בחג השני היה צפוף במיוחד בחוף הים שבשפך נחל חדרה. מתרחצים וכרישים שכשכו זה לצד זה, וברגע מסוים הצטרפה גם מכונית לחגיגה. אחד מרכבי ה־4X4 שהגיע לתצפת על הכרישים החליק ממזח הבטון ונעצר כשחרטומו בתוך המים. למרבה המזל לא היו נפגעים, חוץ מחשבון הבנק של בעל הרכב.
כ־15 קילומטרים דרומה משם, בחוף בית ינאי ושפך נחל אלכסנדר, נרשמה בימים האחרונים פאניקה קלה כשכרישים נצפו מספר פעמים מפלסים את דרכם בין המתרחצים. אם למרגלות תחנת הכוח בחדרה זה כבר מחזה שגרתי, בבית ינאי ההופעה של הכרישים נחתה על הנופשים בהפתעה מוחלטת. התגובות הדרמטיות היו בהתאם.
המומחים לא יודעים לומר בוודאות מה גרם לכרישות מחדרה – שנוהגות לבלות את החורפים בחיק המים החמימים שמוזרמים לים אחרי שהם מצננים את טורבינות הפחם של "אורות רבין" – להתרחק מהטריטוריה הקבועה שלהן.
המפגש המפתיע בין המתרחצים לכרישים בבית ינאי חידד שוב את מורכבות החיכוך בין בני האדם לחיות הבר, בעיקר כשמדובר בבני אדם מסוג ישראלים
"זה שילוב של כמה דברים", אומר ד"ר אביעד שיינין מאוניברסיטת חיפה ומעמותת "דלפיס", "העיקרי זה התמותה של הדגים בנחל אלכסנדר. הייתה שם תמותה של הרבה בורים. זה קורה הרבה פעמים באביב, זה כנראה נובע מהתחממות המים, פריחת האצות וירידת ריכוז החמצן. גם בנחל חדרה זה קרה, אבל באופן יותר מינורי".
"הכרישים, ובעיקר הנקבות ששוחות במים הרדודים יותר, מחכים לזה וניזונים מזה", מוסיפה ד"ר עדי ברש מעמותת "כרישים בישראל". "לפעמים זה לא ממש קורה ולפעמים יש הרבה דגים מתים והשנה זה נפל גם על פסח כשהים מלא אנשים. השנה גם היה גשם ממש לפני החג, מה שאולי הביא להתפרצות חזקה יותר של הנחלים".
"הם התנהגו בבית ינאי כמו שהם מתנהגים בחדרה", אומר ד"ר שיינין, "שחייה מאוד קרובה אל החוף, כנראה הדגים שמגיעים מהנחל מושכים אותם אל המים הרדודים".
המפגש המפתיע בין המתרחצים לכרישים בבית ינאי חידד שוב את מורכבות החיכוך בין בני האדם לחיות הבר, בעיקר כשמדובר בבני אדם מסוג ישראלים ובחיית בר שסוחבת על גבה וסנפיריה את הדימוי מזרה האימה שנוצר באדיבות הסרט "מלתעות".
התגובה של הקהל בחוף להופעת הכרישים הייתה מהומה ישראלית טיפוסית: רבים הגיבו בפאניקה, ובאותה עת רבים לא פחות עשו הכול כדי ליצור מגע עם הכרישים
ספק אם יש עוד יצירה שהשפיעה על מיתוגו של בעל חיים יותר מהסרט ההוא של סטיבן ספילברג, שלפני כשלוש שנים אמר בריאיון, "אני מצטער עד היום מעומק ליבי ומתחרט על הכחדת אוכלוסיית הכרישים בגלל הסרט". "הגיע הזמן שאנשים יבינו ש'מלתעות' היה הכול חוץ מיצירה דוקומנטרית", אומר רן גולן, צולל ותיק וחובב כרישים מושבע.
התגובה של הקהל בחוף להופעת הכרישים הייתה מהומה ישראלית טיפוסית: רבים הגיבו בפאניקה, ובאותה עת רבים לא פחות עשו הכול כדי ליצור מגע עם הכרישים וכמובן לצלם את הסצנה ולהעלות אותה לרשתות החברתיות.
![כרזת הסרט "מלתעות" (צילום: Business Wire/ AP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/02/AP466881400591844.jpg "כרזת הסרט "מלתעות" (צילום: Business Wire/ AP)")
"משהו בכרישים משבש לנו את המחשבה", אומר גולן, "הם גורמים לנו או לפחד מדי או לרצות לראות אותם מקרוב ולסבך אותנו בהרפתקאות. גם אני אחרי שראיתי 'מלתעות' פחדתי להיכנס לבריכה וגם אני משכתי לכרישים בזנב כשהייתי מדריך צלילה בן 23 בזנזיבר. התיירים באו לראות כריש אז מה אתה מסתתר במערה? ואז הסבירו לי למה זה לא בסדר, ביקשתי סליחה ויותר לא חזרתי על זה".
האמת הביולוגית המעט מעליבה היא שלכרישים שמגיעים לחופי ישראל – סנפירתן ועפרורי – אין עניין בנו, בני האדם. "אנחנו רואים את זה כבר שנים בחדרה", אומר ד"ר שיינין, "הכרישות העפרוריות ממש אדישות כלפינו. הם מתוכנתים לתפוס דג ואנחנו לא דג, החושים שלהם אומרים להם שזה לא דג.
"יש כרישים שטורפים גם יונקים אבל הם לא מסתובבים ליד החופים. הסנפירתן והעפרורי אוכלים דגים, אין להם את היצר הזה לטעום משהו שהוא לא דג"
"יש כרישים שטורפים גם יונקים אבל הם לא מסתובבים ליד החופים. הסנפירתן והעפרורי אוכלים דגים, אין להם את היצר הזה לטעום משהו שהוא לא דג. לכל היותר אם יש דייג שתפס דגים עם רובה אז הן יתעניינו בדגים.
"הן מאוד מתעניינות בתנועה של הסנפירים של המשנרקלים. זה כאילו מהפנט אותן, הן מגיעות ממש קרוב לסנפירים וזו כמובן תחושה לא נעימה שכרישה באורך שלושה מטרים מתעניינת בסנפירים שלך אז אנשים מדווחים על חוויה לא נעימה. אבל בכל השנים שעברו מאז שהם הגיעו לחדרה לא היה מקרה אחד של תקיפה. אנשים מסתובבים ביניהם בלי סוף ולא קורה שום דבר".
"בשנים האחרונות היו כמה תקיפות במצריים של כריש טיגריסי", אומרת ד"ר ברש, "זה כריש שבהחלט נחשב ליותר מסוכן, אבל גם איתו כשמתנהלים נכון אין בעיות, אנשים צוללים איתו בכל העולם. עפרורי וסנפירתן, לעומת זאת, אוכלים דגים קטנים ובינוניים וחסרי חוליות. מה להם ולבן אדם.
"זה מאוד דומה לכלב, טורף לכאורה שיכול לנשוך אותנו בכל רגע אבל אין לו שום עניין בזה. מי שחושב שאני מגזימה עם ההשוואה לכלב, שייראה שוב את התמונות מהחג. גם כריש טיגריסי לא אוכל בני אדם, אבל הוא ימהר יותר להגיב כשהוא בלחץ.
"זה מאוד דומה לכלב, טורף לכאורה שיכול לנשוך אותנו בכל רגע אבל אין לו שום עניין בזה. מי שחושב שאני מגזימה עם ההשוואה לכלב, שייראה שוב את התמונות מהחג"
"אצל המינים בחדרה אנחנו לא רואים את זה אפילו כשאנשים ממש ממש מגזימים, תופסים להם בזנבות, נופלים עליהם, מקיפים אותם וחוסמים אותם. נראה שעם השנים הם למדו אותנו והתרגלו ונוצר מצב מאוד לא טבעי של חיות בר שהתרגלו לנוכחות כזאת".
כרישים, כפי שהיטיב לאבחן גולן, נוטים לעורר רגשות עזים, ויותר מכולם אצל חובבי הכרישים. ואכן, אירועי השבוע גרמו להתלקחות מחלוקת סוערת, שפרנסה שרשורים נרגשים ברשתות החברתיות, סביב השאלה איך נכון לנהל את הממשק בין בני האדם לכרישים.
יש הטוענים שצריך להפריד ביניהם ככל הניתן, דווקא כדי להגן על הכרישים (חיית בר מוגנת, כזכור) מפני ההצקות של הישראלי תאב הלייקים; אחרים סבורים שלחיכוך ההדוק יש דווקא ערך חינוכי והסברתי לא יסולא בפז. ולמרבה הפליאה, ואולי משום שהמציאות באמת מורכבת, לפעמים שתי העמדות מתקיימות בתוך אותו אדם.
ברש, למשל, סבורה ש"זה פשוט הפך לפינת ליטוף בלי ביקורת מינימלית. שולחים את הילד ואומרים לו, 'תעמוד רגע ליד הכריש אני אצלם אותך'. העומס במים פסיכי, יש מלא ילדים בתוך אתר שמלא ציוד דיג, יש בו זרמים חזקים וכ־50 כרישים.
"50 שנה של הסברה וחינוך לא יעשו מה שהשבוע הזה עשה. ילדים, בוגרים, ערבים, יהודים, דתיים, חילונים – כולם עומדים במים כמו בעמדת ליטוף של ארנבונים ומבלים עם כרישים. אין לתאר"
"מצד שני, אי אפשר להתעלם מזה שיש בזה גם הרבה קסם. 50 שנה של הסברה וחינוך לא יעשו מה שהשבוע הזה עשה. ילדים, בוגרים, ערבים, יהודים, דתיים, חילונים – כולם עומדים במים כמו בעמדת ליטוף של ארנבונים ומבלים עם כרישים. אין לתאר".
גולן, שהגיע בחול המועד לאתר הכרישים בחדרה כדי להתנדב בהסברה, סבור שכל עוד לא נוגעים בכרישים או מאכילים אותם המפגש הזה מבורך. כשהביע את העמדה הזו בדף הפייסבוק שלו ספג ביקורות קשות מחובבי כרישים ושומרי טבע.
"אנחנו מכירים את עמנו ומדריכי צלילה מכירים במיוחד את חול המועד", הוא אומר, "אלה תופעות שלא תמיד קלות להכלה. והפעם, אחרי שהייתי שם, אני חייב להגיד לך שזה ציבור למופת. כל מי שמתעסק בהסברה צריך לתת לעצמו טפיחה על השכם על הדרך שעברנו בשנים האחרונות. יותר מ־90% מהאנשים שעמדתי מולם הקשיבו והגיבו טוב.
"יש אנשים שהסתכלו על זה שאנשים הסתובבו במים בין הכרישים וראו בזה הצקה, הפרעה, סכנה לאנשים וסכנה לכרישים. בעולם שלי ראיתי כרישים ואנשים מתקרבים, מתקשרים, הוכחה שאפשר לנהל את זה, לעשות את זה נכון, זה מדהים".
"כשאנשים נכנסים ממש למרחב האינטימי של הכריש זה עלול להיגמר לא טוב", אומר ד"ר שיינין, "בכל זאת, כשמדובר בטורף באורך שלושה מטרים עדיף לא לתפוס אותו בזנב"
לאנשי כרישים שמצוידים בגישה הזו יש ביקורת על רשות הטבע והגנים, שהנחתה את המציל בחוף בית ינאי לכרוז לרוחצים בכל פעם שמזוהה כריש בסביבה ולהורות להם לצאת מהמים. מצד אחד זה משדר פאניקה מיותרת; מהצד השני, מעבר לרצון להגן על הכרישים, ברור שבאוויר מרחף החשש – גם אם הסיכוי מזערי – מתקרית שתסתיים בפציעה.
"כשאנשים נכנסים ממש למרחב האינטימי של הכריש זה עלול להיגמר לא טוב", אומר ד"ר שיינין, "בכל זאת, כשמדובר בטורף באורך שלושה מטרים עדיף לא לתפוס אותו בזנב".
אם אני משכשך במים הרדודים עם הבן שלי וכריש משייט לידינו – מה לעשות?
"בגדול, להמשיך במה שאתה עושה. לתת לכריש את המרחב שלו ואם אתה מרגיש לא נוח אתה יכול לכל היותר להתרחק ממש בעדינות – לא בפאניקה, לא לברוח. בחדרה היו השבוע המון אנשים בתוך המים כולל ילדים במרחק מטר מכרישות גדולות והם היו מאושרים עד עמקי נשמתם".
"המפגש הבלתי אמצעי בין האדם לחיה הוא הדבר הכי חשוב", אומר גולן, "ברגע שהילד פגש אתמול כריש במים בחדרה, כל הדיון הזה אפשר להשליך אותו לפח. זה הניצחון. ברור שצריך להגיע לזה בלי לפגוע, בלי להציק, בלי להרוס. אבל אם אנחנו, בני האדם, רוצים להמשיך להיות מסוגלים להיות במים, אנחנו חייבים לקבל את זה שיש כרישים והיו תמיד".
"כשיש 50 אנשים ו־50 כרישים על ריבוע כל כך קטן נשיכה היא אופציה", אומרת ד"ר ברש, "זו יכולה להיות טעות תמימה או שמישהו בדיוק יזיז את היד כשהכרישה באה לתפוס את הדג. ברגע שזה יקרה הכול יתהפך עלינו"
"כשיש 50 אנשים ו־50 כרישים על ריבוע כל כך קטן נשיכה היא אופציה", אומרת ד"ר ברש, "זו יכולה להיות טעות תמימה או שמישהו בדיוק יזיז את היד כשהכרישה באה לתפוס את הדג. ברגע שזה יקרה הכול יתהפך עלינו. אני כבר יכולה לראות את הכותרות: 'אימה בחדרה' או 'הכתובת הייתה על הקיר'".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו