מאז השבעה באוקטובר, כל אימת שחטופים חזרו מהשבי – חיים או מתים – תגובות בני משפחותיהם נסרקו במסרקות ברזל בחיפוש אחר הכרת תודה אישית לבנימין נתניהו. היעדר תודה זיכה את המשפחה בסקילה מצד תומכי נתניהו ומכונת הרעל שלו, ואילו הופעתה גררה צקצוק נבגד מצד אלה שראו בו את האחראי הראשי להפקרה.

בעקבות פתיחת המלחמה מול איראן ועל רקע מהלומות הפתיחה הצבאיות המרשימות, התרחב אל החזית המזרחית גם מבחן התודה לנתניהו. כל תגובות האופוזיציה, התקשורת ודמויות בולטות בציבוריות הישראלית נסרקות בקפידה אחר הכרת תודה זו, שהפכה להיות אבן בוחן לממלכתיות דווקא מצד אלה ששואפים לכונן כאן מלוכה.

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני ואקטיביסט. כותב על פוליטיקה וחברה. מתגורר וחי בתל אביב.

ישראל שוכנת לחופי הים התיכון, וזהו נתון גאוגרפי שמלווה אותנו כמו שירות מילואים, בלתי נמנע, חם, ודורש מגבת. יש לנו כמעט מאתיים קילומטר של חוף ים, מתנה שהטבע העניק לנו ושהרשויות עסוקות מאז ומעולם בלמנוע מאיתנו להנות ממנו.

כמו כולנו, חוץ מהירושלמים שהים עבורם הוא מושג מופשט כמו כביש אופקי, גדלתי על נסיעות משפחתיות לים. בקיץ היו הוריי חותכים אבטיח, ממלאים תרמוס במיץ פטל, אורזים צידנית ונוסעים לים בפורד אסקורט כחולה ורותחת, הרכב הראשון שאבי קנה, חמושים באופטימיות ודלק מלא עופרת.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.