העולם השיעי בהלם אחרי מלחמת שנים עשר הימים, בה הוכיחה ישראל את עליונותה הצבאית על איראן. כעת מגיעה התגובה של פוסק ההלכה הבכיר בעולם השיעי, והיא מהווה ללא ספק מכה נוספת למשטר בטהרן. הכירו את הקול המתון בעולם השיעי, שנמנע מלתמוך בחזבאללה ונרתע מהנהגת איראן.

*  *  *

העולם השיעי המוכר לרוב הישראלים מורכב ממיליציות שאיראן מממנת, מהמונים שטופי מוח שהתחנכו על תעמולה איראנית של השמדת ישראל "השטן הקטן" על בסיס האידיאולוגיה של המהפכה האסלאמית של ח'ומייני. אולם יש בעולם השיעי קולות נוספים, עוינים פחות ואף שאינם עוינים בכלל.

העולם השיעי המוכר לנו מורכב ממיליציות במימון איראן, המונים שטופי מוח שהתחנכו על השמדת ישראל ואידיאולוגיית המהפכה האסלאמית. אך יש בעולם השיעי עוד קולות עוינים פחות ואף שאינם עוינים כלל

אזרבייג'ן היא רפובליקה חילונית בעלת רוב שיעי עם יותר מעשרה מיליון תושבים, שמקיימת יחסים קרובים עם ישראל, דיפלומטיים, צבאיים וכלכליים (כולל אספקה של חלק גדול מהנפט לישראל).

מסתבר שיש גם שיעים דתיים המתנגדים לדרכה של איראן גם בעיראק. הם אמנם עוינים מאוד לישראל, אך רואים באידיאולוגיה של המהפכה האסלאמית סטייה מדרכה המסורתית של השיעה.

מי שמוביל כעת את הקו המתון יותר בעולם השיעי הוא האייתוללה הגדול עלי סיסתאני מה"חַוְּזַה" (מרכז לימודי הדת) של נג'ף בעיראק.

המלחמה תמה, מסרו את הנשק!

בשבוע שעבר, כמה ימים אחרי סיומה של "מלחמת 12 הימים" בין ישראל ואיראן (13-24 ביוני 2025) יצא עבד אל-מהדי אל-כרבלאי נציגו של עלי סיסתאני בקריאה יוצאת דופן לפרק את המיליציות ולמסור את הנשק שלהן למדינה.

הוא בחר בעיתוי מיוחד, סופה של המערכה וראשיתה של השנה המוסלמית החדשה 1447 להג'רה וימים ספורים לפני טקסי האבל (10 במֻחַרַם) בעולם השיעי לזכרו של חוסיין, נכדו של מוחמד נביא האסלאם, אותו רצחו מוסלמים בכרבלא בשנת 680 לספירה.

אמנם הקריאה הופנתה למיליציות השיעיות בעיראק "אל-חַשְד א-שַעְבּי" (הגיוס העממי), אך מכיוון שסיסתאני (94) נחשב לגדול הפוסקים כיום בעולם השיעי, אין ספק שקריאתו תקרין על ארגוני פרוקסי של איראן במרחב המזרח תיכוני, במיוחד על כאלה המועמדים גם הם לפירוק, בראשם חזבאללה בלבנון.

אמנם הקריאה לפירוק המיליציות ומסירת נשקן למדינה הופנתה למיליציות השיעיות בעיראק, אך מכיוון שסיסתאני נחשב לגדול הפוסקים כיום בעולם השיעי, אין ספק שקריאתו תקרין על ארגוני פרוקסי של איראן

אמנם אין לצפות שמחר בבוקר יתפרקו המיליציות הפרו-איראניות, אך קריאתו של סיסתאני תחזק את כל המדינאים המקדמים את הצעד הזה. יש לצפות שאיראן תעשה הכל בכדי לעצור את תהליך התפרקותן של המיליציות, אותם הקימה בעשורים האחרונים בהשקעה של מיליארדים. אמנם קריאתו של סיסתאני מיועדת בראש ובראשונה למיליציות בעיראק, אך אין ספק כי לפירוק המיליציות שם תהיה השפעה גם על לבנון. זהו מבחן כוח משמעותי לממשלות והצבאות של עיראק ולבנון, שיצטרכו להוציא לפועל מדיניות זו, והן מקבלות כעת רוח גבית מהסמכות ההלכתית בנג'ף.

פסק ההלכה שחזבאללה כל כך רצה

חשוב לשים לב לא רק להצהרותיו של סיסתאני, אלא גם לאותם פסקי ההלכה שציפו ממנו לפרסם ומהם נמנע. ב-13 ביוני 2014 פרסם סיסתאני פסק הלכה יוצא דופן של "ג'יהאד הגנה" (פַתְוַּת אל-גִ'הַאד אל-כִּפַאאִי) נגד דאעש. ארגון "המדינה האסלאמית" הסוני התקרב לאתרי הקודש של השיעה במזרח עיראק ואיים על העדה השיעית. בצעד זה חרג סיסתאני מהקו המתון שאפיין את כל חייו ומהימנעותו מהתערבות בחיים הפוליטיים. אך לא הייתה לו ברירה, הוא היה חייב להגן על עדתו מכליה.

תוצאותיו של פסק ההלכה היו קיצוניות ומלמדות על השפעתו של האייתוללה. עשרות אלפי שיעים התגייסו לצד הצבא העיראקי ללחימה נגד דאעש, שהסתיימה ב-2017 בהכנעת ארגון הטרור.

ב-2014 פרסם סיסתאני פסק הלכה יוצא דופן נגד דאעש. תוצאותיו היו קיצוניות ומלמדות על השפעת האייתוללה. עשרות אלפי שיעים התגייסו לצד הצבא העיראקי ללחימה נגד דאעש, שהסתיימה בהכנעת ארגון הטרור

ואז הגיעה שעתו של חזבאללה. המלחמה נגד ישראל הגיעה בספטמבר 2024 לרמה של מלחמה קיומית (כולל חיסולו של מנהיג ארגון הטרור חסן נסראללה). למורת רוחם של מנהיגי חזבאללה, סיסתאני נמנע מפסק הלכה שחיכו לו כל כך, האמור לגייס את השיעים בעולם לטובת אחיהם לדת בלבנון.

אחרי שאיימו מנהיגי המיליציות השיעיות בעיראק שנים ארוכות כי יצטרפו לחזבאללה במלחמה נגד ישראל, בשעת האמת הם לא באו. משטר אסד עדיין שלט בדמשק והם יכלו לחצות את סוריה ללא קושי. בעוד שהמנהיג העליון של איראן איים ללא הרף להתנקם בישראל, הפוסק הבכיר של נג'ף שמר על שתיקה.

כרבלא – מופת לג'יהאד או ההיפך?

עמדתו של סיסתאני, המנוגדת לזו של אנשי הדת השולטים באיראן, היא שהפסיביות היא המדיניות המגינה באופן המיטבי על חייה של הקהילות השיעיות ומבטיחה את הישרדותה.

מאז ימי הביניים ועד היום קיים מתח בשיעה בין עמדת ההתקפה האקטיבית ("חֻ'רוּג') לעמדה הפסיבית ("קֻעוּד") והזהירות המבטיחה את ההישרדות ("תַקִיַה").

הוויכוח הזה נמשך מאז רצח חוסיין בכרבלא. חוסיין יצא למרד נגד הח'ליף המושחת והרשע יזיד בדמשק. אנשי ההלכה השיעים מתווכחים עד לימינו מהו המסר של הפרשה: האם חוסיין הקריב את עצמו ויצא למותו כשַהִיד כדי לשמש דוגמה למוסלמים (הפרשנות של רוחאללה ח'ומייני וממשיכו עלי ח'אמנאי) או שהמסקנה הפוכה – גורלו המר מלמד כי יש להימנע מיציאה למלחמה ולהתמקד בענייני הדת ולדחות את המלחמה ברשע ליום הדין (הגישה של חכמי הדת בנג'ף).

מנהיגי המיליציות השיעיות בעיראק איימו במשך שנים כי יצטרפו לחזבאללה במלחמה נגד ישראל, אך בשעת האמת לא באו. בעוד שהמנהיג העליון של איראן איים ללא הרף להתנקם בישראל, הפוסק הבכיר של נג'ף שתק

מה עם החות'ים?

נראה כי תהליך התפרקותן של המיליציות יפסח על החות'ים בטווח הקצר, למרבה הצער. ישנן שתי סיבות עיקריות לכך: ראשית, החות'ים נותרו מיליציית הפרוקסי האחרונה שהיא עדיין פעילה ומשגרת טילים על ישראל.

הם הכי קרובים גיאוגרפית לאיראן וההתקפות של ארה"ב וישראל לא הצליחו להכניעם. ארגון "אַנְצַאר אללה" של החות'ים אינו נתון ללחץ פנימי של המדינה למסור את נשקו, מכיוון שבתימן אין ממשלה מרכזית והמדינה מפורקת לאזורי השפעה ונתונה לסוג של אנרכיה כבר עשור מאז מלחמת האזרחים.

שנית, השיעים בתימן משתייכים מבחינה הלכתית לזרם הזיידי, משמע שאינם רואים בסיסתאני או בנג'ף סמכות הלכתית, זאת בניגוד לזרם המרכזי של השיעים בעיראק, בלבנון ובאיראן, הדוגלים באסכולה הג'עפרית של השיעה, האִתְ'נַעַשַרִיַה (או: האִמַאמִיַה).

כעת נמצא העולם השיעי בצומת דרכים. שאלת תהליך התפרקותן של המיליציות תלויה בלחצים חיצוניים של ארה"ב והציר הסוני המתון על המשטרים בעיראק ובלבנון.

אך היא תלויה במידה שווה גם במאבקים פנימיים בעולם השיעי. שני הזרמים השיעים, האחד באיראן הקורא להמשך חימוש המיליציות והשני בעיראק הקורא להתפרקותן.

נראה כי תהליך התפרקות המיליציות יפסח על החות'ים בטווח הקצר. ראשית, החות'ים נותרו מיליציית הפרוקסי האחרונה שעדיין פעילה ומשגרת טילים על ישראל. שנית, הם שייכים לזרם שלא רואה בסיסתאני סמכות הלכתית

אין ספק כי התהליך לא יהיה מהיר, כי מיליציות וארגוני טרור מטבעם אינם נוטים למסור את נשקם. אך אין ספק כי עצם התהליך הוא חיובי, הוא יחליש את איראן, יסייע להגברת היציבות במזרח התיכון וישפיע משמעותית על ביטחונה של מדינת ישראל.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q