JavaScript is required for our website accessibility to work properly. משה קלוזנר: הבחירה שלנו מול הרוע - איך אנו אמורים להגיב לאתגרים עולמיים | זמן ישראל

הבחירה שלנו מול הרוע - איך אנו אמורים להגיב לאתגרים עולמיים

אנשים עטופים בדגלי ישראל ואוסטרליה בהפגנת תמיכה מחוץ לבית הכנסת עדת ישראל במלבורן, שהוצת ונשרף במתקפה אנטישמית, ב־10 בדצמבר 2024 (צילום: y WILLIAM WEST / AFP))
y WILLIAM WEST / AFP)
אנשים עטופים בדגלי ישראל ואוסטרליה בהפגנת תמיכה מחוץ לבית הכנסת עדת ישראל במלבורן, שהוצת ונשרף במתקפה אנטישמית, ב־10 בדצמבר 2024

מאז ה-7 באוקטובר, עם ישראל ברחבי העולם מתמודד עם עלייה באנטישמיות, איומים והפגנות שקוראות לג'יהאד. עוד מספר מדינות מכירות בפלסטינים כמדינה, ובכך מעניקות פרס לקבוצות שתומכות בחמאס ובג'נוסייד של העם היהודי.

מהי התגובה היהודית הנכונה לאירועים אלו? האם עלינו להילחם בשקרים, בעלילות הדם, בפרסים לטרור ובנתק הגלובלי מהעם היהודי, או להישאר אדישים, בידיעה שאלוהים כבר ידאג לנו?

מהי התגובה היהודית הנכונה לאירועים האנטישמיים בעולם? האם עלינו להילחם בשקרים, בעלילות הדם, בפרסים לטרור ובנתק הגלובלי מהעם היהודי, או להישאר אדישים, בידיעה שאלוהים כבר ידאג לנו?

ביהדות מאמינים שה' שולט בעולם כולו, ולכן חלקם סבורים שעלינו להקדיש את מאמצינו לתפילה בלבד. רבים מצטטים את הפסוק בפרשת ואתחנן (דברים ד: לה): "אין עוד מלבדו". אך האם אמונה בכך פוטרת אותנו מהשקעת מאמץ? קיימים זרמים שמאמינים שאם באמת מאמינים שה' יטפל בכל ולכן אין צורך לפעול – ככל שהאמונה גדולה יותר, כך נדרשת פחות עשייה.

יישום מעשי של תפיסה זו קשה מאוד. רוב האנשים מתקשים לשפוט את רמת האמונה שלהם בכנות. קשה גם לזהות אדם שמבקש להאמין שה' יטפל בכל, בידיעה שאם תהיה לו יותר אמונה, לא יצטרך לפעול. ספרות יהודית מציעה הבנה שונה – שה' לא יטפל בבעיה אם נישאר אדישים וניתן לאירועים להתנהל באופן טבעי.

בסוף ספר איוב (מ:ז), איוב מבקש להבין מדוע דברים רעים קורים לאנשים טובים. ה' מסביר לו כי ללא היכולת של החזקים לכבוש את החלשים, או של הרעים לפגוע בטובים, העולם לא היה משקף את כוחו. העולם היה מורכב רק מחרקים ותולעים. במקום זאת, ה' ברא בעלי חיים חזקים שמבטאים את כוחו, ובכל זאת החלשים ממשיכים להתקיים. מעגל החיים הזה משקף את כוחו וחסדו של ה'.

רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המלבי"ם) מסביר, שהתופעה חלה גם על בני האדם. ה' ברא אנשים עם היכולת לעשות טוב וגם רע. הכוח והיכולת של האדם מדגישים את עוצמתו של ה'. אם האדם היה עושה רק טוב, העולם היה חסר את הפוטנציאל המלא שלו. גדולתו שלו נראית בכך שלמרות הרוע בעולם, הוא נתן לנו דחף לעשות טוב ולהתגבר על הרוע.

בחברה בריאה, הרוע יושמד; בחברה רופפת, הרוע ישגשג. זה תלוי בנו כיצד נגיב. תפקידנו הוא ליצור את השינוי ולא להישאר כצופים מהצד.

לפי המלבי"ם, גדולת ה' נראית בכך שלמרות הרוע בעולם, הוא נתן לנו דחף לעשות טוב ולהתגבר על הרוע. בחברה בריאה, הרוע יושמד; בחברה רופפת – ישגשג. זה תלוי בנו כיצד נגיב. תפקידנו הוא ליצור את השינוי

ה' נתן לנו בחירה כיצד נענה לרוע. העובדה שה' כל-יכול אינה מספיקה כדי לשרש את הרוע – הבחירה בידינו. המלבי"ם מסביר שזו אינה דומה לזו של עובדי אלילים; היהדות מלמדת שה' פעיל בעולם, אך לא בהכרח פועל בכל מצב להשגת תוצאה ספציפית.

הגמרא בסנהדרין צ"ח ע"א מצטטת את ישעיהו ס:כב ומסבירה את המילים "בעתה אחישנה" – הגאולה יכולה להגיע במהרה אם נגיע אליה, או להתעכב אם לא.

המסר ברור.

מעשינו משפיעים על המציאות: אם ננקוט פעולה כדי להביא את הגאולה – היא תגיע במהרה; אם נהיה אדישים – היא תתעכב. הבחירה והתוצאה – בידינו.

כאשר יעקב מזכיר את מאבקו במלאך (בראשית מד:כב), הוא אומר שהביס אותו ב"חרבי ובקשתי". אונקלוס מתרגם: "תפילתי וזעקתי". רבים סבורים מכאן שכדאי יותר להתפלל מאשר להילחם. אך מבט מדויק מגלה: יעקב כן נלחם, באופן אישי. ומה שהציל אותו בסוף היו תפילותיו. כלומר, בסכנה מוטל על אותו אדם להילחם ולהתפלל גם יחד.

בדברי הימים (א ה:כ), שבט ראובן נלחם וניצח את בני הגר, מכיוון שה' הקשיב לתפילות החיילים. בזמנים מודרניים, החיילים בחזית יכולים להביא ישועה דרך מלחמתם ותפילותיהם. גם כשאנו רואים אנשים בארה"ב ובאירופה קוראים לג'יהאד, עלינו להתרומם – כאינדיבידואלים וכחברה מאוחדת.

כאשר העולם מכריז על עלילות דם נגד ישראל ללא ראיות, ומאיים להכריז על מדינה פלסטינית, ה' משאיר את התגובה בידינו. כיצד יגיב העולם? כיצד יגיב עם ישראל? לצערנו, עדיין אין תגובה מאוחדת נגד אירועים אלו.

כאשר ה' נתן לדוד לבחור בין עונשים שונים לעם ישראל (שמואל ב כ"ד:י"ד), דוד בחר: "נפלה נא ביד ה'… וביד אדם אל אפולה". הוא הבין שה' נותן לאדם יכולת לפגוע, ולכן העדיף להיענש ישירות על ידי ה', אצלו תפילותיו יהיו יעילות יותר.

הר"ן בדרשה י' על הפסוק דברים ח:י"ח מסביר: "כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" – ה' נותן כוח, לא עושר; הוא נתן לנו כישרונות ונטיות, והאחריות לממשם – בידינו. העושר נצבר בזכות הכישרונות והעשים שלנו, ולא רק בגלל רצון ה'.

המסר ברור. מעשינו משפיעים על המציאות: אם ננקוט פעולה כדי להביא את הגאולה – היא תגיע במהרה; אם נהיה אדישים – היא תתעכב. הבחירה והתוצאה – בידינו

האמירה "הכל ביד השם" או "רק צריך יותר ביטחון ואמונה" עלולה לשמש כתירוץ להימנע מלקחת אחריות. עם ישראל נמצא במצב קשה, גם בישראל וגם מחוצה לה.

השנתיים האחרונות של עבודה משותפת, הן בצבא והן בקרב כלל העם היא הוכחה של היוזמה שלנו.
כמובן שעלינו להיות מודים לה' שהחטופים סוף סוף חוזרים הביתה בע"ה, אך עלינו גם להעריך את הפעולות שכל אחד מאיתנו, עם הכוחות שה' נתן לנו, שתרם ללא אדישות כדי לקרב את היום הזה.

העבודה שלנו לא נגמרה. אנחנו צריכים להמשיך לעשות, לוודא שאין יכולת לאויבים שלנו לתקוף אותנו שוב, להמשיך לדבר נגד אנטישמיות ולהרים קול נגד מי שמנסה להשמיץ אותנו בכל העולם.

הבה נשאף לכך שמעשינו יהיו אלה שמובילים את השינוי הנדרש, בעזרת ה'.

משה קלוזנר מתגורר ברמת בית שמש, ובמקור מניו ג'רזי. הוא אב לשלושה בנים. קלינאי תקשורת במקצועו. הוא עובד בבית שמש וגם באשקלון בבית החולים ברזילי, ומתמחה בהפרעות קול. אוהב לקרוא בתורה כל שבת בבית הכנסת, ללמוד תורה, ואוהב את ארץ ישראל ואת העם היהודי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אולי. או שפשוט אין אלוהים ויהוה הוא בסך הכל סתם אליל סערות אדומי-מדייני שאומץ בסוף עידן הברונזה ע״י בני ישראל לפנתאון האלילים הכנענים שלהם, ולאט טיפס לראש הפנתאון ואוחד עם אל שדי ראש הא... המשך קריאה

אולי. או שפשוט אין אלוהים ויהוה הוא בסך הכל סתם אליל סערות אדומי-מדייני שאומץ בסוף עידן הברונזה ע"י בני ישראל לפנתאון האלילים הכנענים שלהם, ולאט טיפס לראש הפנתאון ואוחד עם אל שדי ראש האלילים.
לך תדע.

עוד 801 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 15 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן; הלחימה בצפון נמשכת

ארה"ב, ישראל ולבנון: קיימנו שיחות פרודוקטיביות לקראת משא ומתן בין ירושלים וביירות

השגריר בארצות הברית לאחר הפגישה: "אנו מאוחדים בצורך למגר את חזבללה מלבנון" ● צה"ל: מפקד גדוד, קצין בדרגת סגן אלוף, נפצע באורח קשה בפעילות מבצעית בדרום לבנון ● טראמפ: ייתכן שבתוך יומיים יתחדש בפקיסטן המשא ומתן עם איראן ● פיקוד המרכז של ארצות הברית: למעלה מעשרת אלפים מאנשי הכוחות המזוינים לוקחים חלק בהטלת המצור על מצר הורמוז

עוד 44 עדכונים

ציוץ הגרנדמייזר של עמית סגל

ביום שני בבוקר בחר פרשן חדשות 12 עמית סגל למצות את הפרשנות שלו על הבחירות בהונגריה בציוץ ארוך למדי בחשבון ה-X שלו בשפה האנגלית, הפונה לקהל בינלאומי. בתרגום חופשי, סגל כתב:

האירוניה: מה שנתן לוויקטור אורבן כוח סוחף הוא עכשיו גם מה שריסק אותו – אותה שיטת בחירות אזורית שהוא עצמו תכנן.

אור רפל-קרויזר הוא דוקטורנט להיסטוריה אמריקאית באוניברסיטת תל אביב ומכהן כמדען הראשי של המרכז האינטרדיסצילפינרי לחקר הנתונים באוניברסיטה העברית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 596 מילים
אמיר בן-דוד

קפיטליזם של מקורבים

הסיפור של ממשלת אורבן הוכיח כי פגיעה בדמוקרטיה אינה רק סוגיה של זכויות אדם, אלא גם מהלך הרסני לכלכלה ● כאשר מפרקים את שומרי הסף, מעוותים את שיטת הבחירות כדי לצמצם תחרות, ומחליפים את השוק החופשי בחברות של מקורבים – מי שמשלמים את המחיר הם האזרחים הפשוטים ● פרשנות

עוד 751 מילים ו-2 תגובות

כי אנחנו לא אלוהים

חוק עונש מוות למחבלים פלסטינים הוא חוק בלתי מוסרי בעליל, ויש לסרב לפעול לפיו. אמנם, ענישת מוות למחבלים אינה בבחינת רעיון חדש. זהו רעיון שכבר נבחן בעבר בארץ, ונפסל. הוא נפסל, בראש ובראשונה משום שעונש מוות אינו מהווה מהלך אפקטיבי, לא למחבלים ולא לרוצחים על דרך הכלל.

מחקרים אמפיריים מהעולם כולו מראים שהוצאה להורג אינה יוצרת הרתעה ממשית לטווח הארוך ולכן לא משיגה את מטרתה. ולהיפך: הוצאה-להורג מעוררת חלחלה וזעם ומגבירה רגשות של נקם ושנאה.

ד"ר איריס סורוקר היא שופטת בדימוס, מנהלת מרכז חת לחקר התחרות והרגולציה במסלול האקדמי המכללה למינהל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הטענה שעונש המוות הוא חמור באופן בלתי רגיל, ולכן איננו בסמכותנו כבני אדם, היא טענה שגויה - משני הצדדים במקביל. עונש המוות אינו חמור יותר מאשר, למשל, שלושה מאסרי עולם. יתירה מזו: במידה מ... המשך קריאה

הטענה שעונש המוות הוא חמור באופן בלתי רגיל, ולכן איננו בסמכותנו כבני אדם, היא טענה שגויה – משני הצדדים במקביל. עונש המוות אינו חמור יותר מאשר, למשל, שלושה מאסרי עולם. יתירה מזו: במידה מסויימת מאסר עולם הוא עונש אכזרי בהרבה, משום שהוא כולל התעללות קשה. אנחנו כופים על אדם לשבת בתא קטן וצפוף לשארית חייו, ולצפות בטלויזיה בעיניים ריקות במשך 20 שעות ביממה. ללא חברים, משפחה, קריירה, או סיבה לחיות. זו התעללות שלא תאומן. עונש מוות מהיר הוא הרבה יותר רחום ויותר אנושי, הן כלפי הנידון והן כלפי משפחתו.

יש שיגידו: ולמרות זאת, אנחנו כבני אדם עשויים לעשות טעויות, ולכן לא נוכל לגזור דין מוות. התשובה פשוטה: ואם היינו גוזרים עליו מאסר עולם והתגלה שזו טעות. האם נוכל להחזיר לאדם 20 שנה מחייו? האם נוכל להחזיר לו את עלומיו? האם נוכל להשכיח ממנו את הזיכרונות, ההשפלות, הרגשות שחווה בכלא? האם אנחנו אלוהים, שנגזול מאדם חצי מימי חלדו? ולמרות זאת, אנו נוטלים לעצמנו את החרות להטיל על אדם עונשים נוראיים. אין שום דבר בעונש המוות שהוא חריג ביחס לעונשים אחרים.

עניין נוסף שיש לדון בו הוא ההשפעה המוסרית עלינו, על מבצעי גזר הדין. דהיינו: אמנם הנידון ראוי לעונש מוות, אבל אנחנו כבני אדם מוסריים לא מוכנים לבצע גזר דין כזה. זוהי פשוט פסדו-מוסריות, שנועדה לכסות על נפש רכה מדי. מי שמרחם על מחבל, הוא בעצם מתאכזר לקורבנותיו. ומי שנפשו רכה מדי, הוא אינו מתאים לתפקיד שופט. המוסריות עצמה מחייבת את הריגתו של האיש. אם כי חשוב לומר שגזר הדין יבוצע באופן מהיר וחלק, ולא בסקילה או תלייה פומבית, משום שאיננו רוצים לראות בסבלו של האיש. לא עבורו – אלא עבורנו.

טענה נוספת מגיעה מהמחוזות הפרקטיים. דהיינו, האם עונש מוות הוא בכלל יעיל? זו שאלה מצויינת. בעבר האמינו שלא. כיום הדברים השתנו. להבנתי השבכ דווקא תומך כעת בעונש מוות – תחת תנאים מסויימים – ומסיבות פרקטיות. מוטב שנניח דברים אלו למומחים שמבינים את המציאות טוב יותר מאיתנו. טענה נוספת וחשובה, שלא הוזכרה בכתבה, היא היותו של האדם יצור אנושי בעל "צלם אלוהים". וכאן אכתוב בקצרה שאמנם כל אדם נולד עם צלם אלוהים, אבל בהחלט ניתן לומר שיש בני אדם שהרסו בעצמם את צלם האלוהים שלהם. למשל, חלק מהנוחבות. למשל רוצחי משפחת פוגל. בעיניי יש להתייחס אליהם כחיות ובהמות גם מבחינה משפטית. אלו לא בני אדם כלל. אז איפה בדיוק עובר הקו? אני לא יודע. אבל אני כן יודע – וגם אתם יודעים היטב – מי נמצא עמוק מעברו השני.

כעת נגיד כמה מילים על נקם. נקמה היא הבסיס לחברה אנושית ולמשפט בכלל. התחושה ש"אין דין ואין דיין" מובילה ישירות להתפרקות חברות אנושיות. בסופו של דבר מי שעומד מאחורי העונש הוא לא השופט אלא החברה כולה. ובמצב הנוכחי, החברה הישראלית דורשת עונש מוות. זו דרישה כוללת שמגיעה מכל שכבות העם. בסופו של דבר מי שקובע את הסוציולוגיה הוא העם, ומי שקובע את המשפט הוא הסוציולוגיה.

נסיים בפלסטינים: עצם העובדה שהוזכרו כאן הבלים כדוגמת משא ומתן והסכמי שלום, אומרת דרשני. המחבלים הפלסטינים לא אונסים ורוצחים בגלל כיבוש או הסכמי שלום. הם עושים זאת בגלל חינוך עמוק מאוד לדה-הומניזציה כלפי יהודים. אלו אנשים אידיאולוגיים מאוד, שמאמינים באמת ובתמים בזכותם לאנוס יהודיות כשלל מלחמה, ולהשתלט על העולם בשם האיסלאם. וכאן אנחנו מגלים סיבה נוספת לעונש מוות: יש אנשים עלי אדמות שהם מקולקלים לחלוטין, ואינם ברי שיקום. אין לנו אפילו את הציפייה שיבינו בעתיד את חומרת מעשיהם. אנשים כאלו יש להוציא להורג – לא רק עבור החברה אלא גם עבורם. כי עם כל הצער, זו הדרך היחידה להגן עליהם מפני עצמם.

עוד 678 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

נשים יוכלו להתמיין לכל תפקיד בצה"ל

לאחר שש שנים של דיונים, בג"ץ מחייב את צה"ל לפתוח את המיונים לכלל תפקידי הלחימה לנשים ולקבוע מועד לפיילוט בשריון המתמרן ● ההכרעה מצמצמת את שיקול הדעת של הצבא מול לחצים פוליטיים וחברתיים ומעבירה אליו את חובת ההוכחה לסגירת תפקידים ● ברקע המלחמה והמחסור בכוח אדם, השופטים מדגישים כי מדובר לא רק בשוויון אלא גם בצורך ביטחוני ממשי

עוד 1,509 מילים

ללמוד מההיסטוריה כדי לשמור על הבית - אזהרת אבן ח'לדון לישראל

עבור רוב הציבור הישראלי, השם אבן ח'לדון (1332–1406) נתפס אולי כפרק רחוק בהיסטוריה. אך בפועל, ההוגה שנחשב לאבי הסוציולוגיה וההיסטוריוגרפיה המודרנית הניח בחיבורו המונומנטלי "המוקדימה" (ההקדמה) נוסחה פנומנלית להבנת חוקי הקיום והקריסה של מדינות.

אבן ח'לדון לא עסק בתיאור כרונולוגי יבש, אלא ב"מדע הציוויליזציה". התובנות שלו לגבי שחיקת ערכים, הקצנה ודה-הומניזציה הן מראה המוצבת מול פניה של החברה הישראלית בשנת 2026. הבבואה הנשקפת ממנה צריכה להדיר שינה מעיני כל מי שחפץ בהישרדות המדינה.

מוחמד פריג הוא יזם חברתי ומנהל תוכנית "צעד" - תקשורת בונה אמון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,002 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מי עדיין קורא סיפורי שואה?

ליסבת הנק עומדת בראש הוצאת הספרים הגדולה באירופה לזיכרונות שואה, ועוקבת בזמן אמת אחר נתוני הקריאה העולמיים ● בריאיון לזמן ישראל היא מספרת כיצד טבח השבעה באוקטובר הוביל לצניחה חדה בביקוש, על החרם מצד חנויות ספרים שמסרבות לארח סופרים, והאיומים שהובילו לאבטחה משטרתית

עוד 1,373 מילים

אובדן מנוף הלחץ עלול לדחוף את איראן להסלמה

כמעט יממה למצור הימי במצר הורמוז, ארה"ב ואיראן משמרות בשלב זה את הפסקת האש ● אולם לצד המהלכים הצבאיים, וושינגטון משתמשת גם במנופים רגישים יותר עבור טהרן, ובראשם סוגיית שמו של המפרץ הפרסי ● עבור איראן לא מדובר בניואנס סמנטי אלא בסמל לאומי, ובמצב שבו מנוף הלחץ המרכזי שלה נפגע, גוברת ההסתברות לחזרה לפעולה דרך שליחים ● פרשנות

עוד 632 מילים

בריכות הדגים יהפכו למכרה זהב סולארי ומודל של צדק חלוקתי

לא בכל יום מתרקם בישראל פרויקט שכולם מברכים עליו: השלטון המרכזי והמקומי, רמ"י והירוקים ● הנס הקטן הזה קורה בעמק המעיינות: אלפי דונמים של בריכות דגים שננטשו יהפכו לשדות סולאריים או יוחזרו לטבע ● על הדרך נרשם תיקון היסטורי כשקיבוצניקים, מושבניקים ותושבי בית שאן יחלקו ברווחים ממכירת החשמל ● "מדובר במודל משנה מציאות"

עוד 1,259 מילים

רק השבוע ידונו בפיצויים לעסקים – והפערים גדולים

הקואליציה דחתה את הדיון במתווה הפיצויים, וחודש וחצי מתחילת המלחמה מאות אלפי עסקים נותרו ללא סיוע ● לאחר אישור מיליארדים להתנחלויות ולציבור החרדי, מרחב התמרון של האוצר הצטמצם ונציגי העסקים דורשים שיפור משמעותי בהצעה ● נשיא לשכת העצמאים: "צריך ודאות ונוהל קבוע לשעת חירום. סכומי הפיצוי מגוחכים"

עוד 684 מילים

זה כבר לא ויכוח משפטי: בג"ץ מתמודד עם ממשלה פורקת עול

העימות החריג באולם בג"ץ חשף את עומק המשבר בין הרשות השופטת לממשלה סביב אי־יישום פסק הדין לגיוס חרדים ● השופטים הטילו ספק בגרסתו של מזכיר הממשלה והצביעו על היעדר צעדים אופרטיביים ועל עיכובים מתמשכים ● ברקע: אפשרות להוצאת צווים מחייבים נגד שרי הממשלה ונושאי משרה ● פרשנות

עוד 1,298 מילים ו-2 תגובות

הממשלה מנצחת בגאווה על כשל רב מערכתי בגיוס החרדים

שופטי העליון דרשו צעדים מעשיים אך הדיון אתמול בבג"ץ חשף איך כל המערכות פשוט הרימו ידיים ● המשטרה מודה שאין לה יכולת להתמודד עם הפרות הסדר, הצבא לא מסוגל לגייס את המלש"בים החרדים, והממשלה מציגה באדישות מהלכי סרק ● לנוכח הקיפאון המכוון, נראה שגם פסיקה חדשה לא תשנה מציאות של 78 שנים ● פרשנות

עוד 878 מילים ו-3 תגובות

תעשיית הטכנולוגיה התייחסה עד כה לענן כאל מרחב וירטואלי חסר גבולות, אך המתקפות של טהרן על מרכזי הנתונים במפרץ הוכיחו כי הגאוגרפיה עדיין מכתיבה את הכללים ● ביטוח מלחמה למרכז נתונים במזה"ת התייקר ב-1,900%; ומתקנים בשווי 20 מיליארד דולר נפגעו מכטב"מים שעולים 5,000 ● לא בכדי, המרוץ להקמת תשתיות ה-AI העולמיות בחלל עובר כעת במהירות מחזון למציאות

עוד 1,513 מילים

הכסף מהים לא יציל את הכלכלה האיראנית

ההשתלטות האיראנית על מצר הורמוז היא פגיעה חסרת תקדים בדין הבינלאומי ● איראן תידרש להכריע בהסדר שלאחר המלחמה אם היא הופכת למדינה לגיטימית הפועלת על פי החוק, או נשארת עבריינית – עם קלף מיקוח ששווה המון כסף, אך גם עם סנקציות שעולות לה הרבה יותר ● פרשנות

עוד 712 מילים

שיטת טראמפ להטיית בחירות באמצעות הכיס של הדוד סם

טראמפ הבטיח ערב הבחירות להשתמש בכספי משלמי המיסים האמריקאיים כדי לחזק את הונגריה, בתנאי שאורבן יישאר בשלטון ● ההבטחה מצטרפת להתגייסות פומבית של בכירי הממשל לטובתו ● גם אם יפסיד, כללי המשחק ששינה ימשיכו להכתיב את התוצאה ● מה ימנע מטראמפ להפעיל לחץ דומה גם על הבוחר הישראלי? ● פרשנות

עוד 740 מילים ו-1 תגובות

איראן מהמרת על כל הקלפים מול האיום של ארה"ב

באיראן רואים בעצם הישיבה עם ארה"ב הישג, ומכאן גם הגישה למו"מ ● מצר הורמוז נותר סגור כמעט לחלוטין וממחיש את הפער מול הדרישות האמריקאיות ● המחלוקת על סדר הצעדים בין הקלה בסנקציות לגרעין הובילה לפיצוץ מהיר של השיחות בעוד הפסקת האש נמשכת, לפחות בינתיים ● פרשנות

עוד 715 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה