ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לקיים החודש פגישת פסגה עם ראשי ממשלות יוון וקפריסין לחיזוק "הברית ההלנית" בין המדינות הים תיכוניות, כך נמסר ממשרד החוץ.
שר החוץ, גדעון סער, טס היום לאתונה לפגישות משולשות ודו-צדדיות עם מקביליו היווני והקפריסאי, בביקור ש"יקדים את הפסגה הצפויה של ראשי ממשלות שלוש המדינות, אשר אמורה להתקיים בישראל בהמשך החודש", כך נמסר מלשכתו של סער.
במהלך הפסגה השבוע – הראשונה בין המדינות מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 – סער שואף "לחדש את פעילות הפורום המשולש עם ידידינו ביוון ובקפריסין" ולדון עם עמיתיו ב"נושאים אזוריים בעלי עניין משותף לשלוש המדינות", לפי הודעת משרדו.
המסגרת, שהוקמה ב-2016 ונותרה לא פעילה במהלך המלחמה, שואפת לחדש את שיתוף הפעולה בתחומי האנרגיה, הכלכלה והביטחון באזור.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש לאחרונה עם מקביליו מיוון ומקפריסין בספטמבר 2023 בקפריסין, ולאחר מכן תוכנן להיסגר מסלול לייצוא גז טבעי מישראל לאירופה דרך שתי המדינות, כך לפי שגרירות ישראל בניקוסיה.
בפסגה הראשונה של השלושה, השיחות התמקדו בשיתוף פעולה בתחום האנרגיה, במיוחד בנוגע למאגרים חדשים שהתגלו מול חופי ישראל, וכן בנושאי הגירה, לוחמה בטרור ותיירות. המדינות חתמו על הסכם לשיתוף פעולה בניהול משאבי מים ובהמשך סיכמו על הקמת כוח חירום משותף להתמודדות עם אסונות טבע.
יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, מציג תוכנית כלכלית חדשה לקיצוץ תקציבי הקואליציה, סגירת משרדי ממשלה והפחתת מיסים למעמד הביניים.
"המשבר הכלכלי הנוכחי נובע מניהול פזיז ולא מקצועי. הוא מונע משוחד פוליטי חסר תקדים, פגיעה במערכת המשפט וגישה בלתי מקצועית ולא ממוקדת של הממשלה", כותב לפיד בפוסט על התוכנית ברשת X.
"ישראל זקוקה לניהול כלכלי אחראי, פרגמטי ויעיל – כזה שמתבסס על נתונים ומציב בראש סדר העדיפויות את מעמד הביניים הישראלי, עם דגש על משפחות צעירות", הוא מוסיף.
"תוכנית החילוץ הכלכלי", הכוללת 26 צעדים, מחולקת לשני יעדים עיקריים – קיצוץ תקציבי הקואליציה וצמצום מספר משרדי הממשלה ל"מקסימום של 18", לצד הפחתת מיסים למעמד הביניים "כדי לעודד צמיחה כלכלית".
התוכנית מפרטת כמה צעדים מרכזיים להגשמת מטרות אלה, בהם השקעה בתעשיית ההייטק, הקמת משרד ייעודי להפחתת יוקר המחיה, תמיכה בעסקים קטנים, שיפור מערכות הבריאות והחינוך, שילוב גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה ועידוד עלייה לישראל.
התוכנית כוללת גם מספר פרויקטים לאומיים, בהם תוכנית דיור בר-השגה למשפחות צעירות ורפורמה בתקציב הביטחון של צה"ל.
ארצות הברית הציעה לחמאס עסקה שבמסגרתה ישחרר עשרה חטופים ישראלים חיים בתמורה להפסקת אש בת שישים יום – כך דווח היום בסקיי ניוז בערבית (Sky News Arabia) על סמך דבריו של גורם פלסטיני.
"וושינגטון ביקשה מחמאס לשחרר עשרה חטופים… בתמורה להארכת הפסקת האש בשישים יום ופתיחת המשא ומתן על השלב השני ומיקום כוחות צה"ל לאורך מסדרון פילדלפי" וכן על חידוש הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, אמר אותו גורם.
עוד אמר ש"חמאס עדיין שוקל את תגובתו להצעה האמריקאית".
אותו גורם לא ציין מתי הוצעה העסקה.
בכירי ארה"ב קיימו בליל רביעי דיונים חסרי תקדים עם מנהיגי חמאס, וכן עם מתווכים ממצרים ומקטאר, במטרה לדון בשלב השני של הפסקת האש בין חמאס לישראל, כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס תוך ציטוט שני מקורות מצריים.
מאוחר יותר באותו ערב, מקור אישר לזמן ישראל את קיום השיחות.
רשות האוכלוסין וההגירה מסרה כי עשרה עובדים זרים מהודו חולצו הלילה מכפר פלסטיני בגדה המערבית, לאחר שדרכוניהם נגנבו על ידי פלסטינים ושימשו לחציית מחסומים לישראל.
לפי הרשות, צה"ל איתר את הדרכונים והחזירם לעובדים ההודים.
העובדים התגוררו בכפר אל-זעים לאחר שקיבלו הצעת עבודה מתושב המקום, אך בהמשך נלקחו מהם הדרכונים, מה שמנע מהם לעבוד או לחזור לישראל במשך למעלה מחודש.
המבצע לחילוצם הובל על ידי מנהל האכיפה והזרים ברשות האוכלוסין, בשיתוף עם צה"ל ומשרד המשפטים. כעת, העובדים שוהים במקום מבטחים עד לקביעת מעמדם התעסוקתי.
בשנה האחרונה הגיעו כ-16,000 עובדים מהודו לישראל, כחלק ממאמץ ממשלתי למלא את החסר בענף הבנייה, בעקבות איסור כניסתם של עשרות אלפי פועלים פלסטינים מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
לאחר ההודעה על עצירת הסיוע לעזה, שר החוץ גדעון סער אמר כי ישראל מוכנה לנהל משא ומתן על השלב השני של הסכם הפסקת האש עם חמאס. "ישראל מוכנה להמשיך במשא ומתן, כולל על השלב השני, בהתאם לעקרונותינו, בתמורה לשחרור החטופים", אמר סער במסיבת עיתונאים בירושלים משותפת עם מקבילו הקרואטי.
לדבריו, ישראל מיישמת את העיקרון של "אין ארוחות חינם" ואינה מוכנה לנהל משא ומתן על השלב השני של הפסקת האש "בחינם", מבלי שחמאס יסכים להמשך שחרור החטופים בעזה. "משא ומתן ללא שחרור חטופים… זה לא משהו שאנחנו מקבלים", הבהיר סער.
סער ציין כי ארצות הברית "מקבלת את עמדתנו ומכירה בה", וכי מכתב צדדי מהממשל האמריקאי הקודם קבע שלא תהיה התקדמות אוטומטית בין שלבי ההסכם. בשלב זה, לדבריו, ישראל מתעקשת על הארכת הפסקת האש ב־50 ימים, הצעה שלדבריו הועלתה על ידי השליח האמריקאי המיוחד סטיב ויטקוף.
בהתייחסו להצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו היום, שבה הזהיר כי חמאס יעמוד בפני "השלכות נוספות" אם לא יתקפל, אמר סער: "ראיתם את ההשלכה הראשונה היום, ותראו מה יהיו ההשלכות הנוספות".
סער הוסיף כי ישראל עמדה בכל התחייבויותיה להפסקת האש "עד היום האחרון" של השלב הראשון.
עם זאת, לדבריו, ישראל לא ניהלה שיחות עקיפות עם חמאס בנוגע לשלב השני של ההסכם עד לאחר היום ה־42. בנוסף ציין כי צה"ל לא החל בנסיגת כוחותיו ממסדרון פילדלפי בגבול עזה־מצרים בשבת, למרות שההסכם דרש מישראל להתחיל בכך ביום ה־42.
כאשר נשאל כיצד תגיב ישראל אם פלסטינים בעזה יעמדו בפני רעב בעקבות חסימת כניסת משאיות הסיוע, דחה סער את הטענה על רעב ברצועה כ"שקר שנמשך לאורך כל המלחמה". לדבריו, "כשראינו את החטופים שלנו משתחררים, המחבלים והקהל נראו במצב מצוין. היחידים שנראו רעבים היו החטופים שלנו".
שר החוץ גדעון סער הודיע השבוע כי הנחה דיפלומטים להקים ערוצי תקשורת רשמיים עם מפלגות ימין קיצוני בשוודיה, בצרפת ובספרד.
מפלגות אלו – השוודים הדמוקרטים, האיחוד הלאומי הצרפתי של מארין לה פן ו־Vox בספרד – הוחרמו בעבר על ידי מוסדות ממשלת ישראל בשל חששות מאנטישמיות, הכחשת שואה וקשרים היסטוריים עם תנועות פשיסטיות.
משרד החוץ, בית הנשיא ולשכת ראש הממשלה נמנעו בעבר ממגע עם מפלגות אירופיות אלו בשל עברן והרקורד השנוי במחלוקת שלהן.
ההחלטה של סער למסד קשרים דיפלומטיים – שדווחה לראשונה בוואלה ואושרה על ידי גורם במשרד החוץ לזמן ישראל – הגיעה בעקבות הערכות פנימיות שנעשו עוד בתקופת קודמו בתפקיד, ישראל כ"ץ.
עם כניסתו לתפקיד בנובמבר, סער בחן את המפלגות על בסיס ארבעה קריטריונים עיקריים: עמדתן כלפי ישראל, יחסיהן עם הקהילות היהודיות המקומיות, תפיסת הקהילות היהודיות אותן והאם פעלו בפועל להתמודדות עם עברן האנטישמי.
עם כניסתו לתפקיד, סער בחן את המפלגות על בסיס ארבעה קריטריונים עיקריים: עמדתן כלפי ישראל, יחסיהן עם הקהילות היהודיות המקומיות, תפיסת הקהילות היהודיות אותן והאם פעלו בפועל להתמודדות עם עברן
שר החוץ קבע כי ניתן לנהל דיאלוג עם שלוש המפלגות הללו, אך החליט להותיר על כנה את מדיניות אי־המעורבות של ישראל עם מפלגת החירות האוסטרית ועם אלטרנטיבה לגרמניה (AfD), כך לפי וואלה.
בדברים שנשא ביום שלישי בפני מנהיגים יהודים ופרו־ישראליים בבריסל, הסביר סער את הנימוקים להחלטתו. הוא הדגיש כי ישראל אינה מאמצת את כל עמדותיהן של המפלגות, אך חיוני להכיר בשינויים שחלו במדיניותן וברטוריקה שלהן.
"הקשר יהיה כמו עם כל מפלגה פוליטית אחרת", אמר סער. "לאחר שבחנתי את הנושא ושמעתי חוות דעת מקצועיות, לא ראיתי סיבה שלא לעשות זאת. להפך".
הוא הדגיש כי משרד החוץ בוחן כל מקרה לגופו, תוך התמקדות בעמדת המפלגות כלפי ישראל, התבטאויותיהן בנושא אנטישמיות והכחשת שואה, והאם הן נוקטות צעדים נגד חברים שהביעו אמירות אנטישמיות.
סער ציין כי הדיונים עם המפלגות עוסקים גם בסוגיות מעשיות הנוגעות לחיים היהודיים באירופה, כולל חופש דת בהקשר של ברית מילה וכשרות.
"אנחנו לא רוצים לוותר על חברים באירופה", הסביר, "אבל גם לא רוצים לתת לגיטימציה למפלגות שמאפשרות תופעות ניאו־נאציות".
לדבריו, המפלגות הללו עברו שינוי, והוא הדגיש את עמדתן הפרו־ישראלית ואת מאמציהן להיאבק באנטישמיות.
"לחלק מהמפלגות יש שורשים בעייתיים", הודה סער, "אבל אנחנו בוחנים את מעשיהן בפועל כיום. האם הן מגנות או מסלקות חברים שהתבטאו באמירות אנטישמיות? זהו מדד משמעותי".
הוא הוסיף: "בסופו של דבר, אנחנו מקבלים את ההחלטות. אבל יש לנו דיאלוג עם מנהיגי הקהילות היהודיות בנושא".
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם