בתוך ענני החרדה על כך שישראל צועדת – שלא לומר מקרטעת – לעבר שלטון סמכותני בעל מאפיינים פאשיסטיים, אנחנו לא תמיד שמים לב שאנחנו כבר שקועים עד צוואר באנרכיה.

הסיבה פשוטה ועגומה: גם אם חבורת חדלי האישים שמנהיגים כעת את ישראל היו רוצים להקים כאן דיקטטורה פאשיסטית, הם פשוט לא מסוגלים. חלק מהם לא מסוגלים ללעוס מסטיק ולנהוג באותו זמן.

להקים משרד הסברה מתפקד הם לא הצליחו, אז דיקטטורה?

מה שנותר להם הוא לפרק את שאריות מראית העין של שלטון חוק שעוד נותרו פה, ובריצת האמוק למלחמת הכול בכול, לנצל את עמדת הכוח שלהם כדי לחמש את נאמניהם ולהפוך חלקים מהמשטרה ומהצבא למיליציות הפרטיות שלהם.

מה שנותר להם הוא לפרק את שאריות מראית העין של שלטון חוק, ובריצת האמוק למלחמת הכול בכול, לנצל את עמדת הכוח שלהם כדי לחמש את נאמניהם ולהפוך חלקים מהמשטרה והצבא למיליציות הפרטיות שלהם

במקביל, הם הופכים את קופת המדינה לארנקם הפרטי ומתרגמים את שליטתם במשרדי הממשלה המרכזיים לביסוס שלטון שפוטים, בשיטת "היהלומים" הידועה לשמצה של מירי רגב. אתה איתנו? תתחנף קצת ונעזור לך. אתה נגדנו? מצידנו אתה יכול למות – אתה משעמם אותנו.

אנשים אכן מתים וזה אכן משעמם אותם. אפילו להלוויות הם לא טורחים להגיע.

מחאת "אחים לנשק" מחוץ לבית השרה מירי רגב בראש העין, 27 במאי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לא תמיד קל להבחין בכך, אבל הסממן המרכזי של משטר מתפקד – אותה "משילות" מפורסמת שאנשי הימין-על-מלא הבטיחו ואז שכחו מזה – קרס מזמן. המילה בעברית ל"אנרכיה", אגב, היא "אל-משטר". ובישראל אין כרגע משטר.

אין בישראל שלטון מרכזי מתפקד. שרי הממשלה עוברים בלי למצמץ ובלי להתנצל על החוק (מחשדות באונס, דרך נהיגה פרועה ועד הפרת צווים מפורשים של בית המשפט העליון).

ישראל הפכה בפועל ל"מדינת מיליציות", ממש כמו מדינות המיליציות במזרח התיכון שעליהן קראנו בהשתאות בילדותנו, כמי שקוראים דיסטופיה בלתי אפשרית.

ישראל הפכה בפועל ל"מדינת מיליציות", ממש כמו מדינות המיליציות במזרח התיכון שעליהן קראנו בהשתאות בילדותנו, כמי שקוראים דיסטופיה בלתי אפשרית

אם אתם ערבים אזרחי ישראל, חייכם מזמן לא בטוחים. אתה יכול להיות מורה בבית ספר או רופאה בכירה בבית חולים, ויכול להיות שירצחו אותך בשובך הביתה כנקמה בקרוב משפחה רחוק, שהסתכסך עם עבריין.

מדינת ישראל כבר כמעט לא מתערבת באלימות המשתוללת בקרב כ-20% מהאוכלוסייה ומתירה למשפחות הפשע החמושות שם לעשות כרצונן. להטיל אימה על הסוחרים, לגבות פרוטקשן, לרצוח לאור יום את מי שלא בא להם טוב בעין.

מתנחלים רעולי פנים משליכים אבנים על פלסטינים בכפר סינג'יל ב-4 ביולי 2025 (צילום: OHN WESSELS / AFP)

אם אתם פלסטינים בגדה המערבית, אתם לגמרי לבד במערכה. חסרי אונים מול מיליציות חמושות של מתנחלים – בהם גם חיילים בסדיר ובמילואים – שמטילים את אימתם על התושבים. הרשות הפלסטינית, עוד מיליציה חמושה שמסתובבת כאן, עדיין נמנעת מלהתערב.

אם שוטרים פלסטינים יעזו לעשות זאת – תכריז ישראל על "היפוך הקנים", אותו תרחיש בלהות שמככב במסמכי ייחוס שונים מאז שנות התשעים. או אז המתנחלים ידחפו את צה"ל לחולל בג'נין, שכם, רמאללה וחברון הרס כמו זה שחוללנו ברצועת עזה. זו התוכנית, זה מה שמצפה למדינת ישראל בקרוב, אם הטירוף הזה לא ייבלם.

אם אתם יהודים ישראלים, מצבכם בינתיים טוב בהרבה, אבל גם הוא לא להיט. אולי הצלחתם להשיג כרטיס להופעות של אואזיס בבריטניה וחזרתם עם עיניים נוצצות – אבל נחתתם בחזרה לאנרכיה.

אם אתם יהודים ישראלים, מצבכם בינתיים טוב בהרבה, אבל גם הוא לא להיט. אולי הצלחתם להשיג כרטיס להופעות של אואזיס בבריטניה וחזרתם עם עיניים נוצצות – אבל נחתתם בחזרה לאנרכיה

ידידי ברק כהן פרסם השבוע פוסט מכונן, שמומלץ לקרוא אותו במלואו. הוא מתאר מקרים שונים של אלימות שרירותית שהוא נתקל בה – ושאף אחד בישראל כבר לא פטור ממנה.

מי לא מכיר, מי לא יודע: הנהיגה העצבנית בכבישים שכמעט מתדרדרת לאלימות, מבטי המשטמה, הזלזול בחוקי התנועה ובחוקים בכלל, הבוז להגינות, לסדר, לרכוש ציבורי, לכללי הנימוס.

שוטרים גוררים מפגין ליד הכנסת בירושלים, 31 במרץ 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ישראל מעולם לא הייתה מדינה של אנשים אדיבים שמתחשבים בזולת, אבל מה שקורה כאן בשנים האחרונות חורג מזמן מה"חוצפה" הצברית המפורסמת או מה"לא לצאת פראייר" הזכור לשמצה. אנחנו כבר מזמן הרחק משם, במחוזות האנרכיה.

היום-יום מלווה בידיעה ברורה וחותכת, שאין יותר למי לפנות ואין יותר על מי לסמוך. איש איש לנפשו. זה לא "איש הישר בעיניו יעשה". יושר הוא לא סחורה מבוקשת בישראל 2025. זה יותר "כל אחד עושה מה שבזין שלו". זה גם לא "לוקחים את החוק לידיים", אלא יותר "שמים זין על החוק, למה מה יעשו לי?"

"אנשים עוסקים פה בבחירות או בהפלת הממשלה, כאשר כל יסודות החיים המשותפים נפרמו לחלוטין", כותב כהן, "המשטר נפל ואלה עוסקים בהפלת הממשלה".

"אנשים עוסקים פה בבחירות או בהפלת הממשלה, כאשר כל יסודות החיים המשותפים נפרמו לחלוטין", כותב כהן, "המשטר נפל ואלה עוסקים בהפלת הממשלה"

המשטר נפל. זו עובדה שכבר קשה להתכחש לה. "משטר" במובן של הגוף הלאומי הממלכתי, שפועל מכוח החוק ובחסות החוק מחזיק במונופול על שימוש בכוח, שנועד לאפשר חיים הגונים לכל האזרחים.

מה שנותר זו רק ממשלה חמדנית ופרנואידית, שחבריה נטולי הכישורים, צרי האופקים וגסי הרוח, משתמשים בכל האמצעים שעומדים לרשותם כדי לקדם את קבוצות הכוח שלהם.

הנשיא יצחק הרצוג, חברי הממשלה ה-37 ומזכיר הממשלה בפועל צחי ברוורמן בבית הנשיא בירושלים, 30 בדצמבר 2022 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

"יהיו מי שיגידו שהממשלה היא זאת שיצרה את המציאות הזאת. האמת היא שהמציאות הזאת היא שהביאה לבחירה בממשלה כזאת", מסכם כהן.

את ממשלת החורבן חייבים להחליף בממשלה מתפקדת, שתוכל להתחיל ולחשוב על השיקום הארוך שהחברה הישראלית זקוקה לו בבהילות. זו תהיה משימה בסדר גודל היסטורי. משימת חיינו. אם לא נעמוד בה – ישראל תהפוך מהר מאוד למדינה שאינה ראויה למגורי אנשים הגונים.