קשה להתעלם מהפערים המשמעותיים בין הבטחותיו של בצלאל סמוטריץ' בתפקידו כשר האוצר לבין המימוש בפועל בתקציב 2025. התקציב שאושר חושף כי הבטחות מרכזיות שנתן כלל לא מומשו, וחלקן אף התהפכו ב־180 מעלות.

ב־3 בספטמבר כינס סמוטריץ' מסיבת עיתונאים חגיגית, ובה הציג את קווי המתאר הראשונים לתוכניותיו לקראת גיבוש התקציב. לא מדובר באירוע שולי: הצהרות פומביות מן הסוג הזה נושאות משקל כבד בעיצוב תפיסת הציבור והמשקיעים לגבי יציבותה הכלכלית של המדינה ולגבי מדיניות הממשלה.

באותה מסיבת עיתונאים פרש סמוטריץ' שורה של הבטחות בנוגע לתקציב שאושר בשבוע שעבר. אולם, ההשוואה בין התקציב הסופי להבטחות שהוצגו מגלה פערים גדולים ומטרידים.

ההפרה הראשונה נרשמה כבר בדצמבר האחרון, אז התחייב סמוטריץ' כי תקציב 2025 יעבור בכנסת בקריאה שלישית – מועד שהוזז בפועל בשלושה חודשים

חלק מההבטחות מומשו – בעיקר בכל הנוגע לתמיכה במאמץ המלחמתי, סיוע למשרתי המילואים והקצאות לשיקום אזורי הלחימה – אך לא תמיד במלואן. עם זאת, ההבטחות להקפאת קצבאות הביטוח הלאומי ולביצוע קיצוץ של 35 מיליארד שקל יושמו, כפי שהתחייב שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

אולם, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהבטחות מרכזיות אחרות לא קוימו, ואף שולבו בתקציב סעיפים הסותרים אותן במפורש.

ההפרה הראשונה נרשמה כבר בדצמבר האחרון, אז התחייב סמוטריץ' כי תקציב 2025 יעבור בכנסת בקריאה שלישית – מועד שהוזז בפועל בשלושה חודשים.

הבטחה משמעותית בהרבה שנשברה היא ההתחייבות לעמידה ביעד גירעון של 4%. סמוטריץ' הדגיש אז כי היעד יישמר כל עוד לא תירשם פריצה יוצאת דופן בהוצאות המלחמה. אולם, אף שהלחימה בעזה ובחזיתות אחרות דעכה כבר לפני חודשים, יעד הגירעון שאושר במסגרת תקציב 2025 עמד על 4.9% – חריגה ניכרת מהיעד שהוצג לציבור.

סמוטריץ' גם הודיע באותה מסיבת עיתונאים כי אחד היעדים המרכזיים של תקציב 2025 יהיה קיצוץ והתייעלות במשרדי הממשלה, וכי סגירת משרדים מיותרים נמצאת "על השולחן"

הבטחה מרכזית נוספת שהופרה נגעה להתחייבות מפורשת של סמוטריץ' שלא תהיה העלאת מיסים, למעט המע"מ. בפועל, ננקטו צעדים שמובילים להעלאה בנטל המס, ובהם הקפאת מדרגות המס, העלאת שיעורי ביטוח לאומי והגדלת מס רווחי הון על הכנסות גבוהות.

סמוטריץ' גם הודיע באותה מסיבת עיתונאים כי אחד היעדים המרכזיים של תקציב 2025 יהיה קיצוץ והתייעלות במשרדי הממשלה, וכי סגירת משרדים מיותרים נמצאת "על השולחן". בפועל, בתקציב שאושר לא נסגר אף משרד – וכעת אף נשקלת הקמה של משרד נוסף, לח"כ אבי מעוז.

ח"כ אבי מעוז במליאת הכנסת, 27 בדצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

אחת ההבטחות החשובות ביותר של סמוטריץ' הייתה דווקא כזו שלא ניתן לכמת במספרים, אך יש לה חשיבות מכרעת לייצוב הכלכלה ולהחזרת האמון בה: הוא קבע כי "הימנעות ממלחמת יהודים בזמן המלחמה" היא חלק מיעדי התקציב. יעד זה לא מופיע כלל בספר התקציב.

במקום להפחית מתחים, התקציב מטיל נטל כבד ובלתי שוויוני על הציבור העובד והמשרת, תוך העדפת אינטרסים פוליטיים ומגזרים לא יצרניים – למען שרידות קואליציונית.

שעות בודדות לאחר העברת התקציב, סמוטריץ' היה שותף גם לקידום החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים – מהלך שעורר זעם ציבורי רחב, גם בקרב תומכי הקואליציה

אם לא די בכך כדי ללבות עימות פנימי, הרי שבמקביל להליך אישור התקציב, סמוטריץ' וחבריו לקואליציה קידמו מהלכים פוליטיים שתרמו להעמקת הקרע הציבורי – בהם קריאות לפיטורי ראש שב"כ והיועצת המשפטית לממשלה.

שעות בודדות לאחר העברת התקציב, סמוטריץ' היה שותף גם לקידום החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים – מהלך שעורר זעם ציבורי רחב, גם בקרב תומכי הקואליציה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מוכר את החמץ של מדינת ישראל, 21 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

קשה לדעת אם סמוטריץ' מפר את הבטחותיו בשל רשלנות או מתוך כוונה תחילה. מה שכן ברור הוא שכבר במסיבת העיתונאים ההיא היה קשה לראות כיצד ניתן יהיה להעביר את תקציב 2025 ללא העלאות מיסים – כפי שהבטיח.

יתרה מזו, נדמה שמדובר כבר בשיטה קבועה. זו אינה הפעם הראשונה שסמוטריץ' מקיים מסיבת עיתונאים לקראת הכנת תקציב, שבמהלכה הוא משמיע הבטחות שווא. כך למשל, במסיבת עיתונאים לקראת תקציב 2023–2024, הוא הבטיח לקדם את החוק לפירוק המונופולים בתוך חודשים.

העובדה ששר האוצר מפזר הבטחות חסרות כיסוי באופן עקבי לאורך כל כהונתו, מציג תקציב בעייתי שפוגע בצמיחה, ומשמש שותף מרכזי בקידום חוקים שמעמיקים את הקרע בחברה – אינה נטולת תג מחיר

מאז המשיך בקו זה: בתחילת המלחמה התחייב להקפיא תקציבים שלא נוגעים ישירות ללחימה; את המאבק ביוקר המחיה דחה לאחר סיום המבצע ברפיח; לאחר שנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הטיל חרם על ישראל, הצהיר כי יטיל בתוך ימים מכס של 100% על כל המוצרים מטורקיה.

שום דבר מהרשימה הזו לא התממש – וזו רק רשימה חלקית.

העובדה ששר האוצר מפזר הבטחות חסרות כיסוי באופן עקבי לאורך כל כהונתו, מציג תקציב בעייתי שפוגע בצמיחה, ומשמש שותף מרכזי בקידום חוקים שמעמיקים את הקרע בחברה – אינה נטולת תג מחיר. למעשה, המשבר כבר כאן: אמון המשקיעים התערער, והדבר בא לידי ביטוי בהיחלשות השקל ובנפילות החדות בבורסה בתל אביב בתקופה האחרונה – אך לא רק.

אילוסטרציה: שער השקל (צילום: הדר יואביאן/פלאש90)

חברת הדירוג מודי'ס הודיעה מייד לאחר אישור התקציב כי אינה מאמינה אפילו לתחזית הגירעון המעודכנת של סמוטריץ' – 4.9%. לפי תחזיתה, הגירעון יאמיר ל־7% בשנת 2025. גם בנק ההשקעות הבינלאומי סיטיבנק פרסם ביקורת חריפה, וציין כי התקציב אינו אידיאלי ועלול להכביד על הצמיחה. אל שורת המבקרים הצטרף לאחרונה גם בנק ישראל.

למעשה, כבר ראינו את הסימנים האלה לפני 7 באוקטובר – והתוצאה הייתה קשה. אפשר רק לקוות שהפעם זה ייגמר אחרת, אבל מוטב גם להיערך ברצינות לאפשרות שלא.