שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מצהיר שוב ושוב על כוונתו "לפרק את המונופולים". למשל, בריאיון ל"ישראל היום" ביום חמישי אמר השר: "אני, כאיש ימין, לא אוהב להתערב בשוק, אבל התפקיד שלנו כממשלה זה לאפשר תנאי תחרות אמיתית, ובשביל זה צריך לפרק מונופולים שנבנו לאורך עשרות שנים.

"יש פה מונופולים בחסות החוק עם עולמות רגולטוריים ששירתו אותם. החברה המרכזית למשקאות נהייתה בעלי חדשות 12. הגופים האלה משקיעים מאות מיליונים בפרסום. יהיה לי פה קרב קשה. נתחיל מהמזון, נעבור לתרופות ולסקטורים ריכוזיים אחרים – ונפרק אותם".

ביום ראשון שעבר הממשלה אישרה החלטה שהגיש סמוטריץ' במטרה "להילחם במונופולים" בתחום המזון והטואלטיקה. לפי ההחלטה:

תוקם ועדה ציבורית בראשות נציג שימונה בידי שרי האוצר והכלכלה, שתידרש להמליץ בתוך שלושה חודשים על צעדים שיביאו לפירוק המונופולים וענקיות המזון. במקביל, יוקם צוות בין־משרדי בראשות מנכ"ל משרד האוצר ובהשתתפות מנכ"ל משרד הכלכלה, הממונה על התקציבים באוצר והממונה על התחרות.

אילוסטרציה: מפעל קוקה קולה ישראל (צילום: יעקב נעומי, פלאש 90)

חברות המזון, הטואלטיקה והקמעונאות הן פרטיות. פירוק חברות פרטיות הוא צעד מרחיק לכת שמתבצע רק במקרים נדירים ומצריך צעדים מנהליים מורכבים – או חקיקה. מדברי השר משתמע שהוא למד משהו על הנושא ושיש לו רעיון כללי כלשהו, לפחות, לגבי מה צריך לעשות.

מספר כלכלנים התומכים בשמירה מחמירה על עקרון השוק החופשי תקפו את סמוטריץ' ואת של הכלכלה ברקת על הרטוריקה האגרסיבית שלהם כלפי חברות עסקית פרטיות, המושמעת דווקא בשם התחרות. יו"ר מפלגת "חופש כלכלי", הכלכלן גלעד אלפר, למשל, כינה את פירוק המונופולים כ"אמצעים אלימים, על סף הפשיזם הכלכלי".

אולם, מבדיקת זמן ישראל עולה כי מאחורי ההצהרות על "פירוק מונופולים" לא קיימת תוכנית או רעיון מעשי. ככל הידוע, לא נעשתה או נעשית כל בדיקה של הנושא. כלומר, תוכנית ה"פירוק" לא קיימת והיא פשוט פיקציה ריקה מתוכן.

לדברי גורם ניהולי בכיר במשרד הכלכלה: "אין שום תוכנית לפירוק מונופולים במשרד האוצר או הכלכלה. חד־משמעית – לא קיים, פיקציה מוחלטת. לא נעשתה אף ישיבה בנושא, עבודת לימוד, כלום".

"אין שום תוכנית לפירוק מונופולים במשרד האוצר או הכלכלה. חד־משמעית – לא קיים, פיקציה מוחלטת. לא נעשתה אף ישיבה בנושא, עבודת לימוד, כלום"

מחאה מול ביתו של היבואן יוני שסטוביץ בכפר שמריהו, 4 באוגוסט 2022 (צילום: דוברות ההסתדרות)

סמוטריץ' וברקת מקימים ועדה לבחינת הנושא. אולי היא תמליץ על כך?
"אחרי יומיים בתפקיד סמוטריץ' אמר שיפרק מונופולים, איך הוא ידע שזאת תהיה המלצת הוועדה שהוא מקים עכשיו? אם היה עושה איזשהו לימוד, קורא את החומר או מנהל שיחה עניינית קצרה עם אנשי מקצוע, הוא היה מגלה שאין לו סמכות חוקית לפרק חברות, אלא רק למיכל (כהן, הממונה על הרשות לתחרות), ושהרעיון לפרק חברות כמו תנובה וקוקה קולה לא הגיוני ולא יעזור.

"סמוטריץ' עסוק בענייניו המשיחיים ולא באמת מתעניין בעניינים המקצועיים. ברקת מנוטרל ולא מתפקד. זה הכול חרטוטים לתקשורת. ואם זה יגיע לתכלס, אף אחד מהם לא ייתן לשני להתקדם ולקבל קרדיט. ומיכל ממילא מיועדת לעוף".

ברשות התחרות, במשרדי הכלכלה והאוצר ובלשכות השרים ברקת וסמוטריץ' לא ענו לשאלות שהפננו להם – האם קיימת תוכנית כלשהי לפירוק חברות מזון ושיווק? האם יש רעיונות קונקרטיים כלשהם הנבחנים או נידונים בנושא? ברשות ובמשרדים גם סירבו לענות על השאלה כיצד, בפועל, יכולה הממשלה לפרק אותן.

גם בהתאחדות התעשיינים לא מכירים יוזמות או רעיונות לפירוק חברות מזון. לדברי דוד מנביץ, יו"ר חברת המזון עינת תעשיות ויו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות: "בחיים לא שמעתי על רעיונות או על תוכניות כאלה ואין לי מושג במה מדובר. מעולם לא דיברו אתנו על כך".

גם בהתאחדות התעשיינים לא מכירים יוזמות או רעיונות לפירוק חברות מזון. יו"ר איגוד תעשיות המזון: "בחיים לא שמעתי על רעיונות או על תוכניות כאלה. אין לי מושג במה מדובר"

דוד מינביץ, יו"ר חברת עינת ויו"ר איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים (צילום: דוברות התאחדות התעשיינים)

לדברי מנביץ: "אם הממשלה הולכת למהלך אגרסיבי של פירוק חברות, הגיוני שהיא תעשה בדיקה רצינית של ההשלכות. אם הייתה בדיקה כזאת הייתי יודע עליה. אבל אולי יש להם רעיון כל כך סודי שלא שמענו עליו".

זה נשמע לך סביר ששר האוצר יצהיר שהוא עומד לפרק חברות בלי שמישהו ממשרדו או ממשרד הכלכלה דיבר עם המנהלים והלוביסטים שלהן על כך?
"זה דבר שיכול לקרות, אולי. אבל זאת לא התנהלות סבירה".

לפי חוק ההגבלים העסקיים, שרים אינם יכולים לפרק חברות פרטיות, אלא רק הממונה על התחרות. לדברי עו"ד יורי נחושתן, שותף במשרד עו"ד גולדפרב, גרוס זליגמן: "ככלל, פירוק חברות פרטיות בהוראה ממשלתית פוגע בזכויות יסוד – הקניין וחופש העיסוק. המדינה יכולה לפרק חברות רק אם יש היתר מפורש בחוק לפירוק חברות מסוימות, לפי קריטריונים ברורים, החורג מהאיסור הכללי על כך.

"בחוק הישראלי יש סמכות להפריד מונופולים לתאגידים נפרדים – מה שנקרא 'לפרק', אבל היא נתונה לבית הדין לתחרות לפי פנייה של הממונה על התחרות. לכן, השרים, או הממשלה לא יכולים לקחת חברה פרטית ולפרק אותה. אם כי הכנסת יכולה לשנות את החוקים, כמובן.

"פירוק חברות פרטיות פוגע בזכויות הקניין והעיסוק. ניתן לפרק רק בהיתר מפורש לפי קריטריונים ברורים. הסמכות נתונה לבית הדין לפי פניית הממונה על התחרות, לא לשרים"

עורך הדין יורי נחושתן, מתמחה בדיני חברות (צילום: משרד עורכי הדין גולדפרב, גרוס זליגמן)

"יותר מזה: אין דבר כזה 'חברה שהיא מונופול' באופן כללי. יש מונופולים במוצרים או שווקים מסוימים. חברת מזון יכולה להיות מונופול בגבינות קוטג' אבל לא בגבינות לבנות, או רק במשקאות המוגדרים כ'משקאות חומים', לדוגמה.

"אז גם אם תיאורטית אפשר לבצע מהלך של פירוק חברה לתאגידים נפרדים בהיותה מונופול, אם שום צעד אחר אינו מועיל, לא ברור איך אפשר להכריז עליה כ'מונופול שיש לפרק'. טיפול במונופולים יכול להיעשות על־ידי רשות התחרות, על־ידי הגבלת פעילותם, כשיש בכך כדי להגביר את התחרות באותו שוק".

מאיימים לפרק מונופולים, מפחדים להגביל אותם

לא רק שסמוטריץ' וברקת אינם בוחנים רעיונות מעשיים כלשהם לפירוק חברות, הם בלמו לאחרונה תוכנית פחות קיצונית לקידום תחרות במטרה להקל על יוקר המחיה, שלא עסקה בפירוק חברות, אלא רק בהגבלות על פעילותן.

ברקת הכניס לחוק ההסדרים ל־2023 תקנה שנועדה לאסור על שני יבואנים – שסטוביץ' ודיפלומט – לייבא לישראל מוצרים של יותר מיצרן גדול אחד. אבל התקנה הוצאה מהחוק, בלחץ היבואנים, שטענו כי אינה עומדת בתנאי חוק ההגבלים. זאת, כיוון שלא ניתן להוכיח שתביא להורדת מחירים ואין לה חלופה מתונה יותר. שלשום הצהיר ברקת כי יגיש אותה מחדש במנותק מחוק ההסדרים.

סמוטריץ' וברקת גנזו תוכנית פחות קיצונית, שלא עסקה בפירוק חברות, אלא רק בהגבלת פעילות היבואנים שסטוביץ' ודיפלומט. ברקת הצהיר כי יגיש אותה מחדש

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' במסיבת עיתונאים, 25 בינואר 2023 (צילום: יהונתן סינדל/פלאש90)

מניית דיפלומט בבורסה צנחה כשהתקנה הוכנסה לחוק ההסדרים, וזינקה בכ־4.5% כשהוצאה ממנו. ממשרד האוצר נמסר לתקשורת אחרי שהוצאה מהחוק: "הנושא לא ירד מהפרק, אך לשם טיוב המודל הוחלט להכניס את החלק של פירוק מקטע ההפצה לעבודת צוות ממשלתי שיוקם וייבחן צעדים לצמצום הריכוזיות ולהפחתת יוקר המחיה בנוגע לכלל ספקי המזון והטואלטיקה במשק".

סמוטריץ', שהעביר באותו יום את החלטת הממשלה על הקמת הוועדה ל"פירוק מונופולים", אמר: "רפורמת הייבוא אומנם הוסרה מחוק ההסדרים, אך אנו ממשיכים לפעול לקידומה בכל הכוח. הוועדה שהקמנו תרכז את הטיפול ברפורמה, ותאפשר לנו להביא לפירוק המונופולים ולייצר תחרות".

לדברי אותו גורם בכיר במשרד הכלכלה שאיתו שוחחנו: "אולי אפשר לעשות לסמוטריץ' הנחה ולהגיד שהוא לא מתכוון לפרק חברות, או להכריח אותן למכור מפעלים, אלא להפסיק חוזי התקשרות של יבואנים מונופוליסטים. בגלל זה ברקת, שכן מכיר את החומר, לא מדבר על 'פירוק מונופולים'. אולי הם בכלל מתכוונים לפירוק בעלויות צולבות כמו של קוקה קולה. הלוואי, אבל קשה לי להאמין".

הרעיון, לפיו הממשלה תפרק חברות מזון וטואלטיקה פרטיות, שהן מונופולים במוצרים מסוימים, לא נידון בממשלות קודמות או בכנסת. הניסיון לבלום את כוחן של החברות הללו התבצע עד כה בהגבלת מחירים, או בביטול מכסים ופתיחת השוק לייבוא. הצעת חוק נוספת שמקדם ברקת מיועדת לכפות על מונופולים לחשוף את דוחותיהם הכספיים, גם אם אינם נסחרים בבורסה.

"אפשר לעשות לסמוטריץ' הנחה ולהגיד שהוא לא מתכוון להכריח חברות למכור מפעלים, אלא להפסיק חוזי התקשרות ליבואנים מונופוליסטים. לכן ברקת לא מדבר על 'פירוק'"

הממונה על רשות התחרות עו"ד מיכל כהן בכנסת, 10 בנובמבר 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"להיזהר ממצב שהפירוק יפגע בתחרות"

ממשלות ישראל ביצעו בעבר מספר מהלכים שבהם פירקו חברות פרטיות כדי להגביר את התחרות ולהקטין את הריכוזיות, בניסיון להקל את יוקר המחיה המטורף. חברות אולצו להתפרק מנכסיהן אם החזיקו בבעלות צולבת על תחומי פעילות שונים, שיחד הקנו להן כוח גדול מדי, לדעת השרים והמחוקקים.

לפי מחקר של מחלקת המחקר של הכנסת בנושא, ישראל היא המדינה המפותחת היחידה שביצעה מהלכים כאלה בעשורים האחרונים. הם התבצעו בזהירות רבה, במהלכים מנהליים, משפטיים וחוקיים מורכבים. וזאת בתקופות שבהן לא היה איום בשינוי משטרי שעלול גם כך לפגוע בחופש העסקי, כפי שקורה כיום.

אחד המהלכים הללו היה "רפורמת בכר", שבמסגרתה אולצו הבנקים למכור, או לסגור, קופות גמל וקרנות נאמנות שנמצאו בבעלותן, כדי לעודד תחרות בשוק ההשקעות ולחזק את החוסכים. היוזמה נולדה ב־1995, נידונה בוועדה ממשלתית בשנים 2003–2004, אושרה בכנסת ב־2005 והתבצעה בשנים 2006–2009.

אחר כך באה "רפורמת הריכוזיות". הרפורמה נועדה לפרק את "פירמידות השליטה" – חברות אחזקה שהחזיקו גם נכסים ריאליים (חברות שמייצרות ומוכרות) וגם חברות פיננסיות, מה שהעניק להן כוח עצום. החברות אולצו להיפטר מהנכסים הריאליים או הפיננסים, לפי בחירתן. כמו כן, הוגבלו האפשרות שלהן להתמודדות במכרזי הפרטה והיקף האשראי שהן מקבלות מהבנקים.

ממשלות פירקו בעבר כמה חברות פרטיות. המהלכים התבצעו בזהירות רבה. וזאת בתקופות שבהן לא היה איום בשינוי משטרי שעלול לפגוע בחופש העסקי, כמו היום

שר הכלכלה ניר ברקת (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

ראש הממשלה בנימין נתניהו – שהוביל גם את "רפורמת בכר" כששימש כשר האוצר – הקים את "ועדת טרכטנברג" שדנה בריכוזיות בשנים 2010–2011 וקיבלה רוח גבית ממחאת יוקר המחיה של 2011. הכנסת אישרה את המלצות הוועדה ב־2012. הביצוע התרחש בהדרגה בשנים 2009–2013.

בשני מקרים נוספים חברות פרטיות אולצו למכור נכסים – כלומר, עברו סוג של פירוק – בלא חקיקה, בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים. הבנקים אולצו למכור את רוב אחזקותיהם בחברות הסליקה.

חברת המלט נשר אולצה למכור את מפעל המלט הרטוב, אחרי עשרות שנים שבהן הייתה מונופול מוחלט בתחומה. שר הכלכלה דאז נפתלי בנט לקח קרדיט על המהלך, אבל הוא בוצע בידי רשות ההגבלים באישור בית הדין להגבלים.

גורם באחד ממשרדי הממשלה המעורה בפרטים ציין: "פירוק חברות פרטיות הוא משימה מורכבת. זאת, כיוון שיש להימנע ממצב שבו אחרי הפירוק נותרות חברות נכות שלא מצליחות להחזיק את עצמן וקורסות, או נעשות תלויות בתמיכה ממשלתית, והתחרות נפגעת במקום להתחזק. לכן מהלכים כאלה צריכים להיעשות בזהירות, תוך בחינה מעמיקה של הדברים וירידה לפרטים הקטנים".

"בפירוק חברות כדאי להימנע ממצב שבו נותרות אחרי הפירוק חברות נכות התלויות בתמיכה. המהלכים צריכים להיעשות בזהירות, תוך ירידה לפרטים הקטנים"

מפעל נשר ברמלה (צילום: יח"צ)

אם סמוטריץ' וברקת ינסו לממש ברצינות את הבטחותיהם, ואם הם יפעלו בזהירות כדי לא להחריף את הכאוס שגם ככה שורר במשק, הביצוע יארך, אפוא, שנים, ועשוי להסתיים כשכבר לא יהיו בתפקיד. וגם אז – יהיה קשה לדעת האם למהלכים יש תוצאות.

המחקר המעמיק של הכנסת על רפורמת הריכוזיות לא קבע בבירור האם, ועד כמה, הרפורמה באמת הפחיתה את הריכוזיות במשק ובלמה את יוקר המחיה. נשר הפסיקה להיות מונופול ומחירי המלט ירדו רק כמה שנים אחרי הפירוק הכפוי שלה, כששוק המלט נפתח לייבוא. ואילו בשוק המזון, הורדות מכסים ופתיחת השוק לייבוא לא הביאו לירידת מחירים. 

בסופו של דבר, אחרי רפורמות ומהלכים רבים של ממשלות שונות, רק עובדה אחת נותרת בעינה: יוקר המחיה בישראל ממשיך להיות אחד הגבוהים בעולם.

ברשות לתחרות סירבו להגיב לכתבה. עד כה לא נמסרה תגובה מסמוטריץ', ברקת או מטעם משרדי הכלכלה והאוצר.