ב-3 מאי השנה הצביעו אזרחי סינגפור בבחירות הכלליות; חובה אזרחית על פי חוק. לכול היה ברור כי תוצאות הבחירות לא תקטענה רצף שלטוני של "מפלגת הפעולה העממית" (PAP) מאז עצמאותה המלאה של המדינה ב-1965.

בימי זוהרה זכתה מפלגת השלטון בכ-80 אחוזים מהקולות. ולא זו בלבד, אלא שעל פי שיטת חישוב של הבחירות האזוריות הנהוגה בסינגפור, החזיקה מפלגת השלטון עד 1981 בכול המושבים בפרלמנט.

בימי זוהרה זכתה מפלגת השלטון בכ-80 אחוזים מהקולות. ולא זו בלבד, אלא שעל פי שיטת חישוב של הבחירות האזוריות הנהוגה בסינגפור, החזיקה מפלגת השלטון עד 1981 בכול המושבים בפרלמנט

אך בשני העשורים האחרונים החל כרסום זוחל בדומיננטיות של מפלגת השלטון. כך, בבחירות הקודמות ב-2020 היא זכתה בכ-61 אחוזי תמיכה "בלבד". ערב הבחירות האחרונות היו כנראה מי שחששו במפלגה ששיעור התמיכה בה יירד אל מתחת ל-60 אחוזים, דבר שיסמן צורך בחשבון נפש מפלגתי. 

לכן עם פרסום תוצאות הבחירות, יכלו במפלגה לרשום בסיפוק שיעור תמיכה של כ-65 אחוזים, המעניק לה 87 מושבים בפרלמנט. בעשרת המושבים הנותרים זכתה "מפלגת הפועלים" (WP), בעלת השורשים העמוקים בהיסטוריה המודרנית של סינגפור – כמספר המושבים שהיה לה עד כה.

שאר המפלגות שהתחרו נותרו כבעבר מחוצה לפרלמנט. המנצח הגדול, מסכמים רבים, הוא לורנס וונג, המכהן כראש ממשלה מזה כשנה בעקבות פרישתו המתוכננת, בתום כעשרים שנה כראש ממשלה, של לי שיינלונג, בנו של המנהיג המכונן לי קואן יו. זאת משום לורנס וונג, שלראשונה הוביל את מפלגתו לבחירות ונבחר לראשות הממשלה, זכה במנדט חזק להנהגת המדינה.

האופוזיציה הפוליטית נוטה לייחס קשייה להגדלת כוחה – בראש ובראשונה במכלול שיטת הבחירות האזוריות הנהוגה בסינגפור. למשל, העובדה שגבולות אזורי הבחירה, מעל שלושים, נקבעים על ידי הממשל ואף נתונים לשינויים בין מערכת בחירות אחת לשנייה. האופוזיציה טוענת כי מדובר במה שנהוג לכנות בשם גֶ'רימנדרינג (Gerrymandering), פעילות השלטונות לשינוי גבולות אזורי הבחירה, כדי להביא לתוצאות הרצויות להם.

בעשורים האחרונים חל כרסום זוחל בדומיננטיות מפלגת השלטון. בבחירות הקודמות היא זכתה בכ-61% תמיכה "בלבד", והפעם חששו במפלגה ששיעור התמיכה יירד אל מתחת ל-60%, ויצריך חשבון נפש מפלגתי

לטענת השלטונות, שלא ניתן לדחותה על הסף, שינוי הגבולות נובע מצורך להתאימם לשינויים דמוגרפיים כדי לשמור על הלימה בין הייצוג הפרלמנטרי להרכב הרב אתני ודתי של האוכלוסייה, דבר המנחה את השלטונות בתחומים רבים אחרים. וקיימת גם סוגיית אזורים חד-נציגיים מול רב-נציגיים. מסתבר כי מפלגות האופוזיציה, בניגוד מוחלט למפלגת השלטון, מתקשות מאוד להעמיד מועמדים בכל אזורי הבחירה, ודאי באזורים בהם כל מפלגה אמורה להעמיד מספר מועמדים. כך אפילו "מפלגת הפועלים", המתמודדת המרכזית מול מפלגת השלטון, התחרתה על פחות משליש מהמושבים בבחירות האחרונות.

ואם לא די בכך, הממשל הודיע על עריכת הבחירות ופיזור הפרלמנט בהתראה קצרה מאוד. ולא רק, קמפיין הבחירות הוגבל לתשעה ימים, עובדה שכמובן סייעה למפלגת השלטון והקשתה על  מפלגות האופוזיציה שלרובן כנראה אין רישום של  ממש ביום-יום, וודאי שהן לא נחשפות לציבורים רחבים.

נכון, מנקודת מבט רווחת של דמוקרטיות מערביות, מתמיה כי מדינה המוגדרת כרפובליקה פרלמנטרית ואשר אחת לחמש שנים מתקיימות בה בחירות דמוקרטיות, לא חוותה חילופי שלטון.

ואפשר ברוח זו גם להוסיף כי אזרחי סינגפור נדרשים לציית לחוקים בקשת רחבה של נושאים, שזרים לדמוקרטיות מערביות. כך אזרחי סינגפור חסרים גם מידה לא מבוטלת של חירויות, שאזרחים בדמוקרטיות המערביות נהנים מהן, כמו מרחב גדול לחופש הבעה בנושאים פוליטיים וחברתיים.

אכן המדינה הסינגפורית משרטטת גבולות ברורים להתנהלות אזרחיה בשם ההגנה על הסדר הציבורי, הביטחון הלאומי, היציבות הפנימית, חיזוק ההרמוניה האתנית והדתית והלכידות חברתית בחברה רב-תרבותית.

מנקודת מבט רווחת של דמוקרטיות מערביות, מתמיה כי מדינה המוגדרת כרפובליקה פרלמנטרית ואשר אחת לחמש שנים מתקיימות בה בחירות דמוקרטיות, לא חוותה חילופי שלטון

אך כמו תמיד כדאי להרחיב את המבט. סינגפור, יוטעם, זוכה ליוקרה כעיר-מדינה מודרנית מאוד, המשמשת מרכז סחר ועסקים בינלאומי, ממוקמת בראש סולם התל"ג לנפש, מהמובילות בשרותי רפואה ובהישגי מערכת החינוך, מספקת למרבית האוכלוסייה פתרונות דיור, מעניקה ביטחון אישי רב לתושביה, מיטיבה בטיפול במשברים כמו למשל מגפת הקורונה, ולא פחות חשוב, רמת השחיתות בה מהנמוכות ביותר עולם.

אכן היא התברכה לאורך שנות עצמאותה בקברניטים מוכשרים שמיטיבים לנווט אותה בחוכמה, בערנות מתמדת נוכח תהליכים פנימיים, אזוריים וגלובליים, כמו גם בחשיבה ותכנון לטווח ארוך והבנה עמוקה כי שומה להישמר מזחיחות הדעת.

כל זאת נוכח מציאות גיאופוליטית ומבנה רב תרבותי מאתגרים. שכן סינגפור היא עיר-מדינה ללא עומק אסטרטגי, שרוב אוכלוסייתה ממוצא סיני ולצדה מיעוט מלאי-מוסלמי משמעותי, ומיקומה הוא במרחב בעל רוב מוסלמי; מלזיה מצפון, שבינה לבין המיעוט המלאי בסינגפור זיקה היסטורית תרבותית דתית ולשונית חזקה, ומדרומה משתרע הארכיפלג האינדונזי הענק, הבית לאוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעולם.

לא מעטים מהמבקשים לפענח את "החידה" של סינגפור – מכוונים לתפיסה פוליטית־חברתית המנחה אותה מאז ימיה הראשונים, מֶריטוקרטיה, לפיה תגמול, קידום והערכה ניתנים על בסיס כישורים והישגים בלבד.

לא מעטים מהמבקשים לפענח את "החידה" של סינגפור – מכוונים לתפיסה פוליטית־חברתית המנחה אותה מאז ימיה הראשונים, מֶריטוקרטיה, לפיה תגמול וקידום ניתנים על בסיס כישורים והישגים בלבד

הגישה המנחה בסינגפור היא שלעמדות מרכזיות, ולא רק – בממשל, בכלכלה, בביטחון ובחברה – אכן יתמנו הראויים. אף אלה שנמצאו ראויים והתמנו לתפקידים בכירים מאוד, נדרשים לעבור מעת לעת מבדקים להערכה נוספת של תפקודם והישגיהם.

שיטה זו לא חפה מקשיים, ומכרסמת בתביעות הבסיס האיכותיות והשוויוניות – אך הישגיה עדיין מרשימים. זו אחת הסיבות העיקריות לכך שאזרחי סינגפור כמו זוכים ב"חוזה" מרשים למדי עם המדינה. אומנם זו מתערבת בתחומי חיים רבים ואוכפת עליהם כללים מחמירים במושגים של דמוקרטיות מערביות – אך בתמורה לכך הם נהנים מתועלות ומיתרונות רבים ומרשימים. אין ספק, רבים מאוד מאזרחי המקום מודעים היטב למאזן הכולל כאשר הם הולכים לקלפיות.

וכאשר אזרחי סינגפור הצביעו לאחרונה, נוסף מרכיב נוסף שהכתיב את בחירתם; חשש מהשלכות שליליות, כלכליות בעיקרן, כתוצאה מאי-יציבות גוברת במערכת הגלובלית, בדגש על החרפת מלחמת הסחר בכלל ותוכנית המכסים של הנשיא דונלד טראמפ, בפרט, הגם שזו הוקפאה בינתיים.

חשש זה בציבור, כנראה, הוא במידה לא מבוטלת בבחינת השתקפות של דאגה בהנהגה נוכח התמונה הגלובלית והשלכותיה האפשריות על סינגפור, מה גם שהינה מרכז פיננסי וסחר עולמי. מובן כי באווירת אי-ודאות גוברת הנטייה להצביע עבור מפלגת השלטון, שכבר הוכיחה עצמה עשרות בשנים.

כנראה גם חלקם של אלה המבקשים לראות פחות מונוליטיות פוליטית במדינתם העדיפו בבחירות האחרונות לדחות מאוויים לשינוי לימים בהם שוררת יותר תחושת ביטחון לגבי העתיד.

נכון, אפשר אולי לטעון כי למשטר היה עניין לקראת הבחירות להדגיש את אי-היציבות במערכת הבינלאומית, תוך דגש על המשמעויות המאתגרות לגבי סינגפור. אך גם אם התקיים מרכיב שכזה, הוא כנראה לא היה בליבת הדברים – ומדובר בדאגת אמת, שכן ההנהגה הסינגפורית לדורותיה מתאפיינת בגישה זהירה ומושכלת, מרחיקת ראות, נטולת שאננות וזחיחות הדעת. הנהגה שנוהגת להציב מענים מבעוד מועד, מול אתגרים וסיכונים כמו גם הזדמנויות.

השיטה הסינגפורית לא חפה מקשיים, ומכרסמת בתביעות הבסיס האיכותיות והשוויוניות – אך הישגיה עדיין מרשימים. זו אחת הסיבות לכך שאזרחי סינגפור זוכים ב"חוזה" מרשים למדי עם המדינה

אין ספק, המודל הפוליטי-חברתי הסינגפורי בעייתי עבור המבקשים לשפוט אותו במבט דמוקרטי אוטופי. אך אם אלה יהיו מוכנים להביט נכוחה במציאות הפוליטית בה הם עצמם חיים, עשוי מודל זה להציע עבורם מזון עשיר למחשבה.

ד״ר גיורא אלירז הינו עמית נלווה במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, ועמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן וכן בפורום לחשיבה אזורית.