בפעם הראשונה מאז כניסתו של הרמטכ"ל אייל זמיר לתפקיד, המתיחות בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו גלשה הרחק מעבר לחדרי הקבינט. עד כה, העימותים הגלויים היו בעיקר בין זמיר לחברי הקבינט, אך בדיון שנערך ביום חמישי האחרון – שבו החליט ראש הממשלה על "כיבוש עזה" – כבר לא ניסו בצה"ל להסתיר את חוסר ההסכמה.

גורם צבאי בכיר הגדיר את הדיון תחת הכותרת "שוב ללא אסטרטגיה". הוא נמנע מלהשתמש בביטוי "החלטה פוליטית", אך היה ברור שזו הייתה הכוונה. בצה"ל מתוסכלים מאוד מהקיפאון המדיני מאז סיום מבצע "מרכבות גדעון".

בדיון הקבינט פתח הרמטכ"ל בסקירה של הישגי המבצע, כשהוא מתמקד בעיקר בהחזקת 75% משטח רצועת עזה. המיקוד בתפיסת השטח לא היה מקרי – זמיר רמז שיש בכך מנוף לחץ משמעותי על חמאס, שלדבריו מוסמס שוב. המסר היה ברור, גם אם לא נאמר במפורש: צה"ל סיפק את הסחורה, הדרג המדיני לא.

הרמטכ"ל הציג את תוכנית צה"ל להמשך הלחימה בשיטת "הכיתור והנגיסה", שבמסגרתה יכתרו כוחות צה"ל אזורים שונים ברצועה ויבצעו בהם מבצעים ממוקדים

בהמשך הציג הרמטכ"ל את תוכנית צה"ל להמשך הלחימה בשיטת "הכיתור והנגיסה", שבמסגרתה יכתרו כוחות צה"ל אזורים שונים ברצועה ויבצעו בהם מבצעים ממוקדים וקצרי מועד בשטחים שבהם לא פעלו עד כה.

"רק כך לא ניפול למלכודות שחמאס טומן לנו. בכל דרך פעולה אחרת אנחנו מאבדים את היתרונות שלנו ומאפשרים לחמאס להיות הצייד ואנחנו הניצודים", אמר לזמן ישראל קצין בכיר בסוף השבוע.

הרמטכ"ל, רב־אלוף אייל זמיר, בהערכת מצב בקריה. 7 באוגוסט 2025 (צילום: דובר צה"ל)

המודיעין הרלוונטי בנושא הוצג לקבינט בידי ראש חטיבת המחקר באמ"ן. השרים שמעו – אך ספק אם הקשיבו. לשאלה מה יקרה לאחר ההשתלטות על העיר עזה, תהליך שצפוי להימשך כמה חודשים, בצה"ל לא קיבלו תשובה ברורה. "זה בדיוק מתכון להתחפרות", הגדירו זאת גורמים בכירים.

בתום הדיון הארוך, שתוצאותיו היו ברורות מראש, כינס הרמטכ"ל הערכת מצב באוגדת עזה, כדי לתכנן את השלב הבא בהתאם להנחיית הדרג המדיני. את חיצי הביקורת שילב זמיר בהודעה שפרסם דובר צה"ל לאחר פגישתו עם הלוחמים בעזה: "נמשיך להוביל מתוך אחריות לאומית […] עלינו האחריות […] להשבת החטופים והכרעת חמאס".

זמיר לא הותיר מקום לספק באשר למה שידריך אותו בתכנון הפעולה שנכפתה עליו. לא מן הנמנע שבכל מצב שבו יזהה צה"ל סכנה לחיי חטופים, העניין יוצף לדרג המדיני כדי שזה יידרש לחתום עליו

המילים האחרונות היו הביקורת הנוקבת ביותר, המתנגשות עם הודעת לשכת ראש הממשלה שיצאה שעות קודם לכן, וקבעה במפורש את סדר מטרות המלחמה: מיטוט חמאס ורק לאחר מכן שחרור החטופים.

זמיר לא הותיר מקום לספק באשר למה שידריך אותו בתכנון הפעולה שנכפתה עליו. לא מן הנמנע שבכל מצב שבו יזהה צה"ל סכנה לחיי חטופים, העניין יוצף לדרג המדיני כדי שזה יידרש לחתום עליו – ולא יוכל לטעון שוב שאיש לא התריע או לא העיר אותו לפנות בוקר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בסיור בבקו"ם. 5 באוגוסט 2025 (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)

הרושם הוא שהדרג המדיני מטיל שוב על צה"ל משימה – ואז עושה צעד אחורה. תחת הכותרת הבומבסטית "כיבוש עזה" מסתתרים לוחות זמנים גמישים ומטרות שספק אם ניתן להשיגן. כך למשל, ניוד האוכלוסייה: במשימה זו צה"ל לא הצליח במבצע "מרכבות גדעון", ורוב האוכלוסייה – כמיליון איש – נותרה בצפון הרצועה, מה שהקשה לעיתים מאוד על הפעולה באזורים מסוימים והעניק לחמאס יתרון משמעותי בקמפיין ההרעבה.

כיצד זה יעבוד כעת, עם דד־ליין עד 7 באוקטובר 2025? לא ברור. צה"ל, בהנחיית הדרג המדיני, ממשיך לאפשר כניסה מסיבית של אספקה לצפון הרצועה, כך שרעב אינו צפוי להניע את ההמונים דרומה. ספק גם אם מדיניות אש אגרסיבית תעשה זאת, במיוחד כעת, כשהמרחב המדיני צר כל כך.

קשה להשתחרר מהרושם שראש הממשלה קיבל החלטה שמאפשרת לו להמשיך להחזיק "הרבה כדורים באוויר" ולהרוויח זמן

קשה להשתחרר מהרושם שראש הממשלה קיבל החלטה שמאפשרת לו להמשיך להחזיק "הרבה כדורים באוויר" ולהרוויח זמן. הוא לא הכריז על סיום המלחמה – להפך, היא אמורה להתגבר – ובכך מצליח נתניהו לנטרל את איומי שרי המלחמה בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. את הזירה הבינלאומית הוא מרגיע באמצעות לוחות זמנים גמישים לפעולה שאמורה להבשיל רק בסתיו.

בשורה התחתונה, עד אחרי החגים יש לנתניהו שקט פוליטי – אלא אם גם הפעם תבער לפתע חמתו של הנשיא האמריקאי, שיחליט לכפות עליו פתרון. בדיוק כמו בלבנון, בדיוק כמו באיראן, ובדיוק כמו בעסקת החטופים הקודמת בינואר.