יותר משנה לאחר שהחל מבצע הגיוס של צעירים חרדים החייבים בשירות אך לא התגייסו, ולאחר שנשלחו כ־24 אלף צווי גיוס ורק מאות מהם התייצבו, צה"ל עדיין לא החל לאכוף את הצווים באמצעות מעצרים – כך עולה מבדיקת זמן ישראל.

לפני כשבועיים פורסם ש"בצה"ל אומרים כי המשטרה הצבאית החלה במבצע אכיפה נגד עריקים, ביניהם מלש"בים שקיבלו את שלושת צווי הגיוס". עוד דווח כי צה"ל חילק למלש"בים עריקים "צווי 12" – צווי אזהרה הנשלחים למי שלא התייצבו לשלושת צווי הגיוס, והופכים לצווי מעצר בתוך חודש מיום שליחתם.

עוד פורסם כי הצבא הקצה כוח אדם ייעודי למבצע. בצה"ל הבהירו כי המבצע מיועד לחייבי גיוס "מכל המגזרים". במפלגות החרדיות הזהירו: "אם ייעצרו מאות בחורי ישיבות כפי שנראה כרגע, אלו ימיה האחרונים של הממשלה". בפרסומים אודות המבצע נכתב כי שוטרים צבאיים הגיעו לבתיהם של עריקים ועצרו 38 מהם – אך רק אחד מהם היה חרדי.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי עד לשבוע שעבר נשלחו לכ־2,400 מלש"בים חרדים "צווי 12". רובם הגדול של הצווים הללו כבר הפכו לצווי מעצר – אך לא נאכפו

מאז לא בוצעו מעצרים נוספים של עריקים מקרב החרדים שקיבלו צווי גיוס במהלך המלחמה. מבדיקת זמן ישראל עולה כי עד לשבוע שעבר נשלחו לכ־2,400 מלש"בים חרדים "צווי 12". רובם הגדול של הצווים הללו כבר הפכו לצווי מעצר – אך לא נאכפו.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לא נתייחס ולא נעביר פרטים".

חרדים מפגינים בשכונת מאה שערים בירושלים נגד חוק הגיוס, 3 בפברואר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אלפי צווי מעצר, קומץ מעצרים בנתב"ג

בצה"ל מעריכים כי כ־60 אלף צעירים חרדים בטווח הגיל המתאים לגיוס לא גויסו. מבדיקת זמן ישראל עולה כי נכון ל־21 במאי 2025, יום חמישי שעבר, נשלחו כ־24 אלף צווי גיוס לצעירים חרדים מתוך קבוצה זו.

בפברואר השנה הצהיר נציג צה"ל בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי רק 461 מתוך אלפי הצעירים החרדים שקיבלו צווי גיוס עד אז התייצבו בלשכות, ורק 177 מהם התגייסו בפועל. עוד נמסר בדיון כי צה"ל הוציא 1,242 צווי מעצר למי שלא התייצבו, וכי בקרוב יישלחו 1,212 נוספים – אך המעצרים הללו לא בוצעו.

בין פברואר לאפריל נעצרו בנתב"ג כמה צעירים חרדים שהיו אמורים להתגייס וניסו לצאת מהארץ. לפחות חלק מהעצורים שוחררו לביתם, אך צה"ל ממשיך בהליכים נגדם. המעצרים הללו היו היחידים שבוצעו בפועל

בין פברואר לאפריל נעצרו בנתב"ג כמה צעירים חרדים שהיו אמורים להתגייס וניסו לצאת מהארץ. בעקבות המעצרים הגיעו פעילים חרדים המתנגדים לגיוס לבתי המעצר והפגינו בדרישה לשחררם. לפחות חלק מהעצורים שוחררו לביתם, אך צה"ל ממשיך בהליכים נגדם. עם זאת, המעצרים הבודדים בנתב"ג היו היחידים שבוצעו בפועל.

בסוף ספטמבר פורסמו עדויות של צעירים חרדים שקיבלו צווי גיוס ולא התייצבו בלשכות, ולדבריהם קיבלו שיחות אזהרה מצה"ל. לפי העדויות, נציגי צה"ל שוחחו עימם והזהירו כי אם לא יתייצבו בתוך 48 שעות, הם עלולים לקבל צו מעצר. אולם, מבדיקת זמן ישראל עולה כי בעקבות השיחות לא בוצעו מעצרים בפועל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואלוף דוד זיני בבסיס צאלים, 8 במאי 2025 (צילום: מעיין טואף, לע"מ)

הקצינים הבכירים האמונים על ניהול גיוס החרדים הם מפקד אגף כוח אדם בצה"ל, אלוף דוד בר כליפא, ומפקד ההכשרות והאימונים, אלוף דוד זיני – המועמד מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד ראש שב"כ.

ביולי אשתקד הודיע זיני בכינוס צה"לי כי בכוונתו להקים את החטיבה החרדית הראשונה בצה"ל. לפי הפרסומים, "זיני אמר בכינוס שהמטרה היא להביא סגל פיקודי חרדי […] רמת הרוחניות חשובה ואם חרדי ירד רוחנית – 'כשלנו'. הפיקוד יורכב גם מבני הציונות הדתית שיתבקשו לא להתווכח עם המשרתים החרדים בענייני ערכים". זיני דיבר בנוכחות הרב הצבאי הראשי, תת־אלוף אייל קרים.

ביולי אשתקד הודיע זיני בכינוס צה"לי כי בכוונתו להקים את החטיבה החרדית הראשונה בצה"ל. "זיני אמר בכינוס שהמטרה היא שהפיקוד יורכב גם מבני הציונות הדתית"

זיני וראש חטיבת תכנון וכוח אדם בצה"ל, תת־אלוף שי טייב, סיירו ביולי בבני ברק ונפגשו עם הרב דוד לייבל, התומך בגיוס חרדים. לפי הפרסומים, השלושה דנו בהקמת החטיבה החרדית. בתום הפגישה הותקפו זיני וטייב על ידי עשרות חרדים קיצונים, שהקיפו את רכבם, השליכו לעברם חפצים וקראו קריאות נאצה.

באוקטובר פורסם כי זיני נפגש עם שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף מיהדות התורה, והזמין אותו לסיור בצה"ל "כדי שיראה את המאמצים שנעשים בצבא להתאמת השירות לחרדים". על פי הדיווח, השניים נפגשו במקרה בטקס אזכרה בהר הרצל לזכר הטבח בשבעה באוקטובר, והשיחה ביניהם התנהלה "ברוח טובה וידידותית". גולדקנופף "לא סירב להצעה אך גם לא אישר את השתתפותו".