לאט לאט, נראה כי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) יורד מהעץ הגבוה שטיפס עליו בעת שהוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.

צווי המעצר הוצאו כזכור בנובמבר 2024, לפני כחצי שנה, בשל ביצוע לכאורה של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, במסגרת מלחמתה של ישראל ברצועת עזה מאז אוקטובר 2023.

שלשום (רביעי) החליט מותב קדם-המשפט הדן בעניינה של ישראל, להתיר לישראל לערער להרכב הערעורים בשאלה עקרונית הנוגעת למהלך הכללי של החקירה שמנהל משרד התובע הראשי, כרים קאן, נגד בכירים בישראל: השאלה האם החקירה שהחלה נגד פעולות צבאיות של ישראל החל ממרץ 2021, היא אכן אותה חקירה שהתנהלה לאחר פרוץ מלחמת עזה באוקטובר 2023.

שלשום (רביעי) החליט מותב קדם-המשפט להתיר לישראל לערער להרכב הערעורים בשאלה עקרונית הנוגעת למהלך הכללי של החקירה שמנהל משרד התובע הראשי, כרים קאן, נגד בכירים בישראל

בעוד שבהחלטות קודמות קיבל בית הדין את עמדת התובע וקבע כי מדובר באותה חקירה, ולכן ישראל לא הייתה זכאית, אחרי 7 באוקטובר 2023, להזדמנות נוספת לפתוח בחקירה משלה שתייתר את החקירה הבינלאומית, כעת נקבע כי זו שאלה שישראל רשאית לערער עליה להרכב הערעורים, וסביר להניח שכך אכן ישראל תפעל.

שר הביטחון לשעבר יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1, 31 באוקטובר 2024 (צילום: REUTERS/Amir Cohen)

ההחלטה זו מצטרפת להחלטתו של מותב הערעורים מלפני כשלושה שבועות, הנוגעת לסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי כלפי ישראל, שאיננה חברה בבית הדין ומעולם לא חתמה על אמנת רומא, שמכוחה הוקם ופועל בית הדין הפלילי. שופטי הערעור החליטו כי מדובר בסוגיה שערכאת קדם-המשפט לא הייתה צריכה לדחות על הסף, והורו לה לדון בה מחדש, לגופה.

על פני הדברים אין כל קשר בין המהלכים האלה לבין הלחץ ההולך וגובר של ארצות הברית כלפי בית הדין באופן מוסדי. הסנקציות שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על בית הדין כבר הביאו, על פי דיווחים, לשיבוש בעבודת בית הדין בכלל ומשרד התובע הראשי בפרט.

קאן, כך דווח, איבד את הגישה לחשבון האימייל שלו וגם חשבונות הבנק שלו הוקפאו, נוכח הסנקציות שהטיל טראמפ. מתחת לפני השטח, ניתן לתהות אם יש בבית הדין הפלילי גורמים שהיו רוצים לחשוב שוב על הצעד התקדימי של הוצאת צווי מעצר נגד בכירים במדינה מערבית, ועוד כזו שאינה חברה בבית הדין.

מתחת לפני השטח, ניתן לתהות אם יש בבית הדין הפלילי גורמים שהיו רוצים לחשוב שוב על הצעד התקדימי של הוצאת צווי מעצר נגד בכירים במדינה מערבית, ועוד כזו שאינה חברה בבית הדין

עקרון המשלימות

שאלת תחולתו של עקרון המשלימות במקרה של ישראל, היא קריטית לקביעת חוקיותם של צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. חקירת משרד התובע הראשי נגד ישראל החלה במרץ 2021 ולשיטתו של קאן, ישראל קיבלה כבר אז הזדמנות לייתר אותה וליישם את עקרון המשלימות באמצעות הודעה כי היא עצמה חוקרת את החשדות שהוגדרו אז על ידי משרד התובע.

התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג כרים קאן, מרץ 2025 (צילום: Peter Dejong / POOL / AFP)

מאחר שישראל לא עשתה כך, החלה החקירה על ידי קאן, כשנתיים וחצי לפני מתקפת הטרור של 7 באוקטובר 2023.

לאחר פרוץ המלחמה בעזה, ישראל הייתה בטוחה כי החקירה של קאן תתמקד במעשי הטרור המזוויעים של מחבלי חמאס כלפי ישראל וישראלים, ופחות בפעולות הצבאיות – המוצדקות לחלוטין לשיטתה של ישראל – של ישראל ברצועה.

התקווה הזו התבדתה, כאשר במאי 2024 הודיע קאן שפנה למותב קדם המשפט, וביקש ממנו להוציא חמישה צווי מעצר – שלושה נגד ראשי חמאס (שבינתיים חוסלו כולם) ושניים נגד נתניהו וגלנט.

במסגרת טענותיה נגד צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, טענה ישראל כי התובע היה חייב לאפשר לה פעם נוספת, בהתאם לחוקת בית הדין, מרווח זמן לפתוח בחקירה משלה

במסגרת טענותיה נגד צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, טענה ישראל כי התובע היה חייב לאפשר לה פעם נוספת, בהתאם לחוקת בית הדין, מרווח זמן לפתוח בחקירה משלה. שהרי לא ייתכן שמדובר עדיין באותה חקירה ממש, מאחר שהמצב הפיזי, הגאוגרפי והמבצעי השתנה מקצה אל קצה אחרי 7 באוקטובר.

השאלה, אם כן, היא האם זו אכן אותה חקירה, או חקירה חדשה, המצדיקה מתן הזדמנות נוספת לישראל ליישם את עקרון המשלימות.

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

ההחלטות האחרונות שקיבל בית הדין בעניינה של ישראל, מתאפיינות בהיותן טכניות מאוד, וממוקדות יותר בכללים לניהול ההליך ופחות בשאלות המהותיות. כך גם בהחלטה השבוע:

"ביחס לטעות הנטענת בקביעה שלא התעוררה חקירה חדשה ולא חלו שינויים משמעותיים בפרמטרים של החקירה בעקבות 7 באוקטובר. ההרכב מציין כי למרות שישראל לא ציינה אילו קריטריונים היו צריכים להישקל, קביעה זו היא חיונית למסקנה שהתובע לא היה חייב לתת התראה חדשה. בנושא זה ניתן אם כך לערער, מאחר שהוא כולל את השאלה היסודית בדבר היקף החקירה".

התיק נגד נתניהו וגלנט מאפיין בהתנהלות הפכפכה ולא עקבית מצד בית הדין. את המסקנה הזו אפשר לגזור אף שההליך מצוי לכאורה רק בתחילתו, והחקירה עודנה נמשכת, ועוד הרבה לפני הגשת כתבי אישום וניהול משפט.

על הנייר, שיאו של ההליך עוד לפנינו. אך אם ההחלטות השיפוטיות שהתקבלו עד כה יתהפכו והתיק כולו ייסגר, יש פחות ופחות סיבות להיראות מופתעים.