בשנים האחרונות הוכתרה חדרה כבירת הכרישים הלא רשמית של ישראל: מדי חורף מגיעים עשרות מהם לשכשך במים החמימים שנפלטים מהטורבינות הלוהטות של תחנת הכוח אורות רבין. המסלעה שלמרגלות התחנה הפכה לאתר תיירות מבוקש, כשצוללים חובבים משנרקלים בין הכרישים, וסקרנים תופסים עמדה על הסלעים ומנסים לתצפת על הנעשה במים.
כעת מתברר שחדרה לא לבד: השבוע תיעד גיא לויאן, פקח רשות הטבע והגנים, כמה עשרות כרישים מתגודדים בקרבת תחנת הכוח "אשכול" בנמל אשדוד. החורף הסתיים והמים כבר לא כל כך קרים, אך טמפרטורת המים שמשמשים לקירור הטורבינות – הגבוהה ב-8-10 מעלות ממי הים – עדיין מושכת כרישים.
עדי ברש, דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה ויו"ר עמותת "כרישים בישראל", אומרת שבגלל הגובה שממנו צולמו התמונות קשה לקבוע את המגדר של הכרישים ("צריך להפוך אותם כדי לדעת"), אבל בעיקרון שני מינים מגיעים לחופי ישראל – סנפירתן ועפרורי.
למרות שבתחנת המחקר של אוניברסיטת חיפה חוקרים את תנועת הכרישים כבר מספר שנים ובזה גם עסקה עבודת המאסטר של ברש, הצטבר עד היום מעט מידע מוצק על הנושא.
"אנחנו לא יודעים מאיפה בדיוק הם באו, למה דווקא לקראת פסח ולאן הם ימשיכו מכאן", אומרת ברש. "לפני כמה שנים הצלחנו להצמיד מכשירי מעקב לשני כרישים בחדרה, אחד המשיך למערב מצרים וסיים די מהר את דרכו כשנמכר בשוק, ושנייה המשיכה לקפריסין, ושם ניתק איתה הקשר בעומק של 50 מטר".
חשוב לציין שהכרישים מוגדרים כחיה מוגנת ושהדיג שלהם אסור בישראל. זה כמובן לא מונע מקרים של דיג עברייני, כי מרק כרישים נחשב למעדן מבוקש.
ברש אומרת שאין הרבה סיכוי שאשדוד תתחרה עם חדרה על תשומת לב חובבי הכרישים, משום שהאזור שבעורף תחנת הכוח הרבה פחות נגיש לציבור.
לדבריה, "זה אזור של נמל, יש שם עכשיו בנייה ובאופן כללי אסור להיכנס לשם ובטח לא לצלול". הבדל נוסף בין האתרים – התחנה באשדוד פועלת על גז, להבדיל מרידינג חדרה שהיא אחת משתי התחנות הפחמיות הגדולות בארץ (לצד תחנת רוטנברג באשקלון). גם בתחנה גזית משתמשים במי הים לקירור הטורבינות, אבל בכמויות קטנות יותר ולכן הסביבה פחות אטרקטיבית לכרישים.
זו אחת הסיבות לכך שהתכניות להפוך את המתחם בחדרה לאתר תיירות רשמי עם מרפסת תצפית, הדרכה והסברה, לא מתקדמות בינתיים: "בתוך שנתיים התחנה בחדרה אמורה לעבור לגז", אומרת עדי ברש, "ויש חשש שהכרישים ייעלמו או לפחות שמספרם יפחת משמעותית, אז קשה לי לשכנע את הגורמים השונים לבנות הכל בשביל משהו שאולי בעוד שנתיים לא יהיה".
מתברר שעם סוף עידן הפחם בישראל נרוויח אוויר הרבה יותר נקי – אבל אולי נפסיד את הכרישים. בינתיים אפשר להתנחם בכך שהם מבקרים גם באשדוד.
צילום הסרטון: גיא לויאן, רשות הטבע והגנים
צה"ל ושב"כ חיסלו אתמול בתקיפה מהאוויר בדרום רצועת עזה את עאדל ג'האד מחמד עצפור, מפקד מחלקה בזרוע הצבאית של חמאס. לפי הודעה משותפת של הגופים, התקיפה בוצעה בעקבות מעורבותו בקידום פעולות טרור בטווח הזמן המיידי.
בצה"ל ובשב"כ מציינים כי לאורך המלחמה עסק עצפור בקידום מתווי צליפה והטמנת מטעני חבלה נגד הכוחות הפועלים ברצועת עזה.
עוד נמסר כי בתקופה האחרונה פעל לשיקום היכולות הצבאיות של חמאס, והיווה איום ישיר על כוחות הצבא בשטח.
ישראל העתיקה את עמדת הבידוק לפלסטינים השבים לרצועת עזה ממצרים למעבר כרם שלום, במקום העמדה הצבאית שפעלה ברפיח.
מתאם פעולות הממשלה בשטחים הודיע כי כחלק מהסכם הפסקת האש, "החל פיילוט להעתקת הבידוק הביטחוני הישראלי שנערך לתושבים השבים ממצרים לרצועת עזה דרך מעבר רפיח".
עד כה, פלסטינים ששבו לעזה ממצרים עברו בידוק במחסום "רגבים" של צה"ל, הממוקם ברפיח.
הליכי הבידוק והזיהוי הועברו כעת לכרם שלום, והם יבוצעו על ידי רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון, לצד גופי ביטחון נוספים, כך נמסר ממתאם פעולות הממשלה בשטחים.
"זוהי התאמה מבצעית שנועדה לייעל את תהליך המעבר, לשפר את יכולות הבידוק ולהבטיח את המשך הפעלתו הבטוחה והיעילה של המנגנון", צוין בהודעה.
במתפ"ש הבהירו כי שינוי זה נוגע אך ורק לתהליך הבידוק הישראלי. התנועה דרך מעבר רפיח עצמו נותרת ללא שינוי, לרבות "התיאום מול מצרים וארגון הבריאות העולמי, תהליך האישור הביטחוני המוקדם של ישראל, הפיקוח של כוח המשימה של האיחוד האירופי, והמנגנון המסדיר את יציאת התושבים מרצועת עזה למצרים".
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית, ברוב של 50 תומכים מול 36 מתנגדים, הצעת חוק המחמירה את ההגבלות על שימוש ברמקולים במסגדים.
בעוד שתומכי החוק מתארים אותו כמאמץ לבלום "רעש בלתי סביר", חברי אופוזיציה טוענים כי הוא מכוון באופן לא הוגן נגד המיעוט המוסלמי בישראל.
על פי הצעת החוק, שיזם חבר הכנסת צביקה פוגל ממפלגת עוצמה יהודית, מסגדים יידרשו לקבל היתרים להפעלת מערכות כריזה. החוק יסמיך את המשטרה להיכנס למתחמים כדי להפסיק הפרות ולהטיל קנסות מנהליים.
המואזינים משתמשים ברמקולים במסגדים כדי לקרוא לתפילה חמש פעמים ביום, כולל תפילת השחר המוקדמת.
"זהו אינו עניין פוליטי", אמר פוגל במליאה. "כשם שהחוק נאכף נגד אולמות אירועים, עסקים פרטיים, מפעלים ובתי תפילה מכל סוג, כך עליו להיאכף בשוויוניות גם כאן".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בירך על הצעת החוק, שצריכה לעבור עוד שלוש קריאות לפני שתיכנס לספר החוקים. בן גביר הכריז כי "המשילות מתחילה ברעש", וטען כי גם תושבי היישובים הערביים סובלים מהקריאות המושמעות ברמקולים.
מנגד, חברי כנסת ערבים טענו כי בן גביר מעדיף לקדם את מה שהם מתארים כרדיפה של מיעוט דתי, במקום לטפל בפשיעה האלימה הגואה בחברה הערבית, לאחר ששלושה בני אדם נרצחו היום באירועים נפרדים.
"שלושה נרצחים בשעה… עוד יום תחת ממשלת הדמים הזו", אמר יו"ר מפלגת חד"ש–תע"ל איימן עודה. עודה האשים את השר, שאותו כינה "כהניסט ועבריין מורשע", בהפקרת ביטחון הציבור.
ההצבעה התקיימה לאחר שמפלגת ש"ס הודיעה כי תתמוך בחקיקה. זאת, למרות דיווחים מוקדמים שלפיהם תכננה להתנגד לה, כחלק מהבנה בין המפלגות החרדיות לסיעות הערביות.
לפי אותן הבנות, חברי הכנסת הערבים היו אמורים להימנע היום בהצבעה על חוק היסוד השנוי במחלוקת של הקואליציה, המעגן את לימוד התורה כערך לאומי.
כלי תקשורת פלסטיניים בעזה המזוהים עם חמאס דיווחו כי אדם אחד נהרג וארבעה נפצעו בתקיפה בשכונת שיח' רדואן שבעיר עזה.
מוקדם יותר היום דווח כי אדם נוסף, מוחמד ג'ונדיה, נהרג בתקיפה נפרדת. בתיעוד מהלווייתו נראים חמושים יורים באוויר.
מצה"ל טרם נמסרה תגובה.
شيّع فلسطينيون في مدينة غـ ـزة، جثمان الشـ ـهيد محمد جندية، الذي استُـ ـشهد جراء قصف إسرائيلي استهدف شارع عمر المختار وسط المدينة. pic.twitter.com/nkD4x3FRZ1
— السبيل الإخباري (@assabeeldotnet) July 1, 2026
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, הוציא צו ארעי המורה על הסרת סרטון שפורסם הן בחשבונות הרשמיים של משרד ראש הממשלה והן בחשבון האישי-פוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הצו ניתן בעקבות עתירה של עמותת "בוחרים בישראל", שטענה כי מדובר בתעמולת בחירות אסורה תוך שימוש בנכסי ציבור.
בסרטון מופיע קטע מדברי ראש הממשלה בהערכת מצב רב-זירתית עם פורום הפיקוד הבכיר של צה"ל, ובו התייחסות לניסיונות שהופעלו עליו לשחרר את החטופים במועד מוקדם מזה שבו שוחררו בפועל.
יו"ר הוועדה ציין כי הפרסום הבו-זמני של הסרטון בשני סוגי החשבונות – הרשמי והאישי-פוליטי – מעורר קושי: אם מדובר בתעמולת בחירות, אין מקום לפרסמה בחשבונות רשמיים; ואם אין מדובר בתעמולת בחירות, לא ברור מה התועלת בפרסומה גם בחשבון האישי-פוליטי. בלי להכריע בשלב זה בשאלה אם מדובר בתעמולת בחירות, הורה יו"ר הוועדה על הסרת הסרטון מכלל החשבונות, עד תום הדיון בעתירה.
הדיון בעתירה נמשך, ותימסר הודעה נוספת עם מתן ההחלטה הסופית.
מצעד הגאווה במצפה רמון ביום שישי האחרון היה צבעוני, יפה ומרגש. היו שם חיוכים, דגלים צבעוניים, משפחות, צעירות וצעירים, אנשים שבאו להגיד דבר פשוט: אנחנו כאן. יש לנו מקום. מגיע לנו לחיות בכבוד ובביטחון גם במצפה רמון, גם בנגב, גם בכל מקום אחר בישראל.
ואז ראינו מה הכינו לנו תושבי מצפה רמון החדשים.
הדס רגולסקי היא חברת מועצת העיר ת״א- יפו. ממקימות בונות אלטרנטיבה וחוזה חדש. רגולסקי היא אמא לשלושה, אשת תקשורת ואקטיביסטית שנאבקת על דמותה של ישראל בשנתיים האחרונות ולא תעצור עד שיהיה פה טוב יותר.
אני מניח שלמאמר הזה יש חלק ב', שבו יובאו עובדות התיק עצמו, ההתרחשויות לפני ותוך כדי המשפט, תוכן העדויות, אמינות העדים וכו'.
רבים מה"שופרות" מניחים כבר מתחילת הפרשה, שמה שלא יהיה – נתניהו יורשע במשהו. לשם-כך ישנה עבירת "מרמה והפרת אמונים", שאפשר לייחס אותה למה שבוחרים ולמי שבוחרים.
ואין לזה קשר לימין ושמאל. אהרון ברק ביצע הפיכה שילטונית נגד יצחק רבין בשנת 1977 על עבירת כופר.
אז למה הכנסת לא מחקה כבר מזמן את סעיף ה"מרמה והפרת אמונים" מספר החוקים? כי מדובר במערכת מנדטורית, שבה גם נבחרי הציבור וגם הפקידים הממונים עובדים עבור בוסים ממקומות אחרים לגמרי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
ביום 18 במאי 2026 פקעה רשמית תמ"א 38 בחיפה, והותירה את העיר בתוך מלכוד תכנוני. המנגנון שאיפשר במשך כמעט שני עשורים לחזק בניינים ישנים ולהוסיף להם ממ"ד נסגר, והתוכנית שאמורה לתפוס את מקומו, תוכנית ההתחדשות הבניינית חפ/2666, אושרה רק להפקדה וטרם נכנסה לתוקף.
בעיר בה עשרות אלפי דירות יושבות במבנים שנבנו לפני 1984, רבים מהם ללא ממ"ד וללא חיזוק מפני רעידות אדמה, זהו מלכוד שנוגע בביטחון הפיזי של התושבים ובערך הנכס היחיד שברשותם.
עו"ד ונוטריון הדר ארבל היא בעלת חברת עורכי דין המתמחה בנדל"ן והתחדשות עירונית.
מדינת ישראל נמצאת באחת מנקודות המבחן המורכבות והגורליות בתולדותיה. בעוד עיני הציבור נשואות אל החזיתות המרובות שסביבנו, אל הפסקות האש השבריריות ואל האיומים הביטחוניים החיצוניים, האיום הקיומי האמיתי רוחש מתחת לפני השטח – בתוך הבית פנימה.
הקרע, השסע והקיטוב העמוק בחברה הישראלית אינם עוד "בעיה חברתית" שאפשר לדחות לימים שקטים יותר; הם ליבת האתגר של הדור הנוכחי.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
אני שמח שהכותב זיהה את שורש הבעייה והיא מעורבות הדת בפוליטיקה.
לכן, חייבים להפריד את הדת ממוסדות השלטון, חייבים למנוע משיקולים דתיים להיות חלק משיקולי המדינה.
לדוגמא: יש צורך ממשי בהגדלת הצבא. 50% מכוח האדם הן נשים. זו משימה לאומית לשלב נשים בכל מקום בצבא, בהתאם לדרישות של כל תפקיד.
"חרם" שמכריזים רבנים על שילוב נשים היה צריך להחשב כהמרדה והרבנים היו צריכים להשפט ולהענש.
הפרדה לא תפגע באף אדם בקיום טכס , מנהג או מצווה כרצונו.
היא רק תמנע ממנו לכפות את רצונו על האחר.
לכן , קודם, לפני שתהיה מלחמת אחים , יש להפריד את הדת ממוסדות השלטון ולקדש את הפלורליזם.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהברברים הרשעים האלה פירקו את הכריש לויתן בגרזנים חרבות אלות וסכינים .בעל חיים כזה נעים רגוע וידידותי . הם בטח חשבו( עם מוחם המעוות) שהוא מרגל ציוני . בנוסף קטילתו של כריש לוייתן בעזה מול ההתנהגות הישראלית שלנו בחופי אשדוד מבליטים את ההבדל בין העמים ומדגישים את האמת בינינו לבינם .
כעובדה מי שקוטל כך בעל חיים ועוד צוהל משמחה יכול לקטול גם בני אדם . (את זה אנחנו כבר ראינו )