לפני 11 ימים (13 במרץ) המשרד להגנת הסביבה היה אמור להשיב לדרישת קצא"א לשלש את היקף ההיתר להעברת נפט במפרץ אילת ולהעמידו על שישה מיליון טון בשנה. אולם, במישור הציבורי והפומבי המשרד נדם.

מכתב התשובה הרשמי, אם נשלח למשרד ראש הממשלה ולקצא"א, לא הוצג לתקשורת ולציבור, ושום הודעה מסודרת לא יצאה מדוברות המשרד. "הדגים בשונית האלמוגים עושים יותר רעש", אומר גורם בתחום. בהתחשב בכך שמדובר ברגע מכריע עבור העיר אילת והמפרץ, הערפל הזה לכל הפחות מעורר סימני שאלה.

לפי גורמים במשרד להגנת הסביבה, הדיונים שהתקיימו באותו יום חמישי בהשתתפות גורמי המקצוע, המנכ"ל רמי רוזן והשרה עידית סילמן, נמשכו שעות ארוכות ובמהלכם עלו וירדו הצעות ונוסחים, בניסיון – אם לנקוט בביטוי שסובל בחודשים האחרונים משחיקת יתר – לרבע את המעגל.

בשורה התחתונה, הקו שהובילו סילמן וכמה בכירים התקבל: המשרד גיבש תשובה שלילית לבקשה להגדיל את היקף תעבורת הנפט במפרץ, לפחות עד לביצוע סקר סיכונים מקיף

כלומר, מצד אחד – להגן על מפרץ אילת ולא לאפשר לקצא"א להפוך אותו לטיילת של מכליות נפט; ובאותה נשימה, לא לתת לממשלה עילה לממש את האיומים שמרחפים בחלל האוויר, להפקיע מהמשרד את סמכויותיו ולדרוס את שיקול הדעת המקצועי שלו.

בשורה התחתונה, הקו שהובילו סילמן וכמה בכירים התקבל: המשרד גיבש תשובה שלילית לבקשה להגדיל את היקף תעבורת הנפט במפרץ, לפחות עד לביצוע סקר סיכונים מקיף.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן במליאת הכנסת, 10 בפברואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אם זו אכן תהיה התוצאה הסופית, מדובר בגילוי מרענן של אומץ לב ציבורי ופוליטי מצד סילמן והמנכ"ל החדש רוזן, שנאלץ להתמודד עם אתגר אדיר מייד לאחר כניסתו לתפקיד, וגם מצד אנשי המקצוע שתמכו בקו הזה.

העדכונים על תשובת המשרד זלגו מתוך חדרי הישיבות והתקבלו בסיפוק רב בקרב ארגוני הסביבה שהשקיעו מאמץ אדיר במאבק. בקבוצות הווטסאפ של הפעילים שררה אווירת ניצחון.

רק שהסירוב של המשרד להגדלת תעבורת הנפט, כך על פי מקורות, הגיע יחד עם כוכבית, שפותחת פתח, לפי גורמים במשרד, לרוקן את התשובה השלילית מתוכן – להגיד "לא" אבל בעצם לומר "כן"

רק שהסירוב של המשרד להגדלת תעבורת הנפט, כך על פי מקורות, הגיע יחד עם כוכבית: במקרים מיוחדים תתאפשר פנייה למשרד להגנת הסביבה עם בקשה להחרגה, והממונה על היתר הרעלים תחליט בהתאם לנסיבות.

לא צריך להיות פוליטיקאי ממולח כדי להבין שבתוך סעיף כזה מסתתר עולם שלם של אפשרויות. בקרב אנשי המשרד להגנת הסביבה עצמם יש מנעד רחב של פרשנויות למשמעות המעשית של הסעיף.

פעילי החברה להגנת הטבע ושומרי המפרץ בחוף תורן באילת במחאה נגד הגעתה של מכלית נפט למסוף קצא"א. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)

יש הטוענים שזו בסך הכול העתקה של המצב הקיים, שהרי גם בתחילת המלחמה קצא"א ביקשה וקיבלה מהמשרד היתר מיוחד להביא נפט בלי הגבלה. בפועל, באדיבות החות'ים, לא הכניסה לאילת אפילו מכלית אחת.

מנגד, אחרים במשרד וגם מחוץ לו מודאגים מאוד: הסעיף הזה, הם אומרים, פותח פתח לרוקן את התשובה השלילית מתוכן, להגיד "לא" אבל בעצם לומר "כן". "קצא"א ומשרד ראש הממשלה מספיק יצירתיים כדי לבוא עם 'הנמקות מיוחדות'", אומר גורם בתחום. "המשרד השאיר פה פתח בגודל של שער הניצחון והזמין על עצמו דרישות שהוא לא יוכל לסרב להן".

גם אחרי התשובה ה"סופית" של המשרד להגנת הסביבה, שהייתה אמורה לייצר ודאות, עתידו של מפרץ אילת לא ברור. הערפל סמיך במיוחד, משום שכל זה מתנהל הרחק מהעין הציבורית והתקשורתית

גם אחרי התשובה ה"סופית" של המשרד להגנת הסביבה, שהייתה אמורה לייצר ודאות, עתידו של מפרץ אילת לא ברור. הערפל סמיך במיוחד, משום שכל זה מתנהל הרחק מהעין הציבורית והתקשורתית, שממילא טרודה במאבק על נפשה הדמוקרטית של ישראל ובמלחמה האינסופית בעזה.

לטענת גורמים במשרד להגנת הסביבה, המשרד לא פרסם את תשובתו ומעדיף לשמור על דממת אלחוט כדי להימנע מתקיעת אצבע בעין של השר במשרד ראש הממשלה, דודי אמסלם, שממונה על רשות החברות הממשלתיות, וקצא"א, דבר שעלול לגרום לתגובת נגד חריפה.

נקודת עגינה של מכליות קצא"א במפרץ אילת (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

זה נשמע כמו התנהלות זהירה ונבונה, אבל יש לה גם מחיר: בימים האחרונים מופעל – שוב – לחץ כבד על השרה סילמן, ולחצים כאלה מטבע הדברים מלבלבים בחשיכה. אור השמש, כמו שיודע כל סטודנט מתחיל לתקשורת, הוא חומר החיטוי הטוב ביותר, ולפעמים הוא יכול לשמש גם ככיפת ברזל מפני לחצים לא רצויים.

מה שעוד שרוי בעלטה הם האינטרסים האמיתיים העומדים מאחורי הדרישה של קצא"א להגדיל אקספוננציאלית את מכסות הנפט שהיא יכולה לשנע דרך אילת. האינטרס המדיני הוכחש על ידי האמירתים עצמם, המניע הביטחוני מופרך לאור העובדה שבשנה וחצי האחרונות לא נכנסו מכליות למפרץ דווקא מסיבות ביטחוניות (חות'ים), ובמונחים כלכליים, כפי שמבהירים גורמים באוצר, מדובר בהכנסה זניחה לקופת המדינה (עשרות מיליוני שקלים) לעומת היקף הסיכון.

נותר רק לתהות, עם כל הזהירות המתבקשת, אם לפנינו מקרה נוסף שבו כסף גדול מהמפרץ מתערבב באופן מטריד בתהליכי קבלת ההחלטות הרגישים ביותר של מדינת ישראל

נותר רק לתהות, עם כל הזהירות המתבקשת, אם לפנינו מקרה נוסף שבו כסף גדול מהמפרץ מתערבב באופן מטריד בתהליכי קבלת ההחלטות הרגישים ביותר של מדינת ישראל.