, אלא גם צעד לקראת ארכיטקטורה אזורית חדשה המבוססת על שיתוף פעולה כלכלי וביטחוני. יוזמה זו מדגימה כיצד פרויקטים תשתיתיים יכולים לשמש כלי דיפלומטי יעיל, המשלב אינטרסים כלכליים עם מטרות ביטחוניות ארוכות טווח.
במבט לטווח ארוך, הצטרפות מצרים למסדרון IMEC עשויה להוות לא רק פתרון לאתגרים הכלכליים הנוכחיים, אלא גם צעד לקראת ארכיטקטורה אזורית חדשה המבוססת על שיתוף פעולה כלכלי וביטחוני
השבוע בתולדות מזה"ת: קרב כראמה
ב־21 במרץ 1968 יצא צה"ל למבצע צבאי נגד בסיסי המחבלים בעיירה כראמה שבירדן, במטרה לחסל את תשתיות הטרור של אש"ף שהתבססו במקום לאחר מלחמת ששת הימים.
בשונה ממבצעים קודמים, הפעם נתקלו כוחות צה"ל בהתנגדות עזה מצד לוחמי פת"ח, כאשר גם הצבא הירדני הצטרף ללחימה, במה שהתפתח לעימות רחב היקף.
אף שצה"ל השיג את מרבית יעדיו המבצעיים והרס תשתיות טרור רבות, המחיר היה כבד: 28 חיילים נהרגו ו־69 נפצעו. כמו כן, ישראל איבדה מספר טנקים וכלי רכב משוריינים. מנגד, למעלה מ־150 מחבלים ו־20 חיילים ירדנים נהרגו.
למרות התוצאה הצבאית, הקרב נתפס כניצחון תודעתי משמעותי עבור ארגוני המחבלים, שהצליחו לעמוד מול צה"ל ולגרום לו אבדות. יאסר ערפאת ניצל את הקרב להעלאת הפרופיל הבינלאומי של אש"ף, שהפך לסמל ההתנגדות הפלסטינית.
קרב כראמה נחשב לנקודת מפנה בסכסוך הישראלי–פלסטיני. בעקבותיו חלה עלייה משמעותית במספר המתנדבים הזרים שהצטרפו לשורות פת"ח
קרב כראמה נחשב לנקודת מפנה בסכסוך הישראלי–פלסטיני. בעקבותיו חלה עלייה משמעותית במספר המתנדבים הזרים שהצטרפו לשורות פת"ח וארגונים פלסטיניים נוספים, בעוד אש"ף הפך משחקן שולי לכוח מרכזי בזירה הפלסטינית. הקרב גם השפיע על תפיסת הביטחון הישראלית ועיצב את האסטרטגיה מול ארגוני הטרור בשנים שלאחר מכן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו