מייד בשוך ההלם הראשוני מפגיעת הטילים בבז"ן, שגרמה למותם של שלושה עובדים ולהשבתה היסטורית של בית הזיקוק הגדול בישראל, יצאו במשרד האנרגיה למערכה על התודעה.

לאירועי תשתיות גדולים יש דינמיקה שבה הפן הפסיכולוגי חשוב לא פחות מההיבט הפיזי. אילו מיליוני ישראלים היו צרים בבהלה על תחנות הדלק, היה נגרם למשק האנרגיה נזק – גם בלי קשר למצבו האמיתי.

השר אלי כהן מיהר להתייצב במתחם בז"ן כדי להצטלם – על האיכויות הקולנועיות הקומיות של המעמד מוטב לא להרחיב את הדיבור – עם מנכ"ל בז"ן ומנכ"ל חברת החשמל.

בעיצומם של מאמצי ההרגעה נדהמו אנשי משרד האנרגיה לראות את ההודעה שפרסמה חברת סונול, שמלאי הדלק שלה מסתמך בלעדית על בז"ן

משרד האנרגיה הוציא הודעה רשמית לפיה אין כל סכנה לאספקת הדלק למשק, אבל בעיצומם של מאמצי ההרגעה נדהמו אנשי המשרד לראות את ההודעה שפרסמה חברת סונול, שמלאי הדלק שלה מסתמך בלעדית על בז"ן.

סונול עדכנה על הקשיים הצפויים באספקת הדלק, וההודעה העלתה כצפוי את מפלס הבהלה. במשרד האנרגיה ניסחו מייד הודעת הרגעה נוספת, בניסיון להבהיר שאולי לסונול יש בעיית רזרבה נקודתית, אבל היא לא מעידה על מצב המשק.

תחנת דלק של חברת סונול, 7 באפריל 2023 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

"אני שואל את עצמי למה יש חברות שהבינו אחרי 7 באוקטובר שהן צריכות להיערך עם מלאי לכל מצב ויש כאלה שפחות?" אמר אתמול שר האנרגיה כהן.

אז מה באמת מצב משק האנרגיה ועד כמה השבתת בתי הזיקוק – שמספקים יותר ממחצית מהדלקים למדינת ישראל – מסכנת את היכולת של המדינה לשמור על רציפות אספקת הדלק?

כדאי להזכיר שמחסור בדלק עלול להשפיע לא רק על נהגי המכוניות הפרטיות. למעשה, הם נמצאים בתחתית פירמידת החשיבות. אספקה רציפה של דלק נחוצה למטוסים שחגים בשמי טהרן, לטנקים, לתחבורה הציבורית ולתעשייה. בלי דלק אין כלכלה, בלי דלק אין מלחמה.

השאלה הקריטית ביותר היא כמה סולר נמצא במאגרי החירום של המדינה ולכמה זמן הוא אמור להספיק – ועל השאלה הזו משרד האנרגיה לא מספק תשובה משום שלישראל אין עניין לתרום לאיראנים מידע חשוב כזה

בזהירות המתבקשת, נראה שכרגע אספקת הדלק למשק לא נמצאת בסכנה מיידית. הדברים נאמרים בהסתייגות משום שמעבר לדברי ההרגעה, משרד האנרגיה – מסיבות ברורות ומוצדקות של ביטחון מידע – לא משתף בנתונים מדויקים לגבי מלאי החירום והעורף האנרגטי של ישראל.

השאלה הקריטית ביותר היא כמה סולר נמצא במאגרי החירום של המדינה ולכמה זמן הוא אמור להספיק – ועל השאלה הזו משרד האנרגיה לא מספק תשובה משום שלישראל אין עניין לתרום לאיראנים מידע חשוב כזה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן לצד מנכ"ל קבוצת בז"ן אסף אלמגור ומנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר באתר הנפילה בבז"ן, 16 ביוני 2025 (צילום: משרד האנרגיה)

כשהאיראנים ממודרים גם הציבור הישראלי ממודר, והניסיון מלמד שכשהציבור הישראלי ממודר הוא יכול להתעורר מופתע: או לרעה, כמו ב־7 באוקטובר; או לטובה, כמו במבצע הביפרים המסחרר בלבנון. לפי שעה – והרושם הזה התחזק במפגש שנערך היום עם השר כהן והצמרת המקצועית של משרדו – נראה שהאירוע מנוהל היטב ונמצא בשליטה.

הפגיעה הישירה וההשבתה של בז"ן פגשו את משק האנרגיה בהתלכדות נסיבות בעייתית: בתי הזיקוק באשדוד, המקבילה הקטנה יותר של החיפאים, מושבתים לצורך שיפוצים.

בשבועות הקרובים יתנהלו כמה לוחות זמנים במקביל ואפשר רק לקוות שהם יסתדרו לטובתנו: לפי משרד האנרגיה, הצפי לחזרת בז"ן לכשירות – לא מלאה, אבל כזו שתוכל לספק את צרכי המשק – עומד על כחודש

במקביל, שתיים משלוש האסדות שמספקות גז למשק – לוויתן וכריש – הודממו בהמלצת חיל הים מחשש לפגיעה ישירה תוך כדי פעילות (פגיעה כזו עלולה להיות קטלנית לכל מי שעובד על האסדה ולהשבית אותה לתקופה ממושכת, להבדיל מפגיעה באסדה שנמצאת בהדממה).

כשאספקת הגז למשק מצטמצמת משמעותית, רוב תחנות הכוח עוברות לעבוד על סולר – אותו סולר שבז"ן מזקקת בשגרה ועכשיו כבר לא.

הסולר גם הרבה יותר מזהם מהגז וגם הרבה יותר יקר, ולכן העלות העודפת של ייצור החשמל הגיעה בימים האחרונים למאות מיליוני שקלים. למרבה האירוניה, אם כך, הסולר נצרך הרבה יותר דווקא כשבתי הזיקוק הושבתו. וכמובן, צה"ל על כלי המלחמה השונים שלו זולל בימים אלה כמויות עצומות של דלקים.

מתקן בז"ן בחיפה לאחר פגיעת הטיל האיראני, 16 ביוני 2025 (צילום: Ahmad GHARABLI / AFP)

מנגד, יש גם נתונים שמסייעים לעבור את המשבר: כשהמשק מושבת כמעט לחלוטין וכשמכוניות לא נוסעות בכבישים, צריכת הדלק פוחתת בעשרות אחוזים. מלחמה היא אסון לסביבה ולטבע, אבל בכל הנוגע לשרפת דלקים ותרבות הצריכה (כל הקניונים סגורים) יש לה גם היבטים ירוקים.

בשבועות הקרובים יתנהלו כמה לוחות זמנים במקביל ואפשר רק לקוות שהם יסתדרו לטובתנו: לפי משרד האנרגיה, הצפי לחזרת בז"ן לכשירות – לא מלאה, אבל כזו שתוכל לספק את צרכי המשק – עומד על כ־30 יום.

בסוף השבוע האחרון סיפקו המערכות הסולאריות 40%–50% מצריכת החשמל במשק, ובימי החול האחרונים 30%–40% מצריכת החשמל בשעות השיא בצוהריים

עד אז, יעשו במשרד האנרגיה הכול כדי לא לגעת במלאי החירום של הסולר. זה יקרה באמצעות בית הזיקוק באשדוד שאמור לחזור לעבודה בתוך שבועיים, והגדלת הייבוא הימי של התזקיקים (נפט שכבר זוקק לדלק). "סגרנו אתמול בלילה עסקה מהירה להבאת מכלית דלק", דיווח היום אלי כהן.

ויש עוד גורם שמיימי שמתייצב בימים אלה לצד משק האנרגיה הישראלי: השמש. הימים האחרונים סיפקו תנאים כמעט אופטימליים לייצור חשמל מפאנלים סולאריים. השמש חמה אבל לא מדי, הקרינה חזקה, שעות האור ארוכות, וצריכת החשמל במשק כאמור אינה בשיאה.

פאנלים סולאריים על גג בית פרטי בישראל, 13 באוגוסט 2009 (צילום: חן לאופולד/פלאש90)

בסוף השבוע האחרון סיפקו המערכות הסולאריות 40%–50% מצריכת החשמל במשק, ובימי החול האחרונים 30%–40% מצריכת החשמל בשעות השיא בצוהריים.

הפאנלים הסולאריים, בין אם מדובר בשדות קרקעיים ובעיקר בכאלה הממוקמים על גגות ומבנים, מפוזרים ברחבי הארץ ואי אפשר לנטרל אותם בטיל אחד כמו בית זיקוק ענק. ואת השמש עצמה אי אפשר להפציץ, אם כי האיראנים מוזמנים לנסות.

במשק החשמל יש כמה מתקנים חיוניים שפגיעה ישירה בהם יכולה לגרום נזק אדיר ובבת אחת לפגוע ביכולת ייצור החשמל בישראל, עד כדי תרחיש עלטה. האיום הזה – בעיקר אחרי שבז"ן חטפה – עדיין כאן

גם בזכות השמש, יש יסוד להאמין שמשק האנרגיה יצלח בשלום את התקופה הקרובה וישרוד את הפגיעה חסרת התקדים שהוא ספג. ההצלחה הזו תלויה בלוחות הזמנים שצוינו לעיל, ובגורם קריטי אחד נוסף: היכולת של האיראנים לפגוע בעוד מתקני תשתיות חיוניים.

הפגיעה בבז"ן הוכיחה שמערכות ההגנה האווירית של ישראל – מצטיינות ככל שיהיו – חדירות גם בנקודות אסטרטגיות. חוץ מבז"ן, האיראנים הצליחו לפגוע גם בכמה מתקנים של משק המים, אם כי ככל הידוע מדובר במתקני טיהור שפכים ובצנרת ובנזקים לא מהותיים.

אילוסטרציה: צינור ביוב (צילום: חן ליאופולד/פלאש90)

במשק החשמל יש כמה מתקנים חיוניים שפגיעה ישירה בהם יכולה לגרום נזק אדיר ובבת אחת לפגוע ביכולת ייצור החשמל בישראל, עד כדי תרחיש עלטה. האיום הזה – בעיקר אחרי שבז"ן חטפה – עדיין כאן, ומוטב לא להיכנס לאופוריה כל עוד הוא עלול להתממש במטח הטילים הבא.